Page 23 - זרעים - ניסן-תשע"ו
P. 23
ניסן תשע"ו .אפריל 2016
14גרעיני משפחות של תנועת בני עקיבא פזורים ברחבי הארץ .במה שונים גרעיני
המשפחות של התנועה מהגרעינים הקיימים בערים? האם יש בהם צורך? וכיצד הם
מתמודדים עם הביקורת שהופנתה כלפי גרעינים תורניים בשנים האחרונות? רעות דודלס
יצאה לשטח וקיבלה תמונת מצב על ההגשמה הפופולרית והמצליחה ביותר בתנועה
אפשר למצוא את כל הרצף הדתי-לאומי הנמצא גם עד לפני שנים מספר לא הכרנו את המונח "גרעין מתניה ידיד,
בתנועת בני עקיבא על שלל סניפיו וגווניו". תורני" ,ואילו היום כמעט בכל עיר בישראל ראש תנועת
מקובצות כמה משפחות דתיות הפועלות בעשייה
עתלית לא הסתדרה לפניי? בעיר ובמוסדותיה ומקטלגות את עצמן תחת הבוגרים:
"הבסיס שלנו
סלוק נגע בנקודה רגישה .הוגי מטרת "הגרעיניים הכותרת הנכספת. מתחיל ממה
התורניים" כיוונו להשתלבות בחברה הישראלית גם תנועת הבוגרים בבני עקיבא יסדה 14גרעינים, שגדלנו עליו
המגוונת ,וזוהי אבן הדרך הראשונית שלמענה המונים קרוב ל 250-משפחות הפזורות ברחבי
הוקמו מלכתחילה הגרעינים ,לעומת התיישבות הארץ ,מקריית ים בצפון ועד ערד בדרום .הגרעין בתנועה –
ביישובים דתיים ובשכונות דתיות .עם השנים לא הצעיר שבהם הוא גרעין המשפחות בעתלית, בסניף ,בהדרכה
תמיד "תפס" נושא ההשתלבות ,מה שגרם להקמת הפועל זה כשנתיים וחצי וקולט משפחות חדשות.
מוסדות חדשים המתאימים אך ורק לאנשי הגרעין לרגל התרחבות גרעיני התנועה עצרנו לרגע לשאול: או בקומונה
ולפעילויות המובדלות שאינן מיועדות לכלל תושבי במה הם שונים מהגרעינים התורניים הקיימים – והוא מקבל
העיר .מחיצות לא מעטות נוצרו בין הגרעינים בערים? מהי החשיבות בנוכחותם? האם בכלל יש ביטוי בשטח.
לתושבי הערים ,ושינוי בעניין היה חייב להיעשות.
"התיישבות של קבוצות היא תמיד מסובכת .אנשים חשיבות בנוכחותם? הדי-אן-איי
מרקע מסוים באים להתיישב במקום שכבר יש בו "המטרה היא לקחת את כל האידאלים שגדלנו של בני עקיבא
קהילה ,ובאופן טבעי עלול להיווצר ניכור .החכמה עליהם וליישם אותם בחיים" ,מסביר מתניה ידיד, נמצא בקהילות,
היא להתמודד עם זה" ,מסביר אלישיב רייכנר, ראש תנועת הבוגרים הממונה על גרעיני המשפחות.
עיתונאי וחבר במליאת בני עקיבא המתגורר בגרעין "אני סבור שאי-אפשר להגשים את האידאלים וזהו סוג של
התורני בירוחם זה 15שנה ואף הוציא את הספר האלה בלי חבורה שעובדת על זה יחד .השוני שלנו חלום שמתגשם
"דווקא שם" ,העוסק בגרעינים החברתיים" .המטרה מתבטא בכך שאנו מחוברים לתנועה שיש בה כיוון למול עינינו ,שבו
של כולם היא השתלבות! אם כולם מצליחים? אני לא ודרך ברורה של שילוב תורה ועבודה .הבסיס שלנו
יודע להגיד .אין מדד מדויק ,זה לא מבחן שעומדים בו מתחיל ממה שגדלנו עליו בתנועה – בסניף ,בהדרכה בוגרי התנועה
ומסמנים בסיום 'וי' .בסוף הרי כולם רוצים להשתלב, או בקומונה – והוא מקבל ביטוי בשטח .הדי-אן-איי ובוגרותיה
של בני עקיבא נמצא בקהילות ,וזהו סוג של חלום ממשיכים
לא כולם מצליחים ויש שעושים טעויות". שמתגשם למול עינינו ,ובו בוגרי התנועה ובוגרותיה בעשייה
"גרעין במהותו הוא דבר מורכב ,אני כל הזמן שואל
את עצמי' :מה? עתלית לא הסתדרה לפניי?'" אומר ממשיכים בעשייה ובהגשמה בתוך התנועה". ובהגשמה בתוך
סלוק" .צריך ענווה ,אתה עובד מתוך הגורמים "אנו מקיימים את הדרך של התנועה כ'תנועה של התנועה"
הקהילתיים .כרכז אני משתדל שלא לעשות עם' ,המקבלת אחריות לכלל הציבור" ,מצהיר
פרויקטים לבד למרות שיש לנו היכולת ,כי בכך אבשלום סלוק ,רכז הגרעין בעתלית ורכז הדרכה גרעין עתלית
לשעבר במחוז ירושלים" .אנו רואים את עם ישראל
בעצם לא עשינו כלום". לא כבעיה אלא כאתגר וכקושי שמצמיח ובונה אותנו,
ולכן אנו בוחרים שלא להתבדל אלא לקבל אחריות
לא מחליפים מסגרות מקומיות למה שקורה ולפעול מתוך הציבור ומגורמי הקהילה
במקום .נוסף על כך 'תנועה של עם' לא מתקיימת
הנושא המרכזי ביותר בסוגיית ההשתלבות הוא אצלנו רק כלפי חוץ אלא גם בפנים ,ובקהילות שלנו
מוסדות החינוך .לא סתם בחר רייכנר לפתוח את
ספרו בתיאור בית הספר בירוחם ,המאגד גוונים
רבים של אוכלוסיות ויוצר הרמוניה מיוחדת.
"השתלבות נעשת קודם כול בזה שחיים בשכונות
יחד ,עם כולם ,שולחים את הילדים לבית ספר עם
כולם ולסניף המקומי של בני עקיבא עם כולם .זהו
הדבר הבסיסי ביותר" ,אומר רייכנר.
"המטרה היא לשלב את הילדים במוסדות הקיימים",
מוסיף ידיד" .אנחנו רואים בהשתלבות את אחד
הערכים המרכזיים ביותר ,גם בבית הספר וגם
23
