Page 3 - זרעים - ניסן תשע"ג
P. 3
אורח מליאה
משולחנם של חברי המליאה
תנועה של חירות ואחריות
יציאת מצריים תנועתית. מאת :רועי זמיר
אך החירות הישראלית הולכת בד בבד עם רעיון נוסף ,רעיון
האחריות .חז”ל לימדו אותנו שלעבד נוח להישאר במצב של בדרך כלל מתקיימות ועידות בני עקיבא בחג הפסח ,חג
הפקרות (“עבדא בהפקירה ניחא ליה”) .עבד הוא “ראש קטן”, החירות .אני לא יודע אם זה נעשה בכוונת מכוון אבל לענ”ד יש
הוא לא מקבל את ההחלטות אך גם לא חש שום מחויבות
אמתית להשפיע על מה שמתרחש סביבו .דווקא החופש קשר עמוק מאד בין תוכן החג לבין הוועידה.
הוא זה שמייצר את האחריות ,הוא זה שמנביע אותה מתוך ראשית עצם ההתכנסות יחד היא מעמודי התווך של חג
האדם עצמו ,מעומק נשמתו והופכת אותו להיות למי שפועל הפסח שכאחד משלושת הרגלים התכנס בו עם ישראל כולו
מתוך אמונה ולא מתוך הכרח וכפייה .זה הוא אחד ממקורות בירושלים .בפסח נעשה הדבר ביתר שאת וביתר עוז והייתה
העוצמה של תנועת נוער בכלל – אנחנו מחנכים את עצמינו, בו התכנסות בתוך התכנסות ,קורבן הפסח שנאכל בעיר ריכז
אנחנו בוחרים להיות שייכים לעולם של ערכים ועשייה ולא סביבו משפחות וחבורות אשר נמנו יחד וחברו איש אל רעהו
נאלצים לעסוק בתחומים הללו מחוסר ברירה ,וזהו גם מקור כדי לקיים את המצווה .ההתכנסות הזו ביטאה את היותו של
עוצמתה של הוועידה שמדגישה את החירות שיש לנו כתנועה כל אחד ואחד חלק מעם ישראל ,את חיבורם של כל הפרטים
מחד ואת גודל האחריות המוטלת על כתפינו ושאנחנו מוכנים
לשלם אחד.
לקבל על עצמינו מאידך. קשר נוסף הוא רעיון החירות שחג הפסח מעלה על נס,
מי שעקב אחרי הוועידות הסניפיות והמחוזיות יכול היה לראות היציאה משעבוד מצריים אל ארץ ישראל .גם הועידה היא ביטוי
את התהליך הזה מתרחש מול עיניו ,יכול היה לראות איך מתוך עמוק של חירות ,של היכולת להקשיב ,לחשוב ,לדון ובספו של
המקום של החירות צומחות להם עוד ועוד החלטות בהם דבר גם להכריע לאן מועדות פנינו .בחסידות עשו השלכות
חניכים נוטלים על עצמם אחריות מתוך רוח החירות הזו אנחנו רבות בין יצאת מצריים של עם ישראל לבין היציאה של האדם
מבקשים לבוא גם אל הוועידה הארצית ולהכריז שאנחנו רוצים ממצריים שלו ,מאותם הדברים להם הוא למעשה משועבד.
הוועידה היא תהליך של התנערות מקיבעונות ,חשבון נפש,
וחפצים לעסוק בתיקון עולם. בחינה עצמית ובסופו של דבר גם בחירה ,גם היא סוג של
בעז”ה,ג’ ניסן תשע”ג
לצירי הועידה,
ד’ עמכם!
כמי שזכה להשתתף ברובן המכריע של ועידות התנועה (בועידה השלישית כחניך ,ומהועידה הרביעית
ואילך כציר) יכול אני לקבוע שועידה הינה אירוע משמעותי ביותר בחיי התנועה.
כל ועידה ,על הדגשותיה השונות ,עוררה את התנועה למעשים רבי משמעות בבנינו ובקידומו האמיתי
של עם ישראל בתקופה הגדולה והמיוחדת שאנחנו זוכים לחיות בה ,תקופת תקומת מדינת ישראל ,על
אורותיה גדולים ועל בעיותיה המסובכות.
אי אפשר כלל לצייר את עם ישראל ומדינת ישראל בלי בני עקיבא.
אני בטוח שגם ועידה זאת כקודמותיה תתרום תרומה משמעותית לקידומה של התנועה ,ומתוך כך
לקידומם ולבניינם השלם של עם ישראל ומדינת ישראל מתוך הארת אור תורה אדיר בכל תחומי חיינו.
בברכת התורה והארץ,
חיים דרוקמן
זרעים -עלון תנועת בני עקיבא בישראל | ניסן תשע"ב 3