Page 6 - זרעים-אדר א' תשפ"ד-פברואר 2024

‫צילום‪ :‬יוסי זליגר‬

‫דברי פרדה מהרבנית‬
‫ד"ר שרה דרוקמן‬

‫שיראל הכהן‪ ,‬נכד הרבנית‪ ,‬תלמיד בישיבת אור עציון‪,‬‬
‫גם בשבילי"‪ .‬סבתא שמעה את שיעוריובוגר סניף חדרה וחבר בצוות בית מדרש >>>‬

‫של סבא עשרות ומאות פעמים‪ ,‬ישבה‬
‫בחדר הקטן ולפניה מחברת וסיכמה את‬

‫אותו שיעור בפעם המאה‪ .‬תקופות ארוכותס‬
‫הקבועה ביותר במניין ותיקין שבישיבת‬ ‫בתא סימלה את דברי הגמרא‬
‫אור עציון‪ ,‬מעולם לא מפספסת תפילה‪.‬‬ ‫"אשת חבר הרי היא כחבר"‪,‬‬
‫אבל לא כי לא היו לה אישיות‬
‫סבתא עשתה כל כך הרבה חסד בלי‬ ‫עצמאית ודרכים עצמאיות‪.‬‬
‫הייתה נוסעת למדרשת אורות עציון‬ ‫הפסקה‪ .‬כששימשה רופאה נסעה‬ ‫להפך‪ ,‬היא הייתה בעלת‬
‫למרפאות במקומות שהיו זקוקים לה‬
‫ויושבת ללמוד ימים שלמים עם בנות ‪,19‬‬ ‫ולא היה בהם רופא‪ ,‬כמו כפרי נוער‪,‬‬ ‫כישרונות ותחביבים רבים‪ :‬טיילה בארץ‪,‬‬
‫בגילן של נכדותיה‪ .‬במאגר השיעורים‬ ‫יישובי גוש קטיף בעת סכנה ועוד‪ .‬בבית‬ ‫ציירה‪ ,‬שמעה שיעורים‪ ,‬למדה‪ ,‬התנדבה‬
‫בישיבה יש סדרות שאף שומעים בהן‬ ‫היו מבקרים בקביעות אורחים שנשארו‬ ‫ופעלה‪ ,‬וכל עוד היה כוחה במותניה‪ ,‬עד‬
‫את הרב מבקש להעביר לה דף מקורות‪,‬‬ ‫לפעמים חודשים ושנים‪ ,‬אנשים שלא את‬ ‫השנים האחרונות ממש‪ ,‬לא נחה לרגע‪.‬‬
‫או לדוגמה את הרב חנן פורת מבקש את‬ ‫כולם היה פשוט לארח (בלשון המעטה)‪.‬‬ ‫מעבר לכל זה היא הייתה שותפה מלאה‬
‫אישורה לסיפור‪ .‬כנער ידעתי שאם אגיע‬ ‫סבתא אמרה‪" :‬זו לא חוכמה לארח את‬ ‫בכל מפעלותיו של סבא‪ ,‬הרב חיים‬
‫למקום מסוים של כנס שיעורים או יום‬ ‫מי שנוח וכיף לארח; החוכמה היא לארח‬ ‫דרוקמן זצ"ל‪ .‬היא לא התבטלה לכך‬
‫עיון בארץ‪ ,‬גם סבתא תהיה שם‪.‬‬ ‫את מי שקשה לארח"‪ .‬וכמובן‪ ,‬התארחו‬ ‫במובן של ביטול עצמיותה אלא "עשה‬
‫השאלה הקבועה שתמיד הייתה בפיה היא‬ ‫בבית עשרות תלמידים ותלמידות חוזרים‬ ‫רצונך כרצונו"‪ ,‬ולאור השאלה מה צריך‬
‫זו‪" :‬אפשר לעזור במשהו?" ואף אם לא‬ ‫בתשובה‪ ,‬בין השאר גם בלילות סדר‬ ‫לעשות הזדהתה עם המשימה הנדרשת‬
‫יכלה להשלים הכול‪ ,‬עשתה מה שהיא יכולה‬ ‫המוניים של מאות אנשים שניהלה סבתא‪,‬‬ ‫מתוך ראיית הגודל‪.‬‬
‫ומסוגלת‪ .‬בזמן הסכמי אוסלו שאלה את‬ ‫הרמטכ"ל‪ ,‬בשלווה ושקט‪.‬‬ ‫מידותיה של סבתא היו לפלא‪ .‬כל העשייה‬
‫עצמה סבתא במה היא יכולה לעזור למצב‬ ‫בשבעה של סבא הגיע אחד הבוגרים‬ ‫שהוזכרה קודם מעולם לא הייתה ברעש‬
‫הקשה שעם ישראל נמצא בו‪ ,‬והרי היא אינה‬ ‫של הישיבה וסיפר לסבתא על מפעלים‬ ‫ובצלצולים‪ .‬העומדים במחיצתה מעולם‬
‫ממקבלי ההחלטות ואינה יכולה לשנות את‬ ‫ועשייה שהיה שותף בהם‪ .‬כל פעם סבתא‬ ‫לא הרגישו ממנה ש"עשתה משהו" גם‬
‫המצב‪ .‬ובכן‪ ,‬מה בידה לעשות במצב זה?‬ ‫שאלה אותו "ומה עם זה עכשיו"? והוא‬ ‫כשהייתה מסורה לעניינים ציבוריים או‬
‫כתוב שבזמן שעם ישראל בצרה צריך‬ ‫אמר שהוא לא יודע‪ .‬לבסוף הוא אמר לה‪:‬‬ ‫פרטיים או כשהייתה מתנדבת לשמש‬
‫לקבוע תענית‪ ,‬ולכן היא קיבלה עליה‬ ‫"אני הייתי הגפרור‪ ,‬לא יודע מה עם זה‬ ‫רופאה ועוד‪ .‬הכול נעשה בשקט‪,‬‬
‫לצום בכל יום שני וחמישי למען עם‬ ‫עכשיו"‪ ,‬וסבתא בצניעות ובשקט אמרה‬ ‫בצניעות‪ ,‬ללא שום גינון פנימי וחיצוני‪.‬‬
‫ישראל‪ .‬היא המשיכה במנהג הזה תקופה‬ ‫לו‪" :‬אז אולי כדאי להיות נר?"‬ ‫ממנה למדנו את דברי הגמרא "מילה‬
‫ארוכה מאוד תוך כדי עבודה‪ ,‬שיעורים‬ ‫היא הייתה חברה בעשרות קבוצות של‬ ‫בסלע‪ ,‬שתיקה בתרין"‪.‬‬
‫וטיולים‪ ,‬ומובן שאיש לא ידע על כך‪ .‬שום‬ ‫מיטיבי לכת בארץ לאורך הרבה שנים‪ .‬בת‬ ‫עוד בהיותה ילדה התפללה שלוש תפילות‬
‫דבר לא נעשה כדי שמישהו ידע‪ .‬שאלת‬ ‫‪ 75‬הייתה חברה בקבוצה שהלכה בשביל‬ ‫ביום‪ .‬כששאלנו אותה מה גרם לה לעשות‬
‫היסוד החזקה בחייה הייתה "מה אני‬ ‫ישראל‪ .‬אבל מה שעמד תמיד בראש‬ ‫זאת ענתה בפשטות‪" :‬אם אפשר‪ ,‬למה‬
‫יכולה להוסיף"‪ .‬שנזכה לשאוב מהאור‬ ‫מעייניה היה לימוד תורה‪ .‬כל נכד שיצא‬ ‫לא?" בכל יום שיכלה התפללה שחרית‬
‫הזה וללמוד ממנו רבות‪.‬‬ ‫מהבית ללמוד בישיבה‪ ,‬אמרה לו‪" :‬תלמד‬ ‫בקביעות במניין‪ .‬סבתא הייתה הדמות‬

‫ביטאון תנועת בני עקיבא בישראל‬ ‫‪6‬‬