Page 17 - זרעים-שבת ארגון-כבלו תשפ"ד-נובמבר 2023
P. 17
לאן ממשיכים מכאן? לאן ממשיכים מכאן? לאן ממשיכים מכאן? לאן ממשיכים מכאן?
לבחור בחיים,
לבחור בציונות –
יחד
//רונית שניר ,מזכ"לית השומר הצעיר
אנחנו מול זו ,לומדים את הלקח ,מבינים שהנס של מדינת בוקר 7באוקטובר קיבלנו כולנו תזכורתב
חיים ברגע ישראל יקר לנו ומוכנים ללכת דרך זה לקראת זה,
להבריא את החברה שלנו ולבנות לעצמנו בית ציוני כואבת לשבריריותה של מדינת ישראל.
היסטורי. בתוך הכאב והשבר שגרמה מתקפת
רגע שיספרו שני ,מחדש ,יחד. הטרור האכזרית התבהרה הייחודיות
עליו דורות בראש ובראשונה נוקיע את הפלגנות ,השנאה המדהימה של הברית הציונית .יש רוב
של יהודים. והקיטוב .לא ייתכן שחיילים שלוחמים היום שכם גדול בכל חלקי החברה ,רוב מחויב שאוהב את
עלינו מוטלת אל שכם בעזה יחזרו לאזרחות וישובו להיות אויבים. המדינה הזו יותר מכול ,שמוכן לעשות מה שיידרש
לא נסכים לראות באחר אויב .נדרוש מעצמנו שיח
האחריות של כבוד ,שמתמודד בתוך מחלוקת ואינו מבטל כדי שיהיה לעמנו מקום בעולם.
להחליט מה אותה על ידי הגדרת הצד השני 'בוגד' .נעשה מאמץ אל לנו להיות שאננים ולחשוב שהאחדות הזו בשעת
יהיה הסיפור כן להכיר את האחר ,להבין את עמדותיו גם אם לא מלחמה מבטלת את הסכנות שארבו למדינת ישראל
ולוודא שהוא להסכים איתן ,לכבד את השוני ולראות בו נכס יקר ערב 7באוקטובר .דווקא מתוך השבר הנורא הזה
יהיה סיפור מתבהר כמה דחוף להישיר מבט לסכנות מבפנים
של החברה והעם. ולהתמודד איתן באותו כובד ראש שבו אנו נלחמים
משותף לחברה שאחרי המלחמה תהיה הנהגה חדשה ,נקייה,
שכולנו נרגיש שהיא מייצגת אותנו ודואגת לנו, בסכנות מבחוץ.
לא רק כי יש לנו בה נציגים אלא כי היא דוברת בימים הקשים שעוברים עלינו מלווים אותי דבריו
שפה ממלכתית ומחברת .לא ניתן מקום לקיצוניים של ד"ר אלון פאוקר ,מורי היקר וחבר קיבוץ בארי,
ולמסיתים בהנהגה החדשה שלנו .זו הנהגה שתשים בעדותו לאחר הטבח" :הבית הציוני הראשון חרב.
בראש סדר העדיפויות את בניית האמון המחודש העולם שהיה לא יהיה יותר ,ואת הבית הציוני השני
בין האזרחים לבין עצמם ובינם לבין המדינה ,שתדע
צריך לבנות חדש ונקי".
לאחד ולרתום אותנו למאמצי השיקום. הוא מבטא את קולם של רבים ,חלוצים שיישבו
המדינה שאחרי המלחמה תבנה מחדש את מערכות את גבולות הארץ מתוך ביטחון מלא בצה"ל
הציבור שהוחלשו בעשרות השנים האחרונות ,כדי ובמדינת ישראל וחוו ביום אחד נטישה מחרידה,
להעניק ביטחון קיומי לאזרחיה בכל תחומי החיים. הפרה מוחלטת של ההסכם בין המדינה לאזרחיה.
את הבנייה הזו יעשו משרתי ציבור ומשרתות ציבור הם חוו זאת בתקופה של שפל חסר תקדים באמון
מכל חלקי החברה ,אנשים ונשים משכמם ומעלה האזרחים במדינה ובמוסדותיה .הנטישה של יום
שדואגים לצורכי כל החברה .הכוח האזרחי האדיר הטבח נמשכת עם הניצולים גם היום ,חודש וחצי
שמושקע עכשיו בהתנדבות יהפוך לכוח משרת אחר כך ,כאשר מדינת ישראל עדיין אינה מצליחה
ציבור שבונה מחדש את מערכות המדינה טובות
לטפל בעניינם כראוי.
ומיטיבות יותר .חברת המופת שעליה חלמנו. נקודת האור שלהם היא עם ישראל והחברה
ואולי זה לא חלום? הישראלית ,שמתגלים בחוסנם ובגדולתם ,מתעלים
על המחלוקות הפנימיות ומחויבים בכל ליבם להגנה
אנחנו חיים ברגע היסטורי .רגע שיספרו עליו דורות על המולדת ,לתמיכה בניצולים ,במפונים מביתם,
של יהודים .עלינו מוטלת האחריות להחליט מה במשפחות החטופים .על הכוח האדיר הזה ,האהבה
יהיה הסיפור ולוודא שהוא יהיה סיפור משותף. והנתינה ,עלינו לשמור גם ביום שאחרי המלחמה,
יש בי אמונה אמיתית שאנו יכולים לגודל השעה,
שישנם הכוחות המתונים ,אוהבי ישראל וחפצי חיים וזה לא יהיה קל.
יש לי חלום ליום שאחרי המלחמה.
אשר יבחרו לבנות מחדש את הבית הציוני – יחד. בחלומי אנחנו ,ימנים ושמאלנים ,דתיים ושאינם
חזק ואמץ! דתיים ,אנשים שלפני המלחמה עמדו בהפגנות זה
כסלו תשפ״ד 17

