Page 14 - זרעים-שבת ארגון-כבלו תשפ"ד-נובמבר 2023

‫לאן ממשיכים מכאן? לאן ממשיכים מכאן? לאן ממשיכים מכאן? לאן ממשיכים מכאן?‬

‫חודש ארגון תשפ״ד‬ ‫צילום‪ :‬דוברות צהר‬

‫כוחו של הדבק‬
‫חודש ארגון תשפ״דשמחבר אותנו‬

‫‪ //‬הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי‬

‫שבה התנהגנו כלפי חוץ ובין מה שהתברר שקיים‬ ‫דמה שעם ישראל נמצא בתקופה מיוחדת שלאנ‬
‫מתחת לפני השטח בלב הפועם של כל יהודי הוא‬ ‫הכרנו שנות דור‪.‬‬
‫הצד האחד הוא המלחמה הנוראה המתחוללת‬
‫פער עצום‪.‬‬ ‫בדרום ובמידה מסוימת גם בצפון וביו"ש‪,‬‬
‫אחד התיאורים היפים לאחדות ישראל שמוזכר‬ ‫מלחמה שגובה מחיר דמים נורא‪ .‬הכאב‬
‫בספרים מלמד שכשצובטים יהודי בצד אחד של‬ ‫העמוק על השבויים שנמצאים בשבי הרשע והתופת‬
‫העולם כואב לכל יהודי בכל מקום שבו הוא נמצא‪.‬‬ ‫אינו מרפה מאיתנו בכל דקה שחולפת והם עדיין‬
‫הדימוי הזה פוגש אותנו בדרך כלל בעניינים פעוטים‪,‬‬ ‫לא מחובקים בידי אוהביהם‪ .‬הקושי של משפחות‬
‫אבל בשבועות האחרונים הדימוי הזה של נפש אחת‬ ‫הנעדרים שחיים בספק מתמיד וזעקת ההורים‬
‫שפועמת בקרבם של אנשים רבים קם ונהיה חי כל‬ ‫השכולים מלווים אותנו‪ .‬האתגר היום‪-‬יומי של‬
‫כך לנגד עינינו‪ .‬גלי ההזדהות האדירים אינם בנויים‬ ‫החקלאים בדרום‪ ,‬המתח של תושבי הפריפריה שפונו‬
‫רק על כוחות ישראליים‪ .‬גם יהודי התפוצות נרתמו‬ ‫מבתיהם ונאלצים לחיות במקלטים זמניים‪ ,‬הדאגות‬
‫למשימה הישראלית‪ ,‬והם חווים את הכאב הנורא‬ ‫והחרדות של כל הורה לחייל שמשרת בחזית ועוד‬
‫למרות המרחק הגדול – מרחק גאוגרפי‪ ,‬מרחק מדיני‬
‫ועוד‪ ,‬כולם נאספים לכאב שאין לו שיעור‪.‬‬
‫ולפעמים גם מרחק אידאולוגי‪.‬‬ ‫הצד השני של כל זה הוא הטוב והמופלא המתהווה‬
‫לעיתים בשעות של גדולה‪ ,‬כשהחוויה היא שכוחות‬ ‫לנגד עינינו‪ .‬עברנו שנה מטלטלת ביותר שהחלה‬
‫עוצמתיים מאיתנו נוכחים בזירה‪ ,‬כשנעשה בירור‬ ‫בקיטוב עמוק בין חלקים שונים בחברה הישראלית‪.‬‬
‫יסודי של האור מתוך החושך‪ ,‬מתגנבת ללב תחושה‬ ‫במעבר חד וכואב כל כך חווינו שינוי עצום שבו‬
‫קטנות וחוסר משמעות‪ .‬כולנו מכירים את התופעה‪:‬‬ ‫התגלתה אחדות גדולה‪ .‬שותפות הגורל והאהבה‬
‫מפיצים בוואטסאפ שיש לוויה שאין בה אנשים או‬ ‫שוטפות אותנו בגלים אדירים‪ .‬הפער בין הדרך‬
‫בית שאין בו מנחמים‪ ,‬וכשאנחנו מגיעים אנחנו‬
‫מגלים שהמקום כבר התמלא לחלוטין‪ .‬זה עלול‬ ‫בבוקר שמחת תורה שאלה‬
‫לגרום לנו חלישות הדעת‪ ,‬כאילו אין לנו בעצם מה‬ ‫את נוה שני חברתו לאן הוא‬
‫לתרום‪ .‬אנחנו מחפשים את המקום שבו אין איש‪.‬‬
‫המקום שבו התרומה שלנו תהיה חד‪-‬משמעית‪,‬‬ ‫בדיוק הולך‪ .‬נוה ענה לה‪:‬‬
‫בולטת וייחודית‪ .‬אחרת אנחנו נבלעים בעשייה‬ ‫"איפה שצריך אותי – שם אני‬
‫אהיה"‪ .‬זו הייתה דרכו בחייו‬
‫הגדולה ומרגישים מיותרים‪.‬‬
‫אבל אולי המסר של התקופה הזו הוא להפסיק‬
‫לחשוב על הנוכחות של עצמי ועל התרומה‬
‫הייחודית שתבליט אותי‪ .‬הזמן הזה מלמד אותנו‬

‫להבין את הכוח של הדבק שמחבר אותנו‪.‬‬
‫המשמעות הגדולה של הזמן הזה היא בשותפות‪.‬‬
‫אנחנו נדרשים לעשות עם רבים אחרים‪ ,‬להבין‬
‫שכל תנועה קלה היא הצטרפות לקול משותף אדיר‬
‫וחזק‪ .‬עכשיו חשוב להיות בעשייה בלי לשים דגש‬
‫על התרומה העצמית‪ .‬להיות היכן שאנחנו נדרשים‬
‫להיות ולפעול גם בדברים קטנים וכביכול לא‬
‫חשובים‪ ,‬כאלה שלא מצטלמים היטב בטיקטוק‪.‬‬

‫פשוט להיות‪ .‬ו'רק ביחד ננצח'!‬

‫ביטאון תנועת בני עקיבא בישראל‬ ‫‪14‬‬