Page 11 - זרעים-שבת תנועה-אייר תשפ"ד-מאי 2024

‫"אנשים שלא גדלו בפריפריה לא מבינים‬ ‫שהיתרון שלנו הוא לא בגודל אלא‬ ‫יכול יותר ושעליו להרחיב אופקים רכש‬
‫מה זה אומר באמת‪ .‬הנרטיב ההיסטורי‬ ‫בגמישות וביצירתיות שלנו‪.‬‬ ‫בתנועה‪ ,‬דווקא ב'שנור' לקראת שוק פורים‪.‬‬
‫שלנו לא היה בספרי הלימוד שלנו‪ .‬למדתי‬ ‫"היינו סניף פריפריה קלסי וקטן שחניכיו‬
‫בבית ספר שבו ‪ 95%‬מהתלמידים היו‬ ‫"היכולת להוציא את החניכים שלנו‬ ‫מגיעים למחנות ולא מבינים מה הם‬
‫תימנים‪ ,‬אבל בכל זאת התפללנו בנוסח‬ ‫למחנות ולמפעלים הייתה מאוד חשובה‬ ‫עושים שם"‪ ,‬ליאור נזכר‪" .‬הייתה תחושה‬
‫אשכנז‪ .‬אני לא כועס על המורים שלי‪ ,‬הם‬ ‫לנו‪ .‬אחד הדברים שלומדים כשיוצאים‬ ‫כאילו אנחנו משהו קטן ושולי‪ .‬הסניף‬
‫רצו שנלך לבתי ספר מקצועיים לא כי היו‬ ‫מהשכונה הוא שהאמירה 'השמיים הם‬ ‫היה הצלה לי ולכל ילדי השכונה‪ ,‬כי‬
‫רעים אלא לא רצו שנהיה מתוסכלים‪ .‬הם‬ ‫הגבול' היא דבר יחסי‪ .‬אם כולם מסביבך‬ ‫אם לא היינו מגיעים אל הסניף בשעות‬
‫חשבו שהם מצילים אותנו‪ .‬בבני עקיבא‬ ‫עושים משהו‪ ,‬השמיים שלך בהתאם לזה‪.‬‬ ‫אחר הצהריים‪ ,‬היינו עלולים ליפול‬
‫ובנחלים החשיפה גרמה לי להבין שאני‬ ‫אבל המחנות והמפעלים הרחיבו לנו את‬ ‫לעבריינות‪ .‬המדריכות שלי היו מסניף‬
‫יכול לבחור מתוך מגוון גדול יותר‪.‬‬ ‫האופקים ונתנו לנו נקודת ייחוס שונה‪.‬‬ ‫רמת חן המבוסס‪ ,‬והן השקיעו ועשו מעל‬
‫לאחרונה חזרתי למקום שבו עמד הסניף‬ ‫הבנתי שאם אני אבחר‪ ,‬העולם שלי יכול‬ ‫ומעבר‪ .‬הן נתנו לנו כל מה שהן יכלו‪,‬‬
‫שלנו והסתכלתי על הילד הקטן הזה‬ ‫להיות הרבה יותר רחב ממה שאני מכיר‪.‬‬
‫שעוד נמצא בתוכי‪ .‬הילד הקטן הזה עוד‬ ‫כולנו היינו ילדים של עולים חדשים וחיינו‬ ‫ונוצר בינינו חיבור מיוחד"‪.‬‬
‫מתכתב עם האדם שאני עכשיו‪ ,‬ואני גאה‬ ‫במציאות מסוימת של מה שהכרנו מסביב‪.‬‬ ‫את לימודי התיכון עשה ליאור בתיכון‬
‫בני עקיבא הייתה חדירה של תפיסת עולם‬ ‫בנחלים‪ ,‬כיוון שאביו רצה שתהיה לו‬
‫לראות שהגעתי רחוק כל כך"‪.‬‬ ‫חדשה ושפה חדשה שההורים שלנו לא‬ ‫תשתית טובה יותר ממה שהיה לבתי‬
‫הכירו‪ .‬זו הייתה יציאה פיזית ומנטלית‬ ‫הספר באזור להציע לו‪ .‬כשנהיה מדריך‬
‫היה ליאור צועד שלוש שעות וחצי‬
‫שפתחה לנו חלונות חשיבה אחרים‪.‬‬ ‫לרמת עמידר כדי להעביר פעולה‪ ,‬וחוזר‬
‫לפנימייה בצאת השבת‪ .‬הסניף שלו גבל‬
‫ליאור ערוסי‪:‬‬ ‫בסניף רמת חן ובסניף תל אביב צפון‪,‬‬
‫היכולת להוציא את‬ ‫סניפים מבוססים וותיקים‪ .‬לקראת פורים‬
‫החניכים שלנו למחנות‬ ‫היו המקומות הפוטנציאליים לגיוס‬
‫ולמפעלים הייתה מאוד חשובה לנו‪.‬‬ ‫תרומות לשוק פורים מוגבלים‪" .‬בכיתה‬
‫המחנות והמפעלים הרחיבו לנו את‬ ‫י"א החלטתי שאני הולך לעשות מעשה‬
‫האופקים ונתנו לנו נקודת ייחוס‬ ‫נועז‪ ,‬והלכתי לאזור של תל אביב שנקרא‬
‫שונה‪ .‬הבנתי שאם אני אבחר‪,‬‬ ‫היום פלורנטין‪ .‬באותה תקופה האזור היה‬
‫העולם שלי יכול להיות הרבה‬ ‫מלא במתפרות ובמפעלים בגדים קטנים‪.‬‬
‫יותר רחב ממה שאני מכיר‬ ‫הסניפים האחרים לא העזו להתקרב‬
‫לאזור‪ ,‬ואני הצלחתי להתרים הרבה בגדים‬
‫לשוק פורים‪ .‬כך‪ ,‬במקום פרסים שווים‬
‫בקרנבל‪ ,‬עשינו בזאר שלם של מכירות‬

‫שמימנו את המחנות לחניכי הסניף"‪.‬‬
‫"היכולת למכור רעיונות לאנשים התחיל‬
‫משם‪ ,‬כי ההליכה ממתפרת ג'ינסים אחת‬
‫לשנייה וממפעל אחד לשני הייתה חוויה‬
‫יוצאת דופן‪ .‬כולם חשבו שיצאתי מדעתי‪.‬‬
‫אבל לי נמאס להיות משני‪ ,‬והבנתי‬

‫עליזה בלוך‪:‬‬
‫כל התהליכים החברתיים‬
‫שניהלתי יושבים על המשבצת‬
‫של מה שגדלתי עליו בתנועה‪.‬‬
‫הרצון להשפיע‪ ,‬לקבל אחריות‪,‬‬
‫ההבנה שאין מי שיעשה‬

‫את זה במקומי‬

‫אייר תשפ״ד ‪11‬‬