Page 9 - זרעים - אב תשע"ז
P. 9
אב תשע״ז | שבת ואתחנן |
> שני דדון > רננה דילמוני
רכזת הדרכה רכזת רובע
מחנה מעפילים
זה היה היום האחרון במחנה הרא"ה ,הרובע התאסף בכניסה ליער בדיוק סיימנו מסלול וחיכינו לאחרונים לקראת היציאה לעתלית
שלמון והתכונן לעלות לירושלים ,וחניך עם צרכים מיוחדים – הפעילות המוכרת במחנה מעפילים – ריצות על החוף והניסיון
המשולב בשבט הרא"ה בסניף שלו והצטרף למחנה נלחץ לפתע להעפיל כשבט אל ארץ ישראל ,ואגב ההמולה הגיעו אליי בריצה
חניכים מספר ודחקו בי לבוא לראות מה הם מצאו" .לא יתפסו את והחל לבכות ולצעוק.
הסברנו לשירלי הרל"שית את המצב ,ולמרות הלחץ והעומס המעפילים! נעזור להם!" הם צעקו ,ואני באמת לא הבנתי מה הם
היא חייכה אל החניך במאור פנים והרגיעה אותו .אחרי שהוא נרגע רוצים.
השמש כמעט שקעה והיינו צריכים לסיים לנקות את המתחם, היא עודדה אותו לבקש ממנה עזרה אם ירגיש צורך ,והחניך הנהן
לקרוא שמות ולעלות בזריזות לאוטובוסים .ניסיתי לשכנע אותם בשמחה רבה ,ובחיוך עצום נכנס אל היער.
כשהחניך ההוא עלה עם חבריו לירושלים ועמד עם כל הרובע שאין פה שום פעילות ואנחנו צריכים להמשיך ,אך ללא הצלחה.
במפקד הסיום הבנתי מהי מעלת ירושלים – "עיר שעושה את כל הם גררו אותי לצד החניון ,ושם הייתה זרוקה מזוודה בלויה מלאת
חפצים ובגדים .החניכים שאלו אם הם צריכים ישראל חברים" .להיות חבר זה להיות אכפתי
להבריח את המזוודה איתם ,ושכדאי לאתר ולרצות להגשים את המטרה המשותפת של
את המעפיל שכנראה ברח מהבריטים והשאיר הקבוצה (או של כל המחנה ,במקרה הזה) על
מאחור את חפציו. ידי שימת לב איפה אפשר להיות טובים יותר.
אני לא זוכרת מאיזה סניף הם היו ,אבל ולסיום כמה עצות נוספות:
עד היום דבקו בי ההתלהבות שהייתה בהם, הרכזים כאן תעשו חיים :הביאו גיטרות ,אוכל שאתם
החיבור הכן והפשוט שלהם לתכנים ולסיפור. אוהבים ,התפנקו עם ארטיקים מהקיוסק,
אין בי ספק שהמדריכים שלהם היו מולהבים בשבילכם והם שירו מורלים // .התנתקו מהטלפונים.
ממש ישמחו
על המחנה והחדירו את מסריו עמוק בלבבות לשמוע איך //הרכזים כאן בשבילכם והם ממש ישמחו
החניכים ,ולכן גם כשהם מצאו סתם מזוודה לשמוע איך אתם מרגישים // .קבלו
נטושה (יהודי מבוגר שמח לקבל טלפון אחריות – סחבו את האוכל של הרובע במהלך
מהמשטרה על איתור חפציו) הם חיברו את זה המסלול ,אספו זבל וכו'.
מיד לחוויה שלהם כשבט מעפילים המבקש אתם מרגישים
לעלות ארצה.
מחנות הקיץ הם ההזדמנות שלנו לחוות,
להיות ,להתלהב יחד .השקיעו מחשבה
לקראת היציאה למחנה ,בקשו ודרשו לחוות
את הדברים בגדול.
> הדס רינה כריסי > תומר אופק
קומונרית סניף גבעות תחבורה דרום
ורכזת רובע במחנה ניצנים
עשרות מערכי הדרכה נכתבו ,מאות פעולות הועברו ואלפי מילים
כששאלתי מדריכים אם יש להם עצות להעניק לחניכים ולמדריכים נאמרו על 'האנשים השקופים' – עובדי הניקיון ,המאבטחים ,נהגי
לקראתהמחנותהםאמרושכדאילהתחנףלצוות–לרכזיםולרל"שיות האוטובוסים ועוד .במהלך הקיץ אנו פוגשים לא מעט מהם ,ויש
– בשביל שייתנו להם אוכל ויאפשרו להם להטעין את הטלפון, לכם ,מדריכים וחניכים יקרים ,הזדמנות לצבוע מעט את האנשים
וחשבתי שיש בנו איזה פחד לצאת מהמקום שאנו מכירים ,מהמקום
הנוח והנעים .אבל בואו ננסה לצאת ממנו ,כי דווקא מההתמודדות השקופים.
לצאת מהמקום המוכר נגלה ב נ ו אני אתייחס ברשותכם לנהגים .נהג האוטובוס המתייצב בבוקר
רעיונות יצירתיים לחוויה (ברוב המקרים בשעה הנקובה) צריך לקחת אתכם ולהחזיר אתכם
טובה עם הסביבה במחנה בשלום .מגוון הנהגים רחב; חלקם מבוגרים ,בני גיל ההורים או
וכוחות שלא ידענו אפילו הסבים שלכם .מקצתם בדואים ואחרים ערבים ישראלים.
שקיימים בנו.
נצלו את המחנה ככל קבלו אותם בסבר פנים יפות וכבדו אותם.
יכיווכבלתתמררשעכתבשך*רשה*כקתיי*הדריעואכום האפשר ,דברו עם חניכים מדריכים וקומונריות יקרים ,ערב קודם ליציאה צרו קשר עם
עד שיימאס לכם לדבר הנהג והציגו את עצמכם .ודאו שהנהג יודע מהו היעד ומהם לוחות
איתם ,תמכו זה בזה ועשו
הזמנים.
גם שטויות. בטיחות :הנהג נוסע שעות רבות ואחריות רבה מוטלת על כתפיו.
החליטו :אני במחנה בימי הקיץ גם החום נכנס לתמונה ומתיש את הנהג; גלו הבנה ונסו
ואני עושה הכול למען זה. לעזור לו .רעש והמולה הם חלק מהחוויה ,ועדיין – שמרו על רמת
בטיחות סבירה באוטובוס ועל מורל סביר ,וכן על שלמות האוטובוס
ועל ניקיונו בסיום הנסיעה.
אנחנו רצים להתנדב בכל הזדמנות ,אבל בסוף בדברים הקטנים
שמזדמנים לנו אנחנו נוטים לזלזל .יש לכם הזדמנות לשמש דוגמה
אישית לחניכים שלכם איך מתייחסים לאדם השקוף – נצלו אותה!