Page 9 - זרעים - אב תשע"ז
P. 9

‫אב תשע״ז | שבת ואתחנן |‬

    ‫> שני דדון‬                                                                         ‫> רננה דילמוני‬
  ‫	 רכזת הדרכה‬                                                                            ‫	 רכזת רובע‬
‫	 מחנה מעפילים‬

‫זה היה היום האחרון במחנה הרא"ה‪ ,‬הרובע התאסף בכניסה ליער בדיוק סיימנו מסלול וחיכינו לאחרונים לקראת היציאה לעתלית‬
‫שלמון והתכונן לעלות לירושלים‪ ,‬וחניך עם צרכים מיוחדים – הפעילות המוכרת במחנה מעפילים – ריצות על החוף והניסיון‬
‫המשולב בשבט הרא"ה בסניף שלו והצטרף למחנה נלחץ לפתע להעפיל כשבט אל ארץ ישראל‪ ,‬ואגב ההמולה הגיעו אליי בריצה‬
‫חניכים מספר ודחקו בי לבוא לראות מה הם מצאו‪" .‬לא יתפסו את‬                                               ‫והחל לבכות ולצעוק‪.‬‬
‫הסברנו לשירלי הרל"שית את המצב‪ ,‬ולמרות הלחץ והעומס המעפילים! נעזור להם!" הם צעקו‪ ,‬ואני באמת לא הבנתי מה הם‬
                                                             ‫היא חייכה אל החניך במאור פנים והרגיעה אותו‪ .‬אחרי שהוא נרגע רוצים‪.‬‬
‫השמש כמעט שקעה והיינו צריכים לסיים לנקות את המתחם‪,‬‬                         ‫היא עודדה אותו לבקש ממנה עזרה אם ירגיש צורך‪ ,‬והחניך הנהן‬
‫לקרוא שמות ולעלות בזריזות לאוטובוסים‪ .‬ניסיתי לשכנע אותם‬                                ‫בשמחה רבה‪ ,‬ובחיוך עצום נכנס אל היער‪.‬‬
‫כשהחניך ההוא עלה עם חבריו לירושלים ועמד עם כל הרובע שאין פה שום פעילות ואנחנו צריכים להמשיך‪ ,‬אך ללא הצלחה‪.‬‬
‫במפקד הסיום הבנתי מהי מעלת ירושלים – "עיר שעושה את כל הם גררו אותי לצד החניון‪ ,‬ושם הייתה זרוקה מזוודה בלויה מלאת‬
‫חפצים ובגדים‪ .‬החניכים שאלו אם הם צריכים‬                                                ‫ישראל חברים"‪ .‬להיות חבר זה להיות אכפתי‬
‫להבריח את המזוודה איתם‪ ,‬ושכדאי לאתר‬                                                    ‫ולרצות להגשים את המטרה המשותפת של‬
‫את המעפיל שכנראה ברח מהבריטים והשאיר‬                                                   ‫הקבוצה (או של כל המחנה‪ ,‬במקרה הזה) על‬
                                           ‫מאחור את חפציו‪.‬‬                             ‫ידי שימת לב איפה אפשר להיות טובים יותר‪.‬‬
‫אני לא זוכרת מאיזה סניף הם היו‪ ,‬אבל‬                                                                     ‫ולסיום כמה עצות נוספות‪:‬‬
‫עד היום דבקו בי ההתלהבות שהייתה בהם‪,‬‬                                       ‫הרכזים כאן‬  ‫תעשו חיים‪ :‬הביאו גיטרות‪ ,‬אוכל שאתם‬
‫החיבור הכן והפשוט שלהם לתכנים ולסיפור‪.‬‬                                                 ‫אוהבים‪ ,‬התפנקו עם ארטיקים מהקיוסק‪,‬‬
‫אין בי ספק שהמדריכים שלהם היו מולהבים‬                        ‫בשבילכם והם‬               ‫שירו מורלים‪ // .‬התנתקו מהטלפונים‪.‬‬
                                                                           ‫ממש ישמחו‬
‫על המחנה והחדירו את מסריו עמוק בלבבות‬                                      ‫לשמוע איך‬   ‫‪ //‬הרכזים כאן בשבילכם והם ממש ישמחו‬
‫החניכים‪ ,‬ולכן גם כשהם מצאו סתם מזוודה‬                                                  ‫לשמוע איך אתם מרגישים‪ // .‬קבלו‬
‫נטושה (יהודי מבוגר שמח לקבל טלפון‬                                                      ‫אחריות – סחבו את האוכל של הרובע במהלך‬
‫מהמשטרה על איתור חפציו) הם חיברו את זה‬                                                                 ‫המסלול‪ ,‬אספו זבל וכו'‪.‬‬
‫מיד לחוויה שלהם כשבט מעפילים המבקש‬                           ‫אתם מרגישים‬

                                           ‫לעלות ארצה‪.‬‬
‫מחנות הקיץ הם ההזדמנות שלנו לחוות‪,‬‬
‫להיות‪ ,‬להתלהב יחד‪ .‬השקיעו מחשבה‬
‫לקראת היציאה למחנה‪ ,‬בקשו ודרשו לחוות‬
                                           ‫את הדברים בגדול‪.‬‬

     ‫> הדס רינה כריסי‬                                                               ‫> תומר אופק‬
  ‫	 קומונרית סניף גבעות‬                                                            ‫	 תחבורה דרום‬
‫	 ורכזת רובע במחנה ניצנים‬
                                                                           ‫עשרות מערכי הדרכה נכתבו‪ ,‬מאות פעולות הועברו ואלפי מילים‬
‫כששאלתי מדריכים אם יש להם עצות להעניק לחניכים ולמדריכים‬                    ‫נאמרו על 'האנשים השקופים' – עובדי הניקיון‪ ,‬המאבטחים‪ ,‬נהגי‬
‫לקראתהמחנותהםאמרושכדאילהתחנףלצוות–לרכזיםולרל"שיות‬                          ‫האוטובוסים ועוד‪ .‬במהלך הקיץ אנו פוגשים לא מעט מהם‪ ,‬ויש‬
‫– בשביל שייתנו להם אוכל ויאפשרו להם להטעין את הטלפון‪,‬‬                      ‫לכם‪ ,‬מדריכים וחניכים יקרים‪ ,‬הזדמנות לצבוע מעט את האנשים‬
‫וחשבתי שיש בנו איזה פחד לצאת מהמקום שאנו מכירים‪ ,‬מהמקום‬
‫הנוח והנעים‪ .‬אבל בואו ננסה לצאת ממנו‪ ,‬כי דווקא מההתמודדות‬                                                                       ‫השקופים‪.‬‬
‫לצאת מהמקום המוכר נגלה ב נ ו‬                                               ‫אני אתייחס ברשותכם לנהגים‪ .‬נהג האוטובוס המתייצב בבוקר‬
                                           ‫רעיונות יצירתיים לחוויה‬         ‫(ברוב המקרים בשעה הנקובה) צריך לקחת אתכם ולהחזיר אתכם‬
                                           ‫טובה עם הסביבה במחנה‬            ‫בשלום‪ .‬מגוון הנהגים רחב; חלקם מבוגרים‪ ,‬בני גיל ההורים או‬
                                           ‫וכוחות שלא ידענו‬                ‫אפילו הסבים שלכם‪ .‬מקצתם בדואים ואחרים ערבים ישראלים‪.‬‬
                                                             ‫שקיימים בנו‪.‬‬
                                            ‫נצלו את המחנה ככל‬                                      ‫קבלו אותם בסבר פנים יפות וכבדו אותם‪.‬‬
‫יכיווכבלתתמררשעכתבשך*רשה*כקתיי*הדריעואכום‬   ‫האפשר‪ ,‬דברו עם חניכים‬          ‫מדריכים וקומונריות יקרים‪ ,‬ערב קודם ליציאה צרו קשר עם‬
                                           ‫עד שיימאס לכם לדבר‬              ‫הנהג והציגו את עצמכם‪ .‬ודאו שהנהג יודע מהו היעד ומהם לוחות‬
                                           ‫איתם‪ ,‬תמכו זה בזה ועשו‬
                                                                                                                                   ‫הזמנים‪.‬‬
                                                        ‫גם שטויות‪.‬‬         ‫בטיחות‪ :‬הנהג נוסע שעות רבות ואחריות רבה מוטלת על כתפיו‪.‬‬
                                           ‫החליטו‪ :‬אני במחנה‬               ‫בימי הקיץ גם החום נכנס לתמונה ומתיש את הנהג; גלו הבנה ונסו‬
                                           ‫ואני עושה הכול למען זה‪.‬‬         ‫לעזור לו‪ .‬רעש והמולה הם חלק מהחוויה‪ ,‬ועדיין – שמרו על רמת‬
                                                                           ‫בטיחות סבירה באוטובוס ועל מורל סביר‪ ,‬וכן על שלמות האוטובוס‬

                                                                                                                 ‫ועל ניקיונו בסיום הנסיעה‪.‬‬
                                                                           ‫אנחנו רצים להתנדב בכל הזדמנות‪ ,‬אבל בסוף בדברים הקטנים‬
                                                                           ‫שמזדמנים לנו אנחנו נוטים לזלזל‪ .‬יש לכם הזדמנות לשמש דוגמה‬
                                                                           ‫אישית לחניכים שלכם איך מתייחסים לאדם השקוף – נצלו אותה!‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14