Page 13 - זרעים-סיון תשע"ז
P. 13
סיוון תשע״ז | גיליון מס׳ 150 קול קורא דוד סעייד
ראש מחלקת חבריא ב'
שו"ת שיבוצים
מיכאל מואטי השאלה הזאת נוגעת בשתי נקודות
עקרונית :חיבור למסורת ואחדות
ש :למה הקומונרית היא שמחליטה על השיבוצים? ישראל .לכאורה ,למה לא לאחד את
ת :האם מי שמכיר הכי טוב הוא שיקבל את ההחלטה הנוסחים? איזו קדושה יש בנוסחים
הטובה ביותר? לאו דווקא .תפקיד הקומונרית הוא שהצטברו לנו במשך הגלויות מכיוון
לנהל את הסניף ,וההחלטה מי יהיו מדריכי הסניף ,מי
יהיו בצוות נחשון ואיך יראה צוות ארגון ,כל אלו הן שהיינו רחוקים זה מזה?
החלטות אסטרטגיות ,שמי שצריכה לקבל אותן היא אבל עובדה שזה לא פשוט ,ונוגע
בנקודה רגישה אצל כל אדם ועדה ,ולכולם משותף הרצון לשמור על
מנהלת הסניף. כבוד למסורת אבות מחשש שתפילה ישראלית עם נוסח אחיד תהיה
מדריכי השבט לעומת זאת צריכים להדריך את
השבט; לחנך אותו ולגדלו ולשמור על השבט כשבט. ללא חיבור לזהות ולמסורת.
זה תפקיד קשה ומאתגר ,והעובדה שלא הם נותנים בעיניי העניין איננו הנוסח אלא הנעימה והתנועה הנפשית של כל
את 'גזר הדין' מאפשרת להם להמשיך להדריך את נוסח .כל עדה פיתחה ערוץ תקשורת עם ה' .במציאות מתוקנת כל
הציבור מתפלל יחד ,מצליח לדבר במקהלה ,וכאשר אני מדבר על איחוד
השבט ולא לפרק אותו. נוסחים אני אומר שכל יהודי יוכל לדבר עם ה' בכל הצינורות שיצרה כל
ש :איך הקומונרית תעשה זאת?
ת :התנועה החליטה ליישר קו ברמה הארצית ולקיים עדה ועדה.
את השיבוצים בסוף הקיץ של כיתה ט' .היתרון ,זה הבשורה גדולה של קיבוץ הגלויות איננה ביטול ערוצי התקשורת
שהקומונרית המשבצת כבר ותיקה בסניף ,והיא למדה למיניהם אלא הישארות עם ערוץ הכולל את כולם .כל מי שאהבת
להכיר גם את חניכי השבט וגם את הסניף ואת צרכיו. ישראל היא ערך מכונן בעולם הערכים שלו ,בעבודת ה' שלו ,מבין
הקומונרית מקיימת בתקופה שלפני השיבוצים שאנחנו מתחתנים על פי התאמה של נשמות ולא על פי עדות .אנחנו
פגישות קבוצתיות ואישיות עם כל חניכי השבט. נמצאים בדור שקשה לעקוב בו אחר המוצא העדתי של האדם ,מכיוון
הקומונריות עוברות הכשרה כיצד לנהל פגישות אלו. שהעדות מתחתנות זו עם זו ,וממילא גם הרצון לשמור על מסורת עדה
עוד שלב באיסוף המידע על החניכים מגיע ממדריכי
השבט :המדריכים מתבקשים למלא טופס חוות דעת אחת ילך ויפחת.
על כל חניך וחניכה על פי תבנית מסודרת .כל מדריך שילוב הנוסחים יקרה עם הזמן ,השאלה היא איך הוא יקרה .בעיניי,
ומדריכה כותבים את חוות דעתם בנפרד ,כדי שלא תנועת בני עקיבא ,שהיא תנועה של עם ,הרוצה באחדות אמתית
יהיו הטיות ,ומגישים את הטפסים לקומונרית .בטופס ופועלת למענה ,צריכה לקבל עליה את המשימה הזאת ולצאת בקול
כותבים על תכונות החניכים ,על נקודות החוזק שלהם תרועה רוחנית אמתית ועמוקה לתפילת הציבור הגדולה ביותר שהייתה
וכן עם מי כדאי שישתבצו .מה שלא כותבים בטופס
הוא החלטה ,כלומר מי משובץ לאן. מאז ומעולם בהיסטוריה היהודית.
ש :למה השיבוצים נעשים לפני מחנה סיירים?
ת :אי-אפשר לקיים אותם לאחר המחנה .המחנות שירן עמוסי
מסתיימים באמצע אוגוסט ,בתאריך שבו הקומונריות רכז קליטה
ברובן כבר יוצאות מתפקידן. בסידור המשלב כמה נוסחים
כמו כן השבט הוא קבוצת השייכות הבסיסית של אין הרבה חידוש; כבר מאות שנים
החניכים והוא נותן מענה חברתי ורוחני לחניכים, שמדפיסים מוסיפים בסידוריהם
לא חשוב באיזה תפקיד הם משובצים .המסגרת של קטעים שמקורם בכל מיני
השבט קיימת תמיד ואסור לה להתפרק .לפיכך יש נוסחים .בדרך כלל הם עושים
עצמה גדולה מאוד ביציאת השבט למחנה כשבט את זה כהצעה; הבעיה היא שמה
דווקא לאחר ההודעות על השיבוצים .מתוך השיח שמתחיל כהצעה בעקבות מנהג
והקושי שיצוף ,בסופו של דבר השבט יצא שבט. של יחידים נעשה חובת ציבור,
זו מטרת המחנה ,וצוות המחנה כולו רתום לטובת עד שההמון מדמה שמי שאין לו חלק בממלמלי אותו הקטע אין
העניין. תפילתו שלמה.
עיון בנוסחי תפילה מוקדמים יגלה המון הוספות מאוחרות :פתח
13 אליהו ,קרבנות ,פיטום הקטורת ,תחנון בשני וחמישי וכדומה ,כולם
היו מנהג יחידים והפכו להיות חובת הכלל .היום יש לנו כל כך הרבה
דברים שעוטפים את התפילה ,עד שבמרוצתנו אחר המלל הרב
אנחנו שוכחים את עיקר התפילה :הכוונה .לו אמרנו את המינימום
הנדרש היינו מסוגלים להיות מיושבים בתפילה הרבה יותר ולכוון
טוב יותר.
אם הסידור המשולב יתקבל בקרב קהילות מסוימות ,אותו תהליך
יקרה גם ִאתו .כל הקטעים שנוספו בסידור יהפכו בעיני הציבור
להיות חובה ,התפילה תתרחב והכוונה תתכווץ .מה שקרה בכל פעם
לאורך ההיסטוריה יקרה שוב ,ואין סיבה להניח אחרת.
עיקר התפילה הוא כוונת הלב ולא חוויות רוחניות או השפעה
מיסטית על ידי מלמול מילים לא מובנות .את הנוסח הקיים צריך
לצמצם ולא להרחיב .כוונת עורכי הסידור יפה ,אך כוונת המתפללים
בו תלך ותדעך.
