Page 21 - זרעים-ניסן-תשע"ז
P. 21
ניסן תשע"ז .אפריל 2017 הצ'יזבט של ספיר ,שבט ניצנים ,סניף רעננה 'לא תהיי צעירה עוד'
מקשצוה'ריתעוזפרבקשבייטלדתהההוצמ'לאוינההזמיחבפ,עדחצי'ששיעידזיפויבהתלרטודשםשמהע?יוהושנאיכעזמתבה.מילה* כשרונה היתה צעירה היא נסעה לטיול בית הספר ,ושם מעדה באוטובוס ושברה את הרגל .מאז,
נשבעה אמא שלה ,הבת שלה לא תצא לשום מקום בלי הליווי שלה – לעולם .כך חיה רונה בצמוד לאמא
שלה .כל דבר הן עשו יחד.
כשהגיע מחנה ניצנים רונה רצתה להצטרף למחנה ,אבל אמה לא הסכימה .היא התחננה ,נשבעה שתיזהר ,ביקשה
מאמה יום וליל להצטרף למחנה ולבסוף נכנעה האם לבקשה ,אבל רצתה להיפגש קודם עם המדריכה של בתה.
המדריכה של רונה ,שירי ,אמרה לאם שאין לה מה לדאוג" .אנחנו נשמור עליה .יש לנו מאבטחים ,אנחנו הולכים
בקבוצה מסודרת ,הכול יהיה בסדר" ,אבל אמה של רונה לא הייתה נינוחה" .אם יקרה משהו לילדה הקטנה שלי את
תיענשי ,את לא תהיי צעירה עוד" .שירי נבהלה מעט מהאיום המוזר שנשמע אבל ריחמה על רונה הקטנה שרצתה
לצאת למחנה ,והבטיחה" :לא יקרה לה דבר".
יום המחנה הגיע ורונה יצאה למחנה בלב נרגש .היא עלתה על האוטובוס בזהירות ,שמעה מוזיקה עם החברים,
שרה מוראלים בקולי קולות ואכלה מיליוני חטיפים .בלילה של המחנה היתה צריכה לגשת לשירותים ,אבל לא
מצאה את המקום .היא הסתובבה סביב המחנה ולא מצאה את השירותים .לפתע שמעה רונה רשרוש מאחד
העצים .הלב שלה דפק במהירות ,היא כבר לא הבינה איפה היא נמצאת .הרשרוש נמשך ונמשך ,ולפתע שמעה
רונה גם תן מיילל" :אהווווו" .רונה צרחה וברחה במהירות ,ומרוב מהירות לא שמה לב לאבן הענקית שניצבה
במקום ,נתקלה בה ונפלה .דם החל לזרום ,כאבה לה היד והיא בכתה וצעקה" :הצילו!" עדיין נרעדת מהרשרוש
ההוא שהגיע מהעצים.
עד מהרה הגיעו מאבטחי המחנה ועזרו לה להתרומם ,חבשו לה את היד והובילו אותה בחזרה למחנה .רונה
המשיכה ליהנות במחנה ,אבל כשהכול חזרו הביתה ולאמא של רונה נודע על האירוע ,היא לא חייכה כלל .אמה
של רונה דפקה בדלת ביתה של שירי המדריכה ואמרה לה" :זוכרת מה שאמרתי לך? את לא תהיי צעירה עוד ,את
פגעת בבת שלי ,את לא תהיי צעירה עוד ,לא תהיי צעירה עוד ,לא תהיי צעירה עוד".
המדריכה התנצלה אבל האם לא פסקה ,לכן טרקה שירי את הדלת ורצה לחדר שלה אחוזת אימה .היא הסתכלה
במראה ולפתע ראתה שערה לבנה .היא תלשה את השערה הלבנה אבל לפתע נוספה עוד שערה לבנה ועוד אחת
ועוד אחת .פניה של שירי התקמטו ,קומתה התנמכה והיא צרחה בקול" :למה??" וקמה משק השינה בבהלה רק
כדי לגלות שהיא בכלל לא מדריכה ולא חניכה ,שהיא בכלל קומונרית עייפה שנרדמה באמצע נסיעה באוטובוס
בדרך לסניף.
שבט נבטהיצ'םיזבנביטם,שסלניעףידמוקכ"השן
'דמות גדולה מתקרבת לעברם'
יום אחד החליטו אלי ,ניר וליאור ללכת לישון בשטח ,בתוך מערה .הם הביאו אתם פנסים ,מצרכים לבישול,
מרשמלו ,גפרורים ומשחקים .כשהם נכנסו למערה הם הדליקו את הפנסים והתחילו להתארגן במקום .ניר
התחיל להכין אוכל ,ולפתע נזכר אלי שהם שכחו לאסוף עצים למדורה ,ולכן אמר לחבריו" :אני הולך להביא
כמה עצים מבחוץ ,לאחר מכן נשחק" ,אבל ליאור עצר אותו בבהלה וצעק" :רגע! עצור!" רץ ומשך בידו.לקראת מסע פסח פתחנו בתחרות
"למה?" שאל אלי" .תסתכל" ,אמר ליאור והצביע ברעד על נקודה שעמד בה דוב גדול .דוב ענקי .לא רחוק
מהמערה" .אמאל'ה!" צעק אלי ,ושניהם רצו לעבר ניר ,שעוד לא שם לב לדוב ,והצביעו לעברו בבהלה .ניר
עזב את הכנת האוכל ושלושתם ברחו מהמערה במהרה מפחד הדוב המאיים.צ'יזבטים וביקשנו מכם לשלוח לנו
כשהיו רחוקים החלו השלושה להסדיר את נשימתם .הם סבבו ביער עד שהחליטו שבטוח לחזור למערה,
בדקו וראו שהדוב לא נמצא בה .ניר אמר לאלי וליאור" :לכו להביא עצים למדורה ,ובינתיים אני אמשיךסיפורים המתאימים לשעת לילה
לבשל"" .בסדר" ,אמרו אלי וליאור והלכו ליציאה להביא קרשים .לפתע הם שמעו רעש ,ודמות גדולה
התקרבה לעברם .הם שוב ראו את הדוב וצרחו בבהלה ,וכמעט רצו לשוטטות נוספת ביער כשלפתע שמומאוחרת במסע ,לאחר מסלול ,ארוחה
לב שהדוב אוסף עצים" .ניר!" צעקו" ,אתה לא תאמין ,הדוב אוסף עצים מחוץ למערה!"
"מה?!" ,התפלא ניר ונגש לראות .כשהוא הגיע לפתח המערה הדוב נכנס עם העצים .ניר צעק בפליאה,
"הדוב נכנס! הדוב נכנס! הדוב נכנס!" באותו רגע הגיע אליהם הדוב עם עצים ,סידר את הקרשים ,חיטטטובה ומקלחת קרה ,כשמכורבלים
בתיק ושלף ממנו את הגפרורים שלהם.
"מה הוא עושה?" הם חשבו .הדוב הוציא גפרור ,והדליק את המדורה" .זה דווקא דוב טוב" ,חייך ליאור,בתוך שק השינה .אתם שלחתם –
"הוא הדליק לנו את המדורה! תודה דוב!"
"רוצה להיות אתנו?" שאל אלי" ,אתה יכול לשבת פה ולצלות מרשמלו על האש" .אלי ,ניר וליאור שיחקואנחנו פרסמנו!
עם הדוב ,צלו איתו מרשמלו על האש ונהנו.
��������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ///////////////////////////////// 21
