Page 23 - זרעים - תמוז תשע"ו

‫תמוז תשע"ו ‪ .‬יולי ‪2016‬‬

‫לא מתכננים לעשות משהו היום?" אנחנו נמלמל משהו אל הכרית כואבת לנו הבטן והיינו מרגישים צורך לברך כמו הצורך לאכול‪ ,‬תגידו‬

‫לי אתם‪ ,‬מה היה מיוחד בכך?‬ ‫ונתהפך לצד השני‪.‬‬

‫וזה אפילו לא קצה הקרחון של הבעיות העלולות להתעורר בחופש‬
‫הגדול‪ ,‬ואם זאת אכן המציאות העגומה לא מוטב כבר לצמצם את ההזדמנות שבחופש‬
‫החופש הגדול ובכך להימנע ולחמוק מראש ממצבים מהסוג הזה?‬

‫"החיים האמתיים" אינם דומים לחיים במסגרת הישיבה והאולפנה‪,‬‬ ‫האומנם הכול אני יכול בחופש הגדול?‬

‫שלעתים מצמצמות במידה מסוימת את חופש הבחירה‪.‬‬ ‫חופש הבחירה‬

‫משום שבהמשך‪ ,‬ממש כמו בחופש‪ ,‬סדר היום הוא לגמרי בחירתנו‬
‫ואחריותנו‪ .‬אין איש שמעיר אותנו מוקדם כדי להספיק לתפילה‬

‫כשחשבתי על אירוע מהתנ"ך המזכיר לי יציאה אל החופש עלתה במניין‪ ,‬אין אדם שיעיר לנו על בחירת הבגדים שלנו ואף אחד לא‬

‫ידרוש מאתנו ללמוד תורה בכמות מסוימת‬ ‫בי דמותו של משה רבנו עומד על הר נבו‬

‫כל יום או ינזוף בנו שמלמלנו את ברכת‬ ‫"החופש יתחיל עם‬ ‫לפני הכניסה לארץ‪ ,‬משקיף אל הארץ‬
‫רצון טוב ואמתי‪ .‬שבוע‬
‫המזון ללא כוונה‪.‬‬ ‫ומבקש מהשם להיכנס אליה עם עמו‪.‬‬
‫יש בכך משהו מפחיד לשני הצדדים –‬ ‫‪ 40‬שנה ליווה אותם במדבר‪ ,‬הנחה‬
‫לשחרר ולהיות משוחררים‪ .‬איך הם ידעו‬ ‫אותם‪ ,‬ענה לשאלותיהם‪ ,‬הסביר‪ ,‬חינך‬

‫במה לבחור? איך נדע מה לעשות?‬ ‫ראשון‪ ,‬גג שבועיים‪,‬‬ ‫וסבל את תלונותיהם‪ .‬משה רבנו ביקש‬
‫בדיוק לכן קיימת המסגרת‪ ,‬והיא‬ ‫עוד ייתכן שנקום בזמן‪,‬‬ ‫עליהם רחמים מפני השם‪ ,‬הוכיח אותם‬
‫תגשים את מטרתה אם תהיה בנויה כמו‬
‫כאשר חטאו‪ .‬איך יעזוב אותם כעת?‬

‫ספר דברים‪ ,‬שבו משה חוזר ושונה את‬ ‫נתפלל‪ ,‬נעבוד‪ ,‬נבלה‬ ‫משה מבקש להמשיך ולהנהיג את‬
‫כל מצוות התורה‪ ,‬מזכיר ומזהיר את עם‬ ‫עם חברים‪ .‬ומה יקרה‬ ‫עם ישראל‪ ,‬להדריך אותם דווקא עכשיו‬
‫כשהם צריכים אותו יותר מתמיד‪,‬‬
‫ישראל על הבחירה שבידיהם‪.‬‬

‫‪ 40‬יום הוא עומד ונואם‪ ,‬מכין אותם‬ ‫באמצע החופש? עוד‬ ‫כשכללי המשחק משתנים והם עוברים‬
‫לכניסה לארץ‪ ,‬נותן להם כלים להתמודד‬ ‫לילה שנלך לישון לפנות‬ ‫לחיות חיים טבעיים ולא על דרך הנס‪.‬‬
‫במציאות החדשה ולאחר מכן מברך אותם‬
‫נוכל לדמות זאת להורה המבקש‬

‫שיצליחו לעמוד במשימת החיים הזאת‬ ‫בוקר אחרי סרט סתמי‪,‬‬ ‫להחזיק בידו של ילדו כאשר מתחיל‬
‫ונפרד מהם לתמיד‪.‬‬ ‫נקום באחת בצהריים‬ ‫הוא לצעוד‪ ,‬המתקשה לראות אותו נופל‬
‫ופורץ בבכי‪ .‬לנו כל זה תמיד נראה קצת‬
‫וכמו שחובתו של משה להכין אותם אל‬

‫היציאה לחיים העצמאיים האלה‪ ,‬כך חובת‬ ‫אחרי שאימא תכנס‬ ‫מצחיק מהצד‪ ,‬הרי כולנו יודעים שכך‬
‫עם ישראל להבין ולהפנים שמשה‪ ,‬שתמיד‬ ‫תינוק לומד ללכת‪ ,‬הוא נופל כמה פעמים‬
‫ותפתח את התריס‬
‫הוביל אותם‪ ,‬כבר לא יהיה‪ ,‬וכעת הבחירה‬ ‫ברעש מכוון"‬ ‫ובתוך שבועיים הוא מתרוצץ ברחבי‬
‫נתונה אך ורק בידיים שלהם‪.‬‬ ‫הבית באין מפריע‪ .‬אך להורים זוהי חוויה‬

‫גם אצלנו קיימת אותה התמודדות‪.‬‬ ‫הלקוחה מסרט אימה‪.‬‬

‫סוגיית הבחירה שלמדנו עליה לבגרות‬ ‫וזה כמובן לא נגמר כשהילד לומד‬

‫הופכת להיות המציאות שלנו בחופש‪,‬‬ ‫ללכת‪ ,‬זה הרי ממשיך לאורך כל שנות‬

‫גידולו‪ ,‬ובכל שנה שעוברת המחנכים וההורים לומדים לשחרר עוד ונכונה ההבנה שזמן זה טומן בתוכו סכנות רבות ומעמיד אותנו במבחן‪.‬‬

‫קצת‪ ,‬לאפשר קצת יותר לילדים שכבר היו לנערים לבחור בדרך אך זה בדיוק מה שזה‪ ,‬מבחן‪ .‬ואסור לנו לברוח ממנו‪.‬‬

‫כי בחופש הזה הכישלונות שלנו יהיו באחריותנו‪,‬‬ ‫שלהם‪ ,‬ליפול ולטעות‪ ,‬ללמוד ולהצליח‪.‬‬

‫אבל גם ההצלחות שלנו‪.‬‬ ‫כך ממש קורה לעם ישראל‪ .‬בספרי הנביאים נפגוש מקרוב את‬

‫וכל משימה שנציב לעצמנו ונצליח לעמוד בה‪ ,‬וכל דבר שנבחר‬ ‫חטאיהם‪ ,‬נלמד על הנפילות‪ ,‬על המלחמות ועל המריבות‪ .‬אך זאת‬

‫בדיוק הנקודה‪ ,‬עם ישראל מממש לאורך כל השנים ההן את חופש להתמיד בו‪ ,‬נדע שזה בזכות עצמנו‪ .‬נדע שהמעשים שלי נובעים‬

‫הבחירה שלו‪ ,‬לעתים בוחר ברע‪ ,‬לעתים בוחר בטוב‪ .‬אבל תמיד בוחר‪ .‬מהאני הפנימי והכי אמתי שלי‪ .‬לדעת שאני בחרתי בזה‪ ,‬בחירה שהיא‬

‫"הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים"‪ ,‬כתוב בגמרא במסכת ברכות‪ ,‬אישית ולגמרי אמתית‪.‬‬

‫זהו כוחו של החופש הגדול‪ ,‬לדמות את החיים ולבחור כיצד לחיות‬ ‫ואנו לומדים שחופש הבחירה הוא יסוד מרכזי ביהדות‪ ,‬שבלעדיו אין‬

‫אותם‪.‬‬ ‫טעם בשכר ועונש ואין טעם בקיום מצוות כלל‪.‬‬

‫אם היינו חיים בעולם שלהתפלל זה חובה כמו לנשום‪ ,‬עולם שבו‬

‫‪23‬‬