Page 2 - זרעים - סיוון תשע"ה
P. 2
דבר המזכ"ל ראש ישיבת הר-עציון,
הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל
להיות 'תנועה של עם' זה קודם כל
אתגר .כל התהליכים שמתרחשים ראשית ,ברוכים הבאים.
בחברה הישראלית בשנים האחרונות, בעל ה"מסילת ישרים" ,רבי משה חיים
קורים בזעיר אנפין גם בבני עקיבא .גם לוצאטו ,פותח את ספרו בקביעה ש"כל אדם ראוי שידע
בתוך בני עקיבא אנחנו עדים להתרחבות מה חובתו בעולמו" .זו הגדרה מאוד מצומצמת" .חובתו
השורות ולטשטוש ההגדרות ,והתופעה הזו ,שיש לה בעולמו" -שלו אישית .מצד שני ,זו קביעה מאוד מאוד
הרבה היבטים חיוביים ,מעוררת גם אותנו לחשיבה מחדש רחבה ,שכן כל שבילי ונתיבי החיים עומדים לפניכם
ובמיוחד בפניכם ,צעירים וצעירות .אדם יכול לבחור
על דרכנו החינוכית. לעצמו אחד משני הנתיבים :או שהוא שייך לעולם
היה זה הרב נריה זצ"ל שטבע את הביטוי "יחי הערכים ,לעולם ערכי ,שמאחוריו מסתתרת תפיסת עולם
הטשטוש המאחד" ,שמשמעותו היא שלעיתים הבירור מסוימת ,או לעשות דברים שלא מחייבים מבחינת קידום
והדיוק הם גורמים מפלגים; יחד עם זאת ,תנועה שרוצה תכנית מסוימת ,והרשות לו בכל מובן ובכל מטרה לעשות
לחנך דור נאמן חייבת לברר את דרכה ולהציב מצפן בפני
משהו שיקדם אותו ,את עצמו.
חניכיה. אתם לא צריכים להכיר אותי ,ולא את ישיבת הר-עציון,
בבני עקיבא חברים כיום חניכים מכל הגוונים והסוגים. ולא את עולם ישיבות ההסדר ,כדי לדעת מה התשובה:
החל בסניפים שיוצאים למסעות בהפרדה מלאה וכלה האם אנחנו מרגישים את עצמנו חופשיים לחלוטין ,נטולי
בסניפים המתרעמים כאשר לא נותנים לחניכות להשתתף אחריות ונטולי מחויבות ,לעשות מה שנראה לנו ,מה
בתחרות שירה .המגוון שבאמצע רחב כל כך ,וכל ניסיון שמתחשק לנו ,או בשפה שהיום שגורה על לשונכם –
להגדיר קבוצות יחטא למטרה .כל סניף הוא עולם ומלואו. 'דברים שאתם מתחברים אליהם'? אין לנו ברירה ,כאנשי
אנו בבני עקיבא מנסים מצד אחד לא לפגוע בצביון של כל מצפון ,כתנועת מצפון; עוד לפני שאנחנו מגיעים להיבט
סניף וסניף ,לא לחנך בניגוד לדרך החיים המקובלת בבית, הדתי הספציפי ,עוד לפני שאנחנו מגיעים לתורת משה
ומצד שני לחנך להשקפת עולם סדורה .ליצור חברה אחת, הספציפית – אנו יודעים לאיזו קטגוריה כללית אנחנו
ערכית ,דתית ,ציונית ומכילה. שייכים.
איך עושים את זה? ראשית ,עם המון אמונה וזהירות. שנתיים וחצי נחלקו גדולי ישראל אם תלמוד קודם
שנית ,אנחנו מבחינים בין הפעילות בסניף לבין אירועים או מעשה קודם .אני שואל את עצמי לא פעם :מה לקח
תנועתיים .אנו מעודדים כל סניף וסניף לקבוע את אורחות להם כל כך הרבה זמן? מה? הם לא הבינו שאדם חי בעולם
חייו יחד עם הקהילה שבה הוא פועל ,לפי השקפת עולמו של תלמוד ושל מעשה?? אבל כנראה שמדובר לא במשהו
ולפי המקובל במקומו .אנו ממעטים להתערב בנעשה שיכסה כל נקודה ונקודה במעשיו של אדם ,אלא באמירה
בתוך הסניפים .אך יש להבחין בין מה שאדם עושה שנועדה לחדש סדר קדימויות .הצורך בכלל לבדוק את
בביתו שלו ובין הפרהסיה התנועתית .כאן אנו מצפים הנושא הזה הוא צורך אפריורי .אדם שרק חי על פי ערכים,
מן החניכים להפגין כבוד כלפי האחר ולהיות נכונים שהערכים עצמם מרחפים אי-שם ,לא יעשה הרבה בחיים:
להתגמש .אני אוהב להשתמש בדוגמה של ועידת בני לא בתיקון עצמי ולא בתיקון עולם .אנחנו נדרשים להגדיר
עקיבא – הוועידה מתקיימת כמיטב המסורת בחג הפסח. לעצמנו (ו'עצמנו' הכוונה היא הן כל אחד ואחד מאתנו ,והן
אף שרוב המשתתפים אינם מקפידים על איסור 'שרויה',
ואף שרוב המשתתפים נוהגים לאכול קטניות בפסח ,אנו תנועת בני עקיבא כתנועה) -איפה הערכים שלנו?
נמנעים מלהגיש בארוחות קטניות ושרויה! למה? כי ככה אני רוצה להדגיש את עצם הצורך בחשיבה ברצינות,
זה במשפחה .כל האחים עושים מאמץ ,ואם לאח אחד בתכנון .אני תקווה שאש הלימוד תעלה בשלהבת אחת עם
חשוב משהו במיוחד ,אנחנו נתגמש ...בוודאי במשפחה אש המעשה .האיכות של בני עקיבא היא בדיוק בדבר הזה.
כידוע לכם ,יש בעולם הישיבות כאלו שגורסים שמשימתו
גדולה כל כך כמו בני עקיבא. של יהודי היא אך ורק הלימוד! לימוד ולימוד ולימוד! אני לא
אמונתנו היא כי חינוך (ובעיקר חינוך בתנועת נוער, חשוד על כך שאינני מעריך את הלימוד ,אבל מה שבמידה
שבה החניך בוחר אם להשתתף בפעילותה או לא) צריך מסוימת מאגד את עולם הישיבות שלנו עם התנועה שלכם
להיעשות בנועם ,מתוך אהבה ולא מתוך כפייה .אנחנו הוא האחריות המחייבת את שנינו .אנחנו שוקלים כיצד
מאמינים כי אם נסביר לחניך את עמדתנו ,הוא יבין
נחליט ,כיצד נרגיש ,מה גודל האחריות שמוטלת עלינו.
ויקשיב ,אך אם נאסור ,הוא ייאטם ויעשה 'דווקא'. למעשה אין מנוס -ואני לא בא להשלות אף אחד בנידון
לעתים תפקידינו הוא לומר ,להגדיר ולקבוע ,ויחד עם -מחלוקת העוגה .פה ושם יש חילוקי דעות באשר לאופן
זאת ,להכיל ולאפשר גם למי שחושב אחרת להיות חבר... חלוקתה .יש אומרים :רק לימוד; יש אומרים :רק עשייה,
אנחנו מקווים כי אכן בדרך זו מצליחה בני עקיבא ורובנו נמצאים איפשהו באמצע ,בתרכובת .אבל זו תרכובת
להגדיל את אהבת הקב"ה ותורתו בעולם ,ולחנך דור
נאמן :נאמן לתורתו ,נאמן לארצו ונאמן לעמו ,למרות כל שהיא פרי מחשבה ,ופועל מחייה של תורת ישראל .
האתגרים שאנו פוגשים. (מתוך דברים שנשא הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל בפתח הוועידה הארצית של
בברכת חברים לתורה ועבודה בני עקיבא שהתקיימה בשנת תשע"ב)
ובברכה לגאולה שלמה
2
דני הירשברג
