Page 13 - זרעים - אייר תשע"ה
P. 13
ציונות היום .ניסן תשע"ה .אפריל 2015
"אנחנו עורכים תפילת הודיה חגיגית ומרשימה, "בכל ערב יום העצמאות אני די מתבאס ,כי אין לי אמיר" :היום,
בהתלהבות רבתי של כל הבחורים" ,מספר הרב וייס, לאן ללכת .ביום העצמאות שעבר נשארתי בבית ,וגם כשברוך ה'
"לאחר מכן אנחנו מקיימים סעודת הודיה מאוד השנה אני לא יודע מה אני הולך לעשות ,ובטח אשאר
גדולה ,כמו סעודת חתונה ,עם אוכל טוב ,בשר, בבית" .המילים המדכאות האלו הן לא מונולוג מרגש המדינה מובנת
דיבורים ושירים ,כל מיני תכנים תורניים ואידיאלים". של רווק תל-אביבי בודד בן שלושים ,אלא קולו של מאליה לדורות
ישי בן ה 16-מרעננה ,שכמו רבים מבני גילו לא מוצא
וכולם נשארים? אף אחד לא מבקש לצאת? שאחרי קום
"לאן יש להם לצאת? אנחנו עושים את ה-אירוע! את עצמו בחגיגות יום העצמאות. המדינה ,דרוש
אנחנו לא רבים עם אף אחד .מי שרוצה לצאת ישי והחבר'ה שלו מרעננה ,כאמור ,אינם היחידים
יוצא ,אבל הבחורים לא הולכים בדרך כלל ,ודאי לא שמרגישים כך .יותר ויותר בני נוער דתיים נאלצים משהו הרבה
מהתפילה .יכול להיות שאחר כך אנשים חושבים בשנים האחרונות למצוא לעצמם אלטרנטיבה ראויה יותר עמוק
שאולי הם ימצאו דשא ירוק יותר אצל השכן ,אבל לחגיגות ערב יום העצמאות .הערים הגדולות מציעות ומהותי כדי
הופעות ראווה ומסיבות צפופות; ביישובים הקטנים להבין את
הרוב הגדול נשאר". מקימים במות עם הופעות מקומיות ופעילויות
הרב וייס התייחס גם לשינוי שחל בחגיגות יום לילדים ,ומה שנותר לחבר'ה הדתיים הוא בדרך כלל המשמעות של
העצמאות ובמשמעות היום מאז קום המדינה" :זה במת חתונות עם מוזיקה חסידית ,שמתקפלת לפני עצמאות .כשלא
הפך מין יום לא מוגדר" ,הוא אומר" ,בתחילה ,עצם מסבירים את זה,
השמחה על המדינה הייתה כל כך חזקה ,שאנשים עשר בלילה. החבר'ה נשארים
לא רצו לעשות שום דבר אחר ,רק לרקוד .היו סניפי בני עקיבא תורמים את חלקם לקדושת
מתכנסים ברחובה של עיר ורוקדים .וזה היה מאוד היום בתפילות חגיגיות ובשיחות על תקומת מדינת ברמה מאוד
מרשים ,יפה וחזק .עם השנים זה התפתח לבימות ישראל .הסניפים שבוחרים להשקיע גם מארגנים רדודה ושטחית,
תרבות של כל מיני זמרים ,ואנשים מגיעים כבר הרקדה .אך כשהטקסיות נגמרת ,הנוער חוזר הביתה
בצורה אדישה .זה נהיה יום של הווי ,שהצד הטוב חגיגות 'ככל
שלו הוא 'הגשש החיוור' .מה שכן ,הצליחו להטמיע לחפש את העצמאות שלו במקומות אחרים. הגויים אשר
ביום הזה את חידון התנ"ך או את טקס פרסי ישראל, "אני והחבר'ה הולכים לטקס שמתקיים ביישוב
שנותנים ליום קצת נופך של מכובדות ,נקודה קצת ואז סתם מעבירים את הזמן" ,מספר טל מהיישוב מסביב'"
יותר פנימית ועמוקה .אבל באמת ,לאנשים אין תמיד יקיר" ,במקרה הטוב רואים סרט ,מזמינים פיצה או ישי" :הדרך
היחידה שלנו
מה לעשות עם עצמם". עושים על-האש". לחגוג את יום
מה השתנה? סתם ככה ,יושבים בבית? העצמאות
"לצערי ,אין שום דבר אחר לעשות .יש חבר'ה היא ללכת
"נעשינו קהי-חושים ,קשה לנו להרגיש את הדבר שנוסעים להופעות בערים ,אבל הם בודדים .יש
הזה .זה צריך להיות יום של הודאה גדולה לקב"ה על הרגשה שהערב הזה מבוזבז ,וחבל .ממש חסרה להופעות
הנסים והנפלאות שעשה אתנו .אלפיים שנה חיכינו אלטרנטיבה .בערב יום העצמאות אפשר לעשות בפארק רעננה
מלא דברים ,ובתכל'ס לא קורה כלום".
לדבר הזה ,ואנחנו הדור שזכה". ישי מרעננה מוסיף" :אנחנו בדרך כלל לא יוצאים ולהסתובב
אמיר סנדלר ,רכז ההדרכה של בני עקיבא ,שותף מהעיר בערב .עוד אין לנו מכוניות .הדרך היחידה בין חבר'ה
לרגשותיו של הרב וייס ,אך הוא חושב שמדובר שלנו לחגוג את יום העצמאות היא ללכת להופעות מבוגרים יותר
בתהליך הפוך" .אני מרגיש שזה משהו שעוד לא בפארק רעננה ולהסתובב בין חבר'ה מבוגרים יותר ושיכורים.
למדנו ,יותר מאשר עניין שהתקהה עם השנים", ושיכורים .יש שם המון אנשים ,צפוף שם ודי מגעיל. יש שם המון
מסביר סנדלר" .יש פה תהליך התבגרות של עם. זה לא מדבר אליי .אני מרגיש לא קשור ,ובעיניי זה
בשלב הראשון הייתה חגיגה ספונטנית על עצם זה גם לא מתאים ליום העצמאות ,במיוחד לא לדתיים". אנשים,
שיש מדינה .בעשורים האלה חגגו את יום העצמאות מה הייתם מצפים שיעשו במקום? צפוף שם ודי
אנשים שראו בעיניהם את עשן ארובות השואה ואת טל" :אם היה ערב מאורגן ויפה עם שיחות על מגעיל .זה לא
הגלויות .הם הבינו שהמדינה לא מובנת מאליה. משמעות יום העצמאות בשבילנו ,עם סיפורי מור"קים מדבר אליי"
היום ,כשברוך ה' המדינה היא משהו מובן מאליו, (מורשת קרב) או סיפורים מקום המדינה ,זה היה
דרוש משהו הרבה יותר עמוק ומהותי כדי להבין את יכול להיות מגניב .גם לא כל כך מסובך להפיק את זה.
בני עקיבא יכולה לקחת יוזמה ,וביישובים עם רכזי
המשמעות של עצמאות". נוער ,הנוער יכול לארגן זאת לעצמו .גם הישיבות
ומה התפקיד של בני עקיבא? והאולפנות יכולות להיכנס לעסק".
"התפקיד שלנו הוא לזרוק נשמה ביום הזה,
לחזור ולברר את עומק משמעות בניין עם ישראל לאנשים אין מה לעשות עם עצמם
בארצו .ביום הזה אנו רואים איך נבואות מתקיימות
בנו ממש .כבר אין טעם לחגוג את היות המדינה; ברוך ויש ישיבות שבהחלט נכנסו לעסק .הרב ירחמיאל
ה' ,זה כבר דבר שעומד וקיים .עכשיו צריך לחזור וייס ,ראש ישיבת ירושלים לצעירים ,המשיך את
ולהבין את משמעות המשך בניין הארץ ותקומת העם המסורת שהחלה בישיבת מרכז הרב כשהוא בעצמו
בארצו .כשלא מבררים את העניינים האלו ,חוגגים למד בה ,והטמיע את חגיגות יום העצמאות שהיו
חגיגות שאין שום קשר בינן לבין עצמאות .זה סתם
פורקן ,השתוללות והופעה טובה .כאן נכנס התפקיד נהוגות אז.
שלנו".
13
