Page 19 - זרעים - כסלו תשע"ו
P. 19
בסוד היחיד והיחד .כסלו תשע"ו .נובמבר 2015
עמיחי אתאלי צילום :הילה שילוני
עיתונאי ,ידיעות אחרונות אודהליה ברלין
שבט אמונה ,סניף בין החומות זמרת ויוצרת
שבט שלם ,סניף אלקנה
איזה מין חניך היית?
"בעיקר בעייתי .בני עקיבא הייתה מאוד משמעותית עבורי ,לא איזו מין חניכה היית?
הפסדתי אף פעילות ,לא באמצע שבוע ולא בשבתות .למרות שהייתי "סניף בני עקיבא ביישוב הוא קצת שונה מסניף בני עקיבא בעיר.
שובב ,משהו בבני עקיבא מאוד הדליק אותי .ההורים שלי היו פעילים מכיוון שביישוב אתה כל הזמן עם כולם ,בבית ,בלימודים וגם אחר
בבני עקיבא ,והם אוהבים את התנועה בצורה שאין לתאר .הם בעצמם הצהריים ,לא היה לי צורך חברתי להגיע לסניף .לכן לא כל כך הייתי
היו חניכים ומדריכים בסניף בני עקיבא בפריז ועלו לארץ בהכשרה של
בני עקיבא בקיבוץ שדה אליהו .עד היום הם מברכים אחד את השני חניכה רציפה .היו שנים שבאתי יותר והיו שנים שלא באתי בכלל".
מה הכי אהבת בחודש ארגון?
בברכת 'השם עמך!'".
מה הכי אהבת בחודש ארגון? "כמובן את התסי"ם ואת ההתרגשות שעברה בי כשהשליח אמר:
"את כל החגיגות .היינו מבלים בסניף ימים שלמים .כל חודש ארגון 'ואתם שבט הרא"ה ,לא עוד הרא"ה ייקרא שמכם כי אם 'שלם'' .זה רגע
היה מאבק בלתי פוסק על המבנה :האם יהיה לנו סניף או לא יהיה לנו שבו קיבלתי סוג של זהות ,שהולכת אתי ותלך אתי כנראה לכל החיים.
סניף? היו הרפתקאות אין-סופיות .לילד עם הפרעת קשב וריכוז כמוני כשאני פוגשת מישהו ורוצה לברר את גילו אני תמיד שואלת 'באיזה
זו הייתה חגיגה גדולה ,קרנבל שלם".
מה הזיכרון החזק ביותר שלך מהסניף? שבט אתה?' ,ואז משווה לשבט שלי".
"בשבת חול המועד של פסח וסוכות ,כל סניפי ירושלים היו צועדים מה הזיכרון החזק ביותר שלך מהסניף?
ברגל לכותל .לנו ,ילדי הרובע היהודי ,זו הייתה חוויה יוצאת מן הכלל. "הזיכרון הכי חזק שלי מבני עקיבא הוא האהבה למפקדים
הרגשנו בעלי הבית של המקום ,ושכולם באים להתארח אצלנו .היינו בשבתות (למרות שלרוב הייתי מגיעה אליהם באיחור) .אהבתי את
מנסים להתחזות לאנשים מסניפים אחרים ולעשות עוד כל מיני הטקסיות הזו שחזרה על עצמה בכל שבת ,והכי התרגשתי בסיום
המפקד ,כשהקומונרית אמרה' :השם עמכם' ,וכולם ענו לה בקול גדול:
שטויות". 'יברכך השם' .אני חושבת שזו אחת הברכות היפות שיש".
דמות בלתי נשכחת מהסניף: איך זה להיות בוגרת התנועה ,להיות בצד השני?
"כשהייתי בכיתה ה' ,אחי אלחנן ז"ל נרצח בפיגוע .המדריך שלי "למרות שהיום ,כזמרת ,אני מופיעה ונמצאת באירועים המוניים,
בניצנים ,איציק בן נעים ,ליווה אותי לאורך הדרך והיה צמוד אליי גם כאדם פרטי אני לא אוהבת המוניות ,ולא מסתדרת עם רעש ובלגן.
בהלוויה ,עד כדי כך הוא היה משמעותי עבורי .אדם נוסף הוא חיים המחנה היחיד שיצאתי אליו היה מחנה נבטים ,ואחריו כבר העדפתי
גברא ,שהיה המדריך שלי אחרי איציק .כמו איציק ,גם הוא היה להישאר בבית .לא מזמן ביקרתי במחנה סיירים ,וכשהסתובבתי שם
בשבילי אח גדול .אמא שלי פחדה שאני אחזור מאוחר בערב מפעולות, חשבתי לעצמי שחבל שלא הייתי פתוחה יותר בשנות הנעורים לחוות
אז הוא היה לוקח אותי 'שק קמח' על הגב עד הבית של ההורים שלי. את החוויה הזו .לצד הרעש ,ההמוניות והבלגן ראיתי ברק בעיניים,
לצערנו הרב ,כשהייתי בצבא הוא נהרג בתאונת דרכים ,וזכיתי לשמור חדוות נעורים ,ערכים ושמחת חיים ,וקצת נצבט לי הלב שלא הייתי
חלק מהם .הלוואי שיוציאו שוב את שבט שלם למחנה סיירים .הפעם
על קשר עם בני משפחתו".
האם הילדים שלך הולכים לבני עקיבא? איך זה להיות בצד אני מצטרפת".
מה היית משנה או מוסיפה לחודש ארגון?
השני? "כבר מזמן לא הייתי בסניף בחודש ארגון ,אבל אולי הייתי מקצרת
"הבת הבכורה שלי עולה לשבט מעלות ,וזה כיף לא נורמלי .באתי את ההופעות ,או משלבת את ההופעות של כל השבטים להופעה אחת".
לבקר אותה במסע ולא האמנתי שאני אבא לילדה כל כך גדולה.
יכולתי להצטרף למסע באותו הרגע .אני מאחל לתנועה שתוסיף להיות
ליברלית ,תקבל את כל הקהלים ,ותתן לכולם תחושה של בית".
19
