Page 14 - זרעים - תמוז תשע"ג
P. 14
פרק ראשון מתוך ספר
אחזתי בפנס בידי האחת והושטתי את ידי השנייה אל מאחורי הביצה. אמא קסומה וקוסמי
אחזתי בקלף והתחלתי למשוך אותו לאט ובזהירות .עוד שבריר שנייה תיבת ההמצאות /אתי אלבוים
והקלף יהיה מחוץ לגומחה ,אבל אז ָזעה תח ַתי האבן שעליה דרכתי
וניתקה ממקומה .ידי הונפה באוויר ונחתה על הביצה .סדק קל נבקע עשן לבן היתמר מן הגבעה הקטנה שנערמה בתחתית לוע הר הגעש.
מסביבלגבעה,כשולימגבעת,התרוממוקירותהלוע– ְמצ ֹוקיםשחורים,
בקליפה האפורה בעלת הנקודות הכחולות. חדים ומשופעים ,משובצים פה ושם בפיסות שלג .הנוף מסביב היה
"אוי ,לא!" קראתי בבהלה. מרהיב – האגם ,העצים והעננים שנראו כמו קצף בתוך אמבט ומעליהם
שמים חיוורים של טרם עלות השחר .ובתוך כל אלו ,כשאני נתונה בגוף
"מה קרה?!" קראו אדונימוס ורודפצדק יחד ושכחו שהם אמורים לשיר. של ילדה בת שתים-עשרה ,אחזתי בחבל הקשור למותני וחיפשתי
נשמעה צווחת ציפור ומיד לאחריה צווחות נוספות ומשק כנפיים מבוהל בתוך אלפי הגומחות החפורות בצדם הפנימי של קירות הלוע את מפת
שהעיד על כך שהציפורים התעוררו מהטשטוש שגרמה להן השירה .הן המעברים הנסתרים .לא הייתי בטוחה אם החבל די חזק לשאת את
החלו להקיף את ההר בצווחות מאיימות .באופק ,מעבר לעננים ,בקעו משקלי ועד כמה י ֵדי המושכים בו איתנות .שנייה אחת של חוסר ריכוז
קרני שחר דקות ,ומתוך הביצה בקעה אל מול פני הנדהמות כנף אפורה והנחה לא נכונה של הרגל על גבי אבן לא יציבה ,והייתי עלולה להידרדר
של גוזל. אל תוך הלוע.
"יש פה גוזל שבוקע מהביצה!" קראתי. "רותי ,תיזהרי!" נשמעה לחישה רועמת מפי נטע-לי שאחזה בחבל יחד
"עזבי את הגוזל ,הם יהרגו אותו בכל מקרה אם אמא שלו לא עמדה לידו עם אחיה רון ועם לב-זהב ושלומיצדק ,בניו של רודפצדק ,הקוסם הבכיר
בזמן הבקיעה ",לחש אדונימוס" .המגילה אצלך?"
הפנס נשמט מידי והתגלגל אל תחתית הר הגעש .בחנתי את המגילה במועצת קוסמי המצנפת הירוקה.
המגולגלת שבידי .היא היתה קשורה בסרט עור עבה וחתומה בשעווה האבן שעליה הנחתי את רגלי הידרדרה כלפי מטה ,סחפה אחריה אבנים
סגולה .הצצתי לתוכה והבחנתי בציורים הקטנים. נוספות והעלתה ענן אפר וולקני .נטע-לי השתעלה והסיטה את ראשה
מפת המעברים הנסתרים! כדי לחמוק מענן האבק שהתרומם לעברה ,אבל לא עזבה את החבל.
"זאת המפה!" קראתי בשמחה ,שהיתה מעורבת בחשש מפני הציפורים. "את רואה את המפה?" שאל אדונימוס בקול שירה.
תחבתי את המפה המגולגלת לתרמילי והבטתי בגוזל שנאבק בקליפה
העבה .עוד כנף יצאה החוצה ,והנה נגלה כל גופו הזעיר .עיניו היו עצומות הוא עמד בגלימתו ובמצנפתו הסגולה על המדרון החיצוני של הר
אבל המקור שלו נפתח כאילו הוא כבר מצפה לקבל מזון .קרני השמש הגעש ונופף בידיו כדי להסיח את דעתן של ציפורי האובך ,ששמרו על
הראשונות האירו את הגומחה כולה וגם את הפלומה הרכה שלו, הגומחות בלוע הר הגעש .שירה היתה הדבר שהקסים את ציפורי האובך
יותר מכול והכניס אותן למעין היפנוזה .אדונימוס ורודפצדק שרו אפוא
הרטובה מנוזלי הביצה. בקולות צורמים .מאות ציפורי אובך בעלות כנפיים ענקיות בצבעי כחול,
"חייבים לזוז מפה! רותי ,תעלי מהר!" קרא אדונימוס והמשיך לנופף צהוב ואפור חגו סביב הר הגעש ,ולא היה אפשר לדעת מה מטשטש
בידיו לעבר הציפורים שסובבו את ההר בעצבנות גוברת ועולה. אותן יותר ,השירה או הזיופים.
הבטתי בגוזל .לא יכולתי להשלים עם העובדה שגורלו של היצור "המפה לא פה ",פסקתי מבין קירות הלוע" .העבירו את החבל קצת
התמים הזה נחרץ למוות עוד בטרם החל לחיות .ציפורי האובך ,שנראו
כנשרים ענקיים ,החלו לנקר את גלימתי ואיימו להפיל אותי אל לוע ימינה".
כיוונתי את הפנס אל הגומחות והזכרתי לעצמי את דבריהם של
הר הגעש. אדונימוס ורודפצדק ,שציפורי האובך קנאיות מאוד בשמירה על
איך הגעתי למצב הזה? צאצאיהן ,ודי בנגיעה קלה של גורם זר בביצים כדי לגרום להן
"אמא קסומה וקוסמי לחסל אותן.
תיבת ההמצאות" "צריך להזיז את החבל עוד מטר ימינה ",אמרתי וטיפסתי על המצוק על
מאת אתי אלבוים, מנת לשחרר מעט את החבל ולאפשר להעבירו על פני הסלעים החדים
הוצאת ידיעות ספרים, בלי שייקרע.
ירדתי מחדש והארתי את הגומחות בפנס .בגומחה השנייה הבחנתי
416עמודים!
בקצה מגילת קלף מאחורי ביצה אפורה וגדולה.
מחהנילסקכיעשכיווזמםסרמילתקהימקמיהלםבחעכהונלווסיטמציףותם יאפנכתיולםת "יש כאן מגילת קלף!" אמרתי בהתרגשות.
"הוציאי אותה בזהירות הנחוצה ",שר אדונימוס ונופף בידיו לציפורים,
"בלי לגעת בביצה"...
14׀ זרעים ׀ עלון תנועת בני עקיבא בישראל ׀ תמוז ה'תשע"ג

