Page 11 - זרעים - תמוז תשע"ג
P. 11
! שק שינה
יולוכהההלכיונמדהדלערציהתאך?חנתליבכלאימיימםדצחהלנאהא מאתרועיזמירכחול
באמת התבלבל" .מה אתה עושה ,עכשיו ,לירן?" שאל יותם המדריך. אחרי כמה שעות טובות של נסיעה האוטובוס עצר סוף סוף בחניון.
"אני לא מוצא את שק השינה שלי ,נראה לי שמישהו גנב לי אותו", השעה הייתה כבר שעת בין ערביים" .קדימה ,חבר'ה ,להתחיל לפרוק",
צעק יותם המדריך בקול" .אני מבקש שקודם כול תעזרו לי עם הציוד
אמר לירן.
"העלנו את כל הציוד ,בטח שכחת אותו בבית .עכשיו מכינים ארוחת של כולם ואחר כך נטפל בשאר .מי הולך להביא לנו סנדות?"
זה היה המחנה הראשון של לירן .לא היה לו פשוט לשכנע את ההורים
ערב ,אולי כדאי שתעזור קצת". שיתנו לו לצאת ,זו בכל זאת הוצאה משמעותית .מכיוון שהוא היה
"אבל "...ניסה לירן להשלים את המשפט. הבכור הוא גם היה צריך "להתארגן" על ציוד .ערב לפני המחנה הוא
"אף אחד לא גנב פה .אנחנו רוצים להספיק לאכול לפני שאנחנו
יוצאים לא"ש לילה .תעזור הלך עם אבא שלו לחנות
עם תפוחי האדמה ,אתה לא לציוד מחנאות לרכוש
תינוק ,אל תהיה כזה נודניק". שק שינה ותרמיל.
לירן לא ממש ידע מה לעשות. אבא שלו שילם עליהם
איך הוא יחזור הביתה בלי שק בתלושי חג שהוא שמר
השינה? אבל יותם לא השאיר מפסח" .תשמור על
לו הרבה ברירות והוא התחיל הציוד שלך" ,הוא ביקש
לקלף תפוחי אדמה. ממנו .לירן התרגש
אחרי שכולם חזרו מהא"ש מאוד .הוא הרגיש כמעט
לילה הם היו ממש עייפים .כל חייל עם שק השינה
החבר'ה התחילו לפרוש את
שקי השינה שלהם ולהתארגן. הכחול והתרמיל.
"חבר'ה ,שכולם ילכו עכשיו לישון ,מחר השכמה מוקדמת" ,צעק כשהגיעו יותם כבר לא
יותם המדריך .לירן הביט בהם במבוכה .התחיל להיות קצת קריר. היה יכול לחכות .הוא ממש רצה לשלוף את שק
לירן שלף סריג מתוך התרמיל ,נתעטף בו והתיישב על ספסל השינה ואת התרמיל שלו מתוך הערימה" .לירן,
תפסיק 'לנצנץ' ותעזוב עכשיו את הציוד האישי,
המתכת. יהיה מספיק זמן אחר כך ,תעזור לסחוב את הספסלים" ,צעק יותם
"סוף סוף קצת שקט ,הם גמרו אותי היום" ,אמר יותם למדריכים
ולמדריכות שישבו סביבו" .אין כמו פ"קל קפה אחרי כזה יום מעייף". המדריך.
"למה החניך שלך יושב ככה על הספסל?" שאלה את יותם נעמה, "אבל מי ישמור על הציוד?" שאל לירן.
"תפסיק לחפש תירוצים ,אין זמן" ,צעק יותם המדריך .בחוסר
המדריכה של סניף נווה אור מהמאהל הסמוך. ברירה התגייס לירן למאמץ והתחיל לסחוב ספסלים למתחם של
"לירן ,למה אתה לא הולך לישון?" צעק יותם.
"אמרתי לך" ,אמר לירן" ,מישהו לקח לי את השק שינה". הסניף ,שהיה רחוק במעלה הגבעה.
"אף אחד לא לקח לך שום דבר" ,צעק יותם .הוא הסתכל על בזה אחר זה עזבו האוטובוסים את החניון ,והציוד האישי נשאר
המדריכים והמדריכות שישבו סביבו והוסיף" ,אתה יודע מה ,אתה במערומים על הרחבה .עכשיו ,אחרי שכל הספסלים כבר היו למעלה,
יכול לישון בשק שינה שלי" .יותם הלך אל העץ הסמוך להביא את לירן היה יכול סוף סוף להביא את הדברים .הוא ניגש אל הערימה
שק השינה שלו ,הוא שלף את השק מערימת התיקים ופתאום שם וחיפש את הציוד .את התרמיל הוא מצא מיד ,אבל שק השינה
לב למה שרשום עליו באותיות גדולות – לירן כהן. הכחול והחדש לא היה לידו .הוא התחיל לחטט בערימת התיקים
יותם לא ממש ידע מה להגיד .הוא התקרב ללירן ואמר בשקט, ולחפור בה ,אבל לא היה זכר לשק השינה שלו .לאט לאט הגיעו גם
שאר החברים אל הערימה ,כל אחד מהם אסף אליו את הציוד שלו
"נראה לי שמצאתי את שק השינה שלך".
"איפה הוא היה?" שאל לירן. והערימה הלכה והצטמקה ,אבל שק השינה לא היה שם.
"אני לא מוצא את שק השינה שלי" ,אמר לירן לאלעד שעמד לצדו.
"בטעות לקחתי לך אותו .יש לי בדיוק שק שינה כזה" ,ענה יותם.
לירן שמח מאוד וכעס מאוד ,אבל יותר מהכול הוא היה עייף "אולי מישהו בטעות לקח לך אותו?" אמר אלעד.
מכדי לענות .הוא לקח את שק השינה והלך לפרוס אותו ליד "אולי מישהו לקח בכוונה" ,אמר לירן .
שאר החברים .יותם ירד אל הרחבה המרכזית ,למקום שבו חנו
האוטובוסים .הרחבה הייתה ריקה לגמרי .שק השינה הכחול שלו "בוא נעלה לכיוון המאהל ,אולי נמצא אותו שם" ,אמר אלעד .לירן
הרגיש קצת מחנק בגרון ,אבל הוא לא רצה להיראות כמו ילד קטן
לא היה שם.
ועלה יחד אם אלעד.
במאהל התחיל לירן לבדוק בין שקי השינה ,לראות אם מישהו
זרעים ׀ עלון תנועת בני עקיבא בישראל ׀ תמוז ה'תשע"ג ׀ 11
