Page 3 - זרעים - תשרי תשע"ב
P. 3
אורח מליאה
משולחנם של חברי המליאה
אחריי!
להיות ראש פירושו קודם כל להיות חי באמת .זה גם להוביל לכיוון כלשהו.
לראש יש לאן ללכת והוא בדרך לשם .לראש יש עיניים לראות ואוזניים
לשמוע ,הוא באמת בוחר לאן הוא הולך .בוחר בעצמו בלי להיגרר .הוא
בהחלט יכול לשמוע אחרים ולבקש את עצתם ,אבל בסופו של דבר הוא
בוחר את הדרך שלו בעצמו
להתקדם לשום מקום ובלי כל תכלית. מאת :דויד שמחון ,רכז מחוז ירושלים
להיות ראש פירושו קודם כל להיות חי באמת .זה גם להוביל
לכיוון כלשהו .לראש יש לאן ללכת והוא בדרך לשם .לראש יש די מפתיע ,אבל הסמלים הגדולים של ראש השנה קשורים
עיניים לראות ואוזניים לשמוע ,הוא באמת בוחר לאן הוא הולך. בעיקר לסימנים בסעודה וקצת פחות לתפילות .יהודים רבים
בוחר בעצמו בלי להיגרר .הוא בהחלט יכול לשמוע אחרים רואים בסימנים את לב החג .הרימון ,הראש של הדג או הכבש,
ולבקש את עצתם ,אבל בסופו של דבר הוא בוחר את הדרך הסלק ,הגזר ,הכרתי ועוד ,כל אחד לפי עדתו וסגנונו ,מהווים
שלו בעצמו .כל דבר שהוא עושה ,הוא עושה כי הוא באמת עבור רבים את התכנים המרכזיים בראש השנה .נראה שיש
רוצה ובוחר .הוא לא עומד מנגד והמציאות אינה מובילה אותו בסימנים אלה וב’יהי רצון’ שלהם אמת גדולה באשר למה
אלא הוא מוביל אותה ומשפיע עליה .להיות ראש פירושו להיות
שהחג הזה מנסה לומר לנו.
גדול ולקבל החלטות מתוך גדלות ואומץ. “שנהיה לראש ולא לזנב”
בראש השנה אנחנו מתפללים לקב”ה שייתן לנו את היכולת
להיות ראש ולא זנב .הבעיה היא שלפעמים אנחנו בעצם כמובן שזו תפילה לקב”ה שיעזור לנו להיות ‘ראש’ אבל נראה
מעדיפים להישאר זנבות .אולי הקב”ה נותן לנו את כל מה שצריך כי יש פה גם איזו תביעה אלינו .התביעה מאיתנו היא לא להיות
כדי שנהיה ראש ואנחנו מתעקשים להזדנב אי שם .אז בראש זנב .יש כל מיני סוגים של זנבות .יש זנב שהוא סתם נגרר.
השנה אנחנו גם צריכים לבקש שנוכל להיות ראש וגם להחליט אין לו ממש מושג לאן הולכים ולמה ,הוא לעולם לא שאל את
שאנחנו מוכנים ללכת בדרך הזו .להיפרד מהזכות לכשכש בזנב עצמו שאלות .אין לו לא עיניים להסתכל קדימה ולבחור ,ולא
ולהרים ראש .ראש השנה הוא יום של ראש ואפשר להחליט שכל לחשוב על הדברים באמת .הוא פשוט הולך ‘אח ֵרי’ .אחרי
החלטה כזו .זו יכולה להיות החלטה כללית על חיינו בכלל וזו ההחלטות שלו מלפני שנתיים ,אחרי אנשים אחרים ,אחרי
יכולה להיות החלטה על כל דבר ודבר -האם עכשיו בתפילה החברה שבה הוא כביכול חבר או אחרי שום דבר -כלומר ,אחרי
הזו ,אני ראש או זנב? בפעולה הזו? מה אני בוחר להיות היום הזנב שלפניו בתור .זנב כזה לעולם לא ייזום באמת ,אלא רק
בשיעור? בשיחה עם מישהו אני ראש או זנב? לפני כל דבר יגיב ,כל דבר שהוא יעשה יהיה בהזדנבות אחרי אחרים .האמת
בחיי אני יכול להכריע איפה אני ממקם את עצמי -בכיסא הנהג שזה די נוח להיות זנב כזה .המציאות מובילה אותך ואתה פשוט
או בספסל האחורי. מכשכש בזנב.
כל אדם יכול להיות זנב ,גם קבוצה יכולה להיות זנב ,גם סניף, יש זנב אחד יותר גרוע .זנב שכבר לא מחובר לשום ראש ולשום
גם תנועה וגם עם .אם כל אחד מאיתנו יחליט לזוז כמה חוליות גוף .כמו זנב לטאה שנקטע ועדיין מתנועע .בעצם אלה לא
קדימה ,לקבל החלטות גדולות יותר ,אמיצות יותר ועצמאיות ממש תנועות ובטח שלא לכיוון מסוים .הזנב הזה יכול להיראות
יותר -אולי כולנו יחד נוכל להיות ראש גדול ובאמת ללכת השנה כאילו הוא חי -הוא יכול אפילו לעשות את הדברים ממש בסדר,
להתפלל ,לדבר עם מי שצריך ,לעשות את כל המוטל עליו
כמה צעדים קדימה ,גבוה יותר ומהר יותר. בלימודים או בעבודה -אבל בעצם אלה סתם תנועות שלא
שנה טובה ומתוקה ושנהיה לראש ולא לזנב ושירבו זכויותינו מובילות לשום כיוון וסתם נותנות אשליה של חיים .הבעיה
בזנב כזה שהוא יכול להרגיש שהוא עצמאי ,אבל בעצם הוא
כרימון. נשאר זנב שאפילו לא מזדנב אלא זז מכאן לשם ובחזרה בלי
זרעים -עלון תנועת בני עקיבא בישראל | תשרי תשע"ב 3