Page 11 - זרעים-חנוכה כסלו-תשפ"ד-נובמבר 2023
P. 11

‫הצוות של אריאל בעזה‬                               ‫אנשים רבו על‬                   ‫ש דברים שאי אפשר לדמיין; אירועיםי‬
                                            ‫השיבוץ‪ .‬אף אחד לא‬
‫זה עלול לפגוע בכלי דם ולגרום לנזק‬                                                ‫שמי שלא חווה אותם לעולם לא‬
                         ‫ולדימום מוגבר‪.‬‬        ‫ניסה לברוח‪ ,‬כולנו‬                 ‫יוכל להבין‪ .‬שדה קרב הוא אחד‬
                                             ‫רצינו להיכנס פנימה‬                  ‫מהם‪ .‬ואולם למרות הקושי הרב‬
‫"שלפתי חסם עורקים וקשרתי לעצמי על‬           ‫ולהשתתף במלחמה‪.‬‬                      ‫בלחימה‪ ,‬ואף שנפצע בקרב‪ ,‬סגן‬
‫היד‪ .‬חבר הגיע ועזר לי להתפנות לנגמ"ש‪.‬‬                                            ‫אריאל גסט אומר בפשטות‪" :‬לא פחדנו‪.‬‬
‫למרות הכאב כל הפינוי ניסיתי לצחוק‬              ‫אני חושב שכולנו‬                   ‫תמיד אומרים בצה"ל להתכונן למלחמה‪.‬‬
‫עם החבר'ה"‪ ,‬נזכר אריאל‪" .‬בתחילת‬            ‫הבנו את המהות שלנו‬                    ‫זה כמו מנטרה; מחר מלחמה‪ .‬כלוחם‬
‫המלחמה עזרתי לפנות פצוע שנפגע‬                                                    ‫בקצה מנסים לחיות את זה ולהיות‬
‫ברגליים‪ ,‬והוא חייך כל הפינוי‪ ,‬עזר לנו‬    ‫רצחו המון אנשים מהעם שלנו‪ ,‬ויכולנו‬      ‫בתודעה תמידית שמלחמה יכולה לפרוץ‬
‫לפנות אותו‪ ,‬שאל שאלות מצחיקות‪.‬‬           ‫להיות באחד משני מקומות‪ :‬לשבת בבית‬       ‫בכל רגע‪ .‬אבל לא משנה כמה אתה מוכן‪,‬‬
‫כשפיניתי אותו אמרתי לעצמי שאם חס‬         ‫או להילחם פה‪ .‬ואנחנו פה‪ ,‬נלחמים‪,‬‬        ‫מלחמה תמיד תפתיע"‪ ,‬מספר אריאל‪,‬‬
‫וחלילה יקרה לי משהו ואני אפונה‪ ,‬אני‬      ‫מתקדמים‪ ,‬שומרים על העם שלנו והורגים‬     ‫קצין בחיל השריון‪ ,‬תושב מורשת שבגליל‬
‫רוצה להיות כמוהו‪ .‬דוגרי‪ ,‬הפינוי היה‬      ‫את מי שעשה לנו את זה‪ .‬בפשטות‬
                                         ‫התחושה הייתה מזל שאני פה‪ ,‬אני וכל‬               ‫התחתון ובוגר ישיבת נוף הגליל‪.‬‬
            ‫מאוד כיף"‪ ,‬הוא אומר בחיוך‪.‬‬                                           ‫"כשהתקשרו אליי ואל החברים שלי‬
                                                                   ‫החברים שלי"‪.‬‬  ‫מוקדם באותה שבת‪ ,‬חשבנו שזה שטויות‬
          ‫איתור נקודת חיכוך‬              ‫בשבוע השלישי ללחימה בעזה נפצע‬           ‫ועוד מעט יחזלשו אותנו ויחזירו את‬
                                         ‫אריאל‪" .‬סיימנו התקפה ויצאנו לטפל‬        ‫האוטובוסים‪ .‬תוך כדי נסיעה התחלנו‬
‫מעזה פונה אריאל למרכז הרפואי ברזילי‬      ‫בטנק‪ .‬ברגע שיצאנו התחילו לירות עלינו‬    ‫להבין את חומרת האירוע‪ ,‬ואז הגענו‬
‫באשקלון‪ ,‬ושם נותח להוצאת הרסיס‬           ‫פצמ"רים‪ ,‬והם פגעו בטנק‪ .‬אנחנו היינו‬     ‫לעוטף"‪ .‬במהלך הנסיעה נחשפו החיילים‬
‫מהיד‪ .‬גם לאחר הניתוח לא הצליח להזיז‬      ‫בחוץ באותם רגעים‪ ,‬חשופים לגמרי‪.‬‬         ‫לעוד ועוד מידע וראו את המראות הקשים‬
‫את היד‪ ,‬והרופאים רצו להעבירו לניתוח‬      ‫שמענו בומים‪ ,‬הצוות רץ לטנק‪ ,‬ואני‬        ‫ביותר שאפשר להעלות על הדעת‪ .‬ובכל‬
‫בבית החולים רמב"ם בחיפה‪ ,‬אך אריאל‬        ‫הסתכלתי על הטנק והבנתי שייקח לצוות‬      ‫זאת‪ ,‬למרות הזוועות שראו‪ ,‬אריאל‬
‫סירב‪" .‬בתודעה שלי אני עדיין בעזה‪ .‬מה‬     ‫שלי זמן להיכנס פנימה‪ ,‬ואני רוצה לתת‬     ‫ממשיך לתאר‪" :‬לא הרגשנו שום פחד‪.‬‬
‫כבר עושים? מוציאים לי רסיס‪ ,‬ואני חוזר‬    ‫להם להיכנס בצורה מסודרת‪ .‬אז נכנסתי‬      ‫זה מה שהוביל אותי ואת החברים שלי‬
‫לעזה צ'יק‪-‬צ'ק‪ .‬לא הבנתי שמחכה לי‬         ‫לתפוס מחסה מתחת לטנק בזמן שמסביב‬        ‫בלחימה‪ .‬לא פחדנו גם כשכבשנו בחזרה‬
‫שיקום‪ .‬לא הייתי מוכן לעזוב את ברזילי‬                                             ‫שטחים בעוטף ונטרלנו את המחבלים וגם‬
‫ולנסוע לרמב"ם עד שאני לא מקבל את‬                           ‫המשיכו לירות עלינו"‪.‬‬
‫הנשק שלי‪ .‬הניתוח חיכה לי‪ ,‬אבל רק‬         ‫אריאל התחיל לזחול לעבר הנהג כדי‬                                 ‫כשנכנסנו לעזה‪.‬‬
‫אחרי שקיבלתי את הנשק הסכמתי לעבור‬        ‫לסמן לו שלא יתחיל בנסיעה‪" .‬תוך כדי‬      ‫"כולנו רצינו להיכנס לעזה"‪ ,‬ממשיך‬
                                         ‫זחילה שמתי לב שאני לא מרגיש את יד‬       ‫אריאל‪" .‬מי שלא שובץ לטנק בשיבוץ‬
                               ‫לרמב"ם"‪.‬‬  ‫שמאל‪ .‬הגעתי לנהג וסימנתי לו שאני‬        ‫הקרבי היה לו פרצוף של תשעה באב;‬
‫גם אחרי הניתוח ברמב"ם לא הצליח‬           ‫נמצא מתחת לטנק‪ ,‬כדי שלא יתחיל‬           ‫אנשים רבו על השיבוץ‪ .‬אף אחד לא‬
‫אריאל להזיז את יד שמאל‪" .‬הייתי‬           ‫לנסוע וידרוס אותי‪ .‬הסתכלתי על היד‬       ‫ניסה לברוח‪ ,‬כולנו רצינו להיכנס פנימה‬
‫מאושפז ברמב"ם‪ ,‬ואמרתי לעצמי‪ :‬יש‬          ‫וראיתי רסיס די גדול‪ .‬האינסטינקט היה‬     ‫ולהשתתף במלחמה‪ .‬אני חושב שכולנו‬
‫לי פה שתי אפשרויות‪ .‬אפשרות אחת‬           ‫לשלוף אותו‪ ,‬אבל נעצרתי‪ .‬כחובש ידעתי‬
‫היא להתכחש לעובדה שאני לא כשיר‬           ‫שלא כדאי לשלוף רסיס בשדה קרב‪,‬‬                            ‫הבנו את המהות שלנו"‪.‬‬
‫ללחימה‪ ,‬להגיד 'אני נכנס‪ ,‬אני נכנס'‪,‬‬                                              ‫לאחר שבוע של טיהור העוטף ממחבלים‬
‫אבל לא להיכנס‪ ,‬ולהיות מתוסכל מזה‬                                                 ‫ועוד שבוע הכנה בעוטף נכנס אריאל‬
‫שאני לא יכול להילחם לצד החברים שלי‪.‬‬                                              ‫לעזה – תחילה בתפקיד תותחן ואחר כך‬
                                                                                 ‫כמפקד טנק‪ – ‬עם הפלוגה שעבר איתה‬
                                                                                 ‫את קורס הקצינים‪" .‬אני שריונר‪ ,‬ולכן אני‬
                                                                                 ‫חווה את החלק הכי פעיל בזמן הכניסה‬
                                                                                 ‫והכיבוש‪ .‬אני נמצא בכלי הכי חזק בזרוע‬
                                                                                 ‫היבשה‪ ,‬טנק מרכבה סימן ארבע‪ .‬אנחנו‬
                                                                                 ‫נכנסים ומתחילים לפעול מייד‪ ,‬הורגים‬
                                                                                 ‫מחבלים‪ ,‬נתקלים‪ ,‬כובשים‪ ,‬מגיעים‬

                                                                                                     ‫להישגים מרשימים"‪.‬‬

                                                                                                       ‫בני מזל‬

                                                                                 ‫במהלך הלחימה בעזה נחשפו אריאל‬
                                                                                 ‫וחבריו למקרים קשים ולפציעות של‬
                                                                                 ‫חבריהם‪ .‬גם אז נשאר הפחד מאחור‪.‬‬
                                                                                 ‫באחד מהרגעים האלה נפצע חבר של‬
                                                                                 ‫אריאל‪ ,‬ואריאל החליף אותו ונעשה מפקד‬
                                                                                 ‫הטנק‪" .‬אמרתי לעצמי‪ :‬חבר שלי כמעט‬
                                                                                 ‫נהרג כי הוא חטף רסיס‪ .‬איפה הפחד שלי?‬
                                                                                 ‫ולא היה פחד‪ .‬גם אצל החברים שלי – שום‬
                                                                                 ‫דבר‪ .‬הרגשנו שאנחנו נלחמים שם מלחמת‬
                                                                                 ‫חובה‪ ,‬שעשינו את מה שהיה צריך לעשות‬

                                                                                                    ‫בלי לחשוב פעמיים"‪.‬‬
                                                                                 ‫התחושה שעלתה באריאל ובחבריו כמעט‬
                                                                                 ‫הפוכה מתחושת הפחד‪ :‬תחושת מזל‪" .‬אני‬
                                                                                 ‫הייתי הטנק השני שנכנס לעזה"‪ ,‬מתאר‬
                                                                                 ‫אריאל‪" ,‬וכולנו הרגשנו שמזל שאנחנו‬
                                                                                 ‫נמצאים שם‪ .‬קרה משהו נורא לעם שלנו‪,‬‬

‫כסלו תשפ״ד ‪11‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16