Page 12 - זרעים-טבת תשפ"ד-ינואר 2024

‫נומפסשנליילףוםאשחהד‬
‫סיפורם של גיבורי אלון שבות • דברת רייטר >>>‬

‫אור איתן"‪ ,‬כדי לחזק את המשפחה ואת‬ ‫רס"ם יוסי הרשקוביץ הי"ד‪ ,‬שבנו הוא‬ ‫אז פרוץ מלחמת חרבות ברזלמ‬
‫היישוב‪ .‬ההתנדבויות שתוכננו ללילה‬ ‫חניך בסניף‪.‬‬
‫הלבן נשארו במועדן והוקדשו לזכרו של‬ ‫איבד העם היהודי מספר בלתי‬
‫איתן‪ .‬בשבת הגיע לסניף הרב יוסף צבי‬ ‫במהלך החודש הועברו בסניף תכנים‬ ‫נתפס מבניו ובנותיו‪ .‬עשרות מהם‬
‫רימון‪ ,‬רב המועצה האזורית גוש עציון‪,‬‬ ‫לזכר הנופלים‪ .‬בכל חודש ארגון מפעיל‬ ‫היו בוגרי תנועת בני עקיבא‪ ,‬וכל אחד‬
‫שבט מעפילים מסעדה ביישוב‪ ,‬והרווחים‬ ‫מהם הוא עולם ומלואו‪ .‬יותר מעשרה‬
‫והעביר שיחת חיזוק לחבריא ב'‪.‬‬ ‫נתרמים לקייטנת איל"ן שנערכת ביישוב‬ ‫סניפים חוו פגיעה כפולה ומשולשת‪ ,‬שכן‬
‫הלילה הלבן נערך בשבוע שלאחר מכן‪,‬‬ ‫בקיץ‪ .‬השנה הועמד במסעדה שולחן‬ ‫יותר מבוגר אחד נהרג בלחימה בפרק‬
‫לאחר שקמה מהשבעה משפחת רוזנצוויג‪.‬‬ ‫זיכרון‪ ,‬ועליו גיליון שהציג את תמונותיהם‬ ‫זמן קצר כל כך‪ .‬סניף אלון שבות איבד‬
‫אלעד‪ ,‬אחיו של איתן הי"ד וחבר בשבט‬ ‫של יונתן אלעזרי‪ ,‬יוסי הרשקוביץ וסרן‬ ‫שלושה מבוגריו‪ :‬את טוראי יונתן אלעזרי‪,‬‬
‫השחר‪ ,‬הציע לשפץ את חדר בית המדרש‬ ‫דוד מאיר‪ ,‬דוד של חניכה בסניף‪ .‬לצד‬ ‫סמ"ר איתן רוזנצוויג וסרן (במיל') נתנאל‬
‫בסניף‪ ,‬שלא היה בשימוש נרחב לפני‬ ‫התמונות נכתבו סיפורי חייהם של‬ ‫סילברג‪ .‬אובדנם מלווה את הסניף לכל‬
‫הנופלים והונחו דגל ישראל ונרות נשמה‪.‬‬ ‫אורך המלחמה‪ ,‬משמחת תורה דרך חודש‬
‫נוסף על כך הונחו על השולחן פתקים‬
‫שבהם יכלו החניכים לכתוב מעשים‬ ‫ארגון ועד לכתיבת שורות אלו‪.‬‬
‫טובים שהם מקבלים עליהם לעילוי נשמת‬ ‫"כשיונתן נפל היינו בהלם ראשוני‪ ,‬הלם‬
‫הנופלים‪ .‬שולחן הזיכרון הוצב בסניף‬ ‫מהמלחמה והלם מהנפילה שלו"‪ ,‬מתארת‬
‫בהמשך החודש כדי לחשוף את הבאים‬ ‫הלל דוד‪ ,‬קומונרית סניף אלון שבות‪.‬‬
‫"בהתחלה חשבו שהוא נעדר‪ ,‬ואחרי‬
‫לדמויות הנופלים‪.‬‬ ‫כמה ימים מצאו אותו‪ .‬זה היה בתחילת‬
‫יומיים לפני שבת הארגון‪ ,‬בט' בכסלו‪,‬‬ ‫המלחמה‪ ,‬וכולם היו בהלם ועדיין כמעט‬
‫התבשרו חברי הסניף על נפילתו של איתן‬ ‫לא יצאו מהבתים‪ .‬בהמשך הנוער של‬
‫רוזנצוויג‪ ,‬בוגר נוסף של הסניף‪" .‬זו הייתה‬ ‫היישוב‪ ,‬שכולל גם את חבריא ב'‪ ,‬התחילו‬
‫כאפה לפרצוף"‪ ,‬מתארת הלל‪ .‬הבשורה‬ ‫לבנות מעיין לזכרו בגבעת החי"ש‪ ,‬שכונה‬
‫הקשה הגיעה בשעה שש בערב‪ ,‬ובשש‬ ‫של היישוב‪ .‬חלק מהשבטים התגייסו לזה‬
‫וחצי היו אמורות להיות פעולות‪ .‬הסגל‬ ‫גם בחודש ארגון וטיפחו את המראה‬
‫ישב עם אנשי מקצוע מהיישוב כדי להבין‬ ‫של המעיין‪ ,‬הכינו עציצים מחומרים‬
‫איך להתנהל‪" .‬באופן ספונטני הזמנו את‬
‫השבטים הבוגרים לערב שירי נשמה‪.‬‬ ‫ממוחזרים‪ ,‬למשל"‪.‬‬
‫גם נווה‪ ,‬אחיו של איתן‪ ,‬הגיע‪ .‬שמחנו‬ ‫היה ברור לחברי הסניף שחודש הארגון‬
‫שיכולנו לתת לו מקום של שייכות‪ .‬לאחר‬ ‫יהיה שונה מהרגיל ויבטא את זיכרון‬
‫השירים התפצלנו לשבטים‪ ,‬והחניכים‬ ‫הנופלים‪ ,‬וכל שבט בחר דמות ללמוד‬
‫שיתפו במה שעובר עליהם וסיפרו על‬ ‫ממנה ולצייר אותה על הקיר‪ .‬מסדרונות‬
‫הסניף שימשו להנצחה‪ :‬קיר אחד הציג‬
‫נופלים שנגעו בהם"‪.‬‬ ‫תמונה של נער קופץ ומעליה המשפט‬
‫בסוף הערב הוחלט לדחות את שבת הארגון‬ ‫"חיוך תמיד קשור"‪ ,‬תמונה ומשפט‬
‫בשבוע‪ .‬למחרת נערכה הלווייתו של‬ ‫שמאפיינים את יונתן‪ .‬על קיר אחר נכתב‬
‫איתן הי"ד‪ ,‬והסניף עמד בכניסה ליישוב‬ ‫המשפט "לא להגיד לשון הרע על עם‬
‫נושא שלטים שבהם נכתב "כל אחד הוא‬ ‫ישראל"‪ ,‬המסר האחרון שאמר לתלמידיו‬

‫ביטאון תנועת בני עקיבא בישראל‬ ‫‪12‬‬