Page 13 - זרעים-שבת ארגון-כבלו תשפ"ד-נובמבר 2023

‫לאן ממשיכים מכאן? לאן ממשיכים מכאן? לאן ממשיכים מכאן? לאן ממשיכים מכאן?‬

‫חודש ארגון תשפ״ד‬

‫קול קרא‬
‫חודש ארגון תשפ״דוהלכתי ‪ -‬הנני‬

‫‪ //‬עפרה לקס‬

‫המשמעות‬ ‫בשביל זה"‪ .‬כן‪ ,‬לתת את נשימותיך האחרונות לעם‬ ‫מילה 'הנני' היא מילה גדולה‪ ,‬מושגה‬
‫הגדולה‬ ‫ולארץ הזאת זה המון‪ .‬זה הכול‪ .‬אבל אנחנו שואפים‬
‫של הזמן‬ ‫לקדש את החיים בחיים‪ ,‬להיות שליחים כל הזמן‬ ‫שאמרו גדולי האומה‪ ,‬ביטוי של אברהם‬
‫הזה היא‬ ‫ויוסף ומשה‪ .‬אבל האמת היא שמהלכים‬
‫מתוך שמחה ובמרץ‪ .‬כך פעל נוה‪.‬‬ ‫בינינו אנשים שחיו וחיים את מידת הנני‬
‫בשותפות‪.‬‬ ‫בשנות התיכון שלו‪ ,‬בישיבת צביה לוד‪ ,‬ידע נוה‬ ‫בלי לומר אותה‪ ,‬בלי הכרזות‪ .‬מידת הנני‬
‫אנחנו‬ ‫שיש תלמידים בכיתתו שאינם מצליחים ללמוד‪.‬‬ ‫איננה רק היענות לקריאה‪ ,‬איננה רק חיפוש פתרון‬
‫הוא פתח חמ"ל בגרויות וישב עם קבוצות ועם‬ ‫לאתגר קיים‪ .‬הנני פירושה גם לחפש את הצורך‬
‫נדרשים‬ ‫יחידים ושינן איתם את החומר עד שהיו מוכנים‬ ‫סביבי‪ ,‬להביט בעיניים בוחנות ולהקשיב לסביבה‬
‫לעשות עם‬ ‫למבחן‪ .‬בזמן שהיה במכינה הקדם‪-‬צבאית עין‬ ‫בלב שומע ולחשוב מי זקוק לי עכשיו‪ ,‬איך אוכל‬
‫רבים אחרים‪,‬‬ ‫פרת התלקחו אירועי שומר חומות אצלנו בלוד‪.‬‬
‫להבין שכל‬ ‫הוא התקשר הביתה ושאל אם לבוא‪ .‬עניתי שלא‪.‬‬ ‫לעזור‪ ,‬מה יפתור את הבעיה‪.‬‬
‫איזו אימא רוצה שהבן שלה יגיע למקום מסוכן?‬ ‫כזה היה נוה שלנו‪ .‬נוה לקס‪ ,‬בוגר בני עקיבא סניף‬
‫תנועה‬ ‫אבל הוא אמר לחברים שכשהבית בוער הוא חייב‬ ‫לוד מרכז‪ ,‬חבר שבט אורות‪ ,‬שגם הדריך בסניף‪ .‬נוה‬
‫קלה היא‬ ‫להתייצב‪ .‬נוה חזר הביתה‪ .‬בלילה ניסה לסייע לאדם‬ ‫ששירת ביחידה מובחרת והגיע הביתה לחמשוש‪.‬‬
‫הצטרפות‬ ‫מבוגר להיחלץ ממארב אבנים‪ ,‬ובבוקר הקים חמ"ל‬ ‫בבוקר שמחת תורה‪ ,‬כשתכפו האזעקות‪ ,‬הוא הוציא‬
‫לקול משותף‬ ‫אזרחי‪-‬עירוני שסייע לכל מי שחשש ללכת למכולת‬ ‫את הטלפון והבין שהוא צריך לצאת לבסיס‪ .‬בדרך‬
‫אדיר וחזק‪.‬‬ ‫או לא הצליח לפתוח את המקלט‪ .‬חבריו הגיעו איתו‬ ‫העיר את חבריו לצוות‪ .‬נוה יצא להילחם ולהגן על‬
‫תושבי בארי ועל מדינת ישראל‪ .‬הוא נהרג מאש‬
‫עכשיו‬ ‫ואחריו להתנדב ולעזור‪.‬‬
‫חשוב להיות‬ ‫והיו גם דברים קטנים‪ ,‬דברים של בית‪ .‬כשאחת‬ ‫מחבלים על אדמת הקיבוץ‪.‬‬
‫בעשייה בלי‬ ‫מהאחיות הייתה עצובה‪ ,‬הוא דאג לשמח אותה‬ ‫רבים נענו לקריאה ששמעו בשמחת תורה‪ ,‬ובאו‪ .‬מי‬
‫או לשוחח איתה‪ .‬במוצאי יום כיפור האחרון הוא‬ ‫שזו הייתה חובתם מתוקף שירותם הצבאי‪ ,‬וגם מי‬
‫לשים דגש‬ ‫התעקש לבנות את הסוכה המשפחתית הגדולה‪ ,‬כי‬ ‫ששמעו את המצוקה של עם ישראל והתייצבו בלי‬
‫על התרומה‬ ‫ידע שאנחנו נתקשה בזה‪ .‬נוה לא נרגע עד שלא‬ ‫שאיש קרא להם‪ .‬כולם הרגישו את עם ישראל קורא‬
‫העמיד על תילם את חוטי הלבוד ואת הסכך‪ .‬כן‪ ,‬יש‬ ‫דרך הלב המשותף לכולנו‪ .‬רובם שרדו במתקפה‬
‫העצמית‬
‫הנני גם בתוך המשפחה‪.‬‬ ‫ובמאבק‪ ,‬מיעוטם לא‪.‬‬
‫אני בטוחה שכל אחד ואחת מכם נענים לקריאה‬ ‫אבל מידת הנני אינה באה לידי ביטוי רק בלחימה‪.‬‬
‫הזאת כשהם שומעים אותה‪ .‬העניין הוא לעבוד כל‬ ‫הצבא הוא אומנם מקום שבו אדם משלם לפעמים‬
‫הזמן על חוש השמיעה הזה‪ ,‬על האנטנות‪ ,‬להקשיב‬ ‫בחייו על הנתינה שלו‪ ,‬אבל בעת שלום‪ ,‬וגם לפני‬
‫גם לקולות הלא נשמעים‪ ,‬להתייצב ולעזור ככל‬ ‫השירות הצבאי ואחריו‪ ,‬אדם יכול לשאוף להיות‬

‫האפשר להורים ולאחים‪ ,‬לחברים ולעם ישראל‪.‬‬ ‫במידת הנני כל הזמן‪.‬‬
‫בבוקר שמחת תורה שאלה את נוה שני חברתו לאן‬ ‫ביום הזיכרון הראשון לחללי צה"ל שבו נוה הגיע‬
‫הוא בדיוק הולך‪ .‬נוה ענה לה‪" :‬איפה שצריך אותי –‬ ‫הביתה במדים שאלתי אותו אם הוא מרגיש עכשיו‬
‫שם אני אהיה"‪ .‬זו הייתה דרכו בחייו‪ .‬נמשיך את‬ ‫אחרת‪ .‬אולי מחובר יותר למדינה‪ .‬הוא השיב לי‪:‬‬
‫"אני לא צריך את המדים כדי להרגיש מחובר‪ .‬ככה‬
‫האור שלו בעולם‪.‬‬ ‫גדלתי‪ ,‬בזה אני מאמין‪ ,‬ולא הייתי צריך להתגייס‬

‫כסלו תשפ״ד ‪13‬‬