Page 7 - זרעים-ניסן תשפ"ד-אפריל 2024
P. 7
ְ ֲֲֲֲֶּוָכאאאאא ִִִִחננננלֹותיייי ָׁ ׁבֶֶׁׁׁזַַַַששהשששָָהָָָּּּּייייעּו ְְְְִַךָךךךבתעירַַַַָל,לללל ְּיְְֱִּו ֶַהאמשׂי ִאיֲָנִדְֹעמלו ׁיסׁת ְָֹבחנ ׁשֹשטוֶֹּרווהְשמֹ,תֲרָתָ,ראי,עַַ ִ,לנַלהּליַ,יל,מְְֹּּכַלוְ ֵֶמוֲֶָלאלְהַא ִֵֶָצענגעּדביןִ,פל ּתותׁ ַי.ןַַּלו,עשְִָדִּּּילצַ.מְִַּלךיפק ֵָּּּ,ייכ ֹולָּםבֹכֹוות,.ל ֶדאַׁ.לֶ ַּשת ָפּי ַַחּצָכדר.ל בתקופה הזו ,אבל עכשיו יותר מתמיד יגאל" :לא לחינם קראנו לשבט החדש
ְׁ ֲִֵוַלאאָשְִכֶָּּנידלֵיְעךֹאהַׁ.תג ַ,שלֶָּיְּּנֲכְׁךעֶָכ!ש'ב ּלוקָ ,רי ְכֹל ְחֶ ֹלהו ְִָּכתבֵירה ִ ְחלזֹּיִ ֹנו ְאצתִתחַּ ,יהּוֲִּנָא ִָתנּציםחֹׁ.וַןש ָּ,י ְ ַךלְּ .ק ָרב. ברור לנו שיש עוד קומות לבנות במדינת ֵרעים ,גם כדי לשמר את התחושה
הקולקטיבית הזו של הרעות ,שהתעוררה
"בזקיפות הקומה הזו אני הולכת ביום- ישראל. בצורה חזקה בזמן המלחמה ,וגם כדי
יום". "העם הזה ,שנע על הציר שמאברהם לציין שם של מקום גאוגרפי ,קיבוץ
אבינו ויציאת מצרים בואכה הגלות, בעוטף עזה ומתחם המסיבה ,שהתחולל
איילת" :כשנשיר בעוד כמה ימים 'והיא השואה והקמת המדינה ,נתקל פתאום
שעמדה' ,כולנו נרגיש את התחושה הזו. בדור תשפ"ד .דור שיש לו אחריות ,דור שם טבח נורא.
כל מי שיושב השנה סביב שולחן הסדר בונה ויוצר שהנפש שלו הומה ומתפללת "מייד אחרי חודש הארגון כתב אחד
בוחר בחיים ,לוקח את חבל ההצלה הזה את התפילות הכי פשוטות שיש :השבת מראשי הרשויות בעוטף שהוא מחזיק
וממשיך לחפש גבורה ,עוז ,אמונה .אנחנו החטופים ,ניצחון החיילים ,אחדות העם. בתקווה לאחדות בין היתר כי ראה שבני
ממשיכים לכתוב את הסיפור הלאומי "אני מרגיש שהיו לנו רגעים עקיבא ,תנועה דתית ,קראה לשבט החדש
של פצצת תאורה ,פתאום שלה על שם קיבוץ לא-דתי .המשמעות
שלנו ממש בימים אלו". המציאות הבהיקה באור ברור הזו של רעות וחיבור ילוו את התנועה
יגאל" :כנראה כשלמדנו על הגואל מעתה והלאה ,כי חברי שבט רעים יובילו
שנגלה ונכסה ,על קמעה-קמעה ,על נעמה:
משברים בתהליך הגאולה ,אלו היו לא את התנועה בשנים הקרובות".
רק סיסמאות יפות או ציורים מרגשים "אני מזכירה לעצמי את המשנה אנחנו יושבים כאן ערב חג הפסח ,חג
לקירות של הסניף .אנחנו חיים בנקודה 'אמור מעט ועשה הרבה' .הבנו החירות ,וצופים פני חודש התקומה .איך
בזמן שמתגלה בה כאב גדול ,חושך ושבר. כמה כוח יש לעשייה גם בתוכנו אתם רואים את המצב במדינה בנוגע
אנחנו מלאים דאגות .אבל אנחנו יודעים למגמה ההיסטורית של עם ישראל ,אפילו
לאן אנחנו צועדים ,ברור לנו על מה פנימה .דיברנו מספיק ,הגיע
אנחנו מתפללים .אין לנו תמונה ברורה הזמן לעשות" בנוגע לתהליך הגאולה?
יגאל" :השנה אנחנו לא רק מספרים
של כל צעד וצעד ,אבל המגמה ברורה. כל כך ,שלא היה אפשר לפספס מה יש סיפורים על מה שהיה בעבר ,על דור
"ההגדה מסתיימת ב'נרצה' ,זה הסימן לנו בידיים .פתאום ראינו כמה כוח יש יוצאי מצרים ועל החשמונאים ,על גיבורי
האחרון .יש משהו בסימן הזה שמותיר בנו לנו כאן ,למה אנחנו מסוגלים .גם אחרי דור תש"ח או על לוחמי ששת הימים.
תחושה של שלמות ,של נינוחות .אחרי שפצצת התאורה כבתה שום דבר לא הפעם הסיפורים הם עלינו .זה הסיפור
ארבע כוסות שרים 'חד גדיא' ורואים איך נגמר .צריך רק להיזכר במה שראינו שלנו .מתגלה לנגד עינינו ,בזמן אמת,
הקב"ה מסדר את הכול ,זועקים 'לשנה כשהאור היה דלוק ולהיות מחויבים סיפור של עם מופלא .אלו סיפורים
הבאה בירושלים הבנויה' ,כביכול הגענו להאיר את האור הזה כל הזמן ,בהתמדה". שאנשים כתבו במו מעשיהם בשדה
למקום שאנחנו שואפים אליו .אבל אנחנו נטע" :הלל אופן ז"ל היה חייל תושב הקרב ובערבות העורף ,מהלכים שעוד
זוכרים שבדרך עברנו בין הרבה סימנים, היישוב ונפטר בקיץ במהלך אימון
מרור ,שעבוד ,עברה וזעם .זה הסיפור מבצעי .הוא החזיק בכיס שלו פתק שכתב יילמדו לדורות.
מה שהיה כתוב שם: ֲ"לאֲ ִנאעִינצי ׁמׁ ַַוששָָּ.יּי ְזְךך!ה "הנושא השנתי של התנועה בשנת
שלנו". ַל ֶח ְב ָרה, ַל ִּמ ׁ ְש ָּפ ָחהַ ,ל ְּק ִה ָּלה, ָל ֻא ָּמה. תשפ"ג היה 'נפש יהודי הומייה'.
נעמה" :מנקודת המבט שלי אני רואה עסקנו הרבה בשאלה מה החידוש
איזה תהליך עברנו כעם .איזו זכות אדירה שלנו ,מה עוד אפשר לעשות
יש לנו לחיות בדור כזה .התהליך שלנו ולקדם במדינה .לא ייחלנו שזה
יבוא דרך מלחמה ,ואנחנו מלאי
כעם הוא במגמת צמיחה ,זה ברור". כאב וצער על כל הסבל שיש
יגאל" :לסיום אנחנו צריכים לזכור שזה
לא מפגש סיכום .התנועה ממשיכה
לפעול ולהתפלל לרפואת הפצועים,
להשבת החטופים ,לניצחון החיילים .אחד
הלוחמים שנפלו בקרבות 7באוקטובר,
עמיחי ונינו הי"ד ,היה קרוב מאוד
למשפחתי .היה לו משפט שאמר לנו פעם
שחשב עליו במסעות במהלך ההכשרה
שלו כחייל' :זו לא זיעה ,אלו דמעות של
אלפיים שנה'.
"זה לא רק הסיפור הפרטי שלנו .אנחנו
ממשיכים לבנות את הרצף המדהים הזה,
שנודה עליו בפסח ונברך עליו ביום
העצמאות ,נכאב אותו ביום השואה וביום
הזיכרון ונחגוג אותו ביום ירושלים.
נמשיך להתפלל ולזכור את התקווה בת
שנות אלפיים עד ליום שבו יימלא שחוק
פינו .למען זה אנחנו פועלים ,ועוד נזכה
לראות בשוב ה' את שיבת ציון".
ניסן תשפ״ד 7

