Page 2 - זרעים - אייר תשע"ו

‫דבר העורכת‬ ‫דבר המזכ"ל‬

‫יש משהו ברור מאוד בכך שימי אייר‬ ‫ימי אייר – הימים שבין הצפירות‬
‫מגיעים לאחר ימי ניסן‪ ,‬שבהם יצאנו‬ ‫אנו עומדים בעיצומם של הימים‬
‫הלאומיים שאנו מציינים בהם את זיכרון‬
‫ממצרים כעם אחד‪.‬‬ ‫השואה‪ ,‬את זיכרון הנופלים ואת עצמאותנו‪,‬‬
‫בליל הסדר האחרון‪ ,‬לאחר תפילת ערבית‪ ,‬צעדתי ברחובות‬ ‫שהיא בעינינו 'אתחלתא דגאולה'‪ .‬אין זה מקרה בעיניי‬
‫העיר רעננה עם בני משפחתי לליל הסדר בבית הוריי‪ .‬הלכנו‬ ‫שחגי תקומת ישראל נופלים בדיוק בין פסח לשבועות‪ ,‬הימים‬
‫לאט‪ ,‬ובכל הבתים מסביב כבר שמענו יהודים מזמרים "מה‬ ‫שהם ימי בניין האומה – ממציאות של עבדים למציאות של‬
‫עם – ואולי הימים שבהם דורנו‪ ,‬דור הגאולה‪ ,‬יכול לתקן את‬
‫נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?"‬
‫הגענו לרחוב הראשי וראיתי שאין מכוניות בכבישים‪,‬‬ ‫תוצאות המגפה הנוראה של ימי העומר בתקופת רבי עקיבא‪.‬‬
‫שהרחוב ריק מאדם‪ .‬היינו שם רק אנחנו ובורא עולם‪.‬‬ ‫ימי זיכרון – מה באמת אנו מבקשים לזכור? מדוע לזכור אירועים‬
‫נפעמתי‪ .‬כל תושבי רעננה‪ ,‬מגדול ועד קטן‪ ,‬בעלי דעות‬
‫שונות ומגוונות‪ ,‬יושבים בבתיהם וחוגגים את הסדר‪ ,‬כל‬ ‫וקרבות שאירעו לפני ‪ 40–30‬שנה ולפני ‪ 70‬שנה ויותר?‬
‫בעיניי הזיכרון איננו אבל‪ ,‬זיכרון הוא קשר! כאשר אני זוכר דבר מה‬
‫אחד בדרכו שלו‪.‬‬ ‫אני מתקשר עמו והוא נעשה חלק מהתודעה שלי; כשאנו כאומה‬
‫גם שנים רבות אחרי שנעשה נס קריעת ים סוף עם ישראל‬ ‫קוראים לזיכרון לאומי לימי השואה‪ ,‬לאירועי הגבורה‪ ,‬לנופלים‬
‫יושב ונזכר יחד‪ ,‬ומשם בטבעיות ממשיכים לימי זיכרון‬ ‫ולמורשת הקרבות של מדינתנו‪ ,‬אנו מבקשים לקשרם ולחבר‬
‫ותקומה; לימים שזכינו בהם לגאולה חדשה פה‪ ,‬בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬בלי לשכוח את כל האנשים לאורך הדרך שנלחמו‪,‬‬ ‫אותם אל הערכים הגדולים הטמונים בימים אלו ובגיבורינו‪.‬‬
‫שהתפללו ושקיוו לגאולה ולעצמאות שאנו זוכים לה בחסדי‬ ‫וכך כתב הרב שג"ר על הצפירה‪'" :‬הצפירה הפשוטה' מבטאת‬
‫את הכבוד של המדינה‪ ,‬אך יחד עם זאת היא מעוררת‪ ,‬כמו‬
‫השם‪.‬‬ ‫השופר‪ ,‬את הזיכרון‪ ...‬הזיכרון הציבורי מבחינה זו איננו זכירה‬
‫בגיליון המונח לפניכם תפגשו שלוש אחיות שכולות‬ ‫של סובייקטים‪ ,‬אלא נטילת חלק בלבוש הציבורי‪ .‬תחושת‬
‫שרק לפני חודשים מספר איבדו את הקרובות להן מכול‪,‬‬ ‫הסולידריות העמוקה והשותפות העולות בזמן הצפירה הן תוצר‬
‫ומספרות על דמות אחותן וכיצד מתמודדים עם השכול‪.‬‬ ‫של המצב בו אינך רואה את זה העומד לצידך ברחוב כזר וכאחר‬
‫מעיין בוכריס מספרת על אחותה הדר בוכריס ז"ל‪ ,‬שנרצחה‬ ‫אלא כשייך כמוך לזיכרון‪ .‬מתעוררות שותפות ורעות שאינן‬
‫בפיגוע בצומת גוש עציון; מור כהן מספרת על אחותה‬
‫הדר כהן ז"ל‪ ,‬שנהרגה בעת מילוי תפקידה כלוחמת מג"ב‬ ‫'עמידה לצד' או לחילופין 'עמידה מול'‪ ,‬אלא 'עמידה עם'‪"...‬‬
‫בעיר העתיקה בירושלים; שקד קריגמן מספרת על אחותה‬ ‫נחוש שכולנו רקמה אנושית אחת‪ ,‬או כפי שהגדיר בעל התניא‪:‬‬
‫"הנשמה היא אחת והגופים חלוקים"‪ .‬נתחבר לזיכרון הלאומי‬
‫שלומית קריגמן ז"ל‪ ,‬שנרצחה בפיגוע בבית חורון‪.‬‬ ‫של עם ישראל‪ ...‬אלו ימים שאנחנו חשים יותר מכל זמן אחר‬
‫נוסף על כך תקראו כאן כתבה על חוות בודדים בבקעת הירדן‬
‫שהקימה משפחת עתידיה‪ ,‬ובה פועל נוער שבחר באדמה‬ ‫שאנחנו חוליה בשרשרת הארוכה של עם ישראל‪.‬‬
‫במקום בכיתה‪ .‬כמו כן לרגל זכיית תנועות הנוער בני עקיבא‬ ‫את התחושות הללו ביטא הרב סולובייצ'יק ב"קול דודי דופק"‪.‬‬
‫והנוער העובד והלומד בפרס האחדות ראיינה רעות דודלס‬ ‫בעמדו על שבאותו מקום שעם ישראל נמצא בשיא נפילתו‪,‬‬
‫ארבעה מחברי ועדת הפרס – יולי תמיר‪ ,‬רחלי פרנקל‪ ,‬בת‬
‫גלים שער וקובי אוז – על הבחירה שלהם בתנועה כזוכה‪,‬‬ ‫מושמד ומושפל‪ ,‬משם הוא נגאל‪:‬‬
‫על למה בכלל צריך יום האחדות ופרס האחדות ומה הם‬ ‫"לפני שמונה שנים‪ ,‬בעצם ליל בלהות מלא זוועות מיידנק‪,‬‬
‫טרבלניקה ובוכנוולד‪ ,‬בליל של תאי גז וכבשנים‪ ,‬בליל של הסתר‬
‫עושים למען קידום האחדות בעם ישראל‪.‬‬ ‫פנים מוחלט‪ ,‬בליל שלטון שטן הספקות והשמד‪ ,‬אשר רצה‬
‫ומה עוד? רעיונות כיצד לחגוג את ל"ג בעומר והמדורים‬ ‫לסחוב את הרעיה מביתה לכנסיה הנוצרית‪ ,‬בליל חיפושים בלי‬
‫הקבועים והמעניינים שלנו; מדור חברותא שבו תמצאו‬ ‫הרף ובקשת הדוד – בליל זה גופו צץ ועלה הדוד‪ .‬האל המסתתר‬
‫לימוד סניפי מעניין; מדור הזירה ובו שיח בוגרים בעניין שנה‬ ‫בשפריר חביון הופיע פתאום‪ ,‬והתחיל לדפוק בפתח אוהלה של‬
‫שנייה לקומונריות; הפינה "רכזים בדרכים" עם המלצה של‬ ‫הרעיה הסחופה והדוויה‪ ,‬שהתהפכה על משכבה מתוך פרפורים‬
‫רכזת הבוגרים לירון אסרף על מקום טעים לאכול בו ועוד‪.‬‬ ‫וייסורי גיהנום‪ .‬עקב ההכאות והדפיקות בפתח הרעיה עטופת‬

‫בברכת חברים לתורה ולעבודה‪,‬‬ ‫האבל‪ ,‬נודלה מדינת ישראל!"‬
‫יעל רון‬ ‫יהיו הימים הללו בעבורנו יציאה מהמעגל האישי אל ימים של‬
‫האומה כולה‪ .‬העולם הפנימי שלי מתלכד עם העם היהודי כולו‬
‫בדור של שואה ותקומה‪ .‬אני מנכיח בתוכי ומצרף ל"אני" שלי‬

‫את ההיסטוריה‪.‬‬
‫יהיו זיכרון ההולכים וצוואתם‪ ,‬ליווי הפצועים והתמיכה‬
‫במשפחותיהם‪ ,‬נר לרגלנו ובעיקר לפיד גדול של מחויבות ואחריות‬
‫שאנו מבקשים לקבל מההולכים‪ ,‬שכמונו אהבו את החיים וראו‬

‫בקידוש החיים את מטרת חייהם ומסרו אותם בעבורנו‪.‬‬
‫בברכת חברים לתורה ולעבודה‬
‫דני הירשברג‬

‫‪2‬‬