Page 8 - זרעים - אלול תשע"הו
P. 8

‫יאיר אורבך‬
                                                                   ‫החיים עצמם‬

‫אלעד ליפשיץ‬

             ‫החודשים הראשונים ההתקדמות שלי הייתה‬                   ‫אנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬אוהבים לתת לעצמנו הזדמנויות‪.‬‬           ‫עכשיו‬
             ‫אטית‪ .‬בחודש הרביעי הודיעו לי שהוחלט להקדים‬            ‫אנו שונאים להרגיש שאנחנו מבזבזים את זמננו‬                 ‫"התיישבתי‬
             ‫את האירוע בחודשיים‪ .‬נותר לי חודש (!)‪ .‬נכון‬            ‫לשווא או לא מתקדמים‪ .‬בגלל זה המצאנו לעצמנו‬              ‫לכתוב‪ ,‬הפלא‬
             ‫שסטנדאפיסטים בדרך כלל מחייכים? לא הפעם‪.‬‬               ‫מסגרות‪ ,‬כדי שנוכל לנחם את עצמנו‪ .‬אין באמת‬                ‫ופלא‪ :‬המוזה‬
             ‫מאוד נלחצתי‪ ,‬והתיישבתי לכתוב‪ .‬הפלא ופלא‪:‬‬              ‫שום מאפיין מיוחד ליום ראשון; יום רביעי לא קצר‬
             ‫המוזה הגיעה‪ .‬וכשהיא ברחה‪ ,‬הכרחתי אותה לחזור‪.‬‬          ‫יותר מיום שלישי‪ ,‬והשבוע הבא לא באמת יהיה‬                       ‫הגיעה‪.‬‬
             ‫פשוט ישבתי כל היום וכתבתי‪ .‬עם מוזה או בלי מוזה‪.‬‬       ‫שונה מהשבוע הנוכחי‪ .‬אבל זה לא מפריע לנו לומר‬           ‫וכשהיא ברחה‪,‬‬
             ‫יש דברים שלא סובלים דיחוי‪ .‬אז גיליתי שבעצם‬            ‫לעצמנו‪" :‬השבוע אני נח‪ ,‬ביום ראשון אחזור לעבוד";‬        ‫הכרחתי אותה‬
                                                                   ‫"היום זה כבר לא יצא‪ ,‬אולי מחר"; "בשנה הבאה‬
                                         ‫הדחיינות תלויה בי בלבד‪.‬‬   ‫אעשה דברים אחרת"‪ .‬אנחנו אוהבים להגביל את‬                ‫לחזור‪ .‬פשוט‬
             ‫כשנכנסתי לעולם ההוראה היו לי עשרים‬                    ‫עצמנו בזמן כדי שתהיה לנו נקודת התחלה חדשה‬                   ‫ישבתי כל‬
             ‫ושישה תלמידים (וגם כשיצאתי‪ ,‬כן? כולם סיימו‬
             ‫חיים למרות הרגעים הקשים)‪ .‬כל אחד מהתלמידים‬                                           ‫שבה נוכל לשנות כיוון‪.‬‬    ‫היום וכתבתי‪.‬‬
             ‫הללו היה עולם ומלואו‪ .‬לכל אחד היו הקשיים שלו‪,‬‬         ‫כשהתחלתי להיות סטנדאפיסט‪ ,‬פגשתי את‬                        ‫עם מוזה או‬
             ‫וניסיתי לפתור אותם‪ .‬התלמידים חיים מדחיינות‪:‬‬           ‫המושג "מוזה"‪ .‬במקור הוא מגיע מהמיתולוגיה‬                 ‫בלי מוזה‪ .‬אז‬
             ‫בשיעור הבא אתנהג טוב יותר‪ ,‬במבחן הבא אצליח‪,‬‬           ‫היוונית‪ ,‬אך אפשר לומר שבעברית המשמעות של‬
             ‫בשבוע הבא אשקיע יותר‪ ,‬בשנה הבאה זה יהיה‬               ‫מוזה היא 'השראה'‪" .‬קיבלתי מוזה" ‪ -‬זאת אומרת‬           ‫גיליתי שבעצם‬
             ‫אחרת‪ .‬המשימה שלי כמורה הייתה לבוא ולומר ‪-‬‬             ‫שאני יכול לכתוב עכשיו בדיחות כי יש לי מצב‬                   ‫הדחיינות‬
             ‫"עכשיו"‪ .‬אין מה לחכות לסוף שנה‪ .‬צריך לסיים את‬         ‫רוח לכתוב בדיחות‪ ,‬כי אני חושב נכון‪ ,‬כי התנאים‬
             ‫השנה הזו בצורה מעולה‪ .‬צריך לסיים את היום הזה‬          ‫הסביבתיים נכונים ועוד‪ .‬כך הייתי אומר לעצמי‪:‬‬           ‫תלויה בי בלבד"‬
             ‫בצורה מעולה‪ .‬את השעה הזו‪ .‬את המשימה הזו‪ .‬וגם‬          ‫"עכשיו אכתוב‪ ,‬יש לי מוזה"‪ ,‬או ‪" -‬אני אחכה שתהיה‬
             ‫אני לא יכולתי לדחות את הטיפול בהם לשבוע הבא‪.‬‬          ‫לי מוזה כדי שאתחיל לכתוב"‪ .‬עם השנים גיליתי‬
             ‫התלמיד צריך עזרה עכשיו; עד השבוע הבא יהיה‬             ‫שלא תמיד יש לי מוזה‪ ,‬ושלפעמים יש תקופות‬
                                                                   ‫ארוכות שבהן לא הייתה לי מוזה כלל‪ ,‬והייתי מוצא‬
                                                   ‫כבר מאוחר מדי‪.‬‬  ‫את עצמי מתבטל ולא עושה דבר במשך שבועות‬
             ‫חודש אלול הבא עלינו לטובה מכיר בכך שאנחנו‬             ‫(הייתי רווק פעם‪ ,‬היום אם אני לא עושה משהו‬
             ‫בני אדם‪ .‬לא כל יום ויום אנו חושבים על הדברים‬
             ‫שאנחנו צריכים לשפר‪ .‬חודש אלול בא ואומר לנו‪:‬‬                                          ‫במשך דקות זה הישג)‪.‬‬
             ‫"עכשיו"‪ .‬הגיע הזמן לעשות מעט חשבון נפש‪ .‬לא‬            ‫השינוי הגדול קרה אצלי כשהסכמתי לקחת על‬
                                                                   ‫עצמי הופעה שהייתי צריך לכתוב לה במיוחד‪ .‬זו‬
                             ‫בשבוע הבא‪ ,‬לא בחודש הבא‪ ,‬עכשיו‪.‬‬       ‫הייתה הופעה אישית‪ ,‬עם חומרים שאוכל להשתמש‬
                                                                   ‫בהם אך ורק בהופעה הזו‪ .‬ניתן לי פרק זמן של‬
             ‫שיהיה לכולנו "עכשיו" מועיל ונעים‪.‬‬                     ‫חצי שנה לכתוב את החומרים להופעה‪ .‬בשלושת‬
                ‫יאיר‬

                                                                                                                         ‫‪8‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13