Page 6 - זרעים - אלול תשע"הו

‫הרב חגי לונדין‬
‫רב משמעות‬

‫אלעד ליפשיץ‬

‫בשביל מה אנחנו מתפללים?‬
‫לשפע האלוהי‪ .‬כאשר האדם מלא געגוע אל ה' והוא‬ ‫הימים הנוראים הם ימי התפילות והתחנונים‪ ,‬וזו‬ ‫"התפילה‪ ,‬אחת‬
‫מבטא זאת במילים ממשיות‪ ,‬הרי התפילה מחוללת‬ ‫הזדמנות טובה להסביר כמה דברים בנוגע לתפילה‪.‬‬ ‫מאבני הבסיס‬
‫שינוי אצל האדם‪ ,‬ומתוך כך גם המציאות משתנה יחד‬ ‫המושג תפילה הוא אחד המושגים הבסיסיים ביהדות‪ ,‬ובו‬ ‫של היהדות‪,‬‬
‫אתו‪ .‬לפני התפילה היה האדם במצב מוסרי מסוים‪ ,‬ולכן‬ ‫בזמן גם אחד הפחות מובנים שבהם‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הדבר‬
‫גם לא היה יכול להכיל את הברכה האלוהית‪ .‬לאחר‬ ‫הטבעי ביותר לאדם הוא לפנות בבקשה לאלוהים‪ .‬אולם‬ ‫נועדה בשבילנו‪,‬‬
‫התפילה הוא במצב מוסרי אחר‪ ,‬ולכן הברכה האלוהית‬ ‫מיד עולה השאלה‪ :‬האם ריבונו של עולם אינו יודע מה‬ ‫ולא בשביל‬
‫מטריד אותנו ולכן צריך לספר לו על כך? יתרה מזאת‪:‬‬
‫חלה ו"נותנת" לו את מבוקשו‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ .‬על ידי‬
‫כאשר אנו מהללים את ה' בתפילה‪ ,‬אין אנו עושים‬ ‫האם בתפילה אנו "משכנעים" את אלוהים?‬ ‫התפילה אנחנו‬
‫זאת בשבילו‪ .‬בורא עולם אינו זקוק להתחנפויותינו‬ ‫מה תפקידה של התפילה? לכולנו יש רצונות‪:‬‬
‫ולתודתנו‪ .‬מילות השבח הנוגעות לבורא עולם ‪" -‬מלך"‪,‬‬ ‫להצליח במבחן‪ ,‬להיות מקובלים בחברה‪ ,‬להיות בריאים‬ ‫מזדככים"‬
‫"גדול"‪" ,‬גיבור"‪ ,‬וכדומה – באות לעצב אצלנו את‬ ‫וכו'‪ .‬כאשר אנו מתפללים על הרצונות הללו‪ ,‬לכאורה‬
‫היחס הנכון לתפילה‪ .‬אנו אומרים את המילים הללו‬ ‫איננו עושים דבר חוץ מלומר את הדברים בפה‪ ,‬אך זוהי‬ ‫‪6‬‬
‫ובאמצעותן מפנימים את הגודל שלפניו אנו ניצבים‬ ‫פעולה משמעותית מאין כמוה‪ .‬לפני התפילה מדובר‬
‫בזמן התפילה‪ .‬אנו מתייצבים מול מלכות‪ ,‬גדלות וגבורה‬ ‫ברצון 'מרחף'‪ ,‬ואילו אחרי התפילה‪ ,‬הביטוי בפה מוציא‬
‫אינסופיות – וכך אנו מבינים לאן אמור רצוננו להתרומם‪,‬‬ ‫את הרצון מהכוח אל הפועל‪ .‬כשאדם מביע את רצונו‪,‬‬
‫הוא מחזק אותו‪ .‬למשל‪ ,‬כשאני אומר לאמא שלי "אני‬
‫לאילו בקשות יש לנו לשאוף‪.‬‬ ‫אוהב אותך"‪ ,‬חיזקתי את הקשר ביני לבין אמי‪ .‬האמירה‬
‫מכאן אף מובן שהתפילה איננה חייבת להיענות‬ ‫הופכת את מה שמתחולל בפנים לדבר קיים‪ ,‬ברור‪ ,‬מדויק‪.‬‬
‫באופן מידי‪ .‬מטרת התפילה איננה למלא את בקשותינו‪,‬‬ ‫כעת שלב נוסף‪ :‬על ידי התפילה לבורא עולם לא רק‬
‫אלא לרומם את רצוננו‪ .‬למען האמת‪ ,‬החיסרון או הכאב‬ ‫שאנו מחזקים ומבררים את הרצון‪ ,‬אלא אנו גם מעדנים‬
‫שאנו חווים הוא רק הזרז לגרום לנו להתפלל‪ ,‬לשאוף‬ ‫ומרוממים אותו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר כואב לנו מבחינה‬
‫למצב שלם יותר‪ .‬ממילא‪ ,‬גם המדד שלנו להצלחת‬ ‫גופנית אנו רוצים רפואה‪ .‬אולם כאשר אנו משתמשים‬
‫התפילה הוא אחר לגמרי‪ .‬כשאדם אומר את הבקשה‬ ‫בנוסח התפילה שקבעו לנו חכמים‪" :‬רפאנו ה' ונרפא ‪...‬‬
‫"השיבה שופטינו כבראשונה"‪ ,‬הוא מתמלא אהבה‬ ‫כי תהילתנו אתה"‪ ,‬אנו מבטאים (גם אם באופן מלאכותי‬
‫וגעגוע למשפט הראוי והמתוקן‪ ,‬ובכך השיגה התפילה‬ ‫בשלב ראשון) את רצוננו להירפא‪ ,‬לא רק בגלל הכאב‬
‫את מטרתה העיקרית‪ :‬כעת יש אדם נוסף בעולם‬ ‫האישי‪ ,‬אלא כדי שתהילתו של ה' תופיע בעולם‪ ,‬דרך‬
‫המעוניין בתיקון המשפט והסדר החברתי; גם אם בפועל‬
‫הדברים יתנו את רישומם במציאות הגלויה רק בעוד‬ ‫רפואתו של פרט נוסף במציאות‪.‬‬
‫אלפי שנים (לדוגמה‪ ,‬יהודים התפללו במשך דורות על‬ ‫חשוב להדגיש שהתפילה איננה אל עצמנו‪ ,‬כסוג של‬
‫שיבה לארץ ישראל‪ ,‬והתפילה נתנה את פירותיה רק‬ ‫שכנוע עצמי‪ ,‬אלא אל ריבונו של עולם‪ .‬בתפילה אנו פונים‬
‫לבורא עולם‪ ,‬לשלמות שמחוץ לנו‪ ,‬ומבקשים לרומם את‬
‫לאחר שהיהודים הללו כבר לא היו בחיים)‪.‬‬ ‫רצוננו אליו‪ .‬אולם חשוב להבין כי באמצעות התפילה‬
‫הימים הנוראים הם ימים שבהם אנו מרבים‬ ‫הרצון שלנו נחשף‪ ,‬מתחזק ומתעדן‪ .‬כאשר הרצון שלנו‬
‫בתפילות ובתחנונים לפני ה' ‪ -‬לא בשבילו‪ ,‬אלא בשבילנו‪.‬‬ ‫משתנה אנו משתנים מבחינה מוסרית‪ .‬התפילה אינה‬
‫לגרום לנו לחפור בתוכנו ולגעת בנשמה‪ .‬בתחילת השנה‬ ‫באה כדי לשנות את אלוהים‪ ,‬אלא כדי לפתוח את עצמנו‬

‫אנו נזכרים מי אנחנו ולמה אנו שואפים‪.‬‬