Page 25 - זרעים - אב תשע"ה
P. 25
חופש .תמוז תשע"ה .יוני 2015
נשאר ממלכתי" .למרות הכאב הגדול של חורבן ההתנתקות עדיין כאן .עשר שנים אחרי פינוי ד"ר ענת רוט:
היישובים וההתגייסות המערכתית לדיכוי המחאה ישראלים תושבי רצועת עזה וצפון השומרון ,תכנית "למרות
ולקידום ההתנתקות הציבור התורני שמר על איפוק ההתנתקות היא עדיין אחד הנושאים הפוליטיים
ואחריות לשלמות העם והמדינה ,לא שבר את הבוערים ביותר במגזר הדתי .התקשורת הכללית כבר השבר הגדול
הכללים ועשה השתדלות גדולה כדי שהמאבק לא מזמן עברה לנושאים אחרים .אצלנו ,אפילו שאלה והקריאות
יתדרדר למלחמת אחים .גם השבר הגדול שיצרה סמנטית פעוטה-לכאורה ,כמו שמו של המהלך
ההתנתקות לא שינה את התפיסה שאנחנו חלק המדיני המדובר – פינוי ,נסיגה ,גירוש? -יכול להוות המיליטנטיות
מהחברה הישראלית ,ושאנחנו לא מתנתקים מהעם עילה לסכסוך רב-נפגעים .אם תשאלו צעיר ישראלי שנשמעו בחלל
בשום תנאי .כשעלתה השאלה איך למנוע את הפינוי ממוצע על מה שחוללה המדינה לתושביה לפני האוויר ,הציבור
הבא ,היו קולות אחדים שאמרו שיש צורך להחזיר עשור ,קשה להאמין שתקבלו בתגובה יותר משלושה נשאר ממלכתי.
את כושר ההרתעה של המתנחלים .אבל רוב הציבור משפטים שלמים .צעירי המגזר ,גם אלו שהעבירו דפוסי המאבק
לא בכיוון הזה .הייתה הבנה עמוקה שההתיישבות את ימיהם בזחילות כשהארץ כולה נצבעה כתום,
ביהודה ושומרון תתקיים רק אם עם ישראל ירצה ידעו לספר לכולם על השרשרת האנושית ועל נסי היו כאלה
בכך ,ולא אם יפחד מהמתנחלים .והתובנה הזו הניעה הקסאמים ,ואפילו לרדת לרזולוציות של המחלוקות שמקפידים
תהליכים שתכליתם שבירת הדימוי השלילי של בין מועצת יש"ע לבין 'תורת החיים' ובין ה'ממלכתיים' לא לשבור את
המתנחלים וההתנחלויות ,חיזוק הזהות היהודית הכלים .הבסיס
בחברה הישראלית וחיבור החברה הישראלית ליהודה (במלעיל) לתלמידי מרכז הרב. הוא שאנחנו
ושומרון על ידי סיורים ,היכרות עם מפעלי החינוך עשר שנים אחרי ,בחרנו לעצור ולבחון :כיצד חלק מהחברה
השפיעה ההתנתקות על המגזר הדתי? אילו שינויים הישראלית,
והתעשייה ,פיתוח אתרי תיירות ומורשת ועוד". עברו על המגזר בעקבות התכנית? מהם הנזקים ואנחנו לא
החברתיים שלה לטווח הארוך ,ובאילו דרכים היא מתנתקים
בין עצמונה לעמונה בשום תנאי"
דווקא הועילה? הרב רונצקי:
הרב אבי רונצקי התמנה לתפקיד הרב הראשי לצה"ל "אנשים מבינים
זמן קצר אחרי ההתנתקות .אחד האתגרים המרכזיים הציבור נשאר ממלכתי שבגוש קטיף
שלו היה לשקם את האמון של הנוער הציוני-דתי היינו תמימים
הפגוע בצה"ל בעקבות טראומת ההתנתקות" .מה "ההתנתקות נתפסה כסימפטום של בעיה רחבה מדי .יש מצבים
שקרה שם היה קריעה בבשר החי .זה יותר מזיכרון, יותר :משבר הערכים בחברה הישראלית כולה", שלמרות כל
זו אבלות על כל שלביה :הדחקה ,התנגדות ,כעס גדול אומרת ד"ר ענת רוט ,חוקרת הציונות הדתית הממלכתיות
וכולי .אנשים נפגעו נורא ,חלקם לא נשארו דתיים. ומועמדת הבית היהודי בבחירות לכנסת האחרונה. שלנו אנחנו
מדובר במהלך איום ונורא .בגדול אני יכול להגיד "התפיסה הייתה שהנכונות לוויתורים היא חלק נדרשים להיות
שהציבור שלנו לקח את המשבר והפנה את הכוחות ממגמה עמוקה של ניתוק מזהות יהודית-ציונית. תקיפים יותר"
שלו לבנייה ,לא לשקיעה בעבר .היום אנחנו מבינים כתוצאה מכך התגברה התחושה שיש לפעול באפיק
יותר שגאולת ישראל היא תהליך ארוך ,שחזרת עם של חיזוק הזהות היהודית בכלל .הטענה הזו נשמעה
ישראל לארצו מצריכה הרבה סבלנות ,קמעא קמעא. עוד בזמן הסכמי אוסלו ,אבל אחרי ההתנתקות
ההתנתקות ,שזו מילה מכובסת בעיניי ,בנתה משהו היא נשמעה ביתר-שאת .הגרעינים התורניים קיבלו
בנפש הציבורית שלנו .אנחנו מסתכלים על התהליך
תנופה בעקבות ההתנתקות".
הכללי אחרת ,בראייה רחבה יותר". לדברי רוט ,ההתנתקות שברה פרדיגמה נוספת:
כשאני שואל את הרב רונצקי האם הממלכתיות "לקח נוסף של ההתנתקות הוא ההבנה שהמציאות
נותרה או שמא היא נעלמה ,הרב עונה כי הוא מזהה שיצרנו היא הפיכה .לפני כן שלטה הקונספציה
תופעה של "התבגרות" מהממלכתיות הפשוטה, הציונית שקביעת העובדות בשטח היא בלתי הפיכה.
והוא דורש אותה לשבח" .אנשים מבינים שבגוש ההתנתקות שברה את האקסיומה הזו .השינוי הזה,
קטיף היינו תמימים מדי .יש מצבים שלמרות כל אגב ,חל גם בחוגי השמאל .גם אצלם הייתה תפיסה
הממלכתיות שלנו אנחנו נדרשים להיות תקיפים שאף ממשלה לא תעז לפנות יישובים ולהתעמת עם
יותר .אני יכול להניח שהיום ,עשר שנים אחרי ,אם המתנחלים .חלק מתומכי התכנית תמכו בה בגלל
חס וחלילה נעמוד בפני מצב דומה – התגובה שלנו הטיעון הזה – הרצון לשבור את המחסום הפסיכולוגי,
תהיה חריפה יותר .לא כמו בעמונה (שם נפצעו כדי לגרום לציבור להבין שזה אפשרי .כשאריאל שרון
למעלה מ 200-בני אדם בעימותים סביב פינוי מבנים הציג את התכנית לראשונה ,נשמעו בחוגי השמאל
במאחז בשנת ;2006צ.ה ,).אבל משהו באמצע בין אמירות כמו' :אין לו אומץ לפנות 17מתנחלים ,איך
הוא יפנה 17התנחלויות?!' .ההתנתקות הוכיחה שזה
עצמונה (שבגוש קטיף .צ.ה ).לעמונה"”.
אפשרי".
חולשת הממלכתיות והניכור ממוסדות השלטון לא ההפתעה הגדולה של ההתנתקות דווקא
מביאים לניכור מהעם בכללו? לא הייתה שינוי ,אלא שמרנות .ספרה של רוט,
"לא בכל מחיר :מגוש קטיף ועוד עמונה ,הסיפור
"בשום פנים ואופן לא .אנחנו צריכים לחזק את מאחורי המאבק על ארץ ישראל" (הוצאת ידיעות
הקשר שלנו מהעם ,וזה מה שקורה בפועל .הסלוגן ספרים) ,מציג את הטענה הבאה :למרות המכות
שלנו הוא 'להתנחל בלבבות' .הגידול בגרעינים שספג ,הצעדים האנטי-דמוקרטיים שננקטו כלפיו,
התורניים ו'מנהלת הזהות היהודית' שזכיתי לעמוד תחושת העליהום הציבורי והיחס העוין מצד גופי
התקשורת ומערכת המשפט – הציבור הדתי-לאומי
בראשה הם דוגמאות טובות לזה".
25