Page 6 - זרעים - חשוון תשע"ה
P. 6
הרב חגי לונדין
רב משמעות
אלעד ליפשיץ
והיו מבעלי הסוד שמצאו רמז לכך בפסוק" :אנוכי מימוש עצמי
ד' אלוהיך" (שמות כ ,ב). לא פעם אנו מוצאים את עצמנו קרועים בין "התביעה
טובתנו האישית ובין טובת הכלל .הדילמה יכולה המוסרית
בהתאם לכך ,השגת הקדושה על פי המוסר לעלות למשל כהתלבטות האם לבחור תחום הפשטנית,
היהודי (בניגוד לזה הנוצרי) איננה תובעת הקרבה מקצועי שאנחנו אוהבים (מבקר מסעדות?) או הדורשת מן
עצמית אובדנית הממעיטה את החיים הפרטיים, דווקא מקצוע אידיאליסטי (קצין /קצין /קצין); האדם להקריב
אלא אדרבה -קדושה ישראלית כוללת בתוכה גם האם להתחתן עם בן זוג שאנו חשים כלפיו משיכה את אושרו
ואהבה ,או לחפש דווקא בן זוג 'צדיק' ,וכן הלאה. למען הזולת,
מימוש עצמי ,אושר אישי וחופש פרטי. מהו אם כן המקום שיש לתת לנטייה האישית נובעת מתוך
אבל לא להתלהב יותר מדי .כל האמור לעיל שלנו? במילים אחרות – האם 'מימוש עצמי' הוא תפיסת עולם
מתייחס למישור העקרוני-רוחני שאליו אנו מוטעית שלפיה
שואפים .אבל בעולם הזה ,המצומצם והמוגבל, דבר חיובי? יש 'אני' ויש
טובתנו האישית מתנגשת לא פעם עם טובת התשובה העקרונית היא :בהחלט כן! הרב
הכלל ,ומכיוון שכך אנו נדרשים לעתים להקריב קוק (מאמרי הראי"ה ,עמ' )20מסביר כי התביעה 'אחר'"
את הסיפוק העכשווי לצורך אידיאל עליון ורחוק המוסרית הפשטנית ,הדורשת מן האדם להקריב
יותר ,שכעת (!) אנחנו לא מקבלים ממנו שום את אושרו למען הזולת ,נובעת מתוך תפיסת
תחושת מיצוי וסיפוק .אז מה בכל זאת אנחנו עולם מוטעית שלפיה יש 'אני' ויש 'אחר' .העולם,
לומדים מהעיקרון שהזכרנו לעיל? אנו לומדים בהסתכלות חיצונית ,מורכב מפרטים רבים
שיש לשאוף לאחד כמה שניתן (!) בין הטובה המפורדים זה מזה ,ועל כן נדמה כי טובת האחד
האישית לבין טובת המציאות .אם נחזור לדוגמאות אינה בהכרח טובת השני .חשיבה כזו מביאה
שציינו בתחילת הדברים נאמר כי בוודאי מוטל למסקנה שעליי להיות אומלל ולהקריב את עצמי
על האדם לבחור מקצוע המועיל לחברה ,מצוי למען האחרים .אולם ,אומר הרב קוק ,מבט עמוק
בגבולות ההלכה וכו' – אולם יחד עם זאת ,חייב מבחין כי המציאות כולה ,על כל המורכבות שלה,
הוא להתחשב ,עד כמה שניתן ,בהתאמתו ונטייתו איננה אוסף של פרטים טכניים הנפרדים זה מזה
לאותו מקצוע .על אותו משקל ,ברור ששיקול והמנצלים זה את זה – אלא יחידה אחת! בעת שבה
מרכזי בבחירת בן זוג יהיה ההתאמה הדתית פרט מסוים במציאות ממצה את עצמו עד תום,
שלנו ,אולם ללא אהבה ומשיכה הדדית – הקשר העולם כולו נהיה שלם יותר .ניתן להביא דוגמה
לא יצלח .לסיכום ,מימוש עצמי הוא דבר נפלא מגוף האדם :כאשר 'כואב' לאצבע ,הגוף כולו חש
והכרחי ,בתנאי שמבינים שהפרט והכלל מאוחדים כאב; וכן להיפך :כאשר האצבע בריאה ,אזי הגוף
במהותם ,וגם אם בעולמנו הם מגיעים לעתים כולו שותף לכך .במילים אחרות ,באדם מקננת
להתנגשות ,ההבנה הרוחנית מאפשרת לרכך את תחושה פנימית ,צודקת ,שבאישיות הפרטית שלו
מצוי העולם כולו .ניתן לכנות זאת 'אנוכיות עליונה',
החיכוך ולקבל החלטות מאוזנות יותר.
6