Page 26 - זרעים - ניסן תשע"ג

‫אשת חיל‬

‫בחודש אדר לפני שנה נפרדה מאתנו אישה גדולה‪ ,‬אישה יקרה‪ ,‬רעיה נאמנה‪ ,‬אשת‬
‫אשכולות‪ ,‬חלוצה בתחום טהרת המשפחה‪ ,‬בעלת לב גדול ועשייה בל תתואר בתחום החינוך‬
‫והרווחה – הרבנית רחל נריה‪ ,‬או כפי שהעדיפה שיקראו לה כל ימיה – רחל‪ .‬בעזרת בתה‪ ,‬צילה‬
‫בראלי‪ ,‬רצינו לספר קצת את דמותה ואורח חייה‪ .‬הסיפור של הרבנית הוא סיפור על אישה‬

‫אדירה‪ ,‬על זוגיות חזקה‪ ,‬על דוגמא לדורות ודגל בעם ישראל‬

‫התפנית הייתה בשנת ת’’ש בירושלים‪ ,‬בה התקיימה‬ ‫מאת‪ :‬יעל חירק ורות סופר – צוות תקשורת‬
‫בפסח של אותה שנה ועידת בני עקיבא‪ .‬רחל נכחה באירוע‬
‫כנציגת ירושלים וגם הרב נריה שבאותו זמן כבר הקים את‬
‫ישיבת כפר הרא’’ה השתתף בוועידה כמובן‪ .‬לפני הוועידה‪,‬‬ ‫הרבנית נריה עלתה לארץ מליטא בשנת ‪ 1935‬בגיל ‪ .14‬היא‬
‫כך התברר לה לאחר מכן‪ ,‬הרב צבי קפלן שהיה ידיד של‬ ‫למדה בתלפיות ושם הכירה את דבורה מנקל שחשפה בפניה‬
‫הרב נריה רמז לו ש’ישים עין’ על רחל‪ .‬הרב נריה שמע‬ ‫את תנועת בני עקיבא‪ ,‬ובתוכה קבוצה שנשאה את התואר‬
‫בעצתו וניצל את הוועידה על מנת לבחון ביתר תשומת לב‬ ‫‘’הגרעיןשלהר’פנחסקהתי’’‪,‬שלימיםהיהמפרשהמשניות‪.‬‬
‫את אותה נערה שפקדה את ביתו לעתים תכופות‪ .‬בשבת‬ ‫הגרעיןהיהמורכבמחבורהשלנעריםונערותשבפניהםניצבה‬
‫הוועידה כשצעדו החברים לביקור בכותל‪ ,‬התלווה בדרך‬ ‫מטרה להדריך בבני עקיבא ממקום עמוק של תורה ורוחניות‪.‬‬
‫לאמי‪ .‬אמי‪ ,‬ששמה לב שהוא מגלה בה תשומת לב מעבר‬ ‫פנחס קהתי היה מעין האדמו’’ר שלהם והם היו חסידיו‪.‬‬
‫לרגיל‪ ,‬פנתה אליו בשאלה ישירה ושאל‪‘ ,‬מה יחסך אליי?’‪,‬‬ ‫אחת לשבוע נפגשה הקבוצה לפגישות עיון ולימוד‬
‫והוא‪ ,‬באותה ישירות פשוטה‪ ,‬ענה “ל’’ג בעומר או שבת‬ ‫מעמיקות‪ ,‬דבר שהוביל את רחל נריה לעבור לירושלים‪ ,‬שם‬
‫נחמו?”‪ .‬כך החלה דרכם המשותפת‪ .‬עם נישואיה לרב‬ ‫השתלבה בהנהלת הסניף וניסתה לבנות חוג במתכונת‬
‫נריה התגייסה הרבנית במסירות רבה למפעל חייו של‬ ‫הגרעין של קהתי‪ .‬מהר מאוד הפכה לחלק מהכוח המוביל‬
‫בעלה‪ .‬לשאלת אביה אם היא יודעת לקראת מה היא הולכת‪,‬‬ ‫בסניף וריכזה סביבה אנשים איכותיים ורציניים שפעלו‬
‫השיבה‪’‘ ,‬כן‪ .‬זה יהיה ממש ‘לכתך אחריי במדבר בארץ לא‬ ‫לשיפור התנועה והעלאת קרנה של הרוחניות והתורה‪.‬‬
‫על ההיכרות של אמה עם הרב נריה מספרת לנו‬
‫זרועה’”‪.‬‬ ‫בתם‪ ,‬צילה בראלי‪“ .‬ההורים הכירו על בסיס טבעי‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 50-‬הקימו את אחד המוסדות המרכזיים‬ ‫את אבי‪ ,‬הרב משה צבי נריה‪ ,‬שהיה מייסד וראש‬
‫ישיבות בני עקיבא‪ ,‬הכירה עוד משחר נעוריה‪ .‬אותה‬
‫והחשובים בחייהם – את ביה’’ס ‘חרב לאת’‪.‬‬ ‫דבורה מנקל שהכירה לה את התנועה הייתה אחותו‬
‫הרב נריה שהקים את כפר הרא”ה – ישיבה קולטת עלייה‪,‬‬ ‫של הרב‪ .‬רחל הייתה חברתה ובת בית במשפחתם‪,‬‬
‫היה ער לכך שלמרות הפתיחות שבישיבה קיים נוער‬ ‫אך הקשר בינה לרב היה בסיסי ולא נשב לכיוון הזוגי ‪.‬‬
‫שמסגרת ישיבתית לא מתאימה לו‪ ,‬ולכן חשב על הקמת‬
‫מסגרת תו’’ם (תורה ומקצוע)–‬
‫מסגרת תורנית ובעיקר מקצועית‪.‬‬
‫עיקר המסגרת היה להכינם לחיים‬ ‫הרב צבי קפלן שהיה ידיד של הרב נריה רמז לו ש’ישים עין’‬
‫על רחל‪ .‬הרב נריה שמע בעצתו וניצל את הוועידה על מנת עם מקצוע מבטיח במקום‪ ,‬וכך יוכלו‬
‫לדאוג לפרנסתם ולפרנסת בני ביתם‬ ‫לבחון ביתר תשומת לב את אותה נערה שפקדה את ביתו‬
‫בכבוד‪ .‬הרבנית נריה הצטרפה לבעלה‬ ‫לעתים תכופות‪ .‬בשבת הוועידה כשצעדו החברים לביקור‬
‫וביחד הקימו את בית הספר לנוער‬ ‫בכותל‪ ,‬התלווה בדרך לאמי‪ .‬אמי‪ ,‬ששמה לב שהוא מגלה‬
‫ממשפחות מצוקה בצריף במושב‬
‫בה תשומת לב מעבר לרגיל‪ ,‬פנתה אליו בשאלה ישירה הסמוך לכפר הרא’’ה‪ ,‬מושב חרב‬
‫ושאל‪‘ ,‬מה יחסך אליי?’‪ ,‬והוא‪ ,‬באותה ישירות פשוטה‪ ,‬ענה לאת‪.‬‬
‫“במהרה עמדה בפניהם בעיה‪-‬לא היה‬ ‫“ל’’ג בעומר או שבת נחמו?”‪ .‬כך החלה דרכם המשותפת‬
‫תקציב למנות מנהל למוסד הצעיר”‪,‬‬

‫זרעים ‪ -‬עלון תנועת בני עקיבא בישראל | ניסן תשע"ג‬ ‫‪26‬‬