Page 2 - זרעים - חשוון תשע"ג
P. 2

‫כתבה מרכזית‬

     ‫כותרת ראשית‬

‫אם חשבתם שאחרי שמונים שנה הרב חיים דרוקמן יוצא לפנסיה – תחשבו שוב | נמרץ מתמיד‬
‫הוא מספר איך הוא ומשפחתו ניצלו ממוות וד ִאי שוב ושוב | מדבר על עצמו ועל בני עקיבא‬

    ‫ומשימותיה בדורנו | וגם על המחאה החברתית‪ ,‬החילונים‪ ,‬וקצת פוליטיקה מגזרית‬

‫הרב דרוקמן‪ ,‬שבט"ז בחשוון ימלאו לו שמונים שנה‪ ,‬נולד בפולין‬                                             ‫מאת‪ :‬אפרים קיורר‬
‫ועלה ארצה כנער צעיר‪ .‬בילדותו למד בישיבת בני עקיבא בכפר‬       ‫אם היינו רוצים לדמות את הרב דרוקמן לחפץ כלשהו בעולם‪,‬‬
‫הרא"ה ולאחר מכן היה תלמידו של הרב צבי יהודה קוק‪ .‬לפני‬        ‫כנראה שמנוע ענק היה המתאים ביותר‪ .‬המנוע הענק הזה‬
‫כארבעים שנה הקים הרב את ישיבת "אור עציון"‪ ,‬שהפכה עם‬          ‫פועל כבר שמונים שנה ללא לאות במגוון שדות ותחומים‪,‬‬
                                                             ‫וממריץ ומניע גם אחרים לפעול‪ .‬לפני כחצי שנה קיבל הרב‬
           ‫השנים לאחת הישיבות המובילות בציונות הדתית‪.‬‬        ‫הכרה ממלכתית בפועלו העשיר והרב ‪ -‬פרס ישראל על מפעל‬
         ‫הרב יכול לספר קצת על עצמו‪ ,‬מאין הגיע לארץ?‬
‫"נולדתי בפולין בעיירה קטנה בשם קוטי‪ ,‬שכיום נמצאת‬                                                                     ‫חיים‪.‬‬
‫בשטח של אוקראינה‪ .‬כשפרצה מלחמת העולם השנייה פולין‬
‫התחלקה בין גרמניה לרוסיה‪ ,‬כך שהעיירה הייתה רוסית‬
‫במשך שנה‪ .‬לאחר שנה נכנסו הגרמנים לעיירה שלנו‪ .‬אנחנו‬
‫גרנו באזור היהודי של העיירה‪ .‬היה לי דוד שגר באזור הלא‪-‬‬
‫יהודי של העיירה‪ ,‬אז חפרנו מתחת לבית שלו חפירה גדולה‪,‬‬
‫שכל המשפחה תוכל להיכנס לשם‪ .‬בסביבות פסח שמענו‬
‫שהגרמנים עומדים להגיע ועברנו לבית של דוד שלי‪ ,‬באסרו‬

                                 ‫חג הגרמנים הגיעו לעיירה‪".‬‬
‫מכאן מתחילה שרשרת נסים שמלווה את הרב לאורך כל ימי‬
‫חייו‪ .‬הרב מזכיר את הנסים הללו בכל הזדמנות‪ ,‬ובהמשך‬
‫הריאיון יסביר שהם בין הגורמים שהעצימו בו את המוטיבציה‬

                                  ‫לעשייה כל כך משמעותית‪.‬‬
‫"הנס הראשון והפעם הראשונה שבה ניצלו חיי‪ ,‬הוא שלא היינו‬
‫באותו הזמן באזור הבית‪ ,‬שם רצחו מאות יהודים‪ ,‬אלא עברנו‬
‫לדוד‪ .‬מעל החפירה שמו ארון‪ ,‬שהיה נעול וסגור מבפנים‪ .‬תוך‬
‫כדי שהיינו בפנים היכו הנאצים ברובים וכתוצאה מכך נפתח‬
‫הארון וגם התחתית שלו‪ .‬באותו רגע סבתא שלי השתעלה‪,‬‬
‫והיינו בטוחים שזה הסוף‪ .‬אבל הם לא הבחינו בזה‪ .‬וכך ניצלו‬

                                           ‫חיי בפעם השנייה‪.‬‬
‫אחרי האקציה הזו לא היה לי לאן לחזור‪ .‬ניסינו לעבור את‬
‫הגבול הסמוך לרומניה‪ .‬איכשהו הורי השיגו כסף כדי שגוי‬
‫אחד יעביר אותנו את הגבול‪ ,‬שהיה נהר בין שתי הארצות‪ .‬הוא‬
‫העביר אותנו‪ ,‬וכשעברנו עלו המים על גדתם‪ ,‬כמעט טבעתי‪.‬‬

            ‫אך בכל זאת הצלחנו לעבור‪ .‬זו הפעם השלישית‪".‬‬
                                ‫ואיך הגעתם לארץ ישראל?‬

‫"היינו ברומניה שנה‪-‬שנתיים וההורים שלי ניסו להגיע‪ .‬הארץ‬
‫הייתה נעולה והיה צריך סרטיפיקט (אישור כניסה) כדי להגיע‪.‬‬
‫ההורים שלי לא קיבלו סרטיפיקט‪ .‬הייתה שם משפחה חשוכת‬
‫ילדים שקיבלה סרטיפיקט אז ההורים שלי מסרו אותי אליהם‬

          ‫כדי שאלך אתם‪ .‬עד היום אני לא מבין איך הסכמתי‪.‬‬
‫כשהגענו לנמל‪ ,‬היו שלוש אניות שהמתינו כדי לעלות לארץ‪.‬‬

‫זרעים ‪ -‬עלון תנועת בני עקיבא בישראל | חשון תשע"ג‬             ‫‪4‬‬
   1   2   3   4   5   6   7