Page 14 - זרעים - חשוון תשע"ג
P. 14
עמדה אישית
אי ההדרכה -מא' ועד ת'
ארגיש לא בנוח .בצבא ,בשירות לאומי ,עם החברים ,בעבודה. מאת :טוהר קרנר -צוות תקשורת ופעילת הנהגת הנוער
תמיד זה יהיה איתי. מחוז שרון שומרון
לאן?! .לאן כל מקבלי ההחלטות נעלמים ברגעים הקשים?! לא נכנסתי להדרכה .אני לא בגרעין נחשון או במשהו פעיל אחר.
ברור שהם לא יכולים לשלוט בכל שבט ובכל סניף אבל בכל אני לא מוצא את עצמי ממשיך בפעילות בתנועה .תחושות,
זאת ,לפחות לתת מענה בסיסי... הרגשות ומחשבות על אחראי קבלת הבשורה.
מכרים .בתנועה מכירים עם השנים הרבה אנשים .ברגע אחריות .לא נכנסתי להדרכה .ומי אחראי לזה? למה שילד בן 17
שהשבט שלי מקבל את השם החדש ואני לא נכנס להדרכה יחליט בשבילי על החיים שלי?! מי הוא שיידע מה אני שווה?
ואין לי קשר כלשהו לתנועה ,הסיכוי שאני ,ממחוז דרום ,אפגוש לצערנו בתנועה אף אחד לא לוקח אחריות על הכניסה להדרכה
את מי שהכרתי ממחוז שרון שומרון הוא קלוש .אם לא יחזקו
ולאחר מכאן כבר אין למי לפנות....
את הקשרים הם יתמוססו וחבל! בריחה .לאן אני בורח עכשיו? מה אני עושה עם עצמי? איך
נחיתות .בבני עקיבא פועלים גרעינים ,הנהגות נוער ,תוכנית אני אהיה עם כולם בלי להרגיש חלק מהם? האם אני רוצה
השחר ופרויקטים נוספים .השאלה היא איך מתמודדים למרר בבכי על מר גורלי או שאני ממשיך מהנקודה הזו ומפתח
עם התחושה שאת המדריכים (ובעיקר את החלום -מדריכי
אותה?
הרא"ה) מהדרים ואת כל השאר מדירים? גילוי .איפה נמצאים כל עשרות אלפי החניכים אם יש רק
סמל סטטוס .נושא ההדרכה הפך למותג .סטטוס בחיים .לאיזו
קבוצה אני משתייך .מי שאינו מדריך לא שווה .איך הגענו למצב כ 2,500-מדריכים? לאן כל הנוער הזה נעלם?
דרך חדשה .חסימה של דרך אחת פותחת פתח לאלפי דרכים
הזה? חדשות .אם חסמו לי את הדלת אני אנסה לבוא מהחלון .יש
ערכים .לאן נעלמים הערכים שאני לומד להאמין בהם בחבריא
א'? שש שנים אני מתחנך עליהם ובסוף מה? ברגע המבחן אין הרבה מקומות שבהם אני אוכל להגשים את עצמי.
להם משקל? לאן נעלמת האמירה שבני עקיבא זו דרך חיים? הלם .אני לא יודע איך דבר כזה קרה .אחרי שש שנים שנתתי
למה בחבריא ב' אין ביטוי חזק ומשמעותי לאותם אידיאלים? את החיים שלי לתנועה ככה הם זורקים אותי?
פרופורציה .צריך לקחת את הכול בפרופורציות .נכון ,מי ורשה .את מרד גטו ורשה התחילו בני נוער שמילאו תפקיד
שמדריך נחשב ומי שלא לא קיים ,אבל תפקידנו להראות שלא. חשוב בחיי היום-יום של הגטאות .כמה אנחנו יכולים וצריכים
ללמוד מהם על כך .לא חייבים להיות מדריכים בשביל לגרום
להוכיח שזו טעות ולשנות את הגישה הזו.
ציפייה .צריך לשנות את החינוך להדריך שמתחיל כבר בגיל למהפכה ושינוי.
צעיר .אם לא יראו לחניכים שהדבר האולטימטיבי והברור הוא זמן .כשלא נכנסים להדרכה יש תחושה שיש יותר מידי זמן פנוי.
הדרכה ,לא יתפתחו ציפיות וכך נוכל להמעיט את שברון הלב טעות גדולה לחשוב כך! שלוש השנים האחרונות של התיכון הן
הזמן להשפיע ,לתרום ,לפעול ,להתנדב ,ליזום וכמה שיותר!
והכאוס לאחר קבלת ההחלטה.
קידמה .אני מתקדם מהר אבל התנועה אחריי .יש בי את הרצון, הזמן הזה הוא זמן מיוחד שלא יחזור אף פעם.
את האש הבוערת ,אבל במקום להגדיל ,לפתח ולתת לנוער חבר'ה .כל החבר'ה נכנסו להדרכה ואני בחוץ .הם כל הזמן
להמשיך את הדרך מעדיפים לחשוב מה לעשות ואיך לעשות. מדברים על חוויות מההדרכה ,מה היה בפעולות ומה בישב"צים
רחמים .חברים יקרים .בבקשה אל תרחמו עליי לא חליתי בשום ואיך עם החניכים הקומונרית הצוות וה ...ואיפה אני בכל זה?
אני נשאר מחוץ לעניינים .אומרים שזו ההתלהבות הראשונית
מחלה .מספיק לי הרחמים העצמיים. אבל בתכל'ס זה לא נכון .זה לא נגמר אחרי חודש ,לא אחרי
שינוי .בני עקיבא היא בהגדרתה תנועת נוער .מכאן נשמע חודשיים וגם לא אחרי שנה .פשוט צריך להחליט איפה אני שם
שהיא בשביל הנוער .האחריות בה היא של הנוער .הנוער הם את עצמי בכל הסיפור הזה כי הכאב יישאר תמיד ,באיזה דרך
אלה שצריכים להשפיע בתנועה .נכון ,צריך את הגוף המבוגר
שיחליט ויארגן ויקבע את הדרך אבל כל זה צריך לבוא בשיתוף חדשה שלא תלך...
עם הנוער .למה הנוער מחליט מי ייכנס להדרכה אבל לא טובה .אולי בכלל לא צריך להדריך? בשביל מה זה טוב? סתם
יכול להקים הנהגת נוער שבה הוא יוכל לייצג את עצמו לפני אחריות מיותרת ,לחץ ,כאבי ראש .זה לא שהמדריכים שלי
המבוגרים? שיוכל -כמו שמחנכים אותו ליזום בשביל עצמו?
השקיעו בי כל כך הרבה...
ליצור בשביל עצמו? ייעוד .לא נכנסתי להדרכה? אז כנראה שזה לא הייעוד שלי .זה
תקופות חולפות .בעוד שנתיים ,כאשר כולם יצאו מהדרכה ,אני לא מקומי .תמיד צריך לזכור" -כל מה שה' עושה הכול לטובה".
כתם .כל החיים ,בכל מקום אליו אני אלך ,אני אסתובב תמיד
אשלים עם זה שלא הייתי מדריך ואבין שזה לא סוף העולם. עם התחושה הכואבת .כאשר ישאלו אם אני מדריך ,תמיד
זרעים -עלון תנועת בני עקיבא בישראל | חשון תשע"ג 24