Page 11 - זרעים - חשוון תשע"ג
P. 11
???
הבית של בני עקיבא
היום". מאת :אביעזר אסף ויעל חירק
"כשאנחנו היינו חניכים" ,הוא מספר" ,היינו יוצאים למחנות
כדי להקים מחנה בשטח .כפשוטו .לא היה לנו טבח או צוות לאחר 83שנות נדודים גם תנועת בני עקיבא מצאה בית .זאת
מקצועי כלשהו .את האוכל היינו מבשלים על מדורות עד הודות לפועלה של דמות מרכזית בתנועה שמשכה בחוטים
שכעבור כמה שנים היה לנו כסף לרכוש לסניף כירות בישול,
וכשהיו מבקשים מאתנו להכין מרק בריא היינו שמים בו קצת מאחורי הקלעים -אלימלך לוין.
אלימלך ,ותיק פעילי בני עקיבא (וגם האיש שטבע את המושג
חול ואבנים 'כדי להוסיף לו מינרלים'. 'פעילים' בתנועה ,כחלופה ל'עובדים') ,הצטרף לתנועה עוד
גם כעבור עשר שנים כשהצטרפתי לתנועה בארץ היא הייתה כשהייתה בחיתוליה וזנח את לימודי הרפואה בגיל 27לטובת
גוף קטן ללא גב כלכלי .את התשלום למחנות המדריכים סיוע בהקמת מרכז ההדרכה של בני עקיבא ,בניצוחו של
היו אוספים ומעבירים לקומונרים שנסעו בעצמם למשרדי המזכ"ל לשעבר מתתיהו רוטנברג .מאז הוא כאן ,פועל ללא
התנועה לשלם על החניכים .אם הם הגיעו בשעות שאחרי
סגירת הבנקים ולא היה ניתן להפקיד את הכסף ,היו נותנים לאות כבר קרוב ל 50-שנה.
לאחד הקומונרים מפתח של משרד ,נועלים אותו בתוכו שיישן בימים אלה שוקד אלימלך על הקמת בית בני עקיבא – משכן
כל הלילה בשק שינה בו מוטמנים היו התשלומים .היום ב"ה קבע בעמק המצלבה בירושלים שבו ישכנו משרדי בני עקיבא,
התנועה כבר עומדת על רגליה .למסעות ולמחנות כבר אפשר ארכיון התנועה ,חדר הנצחה לבוגרי התנועה שנפלו במלחמות
לשלם דרך האינטרנט והיכולות של התנועה הם כבר כשל ישראל ,מרכז מבקרים ועוד .הבית יהיה הכתובת לכל פעילות
ארגון מצליח. ועשייה בתנועה.
את פעילותי בתנועה בארץ פתחתי כשביקשו ממני לסייע איך נולד הרעיון להקים את בית בני עקיבא?
בהקמת מרכז ההדרכה של בני עקיבא .עבדתי שם תחת ניהולו ''כשהגעתי לתנועה משרדי ההנהלה היו במרכז ירושלים בבניין
של מזכ"ל התנועה הראשון ,מתתיהו רוטנברג ז"ל ,שהיה אדם שהיה בבעלות מפלגת הפועל מזרחי .כעבור מספר שנים
נהדר ש שרד את השואה ועלה לארץ לתרום ולהשפיע ופעל נקלעה המפלגה לקשיים כלכליים וביקשה מהתנועה לפנות
בה רבות ,אך נפטר לבדו ולקבורתו דאגנו אנו בתנועה .וכן אנו את הבניין .לעזרת בני עקיבא נחלץ שר הפנים דאז ,השר חיים
היינו אלה ששמו מצבה לקברו ועלו לקברו מדי שנה עם חברי שפירא מהמפד"ל ,וגייס תורם שתרם לתנועה בית בתל-אביב.
שמחנו על המתנה אך כעבור שלושים שנה ,כשרצינו להעביר
התנועה בז' בטבת ,יום פטירתו. את המשרדים חזרה לירושלים ,התברר שהחברים המנהלים
אחרי פעילויות רבות מספור במסגרת התנועה (ביניהן גם בתקופת הקמת המשרדים בתל-אביב לא היו ערים לכך
גזברות התנועה העולמית) ואף שעבר את גיל הפרישה ,ממשיך שהבניין לא נרשם על שם תנועת בני-עקיבא בטאבו אלא נותר
על שמה של תנועת הפועל מזרחי .המתנה שכביכול קיבלנו
אלימלך לשקוד במרץ על פרויקט הקמת בית בני-עקיבא. בעצם לא הייתה אלא מעין השאלה לטווח ארוך.
סוף-סוף לתנועה יהיה בית משלה .כמובן שהבניין אינו העיקר למרות כל זאת ,בשנת ,95בעת פעילותו של המזכ"ל אלחנן
אלא התוכן שבו הוא המשמעותי .המילה בית היא גם ראשי גלט הבנו שלא טוב לתנועה הגדולה הזאת שתהיה נעה ונדה
והחלטנו בכל זאת להעביר את משרדי ההנהלה לירושלים
תיבות ,בי"ת– בו יש תורה. מתוך ראייה אידיאלוגית ,רעיונית ,תנועתית ולאומית ומתוך
כמו בני ישראל שהלכו במדבר ארבעים שנה בלי בית עד תרומה אישית .בבחינת 'כי מציון תצא תורת בני עקיבא' .אך
שהגיעו לארץ המובטחת ,כך גם לבני עקיבא ,שצועדת יותר עדיין תנועת בני עקיבא עוד לא התיישבה בבית משלה שרשום
משמונים שנה ,מגיע בית שיעמוד למאה השנים הבאות ויותר בבעלותה ולא ניתן לה בהשאלה או בשכירות".
הקשר של אלימלך עם בני עקיבא החל כבר כשהיה חניך בשבט
בירושלים ,בירת ישראל ולב האומה. 'יבנה' ,שהוא השבט החמישה עשר במניין שבטי בני עקיבא.
המיקום של הבית נשמע מבטיח – הרחבה של סניף ירושלים לאחר מכן הדריך אלימלך בסניף הולדתו במקסיקו-סיטי,
מרכז ,הסניף הראשון בירושלים ,במגרש שצמוד לסניף ונותר שמנה 130חניכים בלבד .כיום הוא פעיל בתור חשב התנועה,
פנוי מיום בנייתו בלב האזור הירוק של עמק המצלבה .מקום ולמעשה היה עד לצמיחה העצומה של התנועה במשך למעלה
נגיש ונוח בלב ירושלים שיוכל לשמש אבן שואבת למבקרים מ 50-שנה ,או כמו שהוא מתאר את זה" ,הפיכתה של התנועה
מ-להבדיל -קיוסק קטן ,למכולת ,לסופרמרקט ועד לקניון שהיא
המחפשים מפגש של היסטוריה וערכים.
הבית יהיה פתרון לצרכיה הרבים של התנועה – הוא יכיל חדר
הנצחה מכובד לבוגרים שנפלו ,ארכיון שיסייע לסטודנטים
ולאנשים הרוצים לבצע עבודות ומחקרים על בני עקיבא
זרעים -עלון תנועת בני עקיבא בישראל | חשון תשע"ג 18
