"אתם קולטים?"

הכנה מוקדמת

אם יש לכם בשבט חניכים עולים, זאת הזדמנות טובה בשבילם ובשבילכם שישתפו בסיפור שלהם. דברו עם החניכים העולים לפני הפעולה ושאלו אותם אם הם מוכנים ורוצים לעשות זאת.

שלב א׳ | יהדות התפוצות

בשלב זה המטרה היא לחשוף את החניכים לכך שרבים מעם ישראל עדיין נמצאים בחו”ל.

• אפשרות א – יהדות התפוצות: חלקו את השבט לקבוצות. תנו לכל קבוצה שתי ערמות של כרטיסיות (נספח 1). בערמה אחת כתובים שמות של מדינות בעולם, ובערמה השנייה כתובים מספרים המציינים את מספר היהודים במדינה מסוימת. מטרת הקבוצות היא להתאים כל מדינה למספר היהודים שחיים בה. לאחר שהקבוצה מתאימה את כל זוגות הכרטיסיות היא קוראת לכם לבדוק את ההתאמה. בדקו אם ההתאמות נכונות: על התאמות נכונות אמרו שהן נכונות, ועל התאמות לא נכונות אמרו שהן לא נכונות. על הקבוצה לשפר את ההתאמה שלה עד שהיא מגיעה לתשובה הנכונה בכל ההתאמות. הקבוצה הראשונה שסיימה לפתור היא המנצחת.
• אפשרות ב – משחק הזיכרון: חלקו את השבט לשתי קבוצות. בכל זוג קלפים (נספח 1) יש שם של מדינה ומספר היהודים החיים בה נכון לשנת 2020.
• שאלו את החניכים: האם ידעתם שרוב יהודי העולם אינם גרים בישראל? מה אתם חושבים על כך? מה הופך קהילות רבות ומפוזרות בעולם לעם אחד?

סיכום ביניים: ברוך ה’ אנו זוכים לחיות במדינת ישראל, אך עלינו לדעות שגם היום יותר מחצי מהיהודים עדיין גרים בחו”ל. כלומר, המציאות עדיין לא הושלמה, עם ישראל עדיין לא חזר לארצו במלואו, ואסור לנו לשכוח את זה. יותר מזה, עלינו לשאול את עצמנו כיצד זה מחייב אותנו, מה ההמיה שלנו בנושא הזה.
יש לנו אחריות לעם שלנו, לאחים שלנו שבתפוצות, ועלינו לקיים קשר עימם ולפעול שישראל תהיה מרכז בחוויית השייכות שלהם.

שלב ב׳ | קליטת עליה

בשלב זה נתמקד בקליטת עלייה ובפרט באתגרים שיש לעולים חדשים כאשר הם מגיעים לארץ.

• אפשרות א: משחק ‘חוקיות’: הוציאו חניך אחד החוצה. בחרו חוקיות כלשהי שעל פיה תענו על השאלות של החניך שבחוץ, ולאחר מכן קראו לו לחזור ובקשו ממנו לשאול את החניכים שאלות (אפשר גם שאלות מאוד פשוטות, כמו איזה יום היום? מה אכלת היום בארוחת הצוהריים?). כל החניכים צריכים לענות לפי החוקיות שנקבעה לפני כן. למשל, אם החוקיות שנקבעה היא שצריך להתחיל את התשובה במילה ‘בית’, כל מי שעונה על השאלה צריך להתחיל במילה בית. אם החוקיות שנקבעה היא שצריך לענות את התשובה שמתאימה לחניך שיושב מימין, כל מי שעונה תשובה עונה לפי הנתונים הנכונים למי שמימינו. החניך ששואל את השאלות צריך לגלות מה החוקיות.
• אפשרות ב: משחק פרה עיוורת: בחרו חניך אחד וקשרו לו על העיניים חתיכת בד כך שלא יוכל לראות. מטרת החניך היא לתפוס חניך אחר, והחניך שייתפס יהיה פרה עיוורת במקומו.

למדריכים: שתי האפשרויות ממחישות את החוויה שעולים חדשים נתקלים בה לא מעט: חוויית הזרות. כאשר עולים חדשים מגיעים לארץ הם אינם מכירים את השפה ואת ההתנהלות של החיים בישראל. לכן פעמים רבות עולים מרגישים זרות גדולה, וזה אחד הקשיים הגדולים שיש לעולים חדשים.

• פזרו על הרצפה כרטיסיות של קשיים שנתקלים בהם העולים (נספח 2) וחלקו לכל חניך וחניכה שלושה פתקים. בקשו מכל חניך וחניכה לשים פתק על הכרטיסייה של הקשיים שלדעתם הם הגדולים ביותר לעולים החדשים. לאחר מכן בקשו מהם לנמק את בחירותיהם. אם יש קושי שחניכים רבים בחרו בו, אפשר לדבר עליו.
• אפשרות נוספת: חלקו את החניכים לקבוצות, ותנו לכל קבוצה כרטיסייה של קושי. בקשו מכל קבוצה להכין הצגה קטנה שממחישה מקרה שבו בא לידי ביטוי אותו קושי. לאחר כל הצגה הסבירו לחניכים על הקושי וכיצד הוא בא לידי ביטוי.

שימו לב, אם יש לכם בשבט חניכים שעלו לארץ, זה זמן מעולה לבקש מהם שיספרו לשבט על החוויה שלהם מהעלייה. אפשר לספר מה גרם למשפחה לעלות, מה הקשיים בשנים הראשונות לעלייה, סיפור מצחיק שקשור לעלייה וכו’. זה לא חייב להיות ארוך, זו יכולה להיות רק נקודה קטנה, אבל היא יכולה להיות חשובה מאוד לחניך המספר ולכל השבט.

• הסבירו לחניכים כי גם לאחר העלייה עולים רבים נתקלים בקשיים שלעיתים אף גורמים להם לחזור למקום הולדתם. שאלו את החניכים: האם לדעתכם יש לנו אפשרות לעזור לעולים אלה? האם זו האחריות שלנו?

שלב ג׳ | קליטת עלייה

• מה אנחנו כשבט יכולים לעשות בתחום קליטת העלייה?
  חלקו את החניכים לקבוצות ובקשו מכל קבוצה לחשוב על שתי דרכים שאתם יכולים לתרום בהן בנושא קליטת עלייה. לאחר מכן הציגו את כל הדרכים המוצעות וערכו הצבעה בין כל הדרכים. את הדרך הנבחרת תיישמו עם החניכים לאחר חודש ארגון 😊

מגוון רעיונות לדוגמה:

1. אם יש באזור שלכם מרכז קליטה, אפשר לארגן פעם בחודש פעילות לילדים במרכז, לבוא לשחק כדורגל עם הילדים של המרכז, לעשות את הפעולה של הסניף במרכז עם הילדים בגילים של השבט שלכם. אפשר לבוא לחלק לעולים סוכרייה ופתק שכתוב בו כמה אנחנו מעריכים אותם.
2. אם יש משפחות עולות בסביבה, אפשר לקבל עלינו להתייחס אליהן יפה ולא בזלזול, לעזור בשמירה על ילדים.
3. אפשר ליצור קשר עם סניף של בני עקיבא העולמית ולערוך מפגש זום פעם בחודש (אפשר גם חד-פעמי).
4. אפשר לערוך התרמות (של כסף או של ציוד) לקהילות עולים, אפשר לנסוע לקהילת עולים ולעשות בה הפנינג לקראת חג.
5. אפשר לארגן שיחה של עולה ולבקש ממנו לדבר על החיים בחו”ל, על החוויה שלו בקליטה בארץ וכן הלאה.

סיכום: לאחר חודש שדיברנו בו גם על ההמיה לציון וגם על קליטת עלייה כערך של מדינה יהודית, בפעולה הזו ניסינו לחבר בין השתיים לחיים שלנו היום.
ראינו כי שני עניינים מרכזיים קשורים לקליטת עלייה כיום. אחד הוא המספר הגדול של יהודים שעדיין חיים בגלות. קודם כול חשוב שנהיה ערים לכך, ולאחר מכן גם כדאי שנחשוב כיצד אנו יכולים לשכנע יהודים לעלות לארץ כיום.
העניין השני הוא הקושי שחווים עולים חדשים כאן בארץ. עולים רבים נתקלים בקשיים כלכליים, חברתיים ומנטליים שמכבידים מאוד על שגרת חייהם. לעיתים עולים חדשים נאלצים לחזור למדינה שעלו ממנה כיוון שלא הצליחו להתאקלם כראוי בארץ. בתחום הזה אנו לגמרי יכולים לעזור! עלינו לזכור להעריך את העולים ולנסות לעזור ככל האפשר כדי שירגישו כאן בבית.

הצעה לצ’ופר:

“קיבוץ גלויות זהו טעם קיומה של מדינת ישראל… זהו פשר הזיקה העמוקה של המדינה לעם ישראל כולו… ומבחנה העליון של מדינת ישראל, ושל איש ישראל ושל דורנו אנו, הוא קודם כול מבחן הנאמנות לקיבוץ-גלויות” (דוד בן-גוריון)

נספחים

להדפסת הנספחים – לחצו כאן!

נספח 1: כרטיסיות מדינות ומספר היהודים החיים בהן

ישראל – 6,930,000

הודו – 5,000

ארגנטינה – 175,000

צרפת – 446,000

רוסיה – 150,000

איטליה – 27,000

סין – 2,600

ארצות הברית – 6,000,000

קנדה – 393,500

ברזיל – 91,500

דרום אפריקה – 69,500

אוסטרליה – 118,000

ניו זילנד – 6,000

יוון – 5,000

הונגריה – 47,000

דרום אפריקה – 52,000

גרמניה – 118,000

בריטניה – 292,000

בלגיה – 29,000

אתיופיה – 10,000

מקסיקו – 40,000

נספח 2: כרטיסיות קשיים

שפה חדשה

עבודה חדשה

סביבה לא מוכרת

תחושת זרות

התנתקות מבני משפחה ומחברים שנשארו בחו”ל

תרבות שונה

בושה

זהות חדשה

מערכת חוקים חדשה (של המדינה)