איתור סניפים וכפרי בוגרים
תסתכלו סביבכם. מה אתם רואים? אנשים וילדים הולכים לעבודה ולביה”ס, הם חוזרים לביתם בעיר או ביישוב, מכינים ארוחה ממצרכים ישראליים, קוראים ולומדים ספרים בעברית. אנשים חיים את חייהם במדינת ישראל. תעצמו את העיניים ודמיינו את המקום הזה לפני מאה שנים. מה אתם רואים?
בפעולה נעצור את שגרת החיים ונתבונן בפלא ובנס הגדול שאנו חיים בו. נבין כי אנו חיים בהתממשות חלום הדורות שהמו ולא זכו להגיע לכאן, ונראה כי הדבר התאפשר בזכות ביטחונם בחזון הגאולה ובמדינה היהודית.
ציוד: קטע קריאה, תמונות משחק זיכרון וכרטיסיות למעגל תודה.
בשלב זה נרצה לחבר את החניכים לתודעת השליחות של כל דור, מהעבר הרחוק ומהעבר הקרוב. והאחריות החשובה של כולנו לקחת חלק בשרשרת הזו. נפתח את הפעולה במשחק:
אפשרות א- משחק “הדגל” – מחלקים את החניכים לשתי קבוצות, וכל קבוצה מקבלת חצי משטח המשחק שהוגדר מראש (קו גבול מפריד בין שטחי הקבוצות). לכל קבוצה יש מקום מוגדר שהיא צריכה להציב בו דגל, בדרך כלל באזור המרוחק ביותר מהקבוצה היריבה. הדגל הזה הוא הלב של הקבוצה, והיא צריכה לשמור שלא ייקחו לה אותו.
המטרה להגיע לדגל של הקבוצה השנייה, לקחת אותו ולחזור איתו לשטח של קבוצת האם. כל קבוצה צריכה לשמור על הדגל שלה שלא יילקח. הקבוצה שמצליחה לחטוף את הדגל של הקבוצה השנייה ולהביא אותו לשטחה – מנצחת.
אם חניך מקבוצה אחת עובר את הקו לשטח של הקבוצה היריבה, החניכים מהקבוצה היריבה יכולים לתפוס אותו, ואז הוא צריך לעצור במקום עד שחניך מהקבוצה שלו יבוא וישחרר אותו באמצעות כיף.
אפשרות ב: משחק 25– עומדים במעגל. במרכז המעגל יונחו פתקים שכתובים בהם מספרים מ-1 עד 25. בכל פעם חניך צריך להיכנס למעגל ולדרוך על המספר הנכון לפי הסדר. אם שני חניכים דורכים יחד על המספר הניסיון מסתיים, והקבוצה צריכה להתחיל הכול מההתחלה.
שאלו את החניך שדרך על המספר האחרון או שהביא את הדגל לקבוצה שלו אם הוא הרגיש התרגשות מיוחדת, שהרי הוא לכאורה נתן את מכת הניצחון. איך הרגיש?
למדריכים: בשבטים קטנים אפשר לשים פחות מספרים על הרצפה (ולהפך בשבטים גדולים). בשבטים גדולים מאוד אפשר לחלק את השבט לשתי קבוצות ולערוך ביניהן תחרות איזו קבוצה מצליחה ראשונה לסיים את המשימה.
סיכום ביניים: הסבירו לחניכים כי אנו חיים כיום במציאות גאולית. אנו עם חופשי החי במדינה ריבונית, בטוח ומוגן בארצו. אנשים רבים פעלו לאורך השנים כדי להגיע למצב הזה, ואנו זכינו להיוולד אליו ולחיות אותו בכל רגע.
בשלב זה המטרה היא שהחניכים יכירו טובה על המציאות שזכינו לחיות בה.
אם אתם רוצים להוסיף עניין, אפשר לשחק מסירות בכדור, וכל מי שתופס את הכדור צריך להגיד תודה משלו.
סיכום: בחודש ארגון נעסוק בנושא ‘נפש יהודי הומייה’, אך לפני שנבין לעומק מה משמעות ההמיה ומה זה אומר ‘נפש יהודי’, עלינו לעצור לרגע ולהודות על הטוב שאנו חיים בו. הדורות הקודמים חלמו להגיע לכאן, ואילו אנו זכינו לגדול במדינה פורחת ומשגשגת. זה כלל לא מובן מאליו, ועלינו להודות לקב”ה בכל זמן ולהכיר בנס העצום שנרקם לאורך אלפיים שנות גלות. בימינו אנו זוכים להיות עדים לנבואות הנחמה של שיבת עם ישראל לארצו. יש משמעות לשרשרת הדורות הזו, ואנחנו מבקשים להיות שייכים אליה.
נספח 1 – מארק טוויין, מתוך ‘מסע תענוגות לארץ הקודש’
“נדמה לי שמכל הארצות בעלות הנוף המדכדך, ארץ ישראל מחזיקה בכתר. הגבעות קירחות, צבען דהוי, וצורתן רחוקה מלשובב את העין. העמקים הם מדבריות מכוערים המעוטרים בשוליהם בצמחייה דלה שפניה כמו אומרות יגון וייאוש… כל קו הוא גס, צורם וכל תו הוא חד, ללא פרספקטיבה – המרחק אינו מחולל כאן קסמים. זוהי ארץ משמימה, חסרת תקווה, שבורת לב”.
“אדם זריז ברגליו יוכל לצאת מבין חומות ירושלים ולהקיף את העיר הקפה מלאה בשעה אחת. איני יודע אם יש דרך אחרת להמחיש לקורא עד כמה היא קטנה”.
נספח 2 – תמונות של ערים בארץ בעבר והיום
נספח 3 – כרטיסיות תחומי התפתחות
ביטחון
מקומות בילוי
חקלאות
חינוך
אנשים
משפחה
צבא
תרבות