תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הלימוד:

• התחילו במעגל אסוציאציות: בקשו מהחברים לעמוד במעגל ועמדו במרכזו. בקשו מהחברים להגיד את המילה הראשונה שעולה בהם כשתכריזו מילה. עברו חבר-חבר והכריזו: “ירושלים”.

לאחר שכולם ישתפו באסוציאציה, שאלו:

• איזו תחושה עלתה בכם כששמעתם את המילה ירושלים?
• התחושות האלו עולות בכם גם לשמע שמות של ערים אחרות?

• המשיכו בלימוד:

קראו או בקשו מאחד החברים לקרוא פסוקים שבהם מוזכרת ירושלים בתורה:

• בראשית יד, יח: “וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן”.

רמב”ן על הפסוק: “ומלכי צדק מלך שלם. היא ירושלים, כעניין שנאמר: ‘ויהי בשלם סוכו'”.

• בראשית כב, ב–יד: “וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ… וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה’ יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה’ יֵרָאֶה”

רש”י על הפסוק: “ארץ המוריה. ירושלים, וכן בדברי הימים: ‘לבנות את בית ה’ בירושלים בהר המוריה'”.

• דברים יז, ח: “וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ”.

• שאלו את החברים: ירושלים עיר חשובה ומרכזית, המקום אשר בחר ה’. איך היא מוזכרת בתורה? מדוע שמה הרשמי נעלם? מה לדעתכם הקב”ה אומר לנו בדרך הזאת?

אפשרות להסבר: זהו לא המקרה היחיד שבו הקב”ה מסתיר מקומות חשובים וקדושים: לאברהם נאמר “לֶךְ לְךָ… אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ”, ובעקדת יצחק “קַח נָא אֶת בִּנְךָ… וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ”. כדי להגיע למקומות חשובים וקדושים צריך תהליך, מגיעים אל המקום לאט-לאט ובהדרגה, לא חושפים מייד את המקום. גם לירושלים מגיעים לאט-לאט, ואפילו עכשיו ירושלים עוד לא שלנו בשלמותה, אנחנו עדיין בדרך ומתקרבים אל ירושלים השלמה.

מעבר לכך הסתרת שם המקום מפשט פסוקי התורה מלמדת אותנו שלא פשוט כל כך להבין את ירושלים. הסוד של העיר הקדושה הזו עמוק מאוד, ואי אפשר לחשוף אותו לכל אחד. ירושלים היא עיר מיוחדת וקדושה, עיר שלא נבנתה כדי לאכלס בה תושבים כמו כל עיר אחרת, אלא כדי להיות המקום שבו הקב”ה משכין את שמו באופן המובהק ביותר. ולכן היא נבחרה להיות מקום המקדש, מקום המלכות ומקום הסנהדרין.

• ירושלים לאורך כל הדורות נמצאת במרכז המאבקים והמלחמות, כולם רוצים אותה. עם ישראל חולם עליה, כותב לה שירים ופיוטי געגוע, ניתנו לה שבעים שמות, וכל אחד מגלה לנו אותה באור אחר. מה יש בעיר הזאת?

קראו (או בקשו מאחד החברים לקרוא) מאמרי חז”ל על ייחודה של ירושלים:

“וקמת ועלית אל המקום: מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, וארץ ישראל גבוהה מכל ארצות” (זבחים נד ע”ב).

רש”י: “למדנו שירושלים גבוהה מכל ארץ ישראל” (יהושע טו, ג).

“עשרה קבים יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים, ואחד כל העולם כולו” (קידושין מט ע”ב).

• שאלו את החברים: איזו ייחודיות מתוארת במאמרים? מה משמעותה? האם אתם רואים ביטויים שלה בשטח?

אפשרות להסבר: כשחז”ל אומרים “גבוהה” הם כמובן אינם מתכוונים למדד גאוגרפי אלא למדד רוחני. ירושלים היא המקום הקדוש ביותר בעולם, המקום הכי קרוב לא-לוהים, הכי רוחני. כמו שבכל אדם יש גוף ונשמה, אם העולם הוא הגוף, ארץ ישראל היא הנשמה שלו, ואם ארץ ישראל היא הגוף, ירושלים היא הנשמה שלה.

ירושלים היא גם עיר יפה מאוד, כמובן, אך הכוונה העיקרית של חז”ל היא ליופי הרוחני. יופי שרואים פחות דרך העיניים ויותר דרך הלב והנשמה.

• מהרגע שעזבו אותה לגלות, לא הפסיקו היהודים לחלום על ירושלים: תהלים קלז, א: “עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן”. וגם לאחר מכן, שאיפת ותקוות כל הדורות הייתה להגיע לירושלים. כל יום כיפור וכל ליל סדר אנחנו חותמים בתפילה: “לשנה הבאה בירושלים הבנויה”, והתפילות והברכות שלנו מלאות בבקשות לבניין ירושלים ובית המקדש: “ולירושלים עירך ברחמים תשוב”, “רחם נא ה’ א-לוהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך”.

קראו (או בקשו מאחד החברים לקרוא) מקורות:

“בקומו להתפלל, אם היה עומד בחו”ל – יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל, ויכוון גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקודשים. היה עומד בארץ ישראל – יחזיר פניו כנגד ירושלים, ויכוון גם למקדש ולבית קדשי הקודשים” (שו”ע אורח חיים צד, א).

“‘שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה, שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה’. מכאן אמרו: כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה” (תענית ל ע”ב).

• שאלו את החברים: מה החזיק את היהודים בדורות הקודמים לרצות לשוב לירושלים? אתם מתחברים למקום הזה? מהי בעיניכם המשמעות הסמלית של האזכורים של ירושלים במקורות? איך היא מתבטאת היום, כשאנחנו זוכים לחיות בירושלים הבנויה?

• לסיכום:
  ירושלים היא העיר העתיקה. ההיסטוריה היהודית שזורה בין אבניה. אנו מתפללים אומנם לבניין ירושלים, אבל הכוונה גם לכל מה שיבוא עם זה: אחדות וחיבור של עם ישראל, הקרנה של אור של אמת ממקום המקדש, מקום שמסמל שלום לעם ישראל וגם שלום לעולם שיקרין ממנה לאנושות כולה.
  ירושלים תבשר את האור של המוסר והצדק. תהלים קכב: “…בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם.. כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט”. בירושלים תשב הסנהדרין, שחבריה הם גדולי האומה שמלמדים את כולם איך ראוי להתנהג על פי המוסר של א-לוהים. וכל העמים ירצו לשמוע את המוסר הזה: ישעיהו ב, ג: “וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה’ אֶל בֵּית אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה’ מִירוּשָׁלִָם”.

ירושלים היא עיר של שלום: תהלים קכב: “יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו… שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ”. בחלוקת הארץ לא חילקו את ירושלים לשום שבט, היא נמצאת בין נחלת יהודה (הבן של לאה) ובין נחלת בנימין (הבן של רחל) כדי לאחד את העם סביב ירושלים.

ראינו שבתורה קוראים לירושלים בדרך נסתרת “וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם”, ו”בְּהַר ה’ יֵרָאֶה”. מכאן מורכב השם “ירו-שלים”: מהמילים “יראה” ו”שלם”. מצד אחד זו עיר היראה, עיר הקדושה והרוחניות, ומצד שני זו עיר השלום, עיר השלמות.

ולעתיד לבוא תחזור ירושלים עצמה להיות גן עדן. ישעיהו נא, ג: “כִּי נִחַם ה’ צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה'”.

• שאלו את החברים: איך אתם חולמים את ירושלים בעוד כמה שנים? אתם רואים כבר היום את השלום שהעיר מייצגת? איך לדעתכם אפשר לרתום את האחדות שהעיר מבטאת לחיים שלנו כאן במדינת ישראל?