איתור סניפים וכפרי בוגרים
אחרי שהכרנו את המשפחה שלנו והבנו את המושג משפחה ומה הוא כולל, נפגוש את החשיבות הגדולה של להיות שייכים למשפחה וננסה להבין מה כוחה של קבוצה לעומת היחיד ומה המשפחה מחזקת בי וביכולות שלי.
היא פוקדת אותנו פעם בשבוע, במלוא הדרה ואורה. מביאה איתה את הנשמה היתרה. כן זוהי שבת.
לשבת הרבה מטרות וכוונות, אך נודה על האמת, שלעיתים היא עוברת אצלנו ככה.
בפעולה הזו נשים את הזגש על התרבות המשפחתית בשבת. כיצד זו באה לידי ביטוי דווקא בשבת, והאם אנו נותנים דעתנו על כך.
דמיין לעצמך עולם של רובוטים שמקיימים מצוות. נשמע טוב? אין חטאים, אין פספוסים, הכל עובד בזמן ובדיוק כמו שצריך: הרובוט קם בבוקר מתוכנת לומר “מודה אני”, ליטול ידיים וכמובן לא לפספס את זמן קריאת שמע. הרובוט פוגש את אבא ואמא שלו והוא כמובן מכבד אותם בלי בעיה ועושה כל דבר שהם מבקשים. הרובוט רעב ורוצה לאכול הוא מתוכנת לאכול רק מה שכשר ומותר. מגיעה השבת, הרובוט מתכונן לנוח ואפילו המחשבות של הרובוט מתוכנתות היטב והכל בתוכו נקי וטהור. מה דעתך? רוצה להיות רובוט כזה?
ביחידה זו שפותחת את המערך שיבקש להעמיק במושג אהבה, ננסה להבין שהקב”ה לא ברא רובוטים. המצוות שלנו דורשות גם את הלב שלנו, את החיבור שלנו למה שאנחנו עושים, את ההבנה שלנו שהכל נובע מאהבה וחיבור לקב”ה…
בפעולה זו נחשוף את החניכים לסמל התנועה על כל מרכיביו. על ידי הכרת סמל התנועה ומשמעותו ניצור חיבור של החניכים לתנועה. החניכים ישחקו בהנאה, ועל הדרך ילמדו על התנועה שלנו, בני עקיבא, ועל האנשים השותפים בה.
בכל אחד מאתנו יש אוצרות גנוזים (או שאינם גנוזים…), אוצרות שהופכים אותנו למי שאנחנו. כישרונות, תכונות, מחשבות, מעשים – ושליחות אחת. בפעולה הזו נלמד מהי תנועת הפריצה. למה איננו רוצים להישאר מרוכזים בעצמנו? נלמד לזהות את האוצרות שבתוכנו ולהבין שבעזרתם אנחנו יכולים לשנות את העולם ולפרוץ!
הרב צבי יהודה הכהן קוק היה נוהג לומר שהעולם כולו עומד על “שני אל”פים”: אהבה ואמונה.
כשאדם מגלה בתוכו את האהבה לעולם, נוצרת בו גם אמונה בעולם. כשאדם מגלה בתוכו אהבה כלפי עצמו, נוצרת בו גם אמונה בכוחות ובטוב שבו. כשאדם מגלה בתוכו אץ האהבה לעם ישראל, נוצר בו גם אמון שכל יהודי הוא טוב ומסוגל לטוב. כשאדם מגלה בתוכו את האהבה לקיום מצוות, נוצרת בו גם האמונה שהמצוות משפיעות עליו לטוב.
כסיום למערך זה אנחנו מבקשים להבין שאהבה איננה רק רגש שאדם מרגיש בתוכו או תודעה שאדם מבין בשכלו. אהבה קובעת את דפוס הפעולה בה אדם מתנהל בעולם. אדם אוהב מרגיש שייכות לעולם שסביבו ועל כן מבקש להשפיע עליהם, אדם אוהב מרגיש שייכות לערכים ועל כן מבקש לאחוז בהם – אבל אדם אוהב לעולם ינהג בדרך של אהבה, בדרך שמאהיבה את עצמו ואת עולם הערכים שלו על הסובבים אותו.
אנחנו חלק מעם מופלא – עם ישראל, אשר שרד לאורך כל ההיסטוריה בזכות האחדות שלו והעזרה ההדדית. בפעולה זו נעמיק את הרגש של האחדות זה לזה.
—
פתיחה כללית למערך למדריכי יובל:
מדריכים יקרים, ברוכים הבאים למערך החדש של “אני ועם ישראל”, השתדלנו לכתוב כל פעולה כך שתתאים למגוון החניכים שיש בכל שבט ובכל שבטי יובל ככלל. ולכן, בכל פעולה יש כמה רעיונות, ותוכלו לבחור את הרעיון שאליו החניכים שלכם יתחברו כדי שהמסר יעבור בצורה הטובה ביותר. חשוב שתעברו על הפעולה כשבוע לפני ההעברה שלה כדי שתתאימו אותה לחניכים מבחינת התוכן ומבחינת האביזרים.
בהצלחה רבה!
שמעת על רועי קליין? היית פעם בגבעת התחמושת? יצא לך לשמוע על מרד גטו ורשה? מי מאיתנו לא מתמלא הערצה כשהוא חושב על הדמויות הללו, האירועים הללו. מה משותף לכל גיבורי ההיסטוריה שלנו? במילה אחת- כולם היו אידיאליסטים.
ביחידה זו נברר את המושג “אידיאליסט”. נבין מה הופך אדם לכזה ובעצם מה המילה הזו תובעת ממנו כשהיא הופכת ממילה למציאות.. נפתח בהבנה שהתכונה הבסיסית ביותר של האידיאליסט היא חוסר נחת בקיים. חוסר נחת זו איננה מרירות וקוטריות, אלא היא תביעת עין שמוכנה לחלום ולרצות יותר מהקיים. העולם שלנו שמורכב מחומר ומשרטט לנו קווי מתאר ברורים של מה יש ומה אין, עלול לחנוק את הדמיון, את החזון ואת היכולת לחלום על עולם אחר: טוב יותר. האידיאליסט הוא אדם שאינו מסתפק בקיים, אלא רוצה עוד..
שתי פעולות רצופות ישמשו לנו מערך אחד, “לעולם תהיי לי מולדת”. בפעולה הראשונה נעסוק ברעיון הגדול: מה המשמעות של החיים שלנו בארץ הזאת? על מה אנו נלחמים? מהם היסודות הרוחניים שעליהם מושתתת השייכות המוסרית או הרעיונית של עם ישראל לארץ ישראל? בפעולה השנייה נפגוש את האנשים בשטח, אנשים שבחרו לחיות חיים גדולים, למסור את הנפש על הארץ, ונברר: מי הם היו? מה היה עולם הערכים שלהם? אילו כוחות הם בנו בתוכם, ומה הייתה אותה שייכות פנימית שבנו ואפשרה להם לחיות את החיים בגדול?
הרב חנן פורת היה אדם שחלם – ועשה. הוא היה מרצה, רב, חבר כנסת וסופר, וכל דבר עשה בגדלות. אך יותר מכול הרב חנן מסמל את מפעל ההתיישבות, ובעצם את מפעל החזרה של עם ישראל לנחלתו אחרי מלחמת ששת הימים. הרב חנן שמע קול ופעל בעקבותיו. מתוך סיפורו ופעולותיו נלמד ונמחיש את הצורך להתבונן במציאות ולפעול מתוכה.
בפעולה זו נרצה לחזק את הקשר בין החניכים לתנועה על ידי הכרת הטוב לאנשים העוסקים במלאכה המרובה של ניהול הסניף בכלל ושל חודש ארגון בפרט.
גוש קטיף היה מקום שהקרין רוח גדולה של חיבור לאדמת הארץ, וחיו בו אנשים חדורי חלוציות שהאמינו באמונה גדולה שהם יצליחו להפריח את החולות. הם עמלו, עבדו קשה והפריחו את השממה. בפעולה נכיר את סיפור ההתיישבות ואת האווירה ששרתה בגוש ונלמד לקחת מהרוח הגדולה שהנחילו לנו אנשיו ולהתמלא באהבה לאדמה וברצון לעמול ולעבוד עבודת כפיים. נתחבר למשפט מהמנון התנועה “ראשינו בעמקי תורתה וכפינו ברגבי אדמתה”.
כל מי ששמע אי פעם על בני עקיבא יודע שהתנועה לוקחת אחריות על המתרחש בעם ושואפת להוביל בכל תחום. איך היא עושה זאת? בפעולה זו נכיר את הערכים שמתווים את דרכה של התנועה ונראה היכן הם באים לידי ביטוי בפעולתה.
“וַיִּיצֶר ה’ אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה”. בפעולה זו נבקש לעמוד על סודה ומהותה של האדמה: ביכולת שלה להצמיח וליצור מתוך תהליך, השקעה ועמל. נעסוק בקשר שבין האדם לאדמה ונבקש לגלות את הכוחות הטמונים בנו ודורשים לצאת החוצה מתוך עבודה ועמל, ממש כמו פעולת האדמה.
פעולה זו היא הראשונה במהלך “שבים אל החלום”, ובה נתמקד בשאלה מהו חלום. נכיר כמה סוגים של חלומות, נבין מהי ההגדרה של חלום, נלמד על חלום שחולמים בלילה, על שאיפות שיש לנו שאנו רוצים להגשים ועל פנטזיה, ונבין מה ההבדל בין חלום של פנטזיה לחלום במציאות. לסיום נדון בשאלה כיצד החלום יכול לקדם אותנו במציאות.
בעת החדשה האולימפיאדה מכילה ומרכזת בקרבה תחרויות במגוון רחב של ענפי ספורט ומהווה לעוסקים בספורט פסגה ליכולותיהם ולהישגיהם. במשך כחודש פעם ב4 שנים מתכנסים מיטב הספורטאים ומתחרים בינם לבין עצמם על מנת להשיג את התואר הנכסף אלוף האולימפיאדה שזוכה למדליית זהב.
האירוע מרכז תשומת לב תקשורתית ותרבותית גדולה ברב חלקי העולם.
מברית בין הבתרים, דרך מתן תורה וההתיישבות בארץ ישראל – לאורך שנות קיום עם ישראל זכינו בייחודיות מכל העמים: אנחנו עם סגולה. חיים של משמעות, דאגה לגר ליתום ולאלמנה, מוסריות וחברה בריאה הם אור לגויים. ובמלחמה עכשיו, העשייה, היחד, היוזמה והלכידות, מייצגים את הצד של האור אל מול הצד של החושך. עלינו לחזק את המשמעות של עם סגולה בחיינו כדי לחזק את הרוח היהודית שמובילה בעז”ה לניצחון.
לכל ארגון, צבא ומוסד יש סמל שמאפיין אותו, המסביר ללא מילים או במילים מספר מה מהות הארגון. גם לנו בתנועה יש סמלים ייחודים לנו – סמל התנועה, המנון התנועה, סיסמאת התנועה. בפעולה הזאת נבין מה החשיבות של הסמלים האלו ומה הם מייצגים.
כללים וחוקים נשמעים לנו כמו דברים ששייכים לבית הספר, אבל האמת היא שבכל מקום יש חוקים, ואפילו במקומות שאין חוקים יש חוק – שבמקום הזה לא מתנהלים לפי חוקים…
גם בתנועה יש חוקים נעימים וטובים שעוזרים לתנועה להיות שמחה ופעילה! מטרת הפעולה היא להסביר לחניכים על התנהלות התנועה כדי שידעו מה מצופה מהם כחברים בתנועה וכן שידעו איך מתנהלים הדברים בכלל.
תרבות יכולה להיות כל דבר: דת, משחק כדורגל בסופשבוע, סרט עם המשפחה, ספרים ואפילו טיולים. בפעולה זו נסקור את המושג ‘תרבות’ לאורך כמה תקופות בהיסטוריה. איך המושג תרבות נכנס לעולם? האם תרבות היא זמן פנוי שנכנס לנו לחיים ו’נתקענו’ איתו ולכן צריך לעשות איתו משהו? האדם המודרני כבר אינו מסתפק רק בללכת לעבודה ולחזור הביתה לישון, הוא צריך תוספת לחיים: משחק של ‘מכבי’ בסוף שבוע, פק”ל עם חברים או טיול כדי לנקות את הראש. בפעולה זו נברר את מטרתה של התרבות ונראה שהיא משתנה מעם לעם, מקהילה לקהילה, ממשפחה למשפחה ואפילו מעצמי לחברי.
עם גדול ומאוחד הוא שאיפה גדולה וחשובה, אבל מה קורה כאשר היא באה על חשבון הייחודיות של כל אחד?
בפעולה זו ננסה למצוא את האיזון בין האחדות לאחידות מתוך דיון בשאלות על השפה, התרבות והמנהגים שהעולים מביאים איתם: האם הם רצויים, או שמא אנחנו מעדיפים ליצור דמיון מוחלט בעניינים אלו בין כל היהודים בארץ?
האם אנו אוהבים יופי? האם יופי, סדר, אסתטיקה – הם דברים חשובים?
מה הם מוסיפים לנו לחיים? (ואם בכלל…)
ארוכה ורבה היא הדרך, וחשובה מאוד! אבל איזו צידה לדרך צריך כדי ללכת בה? בפעולה הקרובה נקבל כלים שיבנו בנו עמדת נפש נכונה להליכה בדרך התורה והעבודה ולהובלה בה.
פעולה זו היא סיכום החודש ובעיקר השבועיים האחרונים. אנו רוצים שהחניכים ייקחו את הנושא אליהם: אליהם הביתה, אליהם לחיים, אליהם לסניף; שיזדהו עימו עד שהוא יגרום להם ללכת בדרך הזו וליישם אותה בחייהם.
ברית מילה, ברית בין הבתרים, לוחות הברית. ‘ברית’ זו מילה שאנחנו משתמשים בה כל לך הרבה בהמון הקשרים. ברית זה קשר חזק של מחויבות ואחריות. כיצד היא קשורה למשפחה שלי? כיצד היא הופכת את עמ”י למשפחה?
מערך פעולות לשבטי יובל לקראת חג הפורים…
“אבא שלי כעס עליי הבוקר שלא לקחתי את האחים הקטנים שלי לגן. אז מיד פתחתי לו את הקיצור שולחן ערוך בסימן קכ”ו, והראיתי לו שאין שום סעיף שאומר שכיבוד הורים מתבטא בלקחת את האחים הקטנים לגן, ולכן הוא לא יכול לבוא אליי בטענות.”
סיפור זה מדגים את המתח שמעלה מצוות כיבוד הורים, מצד אחד המצווה מפורטת להלכות מדויקות ומעשיות של איך ובדיוק מכבדים הורים ומצד שני לכולנו ברור שזה לא מתבטא כ”רשימת מכולת” של עשה ולא תעשה. ברור לנו מהסיפור שהילד לא קיים את מצוות כיבוד הורים ולא כיבד במובן העמוק את אביו.
ביחידה זו נבקש להבין שהרצון להתחבר למצוות כיבוד הורים צריך להיות באופן פנימי ולא רק מתוך נאמנות מוחלטת להורינו ולא מתוך חיוב המצווה.
לצפייה ולהורדה של הלימוד בקובץ PDF לחצו כאן
הדור שלנו נולד למציאות שבה יש לנו ארץ ומדינה. ננסה להתחבר לתקופה שבה קיבלנו את הארץ ואת הבטחת הקב”ה שזו הארץ שלנו והיא ניתנה לנו עד עולם.
יום האחדות נוסד על ידי משפחות פרנקל, שער ויפרח לזכר בניהם נפתלי, גיל-עד ואיל הי”ד, מתוך רצון לשמר ולהרחיב את תחושת האחדות הגדולה שפיעמה בעם ישראל אחרי החטיפה והרצח של שלושת הנערים. בפעולה זו נבין את כוחה של האחדות ואת יכולות השפעתה, ניחשף לסיפורי אחדות בין לוחמים מהתקופה האחרונה ונברר את הצורך בחיבור בין אנשים ובין קהילות.
בבת המצווה ובבר המצווה מציינים בני המצווה את יום הולדתם במגוון אירועים ומסיבות. אך המובן הבסיסי, העמוק והמשמעותי בציון אירוע זה הוא הכניסה לגיל שבו מחויבים במצוות. בפעולה זו נבין את משמעות המושג בת מצווה ובר מצווה ומתוך כך את המחויבות והאחריות שבקבלת עול המצוות, ונברר ונלמד את המקום שממנו אפשר לבחור בדרך התורה והמצוות.
: פעולה זאת היא הראשונה במערך הקצר של זהות אידאולוגית, ובה נעסוק בבירור סולם הערכים המרכיב את אישיותנו כנוער וכפרטים, את סדר העדיפויות הערכי, וכן נברר מהי האידאולוגיה והדרך של התנועה ואיך היא נראית מנקודת מבטם של החברים.
סולם הערכים שלנו מורכב מערכים רבים ונדמה כי הוא מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. האם הסולם שלנו ושל הסביבה שלנו זהה?
פעולה לשבט נבטים להיכרות עם בני עקיבא. נפגוש אנשים מעניינים, נשמע מושגים חדשים
חוגגים 90 שנה לבני עקיבא, וכל אחד יכול להזדהות עם התנועה ולהרגיש חלק ממנה. חשוב לנו שכל חניך וחניכה ירגישו שהם חלק בלתי נפרד מהתנועה ושהתנועה היא חלק בלתי נפרד מהם. לכן בפעולה זו נרצה לגרום לחניכים הרגשת שייכות אישית לתנועה אגב היכרות עם התנועה ועם ערכיה.
שבת תנועה היא הזדמנות עבורנו להיזכר בהקמת התנועה, ומתוך כך לבחון היכן היא נמצאת בחיים שלנו, כיצד בני עקיבא היא כלי עבורנו לקדם את המציאות.
אני שייך, אני קשור בכל מאודי… אך איך זה בא לידי ביטוי? פעולה לחבריא א’ בנושא תפילה…
בפעולה זו, שהיא בדרך לסיכום השנה, נתבונן בעבר של החברים, בהווה שלהם ובעתידם. במובן של העבר נשחזר איך היו החברים ומה היו בהשוואה לכל הזהויות שפגשנו השנה (אני, אידאולוגיה, משפחה, עדה, חברה, דת, תנועה, לאום). החברים ישאלו את עצמם: האם השתנינו והתקדמנו עד עכשיו? מה נשאר אותו הדבר ומהם הדברים הנוספים שאנו מכירים בעצמנו?
החברים יבררו את זהותם בהווה וישאלו את עצמם: האם הזהות שלנו עכשיו מתכתבת עם מה שאנו רוצם להיות? האם יש דברים המונעים מאיתנו להיות כמו שאנו רוצים?
ומההווה נצמח לעתיד – החברים יבררו מהם החלומות שלהם, השאיפות שלהם, איך הם רוצים לראות את עצמם בעוד כך וכך שנים. נבין שבירור הזהות אינו מסתיים לעולם, ובכל שלב בחיים אנו נדרשים להמשיך לברר מי אנו, מהם הרצונות והשאיפות שלנו, לאן אנו רוצים לצמוח ולהתקדם.
איך עושים את זה? נרד לפרקטיקה, נחליט מה אנחנו עושים מחר בבוקר ומה בעוד שנה. נכין רשימת משימות שתעזור לנו להמשיך לברר את עצמנו ואת זהותנו עד לנקודה מסוימת, וכאשר נגיע לנקודה נכין רשימת משימות חדשה.
אחרי שדיברנו על הקשר המיוחד שלנו עם הארץ כדאי שנכיר אותה לעומק. ההיכרות עם ארץ ישראל מבטאת חיבור ואהבה, כי כשאנו מכירים משהו באמת אנו יכולים לאהוב אותו ולהיות קשורים אליו. בפעולה זו נפגיש את החניכים עם מושגים הקשורים לארץ ישראל, נכיר מקומות בארץ וסוגי התיישבות ונבטא את החיבור העמוק שלנו לארץ על ידי הכרתה וידיעתה.
ביום הזיכרון השנה נבחר להתעסק בתקומה. על רקע המלחמה שמלווה אותנו בחודשים האחרונים נבחר להדגיש את גבורת החיים המופיעה ומתחזקת על רקע הקושי ונתחבר למשמעות של אומה חפצת חיים. נלמד מחייהם מלאי המשמעות של הנופלים, שבמותם ציוו לנו את החיים; חיים של משמעות, של צמיחה ובניין לתקומת העם והארץ.
בכל שנה, ובמיוחד השנה, יום הזיכרון הוא יום רגיש, ורבים מאיתנו חווים את הכאב והאובדן באופן קרוב מאוד. חשוב לשים לב לחניכים שלנו, להיות קשובים לצורך שלהם. לפעמים נכון להתייחס דווקא לנופל קרוב, ולפעמים זה מתאים פחות. תנו מקום לכאב הקיים אבל כוונו את השיח למקום של חיים ותקומה. סומכים עליכם.
הכרות ראשונית עם סיפור שיירת הל”ה וניסיון להתחבר למסירות הנפש שהייתה להם.
הפעולה בעמודים 20-28 בחוברת למדריך. לצפייה ולהורדה של הלימוד בקובץ PDF לחצו כאן
מהי גבורה? ומיהו גיבור? בדרך כלל המושג גבורה מתקשר לנו לניצחון, למעשה גבורה במלחמה, לאנשים חזקים. אך זהו רק צד אחד של גבורה. בפעולה זו נדבר על גבורת החיים הפשוטים. ביום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה אנו מקדישים מחשבה לפצועי המלחמות והפיגועים שממשיכים לחיות את חייהם מתוך התמודדות יום-יומית עם פציעה פיזית או נפשית. בפעולה ניחשף לכמה סיפורי פצועים, נבין את הגבורה הגדולה שמתבטאת בהם ונדבר על המעגלים הקרובים שלהם וכיצד הפציעה משפיעה גם עליהם.
בלימוד הזה נעלה את ערך המשפחה למבט-על. בתרבות המערבית יש תנועה של ‘שחרור’ ממוסד המשפחה המסורתי, גם מההגדרה עצמה וגם מהמחויבות שהיא מסמלת. חשוב להבין לעומק את משמעות התפיסה המערבית ולדיון שיש לה עם התפיסה היהודית, הרואה במסגרת המשפחתית המסורתית מוסד מחייב וטוען אחריות. השיח הזה מתחבר למישור האישי: החתירה לעצמאות ולפרטיות נוטה להתנגש עם המשיכה של המערכת המשפחתית כמוסד קבוצתי מחייב. איך נאזן בין הרצון שלנו להגשמה עצמית כפרטים ובין הברית שלנו למשפחה שלנו? איפה עובר הגבול? ביחידה הקרובה נעמת בין שתי הגישות ונברר מה אנחנו חושבים על מוסד המשפחה היום.
בפעולה הזאת ניצור היכרות עומק מחודשת עם בני עקיבא. נתחיל מהמקום הרגשי שלנו כלפי התנועה, נברר מה אנחנו מרגישים כלפיה, מה היא מעוררת בנו, ומשם נמשיך להפגשת הרגשות האלה עם המציאות. נכיר את תפיסת העולם של בני עקיבא כפי שהיא במקור, עם הדמויות המובילות את התנועה בכלל ובמחוז שלנו בפרט, ומתוך ההיכרות המחודשת נבין מה החידוש של בני עקיבא במציאות.
כל אחד מאיתנו מגיע ממשפחה מסוימת שהיא הרקע של חייו ומעצבת אותו. במערך זה נעסוק באפיונים השונים של המשפחות שלנו, נדבר על החלק המשמעותי שהמשפחה שלנו תופסת בחיינו ונתבונן בה משורשיה העתיקים ועד היחסים עם המשפחה שלנו היום. בפעולה זו החניכים יעסקו בעבר שממנו כל אחד מהם מגיע ובהשפעה הייחודית שעברם משפיע עליהם היום.
“ירושלים אורו של עולם”. ירושלים היא עיר הקודש של היהודי, עיר שבה מקום המקדש, מקום אבן השתייה שממנה הושתת העולם. ירושלים היא המקום שדרכו הקב”ה משרה את שכינתו בעולם. בלימוד זה נעמיק מתוך המקורות במעלת ירושלים, קדושתה וחשיבותה, נבין את עוצמת הקשר שלנו לירושלים מכוח כל העבר של העם ומכוח העתיד שעוד צפוי לנו, ומתוך כך נתחבר לעיר הקדושה עוד יותר גם בהווה.
בשבוע הזה נביט סביבנו ונודה על המדינה המדהימה שאנחנו חיים בה,
שנבנתה על כיסופים עמוקים של אלפי יהודים שחלמו לחיות בה. נכיר בהתגשמות חזון הנביאים שאנחנו זוכים לחיות בו ונדגיש את הכרת הטוב על הזכות הזאת ועל פועלי הדורות שהיו חלק מקיומו.
כמה אנשים יש בעולם? מיליארדים! כמה מתוכם חוללו שינוי משמעותי בעולם? מעטים מאוד. כמה מהם הצליחו להשפיע על עם שלם? יחידים.
היום נפגוש שלושה אנשים שהשפיעו מאוד על תנועת בני עקיבא, ולמעשה בזכותם ובתמיכתם התנועה קמה, ועל ידי כך הם השפיעו על עם ישראל כולו.
הפעולה הזאת תעסוק בחיבור של הרב משה צבי נריה ושל יחיאל אליאש לתנועת בני עקיבא.
ציוד: תמונות של הדמויות ומעטפות למשחק.
“עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה נהיה גדולים…”
ביום חגה של בני עקיבא, נבקש להישיר מבט דווקא אל השנים הבאות, אל הזמן בו אולי נהיה במרחק מה מהסניף. כיצד נמשיך בחיינו את דרכה של התנועה? ננסה להבין מהי דרכה של בני עקיבא ותפקידה כיום, ומתוך כך, כיצד להגשימה גם בחיינו הבוגרים.
על פי המדרש, גאולתן של ישראל באה קמעא קמעא. לפתיחת הנושא השנתי נלמד מהי אותה דרך של קמעא קמעא ואיך היא מתבטאת במישור הלאומי.
המשחק הוא משחק מסלול נחש (מסמל את הדרך של בני עקיבא לאורך השנים). במהלך הדרך יש שאלות, משימות ומשחקים על בני עקיבא שמקיפים את התנועה מכיוונים שונים ועוסקים בערכי התנועה ובהיסטוריה שלה, מספקים מידע על התנועה ותורמים להרגשת השייכות של כל חניך וחניכה לתנועה.
מצורפת דוגמה למסלול (נספח 1).
לרגל שנת התשעים לבני עקיבא נרצה לחבר את החניכים ליסודות שהתנועה מושתתת עליהם. בפעולה זו נעסוק בסמל התנועה ובהמנון התנועה. נברר מדוע צריך סמל והמנון בכלל, ונקשר את הסמל ואת ההמנון לחיי החניכים.
לרגל שנת התשעים לבני עקיבא נרצה לחבר את החניכים ליסודות שעליהם התנועה מושתתת. בפעולה זו נעסוק בחשיבות של סמל והמנון בכלל ובחשיבותם של הסמל וההמנון בתנועה בפרט ונלמד על תוכן ההמנון ועל מרכיבי הסמל באמצעות חיבור למציאות הסובבת אותנו היום.
האידאולוגיה של הציונות הדתית ושל תנועת בני עקיבא מושתתת על שלושה יסודות: תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. כל צלע במשולש הערכים חשובה בפני עצמה, ויחד הן יוצרות משולש איתן. יסודות אלו משפיעים על אורח חייו היום-יומי של כל אחד מבני הציונות הדתית, מתווים דרך ומציבים משימות לציבור כולו. בירור דרכה של בני עקיבא ושל הציונות הדתית בסיסי לכל אחד מאיתנו כדי לבחור נכון את בחירותיו על פי השקפתו.
בפעולה זו, לאחר שכל חניך גילה את הייחודיות שלו ואת החיבור לשמו בפעולה הקודמת, אנו מעוניינים לגלות איך המיוחדות שבי באה לעשות טוב בעולם. נמשיך את רעיון הייחודיות האישית של כל חניך ונוסיף אליו את ההשפעה האפשרית של ייחודיות זו על הסביבה הקרובה אליו.
נתמקד במשל על האריה והעכבר ומתוכו נחזק את הרעיון שלכל אחד יש תועלת. אתה לא יכול להיות קטן מדי מכדי להועיל, ולכל אחד יש את היתרונות שלו.
שיבת ציון החלה כתקווה וחלום של רבים בגלויות למיניהן, ביהודים שהתפללו, חלמו ונשמו את החלום לשוב אל ציון. בפעולה זו נתמקד בכוחו של אותו חלום שפעם בלבבותיהם של הגולים ובמה שלבסוף שזר חוט שהוביל גם לגלי עליות ויצר את החברה הישראלית כפי שאנו מכירים כיום.
עם ישראל הוא עם אחד, ואנחנו בתנועה רוצים לחזק את האחדות בתוכו. בהמשך לפעולה הקודמת, שדיברה על הקשר בתוך העם, נרצה בפעולה הזו לקחת את הקשר צעד קדימה. להכיר קבוצה נוספת בעם שלנו בלי לשפוט אותה שיפוט חיצוני ושטחי. בפעולה זו נכיר לעומק את האוכלוסייה החרדית.
עם ישראל הוא עם אחד, ואנחנו בתנועה רוצים לחזק את אחדותו. בהמשך לפעולה הקודמת, שעסקה בקשר בתוך העם, נרצה בפעולה הזו לקחת את הקשר צעד קדימה ולהכיר קבוצה נוספת בעם שלנו בלי לשפוט אותה שיפוט חיצוני ושטחי. בפעולה זו נכיר לעומק את האוכלוסייה החרדית
“ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו”. המדינה בה אנחנו חיים הופכת לחלק ממעגל הזהות של כל אחד מאיתנו באופן עמוק עד כדי כך שלא תמיד אנחנו מודעים למעגל זה ולהשפעות שלו על החיים שלנו. החניכים שלנו לא תמיד יכולים להבין את המשמעות של השייכות שלהם למעגל רחב ומופשט כ”כ ובכ”ז עצם העיסוק במושג הכללי: מדינה ובגופים שהוא מכיל, משמעותית גם לחניכים שלנו.
בפעולה זו נבקש לערוך לחניכים היכרות בסיסית עם הגוף הכללי מדינה: מה המוסדות והגופים הפועלים בו ומה הוא תורם ומעניק לכל אחד מאיתנו.
לפניכם ארץ ישראל הקטנה והיפה שלנו. תפקידכם הוא להגדיל את תנועת בני עקיבא ולהפיצה בארץ על ידי לימוד האידאולוגיה של התנועה והבאתה לכל מקום על המפה.
במהלך חיינו אנו עלולים לחשוב שמקור הכוח למעשים שאנו עושים הוא אנחנו ולשכוח שכל מה שאנו עושים נובע מהכוחות שקיבלנו כדי לפעול בעולם. אחת המטרות של שנת השמיטה היא להזכיר לנו מי האדון על הארץ ולמי הכול שייך.
בשבת פתיחת חודש ארגון נציין בתנועה את ‘שבת הנני’. בפרשת השבוע, פרשת וירא, נשמעה לראשונה קריאת ‘הנני’ מאברהם אבינו, והיא מהדהדת בהיסטוריית העם היהודי עד ימינו, מגלמת התייצבות למשימה, מסירות אליה ונכונות לקבל אחריות לביצועה.
כמו כן שבת זו היא אחד ממפעלי ההנצחה של מו”ר הרב חיים דרוקמן זצ”ל, שבעוד כמה שבועות יחול יום השנה לפטירתו.
בפעולה זו נתמקד בחיבור האישי של החברים למושג ‘הנני’ ולביטוייו בחייהם. מתוך התבוננות בדמותו של הרב דרוקמן ובסיפורים מתקופת המלחמה יחשבו החברים איך הם יכולים ליישם את קריאת ‘הנני’ בחייהם האישיים מתוך חיבור למורשת גבורה והתנדבות וחיזוק תחושת האחריות האישית והלאומית.
בשבת פתיחת חודש ארגון נציין בתנועה את ‘שבת הנני’. בפרשת השבוע, פרשת וירא, נשמעה לראשונה קריאת ‘הנני’ מאברהם אבינו, והיא מהדהדת בהיסטוריית העם היהודי עד ימינו, מגלמת התייצבות למשימה, מסירות אליה ונכונות לקבל אחריות לביצועה.
כמו כן שבת זו היא אחד ממפעלי ההנצחה של מו”ר הרב חיים דרוקמן זצ”ל, שבעוד כמה שבועות יחול יום השנה לפטירתו.
בפעולה זו נתמקד בהיבט הגבורה וההנהגה של קריאת ‘הנני’. נעמיק במושג ‘הנני’ במגוון הקשרים – אישי, חברתי ולאומי – נכיר את דרך הנהגתו של הרב דרוקמן, שחי בתודעת ‘הנני’ פרטית ולאומית, ונשמע סיפורי גבורה שמבטאים את המסירות בתודעת חיים זו.
אנחנו פותחים השבת את המערך השנתי ובוחרים להתמקד בבסיס העניין בנו, בעצמנו: מהם הכוחות שיש בי? האם יש בי כוחות בכלל? במה אני שונה מאחרים?
לצפייה ולהורדה של הלימוד בקובץ PDF לחצו כאן
על הפער בין הסביבה התרבותית לחיי המשפחה (הרב יובל שרלו)
חניכי השבט מתחילים את דרכם בתנועה רבת ערכים ופעלים בעם ישראל בכלל ובציונות הדתית בפרט, תנועה שיש לה שפה ייחודית. דרך הפעולות יקנו לעצמם החברים הצעירים בתנועה את שפת התנועה ויכירו את התנועה מראשיתה ועד ימינו, ילמדו מהי דרכה, מי היו מקימיה, מהם הערכים שלאורם התנועה פועלת ומהי המסגרת שבה חברי התנועה פועלים. את הפעולות מומלץ להתחיל לאחר פעולת פתיחה והיכרות עם החניכים.
הקרב שכך, התקשורת דיווחה על הפסקת אש, כל החיילים חזרו הביתה, אנחת רווחה נשמעה ברחבי הארץ, וכולנו חזרנו מהר לשגרת יומנו. אבל לפצועי הקרב ובני משפחותיהם השגרה כבר איננה כפי שהייתה. ביום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה אנו מקדישים מחשבה לאנשים שהמלחמה או הפיגוע השאירו בהם חותם פיזי או נפשי שהם מתמודדים איתו יום-יום. בפעולה זו נכיר את הסיפור שלהם ושל משפחותיהם ואת דרכי ההתמודדות האמיצות שלהם ונכיר להם טובה על מסירות הנפש שביטאו בקרב ובפיגוע אך בעיקר בחיים שאחר כך.
פעולה זו מסכמת את המערך ומסמלת את סיומו של המסע במסגרת הפעולות שעברנו. עברנו כשבט תחנות שנוגעות בביטויים שונים של הכניסה לגיל מצוות. מחיבור לשרשרת הדורות ולזהות היהודית, דרך בירור הנאמנות לדרך התורה והמצוות והמשמעויות שנגזרות מכך ועד לימוד והעמקה בתורה ובטוב שבה ובמצוות תפילה והקול האישי שלנו בתוכה. כעת הגיע הזמן לסכם, לאסוף את הנקודות שלקחנו איתנו מהדרך ויחד לעלות קומה ולהתקדם במסע הכניסה לגיל מצוות.
לפניכם שלושה רעיונות לסיכומי מסע: פעילות תחנות, סיור וערב עם ההורים (פעולות המצורפות במערך). עברו על הרעיונות, בדקו מה מתאים לכם ולחניכים שלכם והתאימו את הרעיון לחניכים שלכם. בהצלחה!
פעולה זו מסכמת את המערך ומסמלת את סיומו של המסע במסגרת הפעולות שעברנו. עברנו כשבט תחנות שנוגעות בביטויים שונים של הכניסה לגיל מצוות. מחיבור לשרשרת הדורות ולזהות היהודית, דרך בירור הנאמנות לדרך התורה והמצוות והמשמעויות שנגזרות מכך ועד לימוד והעמקה בתורה ובטוב שבה ובמצוות תפילה והקול האישי שלנו בתוכה. כעת הגיע הזמן לסכם, לאסוף את הנקודות שלקחנו איתנו מהדרך ויחד לעלות קומה ולהתקדם במסע הכניסה לגיל מצוות.
לפניכם שלושה רעיונות לסיכומי מסע: פעילות תחנות, סיור וערב עם ההורים (פעולות המצורפות במערך). עברו על הרעיונות, בדקו מה מתאים לכם ולחניכים שלכם והתאימו את הרעיון לחניכים שלכם. בהצלחה!
פעולה זו מסכמת את המערך ומסמלת את סיומו של המסע במסגרת הפעולות שעברנו. עברנו כשבט תחנות שנוגעות בביטויים שונים של הכניסה לגיל מצוות. מחיבור לשרשרת הדורות ולזהות היהודית, דרך בירור הנאמנות לדרך התורה והמצוות והמשמעויות שנגזרות מכך ועד לימוד והעמקה בתורה ובטוב שבה ובמצוות תפילה והקול האישי שלנו בתוכה. כעת הגיע הזמן לסכם, לאסוף את הנקודות שלקחנו איתנו מהדרך ויחד לעלות קומה ולהתקדם במסע הכניסה לגיל מצוות.
לפניכם שלושה רעיונות לסיכומי מסע: פעילות תחנות, סיור וערב עם ההורים. עברו על הרעיונות, בדקו מה מתאים לכם ולחניכים שלכם והתאימו את הרעיון לחניכים שלכם. בהצלחה!
בשתי הפעולות הראשונות דיברנו על הקמת פתח תקווה, הכרנו את הדמויות המובילות בהקמה ונחשפנו לקשיים ולדרכי ההתמודדות של מקימי המושבה הוותיקה. בפעולה זו, שמסכמת את החלק הראשון של חודש הארגון, נסתכל על ההתיישבות בפתח תקווה היום ועל ההתיישבות בארץ ישראל בכלל ונכיר טובה על הדרך שעברנו כדי להגיע למצב הזה.
תפילה היא מצווה שעניינה הוא בפשטות שבח והודיה לה’ ובקשה ממנו, הרגעים הקבועים ביום שבהם אנו עוצרים ומתפנים לנהל שיח עם הקדוש ברוך הוא. “הנשמה היא תמיד מתפללת”[1], קבע הרב קוק בכתביו, ולמעשה העמיד את התפילה כעניין פנימי טבעי עמוק שטבוע בכל אחד ואחת מאיתנו, בשונה מאיך שאנו מכירים את המושג בחיינו. מה היא תפילה באמת וכיצד אפשר לתת לה מקום בחיינו?
[1] עולת ראיה, ענייני תפילה, התפילה המתמדת של הנשמה ב.
ברוך ה’ אנחנו זוכים לחגוג שבעים ושש שנות עצמאות למדינת ישראל. ארץ ישראל נחלת אבותינו הייתה שנים רבות בית לאומי לעם ישראל, אבל הדרך להקמת מדינה הייתה ארוכה ועברה הרבה שלבים. ממבשרי הציונות דרך הרצל והחלוצים ועד דור תש”ח וימינו – כל עם ישראל זוכה להיות שותף בבניית המדינה במגוון תחומים שתורמים לחיזוקה ולהמשכה.
השבט. איזה מקום גדול… מקום של חיבור, אחד ועוד אחת ועוד אחד שיוצרים יחד מעגל קסום של כוח. כוח לחלום, כוח לגדול, כוח לעזור זה לזה וכוח להוציא מטרות משותפות לפועל. ואנחנו רוצים להגדיל את המעגל הזה! להגדיל, ממש בפועל.
: הלאום היהודי הוא ייחודי בכך שהוא כולל גם את היהדות וגם את השיוך למדינת ישראל. ביחידה הזאת החברים יכירו את ערכה של מדינת ישראל כבית העם היהודי, ונרומם את תחושת הגאווה על היותנו תושבי מדינת ישראל ובמיוחד על שאנחנו תושבי מדינת ישראל כיום, בדור הגאולה. מתוך כך נבין לעומק את החיבור שלנו למדינה כיוצרת הזהות הלאומית שלנו ונציף את הרצון להחזיר למדינה שלנו ולהכיר לה טובה. ההבדל בין להיות יהודי לבין להיות ישראלי הוא בעיקר ביישום של הדברים, לכן ננסה ליצור את החיבור הברור שאנו בתנועת בני עקיבא מאמינים בו: הזהות הלאומית שלנו היא גם יהודית וגם ישראלית.
בני עקיבא היא תנועת נוער. מה פירוש המילה “תנועה”? למה בחרו להשתמש בשם הזה?
תנועה מבטאת את היכולת שלנו כקבוצה להשתנות, לפעול, להתקדם ולקדם בהתאם למציאות. אבל איך נדע מה עלינו לעשות? כיצד עלינו לפעול?
בפעולה הקרובה נחווה כיצד הקב”ה שולח לנו רמזים דרך המציאות כדי שנבין מה עלינו לעשות, איך עלינו לפעול. אנחנו פשוט צריכים לשים לב.
בני עקיבא היא תנועת נוער. מה פירוש המילה “תנועה”? למה בחרו להשתמש בשם הזה?
תנועה מבטאת את היכולת שלנו כקבוצה להשתנות, לפעול, להתקדם ולקדם בהתאם למציאות. אבל איך נדע מה עלינו לעשות? כיצד עלינו לפעול?
בפעולה הקרובה נחווה כיצד הקב”ה שולח לנו רמזים דרך המציאות כדי שנבין מה עלינו לעשות, איך עלינו לפעול. אנחנו פשוט צריכים לשים לב.
החניך יכיר באחריותו על בטיחותו ובטיחות סביבתו בדרך והחניך ייחשף לנקודת מבטו של הנהג ולמגבלותיו
ביום הזיכרון אנו מעלים את זכר הנופלים בכל מערכות ישראל ובפעולות האיבה מאז קום המדינה. בשנה זו, שבה עם ישראל נמצא במציאות של מלחמה מורכבת, נעמיק במשמעותו של יום הזיכרון ונלמד על הערכים שאנו יכולים ללמוד מהנופלים.
החל מסיומה של מלחמת העולם השנייה החלו ניסיונות שונים לקביעת ימי זיכרון והנצחת השואה. חלקם היו קשורים לקהילות יהודיות מסויימות (כמו יהודי הונגריה שיום הזיכרון שלהם נקבע בכ’ בסיוון) חלקם לגטאות מסויימים ועוד. בשנות ה50′, שנים מעטות לאחר הקמת המדינה, עלה הרצון בכנסת ישראל לקבוע יום זיכרון ממלכתי לשואה. סביב שאלה זו התנהל ויכוח עקרוני בין אנשי השמאל הציוני (מפ”ם, אחדות העבודה, הקיבוץ המאוחד) לבין אנשי הציונות הדתית (‘המזרחי’, המפד”ל)
ויכוח זה העלה שאלות מהותיות – איך יוצרים זיכרון קולקטיבי? מהם הדברים עליהם יש לתת את הדגש? מה צריך להיות מקומו של המרד בגטאות בזיכרון הקיבוצי הישראלי וכו’.
ויכוח זה נגע בשאלות עומק של החברה הישראלית והשפיע רבות על עיצוב דמותה ועל עיצוב זיכרון השואה.
בפעילות זו נכיר את העמדות השונות שעלו בשאלת קביעת יום זיכרון ממלכתי לשואה, ונעלה שאלות על עיצוב הזיכרון ומשמעותו.
להתחבר לפסח חג הגאולה
!חיבור לדרכה של בני עקיבא -החבורה פורצת ועושה
בדף זה נלמד מה המקום של החלום במציאות שלנו: האם חלומות גדולים עדיין רלוונטיים או שנגמרו הימים שיש בהם על מה לחלום? נחשוב על כוחם של החלומות וכיצד ביכולתם להשפיע על המציאות השפעה חיובית
“ט”ו בשבט הגיע, חג לאילנות” – ט”ו בשבט הוא יום מיוחד שבו אנחנו מציינים את קדושת ארץ ישראל ואת השייכות שלנו אליה. מה אפשר ללמוד מהפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל? מה צריכה להיות משמעות החג בעינינו, אנשים שזוכים לחיות כאן בארץ? בפעולה זו נלמד על מקורו של החג, טעמיו ומנהגיו, נכיר טובה על זכותנו לחגוג אותו בארץ ונראה כיצד הוא מתקשר למעלת ארץ ישראל.
רגע לפני פתיחת חגיגות יום העצמאות, יום הזיכרון מציין בפנינו את רגעי החושך והקושי ששזורים גם הם בגאולה שהיא קמעא קמעא. יחד עם זאת, בחיבור שלו שבין יום השואה ליום העצמאות – ניתן גם להתבונן בכאב הזה כצעד “מתקדם” יותר לקראת הגאולה, כאשר החללים ביום זה נפלו על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
ביום הזיכרון השנה נבחר להתעסק בגבורה. על רקע המלחמה שמלווה אותנו בחודשים האחרונים נבחר להדגיש את כוחות החיים המופיעים ומתחזקים על רקע הקושי. נלמד מחייהם מלאי המשמעות של הנופלים ונתמקד בסיפורי גבורתם ומסירות נפשם שדרכם ציוו לנו את החיים; חיים של משמעות, של צמיחה ובניין לתקומת העם והארץ.
בכל שנה, ובמיוחד השנה, יום הזיכרון הוא יום רגיש, ורבים מאיתנו חווים את הכאב והאובדן באופן קרוב מאוד. יש נופלים שקרובים אלינו באופן מיוחד, וייתכן שחלק מהחניכים שלנו איבדו אדם קרוב. חשוב לשים לב לחניכים שלכם, להיות קשובים לצורך שלהם, ועל פי זה להחליט איך נכון להתייחס לכך בטקס.
לפניכם הצעה לטקס. בחרו מתוכו את הקטעים שמתאימים לסניף שלכם.
בפתחו של נושא השבוע, “יחס האדם לרכושו”, נתחיל ללמוד ולבחון מהי משמעותה של שמיטת רכושו של האדם ולהבין היכן זה פוגש אותנו בחיי היום-יום.
ביום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה אנו מקדישים מחשבה לאנשים שהמלחמה או הפיגוע השאירו בהם חותם פיזי או נפשי שהם מתמודדים איתו יום-יום. השנה, בעודנו בעיצומה של מלחמה, אנו שומעים כל הזמן סיפורים הרואיים על אנשים שהתמודדו בגבורה בשדה הקרב או בזמן ההתקפות הנוראיות בשמחת תורה. מי שנפצעו צפויים להתחיל מסע ארוך של שיקום פיזי ונפשי, אך למרבה הפלא הם מצליחים לשמור על תקווה ואופטימיות. בפעולה זו נכיר כמה מהסיפורים שלהם ואת דרכי ההתמודדות האמיצות שלהם ונכיר להם טובה על מסירות הנפש שביטאו בקרב ובפיגוע אך בעיקר בחיים שעוד צפויים להם מעתה והלאה.
מהי גבורה, ומיהו גיבור? אלפי פצועים נוספו בשמחת תורה ובלחימה מאז. חיילים, שוטרים ואזרחים נפגעו בגופם ובנפשם תוך כדי הגנה על ביתם ועל מדינת ישראל. זהו זמן מיוחד לציין בו את יום ההוקרה לפצועי צה”ל ופעולות האיבה, כי ברקע סיפורי גבורה חדשים רבים. השנה ניפגש עם סיפורם של פצועי המלחמה, גיבורים במעשים גדולים של אומץ, הסתערות והגנה וגיבורים במעשים קטנים של גבורה יום-יומית המתבטאת בהתמדה וביכולת להמשיך לחיות בצל הפציעה.
יום הזיכרון נקבע ביום שלפני יום העצמאות, והמעבר מיגון לשמחה מצריך התייחסות ובירור: מה הקשר בין האבל לבין הגאולה? כיצד אנו מתייחסים לסמיכות שבין יום הזיכרון ליום העצמאות? בפעולה נעסוק בשאלות אלו, נתכונן לקראת יום הזיכרון, ונבחן את משמעות הזיכרון בחיבור שלו לחגיגות יום העצמאות.
יום הזיכרון נקבע ביום שלפני יום העצמאות, והמעבר מיגון לשמחה מצריך התייחסות ובירור: מה הקשר בין האבל לבין הגאולה? כיצד אנו מתייחסים לסמיכות שבין יום הזיכרון ליום העצמאות? בפעולה נעסוק בשאלות אלו, נתכונן לקראת יום הזיכרון, ונבחן את משמעות הזיכרון בחיבור שלו לחגיגות יום העצמאות.
מתוך הכאב הלאומי של השואה, אנחנו ממשיכים ופועלים בארץ ישראל. מתוך הזיכרון של ששת המיליונים, אנחנו משתדלים להיות טובים יותר. מתוך הכרת פועלה של בני עקיבא לפני השואה ובמהלכה, אנחנו ממשיכים ופועלים בתנועה גם היום, ובעזרת ה’ גם בעתיד.
ב-9 במאי נוהגים לחגוג את “יום הניצחון” – ניצחון בעלות הברית בכלל, והצבא האדום בפרט, על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. ביום זה מעלים על נס את תרומתם של 1.5 מיליון היהודים שלחמו במלחמת העולם השנייה בצבאות בעלות הברית וביחידות הפרטיזנים, ובהם חצי מיליון יהודים שלחמו בצבא האדום של רוסיה הסובייטית. גבורתם, אומץ ליבם ומאבקם כיהודים למען אחיהם הנתונים בצרה הינם פיסת היסטוריה משמעותית בזהות של כולנו.
“[…]היה גם חצי זוג תפילין של יד שהיה כל היום בתנועה. הילדים היו מניחים אותו ומתפללים. פעם החליפו בעד כיכר לחם ספר משניות והיו לומדים משניות. קבוצת ילדי בעלז למדו שיעורים כסדרם כמעט בכל יום” (מ’ אליאב, אני מאמין).
בתוך כל התופת הנוראית התעקשו יהודים בימי השואה להקפיד על שמירת מצוות. למה? מה יש בתורה ובמצוות שגורם ליהודים רבים כל כך לאחוז בהן אפילו תמורת חייהם? בפעולה נעסוק בשאלות אלו ונראה כיצד כל זה יכול להשפיע על חיינו כיום.
כל הדרכים, כל התפילות, כל השירים והסיפורים מובילים לירושלים, עיר הקודש. מדוע ירושלים היא עיר חשובה כל כך? ומדוע שחרור ירושלים הוא אירוע מכונן בהיסטוריה של העם? בפעולה זו נכיר עוד את ירושלים ונלמד על שחרורה על ידי משחק קבוצות חווייתי.
“כל הדרכים מובילות לירושלים” (אברהם פריד). ירושלים היא מרכז העולם. היא מחברת את עם ישראל, היא מקום המקדש, ולעברה אנחנו מתפללים בכל יום. בפעולה זו נבין את מרכזיותה וחשיבותה של ירושלים בצד המהותי ונראה כיצד זה בא לידי ביטוי בצד ההלכתי.
אלפיים שנים היה עם ישראל מפוזר בכל קצוות העולם, כל קהילה במדינה אחרת, תחת שלטון אחר. כל קהילה פיתחה לעצמה מנהגים משלה, אך תמיד היה משהו שאיחד בין כולם: “על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון”. הזיכרון של ירושלים לא הרפה, הגעגוע, ההמיה לשוב לציון, היו משותפים לכל התפוצות וגרמו בבוא העת לעלייה המונית שמסמלת את תחילת הגאולה. מה סוד הזיכרון והגעגוע? כיצד הם שמרו על עם ישראל בתפוצות?
השבט שלנו הוא של כולנו; הוא כבית בשביל כל החניכים. בבית מרגישים בנוח, מרגישים שותפות. לאחר שעסקנו בצורך לפרוץ החוצה אנו רוצים לעסוק בכוח של השבט שלנו. מתוך הרגשת החוזק של השבט שלנו, הקבלה וההכלה שיש בו ותחושת השותפות בשבט, יתחזק אצלנו הרצון לקרב עוד שותפים ולהגדיל את הכוח שלנו כשבט, ומתוכו לקום ולפרוץ החוצה. החניכים יבינו שיש רצף הדרגתי של חיזוק–גידול–פריצה (כשהשבט שלנו יהיה חזק, נוכל להגדילו ולפרוץ החוצה).
בכ”ח באייר אנחנו מציינים את יום ירושלים וחוגגים בו את שחרורה של בירתנו במלחמת ששת הימים. השנה נציין 57 שנים לאיחוד העיר, שהייתה מחולקת 19 שנים שבהן כספו לציון יהודים רבים. “לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים”, כתב המשורר נתן יונתן, וביטא במילים אלו את החיבור הטבעי שחש כל יהודי לעיר הקודש. בפעולה זו יכירו החניכים את ירושלים ואת המתרחש בה, יבינו את מהותה של העיר לעם ישראל ויתחברו אליה ממקום אישי.
ביום ירושלים, החל בכ”ח באייר, אנו חוגגים את שחרור העיר ירושלים במלחמת ששת הימים. בפעולה זו יכירו החניכים את סמל העיר ירושלים ואת משמעותו, שכן כל חלק בסמל מביע חשיבות ומשמעות של העיר ירושלים לעם ישראל לאורך הדורות.
אנחנו מתעסקים בהגדלת התורה, ואחת ההבנות הבסיסיות היא שבכל מצווה, הלכה ופרט שאנחנו מקיימים יש משמעות עמוקה וחיה, מכיוון שהם מחוברים לתורת חיינו. בפעולה הזו ננסה להעביר זאת לחניכים דרך התעסקות במצוות קידוש בשבת.
לבחירה על פי האפשרויות: אמוג’ים מודפסים, בריסטולים, עיתונים, מספריים ודבק, רמקול, מחשב, מקרן וכבלים (לפי מספר חברי הצוות), שני גיליונות בריסטול או נייר רצף, סלוטייפ, טוש, פתקים, טושים כמספר החברים, כדור, צ’ופרים, עטים.
בפעולה זה נעסוק בשייכות שלנו לעם ישראל, נדבר על המושג יהדות ונבין שאנחנו חלק משרשרת דורות ארוכה. נלמד על כוח האחדות של עם ישראל, שמתגלה בעוצמות בתקופה האחרונה, וננסה לתרום את החלק שלנו לחיזוק האחדות בעם.
למדנו בפעולה הקודמת על רוח העשייה והאחדות של עם ישראל לאורך כל הדורות, אבל איך גם אנחנו, בדור שלנו, נצליח לפעול לפי הרוח הזו? בפעולה הקרובה נחבר את החניכים לנושא “עם אשר רוח בו”.
חברי השבט יפגשו בצורה וירטואלית למרות המרחק הפיזי ויעברו פעולה בהובלת המדריך. במהלך הפעולה יבחנו החניכים את הכוח של החבורה שלהם בכלל ובפרט ברגעי משבר. בנוסף, החברים יבררו מה הקבוצה נותנת לכל אחד מהם. הפעולה תעבור בצורה מעניינת ואטרקטיבית והחניכים ייקחו בה חלק פעיל.
פעולה זו פותחת את מערך בר המצווה ובת המצווה לשבט מעלות. עם כניסת החניכים לגיל מצוות הם פותחים בבירור ובגיבוש של זהותם מתוך שאיפה למצוא שייכות ומקום בחייהם האישיים. בפעולה זו ניגע במעגלים המרכיבים את זהותם של החניכים: החניך והחניכה, משפחתם, סביבתם ועמם, הקשורים כולם לשייכות לשרשרת הדורות של העם היהודי ושל החניך והחניכה, שממשיכים אותה בחייהם.
בפעולה זו נעסוק בכוחם של החלומות, נכיר אנשים שחלמו ושינו את המציאות ונלמד את הערך והמשמעות של החלום והגשמתו גם אם החברה סבורה שהוא לא מציאותי.
מדריכים יקרים! צירפנו לכם כאן שלושה-ארבעה רעיונות לכל יום במסע. אנחנו סומכים עליכם שתיקחו את הכלים הללו, תתאימו אותם לשבט שלכם ותוסיפו מעצמכם, והעיקר – שיהיה מסע טוב ומשמעותי!
הרבה פעמים אנחנו מקטרים על המדינה, על הבעיות החברתיות שיש בה, על המחלוקות, על השלטון. האם עצרנו לרגע וחשבנו עד כמה בעצם טוב לנו?! בפעולה הזו ננסה להעביר לחניכים את עוצמת הרגע הגדול של הקמת המדינה ואת השמחה על כך אז והיום. נלמד להודות ולברך על הטוב העצום.
שמונים וחמש שנים עברו מפלישת הנאצים לפולין ותחילת מלחמת העולם השנייה הנוראה, שנרצחו בה שישה מיליון יהודים. על חורבות קהילות יהודיות הוקמו יישובים וקיבוצים, והמדינה הצעירה קלטה עולים רבים שעברו את התופת. היום, שבעים ושש שנים לאחר קום המדינה, אנחנו הדור הרביעי והחמישי שנולד אחרי השואה, ואנחנו מכירים פחות ופחות ניצולי שואה. דווקא במציאות זו עלינו לפעול כדי לזכור ולא לשכוח.
קל להגיד סיסמאות גדולות ואמירות מפוצצות, אבל איפה החזון הגדול נכנס בפרטים הקטנים? מהי המשמעות היום-יומית למשימה “לתקן עולם במלכות ש-די”? אם היינו כיום בעמדת מפתח, מה הצעד הראשון שלנו בדרך לקדם את הערכי התנועה? איזה ערך או אידיאל הייתם בוחרים כעת למשימה לאומית?
לפני כאלפיים שנה יצא עם ישראל לגלות, ומאז פיעם בקרבו החלום לחזור. הקהילות היהודיות בגלות סבלו מחוסר ודאות בנוגע לגורלן, אך החלום על התיישבות יהודית בארץ ישראל היה ברור והחזיק אותם. בכל מקום שהיו בו יהודים נראה החלום נראה אחרת; כל יהודי חלם אותו בדרכו.
בני עקיבא – מכל השמות שבעולם, למה דווקא השם הזה??? ננסה להיפגש עם דמותו המיוחדת ש רבי עקיבא, ומתוך כך להבין את משמעות שמנו. הלוואי שנזכה ללכת בעקבותיו…
לקראת יום ירושלים בררו עם החניכים מהי ייחודיותה של ירושלים בעבור עם ישראל והעולם כולו ומדוע ירושלים היא בירת ישראל הנצחית. בררו יחד על מה אנו חוגגים, ועם זאת למען מה אנו עדיין מתפללים ופועלים.
רבות דובר על ארץ ישראל, אבל מי אמר שאנחנו קשורים אליה בכלל? למה להילחם ולהיאבק על אדמה? רגע לפני שאנחנו מתחילים לדבר על ארץ ישראל וללמוד עליה לעומק נעצור לברר מהיכן נובע הקשר שלנו איתה. נדבר על הקשר שהתחיל להירקם כבר בימי האבות, נמשך לאורך אלפי שנות היסטוריה ועדיין חי ופועם במסירות הנפש שלנו עליה עד היום. ננסה לגעת יחד בעומק החיבור שיש לנו לארץ כעם וכפרטים.
“אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל” – לאחר דורות של המיה וכיסופים לציון הוקמה מדינה יהודית בארץ ישראל. מדוע היה חשוב למקימי המדינה להגדיר אותה יהודית? מה המשמעות של הגדרה זו, וכיצד היא מתממשת בפועל? בפעולה נברר את התשובות על השאלות האלו ונראה כי כבר בתורה מוזכרת המדינה היהודית, עדות לחשיבות שיש למדינה בעיני התורה.
פעולה לקראת מחנות ומסעות, למה יוצאים? חשיבות אהבת הארץ ועוד..
“מה שהיה, תשכח מזה?” – ואולי לא? מדוע חשוב לשמר את זיכרון העבר של העם היהודי?
כשהתפללתי אתמול תפילת שחרית ואמרתי את המילים: “למען שמו באהבה” נפל לי לפתע אסימון.. אהה, אז זה הקטע של האידיאליזם שעליו דיברה המדריכה היום בפעולה: יש אנשים שפועלים למען כל מיני מטרות חשובות ונעלות, אבל אנחנו כעובדי ה’ מחכים ומחפשים לפעול למען שמו של הקב”ה.
ביחידה זו ננסה להפיל את האסימון הזה לחניכים.. נבין שהחיים שלנו כאנשים אידיאליסטיים צריכים לנבוע כל הזמן מההכרה שאנחנו עובדי ה’, שאנחנו רוצים לגדל את שמו של הקב”ה בעולם. ההכרה שאנחנו לא פועלים בעולם רק “למען” כל מיני דברים שנראים לנו חשובים, אלא אנחנו בעיקר פועלים “למען שמו” ושמשם יונקים כל המטרות האחרות שלנו
את רוב חיינו אנחנו מעבירים בקבוצות שונות (משפחה, חברים, שבט, כיתה, חוג וכו’), מה המשמעות של להיות חלק מקבוצה?
בפעולה הזו ננסה להבין מה הסוד של החבורה ולמה צריך את זה.
בפעולה הזו נראה שהגדלות של התנועה מחייבת אותנו לעסוק בדברים גדולים, לפעול בצורה משמעותית, עמוקה, אקטיבית, פורצת במציאות. היכולת שלנו לראות את המציאות מתוך גודל, רוחב וכלליות מחייבת אותנו לפרוץ את הגבול הפנימי של התנועה ולפעול כלפי העם כולו, להתגייס למשימות הגדולות של העם, להיות קשובים לצרכים שסביבנו, לדרוש מעצמנו להיות מצוינים, לדרוש מעצמנו להוביל. לפרוץ.
החניכים יבינו כי התורה אינה לימוד אינטלקטואלי חיצוני אלינו, אלא היא פנימית ומהותית לנו, ויקבלו כלים כיצד לחיות כך בחיים עצמם.
פעמים רבות במהלך חיינו, אנו חוזרים ואומרים : “לשנה הבאה בירושלים הבנויה”
מה משמעותה של סיסמה זו?
האם לא הפכה להיות לחסרת משמעות לאחר כיבוש ירושלים והפיכתה לבירת מדינת ישראל?
ואם לא – למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים שוב ושוב סיסמה זו?
האידאולוגיה של הציונות הדתית ושל תנועת בני עקיבא מושתתת על שלושה יסודות: תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. כל צלע במשולש הערכים חשובה בפני עצמה, ויחד הן יוצרות משולש איתן. בפעולה זו ניגע במשולש הערכים תורה, עם וארץ ונראה כיצד שלושתם באים לידי ביטוי בחוקת התנועה.
לקראת “מבצע דוגו” שמתקיים בכל שנה בתאריך 18 לינואר, נכיר ונתחבר לסיפור של דוגו ומתוך כך נפעל יחד ונשתתף במבצע אכילת פלפל משותפת וקריאת ‘עם ישראל חי’.
במעגל הסניפי לפעמים קשה להבחין מה התרומה של כל אחד לסניף, בפעולה הסניפית ננסה לטעת משמעות בהגעת כל חניך וחניך לסניף.
החניכים ייחשפו לקשיים שעלולים להתעורר אצלם בתפילה, ובעצם- אצל כולנו…
מדינת ישראל היא המדינה היהודית והציונית היחידה בעולם. מה זה אומר? איך מתבטאות בה היהדות והציונות? ומדוע הגדרה זו חשובה כל כך? בפעולה זו ננסה לרדת לעומקה של הגדרת מדינת ישראל מדינה יהודית וציונית ולהבין את משמעותה של הגדרה זו.
בשבוע שעבר עסקנו בהודיה על המציאות שאנו חיים בה והבנו שהגענו לכך בזכות ההמיה והכיסופים של דורות עברו אל מדינה יהודית, וכעת נרצה להעמיק במשמעותו של מושג זה. מהו ייחודה של המדינה היהודית? מהם מאפייניה? כיצד והיכן נוכחת היהדות במדינה ובמרחב הציבורי? ומדוע חשוב שהמדינה תהיה יהודית?
פעולה זו היא הפעולה הפותחת בנושא עם ישראל. נעסוק בפעולה בשאלה הבסיסית והראשונה – במה מתבטא הקשר שלי לעם? מה אני מחמיץ כשאני לא קשור לעם שלי? בשתי הפעולות הבאות נעסוק ברבדים נוספים בקשר לעם
מדינת ישראל מיוחדת בזהותה היהודית ומשקפת בפעולותיה ובמוסדותיה ערכים יהודיים רבים. בפעולה זו ניפגש עם המושג זהות יהודית, נבין כיצד הוא בא לידי ביטוי במדינה ונבחן מה מייחד את מדינת ישראל משאר המדינות.
בסמל בני עקיבא מופיעות האותיות תי”ו ועי”ן, המייצגות את המילים תורה ועבודה. למילה עבודה מגוון היבטים, ואחד מהם הוא העבודה של שמירת הסביבה: היחס שלנו לאנשים שסביבנו, יחסנו לקרקע, לצומח, לשמירה על הטבע ולפיתוח העולם. בפעולה זו נברר מה עמדת התורה כלפי שמירת הסביבה והקיימות ואיך זה נוגע אלינו.
לעיתים בשגרה העמוסה קשה לנו לזהות ולראות עד כמה הקשר המשפחתי חשוב ומשמעותי לנו. בפעולה זו נמצא את נקודות הטוב במשפחתנו, נלמד כי חשיבות חיזוק המשפחה וטיב הקשרים בה אינם קשורים רק לרובד הפרטי שלנו אלא משפיעים לא פחות על הרובד הלאומי ועל עם ישראל כולו, ונחשוב כיצד אנו יכולים להשפיע בסביבתנו על חיזוק המשפחה.
אחרי שהבנו שלכל אחד מאתנו יש כוח, ושכקבוצה הכוח מתעצם, ולאחר שביררנו למה אנחנו צריכים להשפיע והבנו שיש לנו תפקיד ואחריות כתנועה להפיץ את האור והטוב של התנועה, ניקח את כל זה צעד קדימה. דווקא בשבוע האחרון של החודש, שיש בו מלא לחץ עם ההופעות והקירות – נעשה הפסקה וניישם את הפריצה שלנו לעם.
הרצון שלנו הוא לפרוץ מתוך התנועה החוצה. כדי שנוכל לפרוץ מתוך התנועה עלינו להבין מהי התנועה שלנו, מה האידאולוגיות שלה, מה ההיסטוריה שלה ומי הקים אותה – ולהשריש עמוק בלב. מתוך החיבור העמוק שנתחבר לתנועה בלבנו, יהיה לנו רצון רב הרבה יותר לצאת החוצה בשליחות התנועה.
אחרי שלמדנו בשבת על מהותה של תנועת בני עקיבא, ננסה לחבר את החניכים חיבור חווייתי לעשייה בתנועה ולדמויותיה.
לאחר שראינו בפעולות הקודמות את הצלחת תהליך הגאולה על אף המחלוקות שקדמו לו, ואולי בזכותן, ואת חשיבותן של מחלוקות אלו לעם ישראל, בפעולה הזאת ננסה להתמודד עם המציאות המפולגת שאנו חיים בה כיום. מאחורי הדעות והקבוצות השונות עומדים אנשים שיש לנו ברית משותפת איתם מעצם היותם יהודים, וכולנו יחד אחראים לפעול להמשך תהליך הגאולה. המחלוקות כנראה יימשכו תמיד, אך עלינו לשאול את עצמנו: כיצד נוכל לחיות יחד על אף קיומן?
פעם אחת בכל שבוע אנחנו עוצרים את מרוץ החיים ושובתים. מה יש ביום השבת שהופך אותו לעניין מרכזי כל כך ביהדות? מה מיוחד בזמן הזה?
בפעולה זו החניכים ילמדו מה מסמלת השבת ומה עומד מאחוריה.
זהות יהודית יוצאת מתוך תחושת שייכות עמוקה לקבוצה – עם ישראל, לדרך חיים – התורה ולמקום – ארץ ישראל. בטרם נעסוק בשייכות זו ננסה להבין את מושג השייכות באופן כללי. לאילו חברות אנו משתייכים? איזה מקום תופסת תחושת השייכות בחיינו ולמה היא חשובה לנו?
איך אתם מגדירים את עצמכם? פעולה זאת מפגישה אותנו עם השאלה “מי אני?” ועוסקת בחשיבות של השקעת חשיבה בשאלה מי אנחנו רוצים להיות. כמו כן נראה בפעולה כי היישום הוא חלק מרכזי מהלמידה.
הקב”ה ברא עולם יפה, משאבי טבע שאנחנו מנצלים וסביבה נעימה. מחובתנו לשמור עליהם, אך הדבר לא תמיד נמצא בתודעה שלנו. מנגד, הדרכים לשמירה ולהגנה על העולם שמצליחות להגיע לתודעה הציבורית לא תמיד תואמות את יחס התורה לעולם. בפעולה זו נבין את דרך היהדות בשמירה על הסביבה, נדון במגמות העולמיות, נברר את יחסנו אליהן ונכיר באחריות שלנו לפעול נכון.
לקראת יום גוש קטיף נכיר לחניכים את גוש קטיף ואת מפעליו, ננסה להבין את חשיבותו של יום זה ואת הערך המוסף שלו ובסופו של דבר נקבל עלינו משהו לאור הפעולה שחווינו. נבין במהלך הפעולה כי מה שאנחנו רוצים לשמר מגוש קטיף הוא את המהות, את הערכים ואת דרך החיים של התושבים. דברים אלו רלוונטיים היום, שכן העשייה והפעילות נמשכים, וגם הערכים ודרך החיים של תורה ועבודה שהיו בגוש קטיף.
אנחנו רואים לאורך הדורות דמויות רבות ושונות שהקריבו את חייהם למען אידיאל מסוים למען ארץ ישראל, למען עם ישראל ולמען תורת ישראל. האם הקרבה זו של כל מה שיש לך נכונה? האם אנו צריכים להקריב הכל למען אידיאל שאנו מאמינם בו בכל ליבנו?
הפעולה בעמודים 29-35 בחוברת למדריך. לצפייה ולהורדה של הלימוד בקובץ PDF לחצו כאן
“כבוד השופטים, נשק זה נשק מגן הוא. עלינו לשממה כדי לסקל, לנטוע, ולבנות בה ישוב פורח, ובית איתן לנו ולאחינו הנרדפים. כשעלינו לרמות ביריה, ידענו שאנו עולים למקום סכנה. בקרבת הישוב שלנו נהרסה פעמיים נקודה עברית בידי כוחות אפלים, אנשים נרצחו והוצתו חיים. אנו החלטנו לא להפקיר את חיינו ואת חיי ילדינו ומפעלינו להשמדה. ההגנה על עצמנו ומפעלנו היא צורך הכרחי לנו. על זכות זאת איננו יכולים לוותר, אף אם החוק אוסר אותה. היינו מתביישים לעמוד בפניכם כאנשים שאינם יכולים להגן על עצמם. פנינו לעבודה, לבניין ולשלום. נשקנו הוא נשק מגן. בהרגשת צדק וקדושת זכותנו הננו מוכנים לפסק דינכם…”
(יהודה בלום, אחד מ24 תושבי ביריה שנכלאו בעכו, מצהיר בפני בית המשפט הבריטי)
קבלת התורה בהר סיני הייתה מעמד מרומם ונשגב שכל העם היה שותף לו. בפעולה זו ננסה לתת מגוון מתודות והתייחסויות לעניין שתוכלו להתאימן לשבט שלכם, גם לחניכים שאינם מגיעים מבית ‘דתי’. יהיו שבטים שיוכלו לדלג על חלקים משלב ב, בהתאם לשיקול דעת המדריכים.
לפני שניגש לדבר עם החניכים על ערכי בני עקיבא ניקח צעד אחד אחורה ונספר להם על הקמת התנועה שאנחנו חלק ממנה. החניכים מגיעים ממגוון סגנונות של בתים, ולחלקם ההיכרות עם בני עקיבא היא רק בפעולות שאתם מעבירים להם, לכן יש חשיבות רבה להכיר להם את התנועה.
למשחק חשיבות רבה בפעילות התנועתית, הוא מגבש, מהנה, מפתח יכולות שונות אצל החניכים ובעיקר כיף גדול. בחירת המשחק איננה מקרית. חשוב שתבחר/י אותו בהתאם למטרות שהצבת לעצמך בבניית הקבוצה והפעולה.
שים/י לב למרכיבים אלו: היחסים בין הבנים לבנות בקבוצה. מידת ההכרות והפתיחות בין חברי הקבוצה. גודלה של הקבוצה. תנאי השטח והסביבה: מזג האוויר וכו. מקומכם במשחק- משקיפים או משתתפים פעילים.
כולנו נולדנו למשפחה מסוימת בלי לבחור בה או לרצות בה מראש. היום שאנחנו אנשים גדולים ועצמאיים הגיע הזמן שנבחר במשפחה שלנו! משפחה היא מרכיב בסיסי בזהות שלנו; היא חלק מאיתנו מאז הולדתנו. היא יכולה להיות מקור לביטחון, חיבור ושייכות, אבל יכולה גם להערים קשיים. כשנבין מהם הכוחות הגדולים שיש למשפחה להעניק לנו, נרצה לעבוד על הקשר עם המשפחה וללמוד איך לקבל את מה שאפשר ולהתמודד עם מה שקשה. הדרך לעשות את החיבור המשפחתי הזה היא דרך אהבה למשפחה, חיזוק הקשר עם ההורים והאחים והבנה איך ולמה הקשר הזה משמעותי לנו.
בפעולות הקודמות עסקנו בחיבור לחברה החרדית כדי לחזק את האחדות בעם ישראל. בפעולה זו נכיר לעומק את הערכים המרכזיים בציבור החרדי כדי להגביר אצל החניכים את ראיית הטוב ולבסס את המכנה המשותף בינינו לבינם.
רוח השבט היא כוח מניע חזק המוביל את הקבוצה לעשייה ולהצלחה. כאשר חברי השבט פועלים מתוך התרוממות רוח ותחושת שותפות, הם מצליחים להניע את עצמם ואת הקבוצה למקומות גבוהים ולהשפיע לחיוב על סביבתם. בפעולה היום נעסוק בעוצמה של רוח השבט ונעודד את החניכים להרגיש חלק מקבוצה שמשפיעה לטובה על סביבתה.
שבט יובל שהחניכים שלנו פעילים בו הוא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שהקימה תנועת בני עקיבא בשנים האחרונות. היכולת לתת מענה חברתי ותוכני לילדים ונערים עם מוגבלות היא מתנה גדולה ששבט יובל נותן לחניכים שלנו וגם לתנועה כולה.
בפעולה זו אנחנו מבקשים להעמיק דרך משמעות השם “יובל” במהות של השבט שלנו ולהעניק לחניכים שלנו גאוות יחידה על כך שהם בשבט יובל!
“שלומית בונה סוכת שלום”. מכירים את השיר? ובכן, מסתבר שהמשוררת ידעה על מה היא מדברת. בפעולה זו נלמד לימוד חווייתי על חג הסוכות ועל הקשר שלו לשלום וחיבור בעם ישראל. נדבר על מגזרים, סטיגמות ואיך הקורונה קשורה לזה. יהיה מעניין.
כמו שכולנו יודעים דוגמא אישית היא אחד האלמנטים המשמעותיים ביותר בתהליכים חינוכיים. אחרי כל המילים, כל הפעולות וכל המשחקים נעשה לחניכים שלנו: מה שבאמת עובר ומשפיע זה האישיות שלנו בעצמה.
מה שנעשה ומה שנאמר כשזה לא מתבטא בהתנהגות שלנו בחיי היום יום – לא יוכל לעולם לעבור אל החניכים… מתסכל? אולי, אבל אמיתי וגם מכריח אותנו המדריכים להיות תמיד בתהליך של התקדמות והתפתחות אישית שהיא מפתח להדרכה ולהשפעה על החניכים שלנו.
ההבנה הזו מלווה אותנו גם במערך זה ועל כן כסיכום לעיסוק באהבת עם ישראל, אנחנו מבקשים ביחידה זו להפגיש את החניכים עם מספר מודלים ודמויות בהיסטוריה היהודית שיכולות להיות עבור כולנו דוגמא אישית לאהבת ישראל.
סיפור חידושו של גוש עציון הוא סמל, מופת ודוגמה לאורך רוח וסבלנות במשימת יישוב הארץ. בפעולה זו נלך לאורם של מקימי גוש עציון ונספוג אלינו את יכולת ההמתנה והסבלנות במשימות החשובות לנו בכלל ובמשימת יישוב הארץ בפרט.
קריאת שני קטעי קריאה על הקשר שלנו עם ה’ שמתוך מצב מוּלד של קרבה מתוך עבודה שלנו. דיון על המצב האופטימלי ועל היתרון והחיסרון שבכל אחד מהצדדים.
עיון במקורות הנוגעים בגשמי הארץ והתאמתם לגישות השונות. התמקדות בגשמים היורדים בחג הסוכות והבדלם מגשמי שאר ימות השנה.
חיבור החניכים לסיפור עלייתם של יהודי אתיופיה לארץ.
עם ישראל הוא מהעמים העתיקים בעולם מבחינה היסטורית ותרבותית, בן יותר מ-3,000 שנה. מה אפשר לו לשרוד שנים רבות כל כך למרות האתגרים הרבים והשליטים למיניהם? האמונה בה’ והרוח המפעמת בעמו. רוחו של עם ישראל הייתה מאז ומתמיד כוח פנימי חזק שהניע את העם לעמוד בפני אתגרים ולהתעלות מעליהם. מאז ועד היום אנו ממשיכים להשיב את הרוח.
עם ישראל מכיל בני אדם רבים, שונים ונפרדים. לכאורה אנחנו כמו כל שאר העמים, כל אחד בפני עצמו דואג למשפחה שלו, לפרנסה שלו ולשגרה הפרטית שלו.
אבל זה רק מה שנראה על פני השטח, כי עמוק בפנים אנחנו ממש כמו עץ. הענפים צומחים לכיוונים שונים, אבל כולם יוצאים מאותו הגזע.
יש בינינו, בין כל היהודים, חיבור שאי אפשר לתאר במילים ולהבין בהיגיון, משהו שמביא אותנו בכל פעם לחזור אל אותו הלב ולהרגיש את זה בצורה חיה ופועמת. ממש לב אחד.
לעם ישראל יש ייחודיות רבה. עמים אחרים נוטים להתכנס ולשמור על משפחתם בזמנים קשים, ואילו אנו עם שמתאזר בגבורה ומפיץ ברחובות רוח טובה, רוח של אור, של תקווה ושל אמונה. בזמן המלחמה נחשפנו לאלפי יוזמות של עשייה ושל הגברת הטוב מכל גוני הקשת של העם שלנו. בפעולה הקרובה נכיר לחניכים את הרוח הזו, הרוח שמאחדת את העם, הרוח שמובילה לעשייה, ונראה כיצד אפשר להיות שותפים בעשייה משמעותית בזמן הזה.
בני עקיבא שואפת לפעול מתוך תורה ולתקן עולם מתוך התייחסות לנושאים חברתיים, ערכיים ודתיים. לפיכך יזמה התנועה תוכניות רבות הפועלות בתחומים אלו. בערב חווייתי ומהנה ייחשפו החניכים למגוון התוכניות הפועלות בבני עקיבא.
לשקיעה יש יופי מפעים, הקשת בענן היא מדהימה ביופייה ובשביל לראות זריחה אנשים משכימים קום ומטפסים על הרים.. ממה נובעת הפליאה שלנו על תופעות הטבע האלו?
כשמביטים בשקיעה, בזריחה או בקשת בענן רואים המון צבעים יחד שהעובדה שכל אחד יודע את מקומו מעניקה להם את היופי המדהים הזה,
האם גם בחבורה שלנו אפשר ליצור יופי כזה?
השנה נקדיש את הפעילות הסניפית של יום הזיכרון לזכר חללים מבוגרי התנועה. נלמד עליהם, על פועלם ועל מידותיהם, נשתף תחושות ומחשבות ונשאף להתמלא בכוחות כדי להמשיך טוב בעולם בעקבותיהם.
בפעולה נשתמש במשחקים ומשימות הקשורות למסטיקים
בפעולה נשתמש במשחקים ומשימות הקשורות לסמלים , תמרורים וחתימות
מדריכים יקרים, לפניכם כמה אמצעים שונים על מנת לעורר דיון בדבר מקומה של ירושלים בחיינו- כעיר בירה, כמקום משכן הכנסת ובכלל- על משמעותה בחיינו.
“[…]היה גם חצי זוג תפילין של יד שהיה כל היום בתנועה. הילדים היו מניחים אותו ומתפללים. פעם החליפו בעד כיכר לחם ספר משניות והיו לומדים משניות. קבוצת ילדי בעלז למדו שיעורים כסדרם כמעט בכל יום” (מ’ אליאב, ‘אני מאמין’).
בתוך כל התופת הנוראית של ימי השואה התעקשו יהודים להקפיד על שמירת מצוות. למה? מה יש בתורה ובמצוות שגורם ליהודים רבים כל כך לאחוז בהן אפילו תמורת חייהם? בפעולה נעסוק בשאלות אלו ונראה כיצד כל זה יכול להשפיע על חיינו כיום.
חברי השבט יפגשו עם הצד המהותי של בדיקת חמץ לאחר ניקיונות הפסח, ככלי להתבוננות פנימית ולעשיית ניקוי לחמץ שבתוכנו. חברי השבט יחשבו על דבר שהיו רוצים לנקות מתוכם, וע”י כתיבה על דף ושרפתו עם שאר החמץ- יבצעו אותו בצורה סמלית שבעזרת ה’ תשפיע על הפנימיות שלהם. במהלך הפעולה יפגשו חברי השבט עם חבריהם ויעברו יחד פעולה אטרקטיבית ומכינה לחג הפסח.
הופ-הופ טרללה גדלנו בשנה. כן, כולנו גדלים בשנה ביום העצמאות, גדלים בעוד שנה של זכות לחיות במדינת היהודים – מדינת ישראל. לכבוד המאורע הכנו לכם שלל רעיונות איך ללמוד, לשחק, לדון ולדבר על שותפותנו כתנועה בשמחה במדינת ישראל. בחרו את הטוב בעיניכם ואל תשכחו להוסיף חגיגיות למאורע במוזיקה שמחה ובמשהו טעים לנשמה.
לרגל השנה התשעים וחמש לבני עקיבא נרצה לחבר את החניכים ליסודות שעליהם התנועה מושתתת. בפעולה זו נעסוק בחשיבותו של סמל התנועה ובמשמעותו. נלמד על מרכיבי הסמל ועל הערכים שהוא מייצג.
לקראת יום העליה ניפגש עם יהדות התפוצות, הקשר שלנו ליהודים שאינם חיים בארץ, איך קשר זה יכול לבוא לידי ביטוי. יחד נחשוב מה יכול להיווצר מהמפגש בנינו ומה יהיו אתגרי מפגש זה.
מזל טוב! בני עקיבא נכנסת לשנה ה-90 להקמתה! כמה היא עברה מאז הקמתה ועד היום… עשרות אלפי חניכים, מדריכים ובוגרים עמלים כדי לחולל שינויים קטנים וגדולים בתנועה, בעם ובמדינה בכלל. בואו נצא למסע בעקבות אלו שהתחילו כבר לצעוד לפנינו בדרך הזאת, נכיר אותם ונכיר גם את עצמנו, ונבין איך גם אנחנו הולכים להיות חוליה משמעותית בשרשרת דורות בני עקיבא!
במהלך החודש האחרון למדנו לעומק על מהות יום השבת ועל חשיבותו, ועם זאת נחשפנו למורכבות הרבה של היום הזה במדינת ישראל.
מתוך היותנו חלק מתנועה גדולה המובילה תהליכים משמעותיים בחברה הישראלית, גם לנו כשבט יש חלק באחריות הזו.
בפעולה זו נבחן מהי הנקודה שנגעה בנו ביותר ונבחר דרך לבטא אותה יחד כשבט.
החניכים יבינו כי הוויתורים הקטנים בחיי היומיום הם המביאים אותו להתנהג בגבורה במעשים הגדולים בשעת הצורך
פרדה היא נושא כאוב, לכן אנו מעדיפים להתעלם ממנה או לדחות את ההתייחסות אליה עד לרגע האחרון. לעיתים קרובות אנשים אינם מסיימים קשר ביניהם באופן מסודר אלא מנתקים אותו פתאום. לא כל אחד מוכן לוותר על הקשר ולא כל אחד יודע איך מסיימים אותו סיום הולם. הדבר קשה במיוחד מכיוון שבאופן פרדוקסלי כשעומדים בפני סיום הקשר, דווקא אז בוחנים את הקשר ואת טיבו. לכך מצטרפים גם רגשות מגוונים המתלווים למצב של פרדה ועזיבה. נושא זה חשוב לחניכים במיוחד, משום שבסוף שנת הפעילות הם ייפרדו מהמדריכים ומהאנשים שפעלו איתם ועמדו איתם בקשר במשך תקופה. רצוי לערוך פרדה מסודרת והדרגתית שתאפשר מתן ביטוי לרגשות ולמחשבות שונים המתלווים לפרדה.
אם הגעתם לשלב זה בחוברת, אתם כנראה בשלב מתקדם לקראת הפרדה הממשית.
כשותפים בתנועת בני עקיבא יש לנו כוחות כיחידים וכפרטים לחולל שינויים משמעותיים במסגרת התנועה, ולא להתרגל למה שקורה במציאות אלא להיות חלק מההיסטוריה, לעשות שינויים.
מהי תרבות? מהו אדם תרבותי? האם יש אדם שאין לו תרבות או שאינו תרבותי? התרבות סובבת את כל חיינו, ואנחנו תורמים לה ונתרמים ממנה כל הזמן. בפעולה זו ילמדו החניכים מהי תרבות וכיצד הם משפיעים עליה.
בהמשך לפעולות הקדומות נעמיק עם החניכים את הקשר לבני עקיבא. נלמד אותם על ההמנון, הסמל והחזון ונחבר אותם לתחושה הנובעת מהיותם חלק ממשהו גדול – חלק מתנועת בני עקיבא.
אחרי שערכנו היכרות עם השכונה, זיהינו את הקשיים והכוחות, הרגשנו את השייכות שלנו אליה והבנו את חשיבות העצומה שבפיתוח נקודת מבט של תשומת לב למה שקורה סביבנו, נדבר על אחד הכלים החשובים ביותר שיוכלו לחבר אותנו לשכונה שלנו: נתינה. נתינה היא ערך עצום ורחב שאפשר להרחיב עליו הרבה, ובפעולה הזו נרצה לדבר עם החברים על עניין ה’פראייריות’ שאנו עלולים לחוש בנתינה. לחבר’ה שלנו ברור מאוד שיש מחויבות ואחריות כלפי הקהילה, יש רגש חם מאוד, ומנגד, למה שווה לי להתנדב ולתת ללא תמורה כביכול, אם אני יכול לעשות את אותו דבר ולהרוויח כסף או לעבוד בזמן הזה ולקבל תגמול כספי על העבודה?
בפעולות הקודמות הכרנו את הכוחות שיש בנו. בפעולה הקרובה נרצה להבין איך הכוחות האלו יכולים לבוא לידי ביטוי במשפחה הקרובה שלנו באמצעות עשייה חיובית. נעסוק בחשיבות הקשר עם משפחתנו ובכוחות שאנחנו מקבלים מהם, נבין שגם במקומות הקטנים והפשוטים שהכי קרובים אלינו אפשר לעשות דברים גדולים ונתחבר אל עשייה פשוטה ויום-יומית.
במהלך ההיסטוריה היו אנשים מיוחדים שהרגישו בהם כוח פנימי שדחף אותם קדימה. אותם אנשים, שפעלו מתוך הרוח הפנימית שלהם, עשו דברים גדולים לאומה. הרוח הפנימית שלהם היא שהובילה אותם לפעול ולפרוץ קדימה. בפעולה הקרובה נכיר מקרוב דמויות שהלכו אחרי הרוח הפנימית שלהן והוסיפו טוב לעולם.
מדריך יקר!
עכשיו זה הזמן להקשיב לחבר שלך, לעזור לו לראות את המציאות שאיתה הוא מתמודד בעיניים קצת אחרות… שאל אותו את השאלות הבאות. שים לב מה הוא אומר, נסה להבין לעומק למה שהוא מתכוון. אתה מוזמן לשאול אותו שאלות הבהרה, כדי שתוכל להבין טוב יותר. ככל שאתה תבין טוב יותר מה עובר לו בראש, תוכל לעזור לו לחשוב יחד על פתרונות ודרך מעשית. הסבר לחברך שעליו לענות על השאלות לא בדמות של עצמו, אלא כאילו הוא חניך שלו. ממש. בהצלחה רבה בהקשבה!
יום האחדות נוסד על ידי משפחות פרנקל, שער ויפרח לזכר בניהם נפתלי, גיל-עד ואיל הי”ד, מתוך רצון לשמר ולהרחיב את תחושת האחדות הגדולה שפיעמה בעם ישראל אחרי החטיפה והרצח של שלושת הנערים. בפעולה זו נבין את כוחה של האחדות ואת יכולות השפעתה, ניחשף לסיפורי אחדות ונברר את הצורך בחיבור בין אנשים ובין קהילות.
דורות רבים סימלה ירושלים עיר הקודש את החלום לשוב לציון. יהודים מכל הגלויות התפללו וחלמו להגיע אליה, וגם כשעמדה מחולקת 19 שנים לא פסק החלום. בפעולה זו נלמד על המקום של ירושלים בלב עם ישראל ועל ביטוי המקום הזה בהיסטוריה מאז הקמת המדינה, נבין איך היא משפיעה עלינו ונתחבר לגוונים שמרכיבים את מהותה.
ואולי השמחות האמיתיות הן בלבבנו והן קטנות, פזורות. בסתם ימים של חול…” – פעולה על שמחה פנימית ושמחה חיצונית
“שמיטה? מה הקשר אלינו?!” כשמדברים על שנת שמיטה הנושא נראה לעיתים רחוק ולא רלוונטי. בפעולות הקרובות ניגש לנושא מכמה זוויות שיבטאו את הרלוונטיות שלו לחיים שלנו ושל החניכים שלנו. בפעולה זו נרצה לתת רקע כללי למערך ובו השמיטה תסמל את העצירה משטף החיים, כמו שבת. הפעולה היא פעולת פתיחה לנושא השמיטה, שבו נעסוק במהלך החורף, ולכן נרצה שהחניכים יצאו ממנה נלהבים, מלאי רצון וסקרנות להמשך המערך.
אדם צועד במסע של 30 קילומטר. אם נעקוב אחריו מלמעלה, במסוק, נראה שהוא עושה אותם ממש לאט, אבל אם נשאל את האדם, הוא יגיד שלרגע לא הפסיק ללכת.
הגאולה מגיעה כמו השמש בזריחה: נראה לנו שהיא עולה לאט-לאט, אבל היא לא מפסיקה לעלות לרגע! היא עולה ועוברת יעד ועוד יעד, ואז היא מאירה מהר יותר ויותר.
ומה הסוד שלה? היא לא מפסיקה ללכת! קמעא קמעא.
בפעולה הזאת נצא עם החניכים למסע. המסע נראה איטי מאוד, אבל הוא הכי דינמי ומתקדם שיש. בואו נגלה את הסוד של התהליך שאינו נפסק לרגע.
בני עקיבא חרתה על דגלה את הסיסמה “תורה ועבודה”. סיסמה זו מלווה את התנועה מראשית דרכה ועד עצם היום הזה. בפעולה זו נבקש להעמיק במושגים תורה ועבודה וביחסים שביניהם באמצעות חזרה למקורות שהובילו את התנועה לראות בביטוי זה סמל לדרכה. כמו כן נרצה לברר אם והיכן אנו מממשים את הערכים האלה.
בני עקיבא חרתה על דגלה את הסיסמה “תורה ועבודה”. סיסמה זו מלווה את התנועה מראשית דרכה ועד עצם היום הזה. בפעולה זו נבקש להעמיק במושגים תורה ועבודה וביחסים שביניהם באמצעות חזרה למקורות שהובילו את התנועה לראות בביטוי זה סמל לדרכה. כמו כן נרצה לברר אם והיכן אנו מממשים את הערכים האלה.
לכל משפחה יש מסורת של מנהגים, סיפורים, שירים וזיכרונות. למה צריך בכלל מסורת? למה להיתקע בעבר ולא להביט עם הפנים קדימה? החברים יבינו מהי חשיבותה של המסורת וילמדו על כך מכל הדורות – מאברהם אבינו ועד היום.
מה המקום של התורה במדינת ישראל כיום? בפעולה זו נברר זאת ונגלה כי רבים מאוד “נשבים בקסמה לפניה, משתגעים מתלהטים אחריה”. בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה מחודשת של עולם התורה וביכולת שלו לצאת מבין כותלי בית המדרש אל הציבוריות הישראלית. נחשוב יחד מה הן השאיפות הבאות בתחום זה: למה אנו הומים כיום?
אנחנו הורסים? אנחנו מלכלכים? בואו נודה על האמת – אנחנו לא כ”כ הרסניים. קצת.. לפעמים.. כן לפעמים לא כל כך שמים לב. נכון, הרבה יותר קל להתעלם…
בעוד שבועות אחדים תסתיים שנת הלימודים ותלמידי ישראל יצאו לחופש הגדול.
החופש הגדול הוא שיא עצום בשנה שמאפשר לתלמידים להתאושש משנת הלימודים, להתאוורר, ליהנות ולהתכונן לקראת שנת לימודים חדשה. האתגר הגדול שטומן בחובו החופש הגדול הוא היכולת לבחור כיצד תיראה החופשה ולא להיגרר ולהיסחף אחרי אין-סוף פיתויים המושכים את הלב אך אינם תורמים לבניין האישיות ואף עלולים להרוס תהליכים חינוכיים שנבנו במהלך השנה.
מחוז שרון–שומרון בחר לעסוק הקיץ, בעקבות את מהחלטות הוועידה, בנושא התרבות. התרבות מקיפה את כל הווייתנו; ביום-יום אנו עטופים באמצעי מדיה מרובים שמשפיעים עלינו רבות בלי שנשים לב: שלטי חוצות, פרסומות ברדיו, ביוטיוב, בטלוויזיה, בפייסבוק ועוד… על אחת כמה וכמה בחופש הגדול, שבו אנו עלולים למצוא את עצמנו שעות על גבי שעות שקועים בטלפון ובמחשב או מול הטלוויזיה.
חופש תשע”ח
המוקד של הנושא יהיה במעבר לאקטיביות של הסניף ליצירת תרבות ערכית ומשמעותית מתוך הבנה שהנפש שלנו רוצה להתמלא, ואנו בוחרים במה היא תתמלא. אילו חוויות, ערכים ומימוש עצמי אנו בוחרים לשים במרכז היום-יום שלנו בחופש הגדול?
רציונל:
התרבות היא חלק בלתי נפרד מחיינו. מצד אחד היא מקיפה אותנו ומשפיעה עלינו דרך המדיה, הספרים, האופנה, הדיבור, האוכל ועוד, ומצד שני חשוב לדעת שאנו גם יכולים וצריכים להשפיע על עיצובה בחיינו החברתיים והאישיים, ולא רק לצרוך את מה שמגישים לנו. בפעולה זו נלמד מהי תרבות ומה מצבה במדינה היום ונעסוק בשאלה איזו תרבות נרצה לצרוך ולעצב.
לצפייה ולהורדה של הלימוד בקובץ PDF לחצו כאן
