איתור סניפים וכפרי בוגרים
“ירושלים אורו של עולם”. ירושלים היא עיר הקודש של היהודי, עיר שבה מקום המקדש, מקום אבן השתייה שממנה הושתת העולם. ירושלים היא המקום שדרכו הקב”ה משרה את שכינתו בעולם. בלימוד זה נעמיק מתוך המקורות במעלת ירושלים, קדושתה וחשיבותה, נבין את עוצמת הקשר שלנו לירושלים מכוח כל העבר של העם ומכוח העתיד שעוד צפוי לנו, ומתוך כך נתחבר לעיר הקדושה עוד יותר גם בהווה.
לאחר שכולם ישתפו באסוציאציה, שאלו:
קראו או בקשו מאחד החברים לקרוא פסוקים שבהם מוזכרת ירושלים בתורה:
רמב”ן על הפסוק: “ומלכי צדק מלך שלם. היא ירושלים, כעניין שנאמר: ‘ויהי בשלם סוכו'”.
רש”י על הפסוק: “ארץ המוריה. ירושלים, וכן בדברי הימים: ‘לבנות את בית ה’ בירושלים בהר המוריה'”.
אפשרות להסבר: זהו לא המקרה היחיד שבו הקב”ה מסתיר מקומות חשובים וקדושים: לאברהם נאמר “לֶךְ לְךָ… אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ”, ובעקדת יצחק “קַח נָא אֶת בִּנְךָ… וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ”. כדי להגיע למקומות חשובים וקדושים צריך תהליך, מגיעים אל המקום לאט-לאט ובהדרגה, לא חושפים מייד את המקום. גם לירושלים מגיעים לאט-לאט, ואפילו עכשיו ירושלים עוד לא שלנו בשלמותה, אנחנו עדיין בדרך ומתקרבים אל ירושלים השלמה.
מעבר לכך הסתרת שם המקום מפשט פסוקי התורה מלמדת אותנו שלא פשוט כל כך להבין את ירושלים. הסוד של העיר הקדושה הזו עמוק מאוד, ואי אפשר לחשוף אותו לכל אחד. ירושלים היא עיר מיוחדת וקדושה, עיר שלא נבנתה כדי לאכלס בה תושבים כמו כל עיר אחרת, אלא כדי להיות המקום שבו הקב”ה משכין את שמו באופן המובהק ביותר. ולכן היא נבחרה להיות מקום המקדש, מקום המלכות ומקום הסנהדרין.
קראו (או בקשו מאחד החברים לקרוא) מאמרי חז”ל על ייחודה של ירושלים:
“וקמת ועלית אל המקום: מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, וארץ ישראל גבוהה מכל ארצות” (זבחים נד ע”ב).
רש”י: “למדנו שירושלים גבוהה מכל ארץ ישראל” (יהושע טו, ג).
“עשרה קבים יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים, ואחד כל העולם כולו” (קידושין מט ע”ב).
אפשרות להסבר: כשחז”ל אומרים “גבוהה” הם כמובן אינם מתכוונים למדד גאוגרפי אלא למדד רוחני. ירושלים היא המקום הקדוש ביותר בעולם, המקום הכי קרוב לא-לוהים, הכי רוחני. כמו שבכל אדם יש גוף ונשמה, אם העולם הוא הגוף, ארץ ישראל היא הנשמה שלו, ואם ארץ ישראל היא הגוף, ירושלים היא הנשמה שלה.
ירושלים היא גם עיר יפה מאוד, כמובן, אך הכוונה העיקרית של חז”ל היא ליופי הרוחני. יופי שרואים פחות דרך העיניים ויותר דרך הלב והנשמה.
קראו (או בקשו מאחד החברים לקרוא) מקורות:
“בקומו להתפלל, אם היה עומד בחו”ל – יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל, ויכוון גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקודשים. היה עומד בארץ ישראל – יחזיר פניו כנגד ירושלים, ויכוון גם למקדש ולבית קדשי הקודשים” (שו”ע אורח חיים צד, א).
“‘שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה, שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה’. מכאן אמרו: כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה” (תענית ל ע”ב).
ירושלים היא עיר של שלום: תהלים קכב: “יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו… שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ”. בחלוקת הארץ לא חילקו את ירושלים לשום שבט, היא נמצאת בין נחלת יהודה (הבן של לאה) ובין נחלת בנימין (הבן של רחל) כדי לאחד את העם סביב ירושלים.
ראינו שבתורה קוראים לירושלים בדרך נסתרת “וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם”, ו”בְּהַר ה’ יֵרָאֶה”. מכאן מורכב השם “ירו-שלים”: מהמילים “יראה” ו”שלם”. מצד אחד זו עיר היראה, עיר הקדושה והרוחניות, ומצד שני זו עיר השלום, עיר השלמות.
ולעתיד לבוא תחזור ירושלים עצמה להיות גן עדן. ישעיהו נא, ג: “כִּי נִחַם ה’ צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה'”.