תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה:

א. מה בראש?

.
לקראת המשחקים הקרובים חלקו את החניכים לשתי קבוצות. תנו לקבוצות כמה משימות, והקבוצה שתמלא אותן מהר יותר – תנצח.

.

1. לא נפסיק לשיר – קראו מילה מהרשימה, וכל קבוצה בתורה תצטרך למצוא שיר שהמילה נזכרת בו. אם קבוצה אחת אינה מוצאת עוד שירים בתורה – הקבוצה האחרת תנצח, ועוברים למילה הבאה.

.

המילים: ים, תורה, גיבור, אוהב, יחד, יפה, ישראל.
.

2. השלמת שירים – חלקו לכל קבוצה שיר של בני עקיבא (נספח 1). הקריאו אותו, ובכל פעם שתגיעו למילה חסרה – בקשו מהחניכים להשלים אתכם. לאחר מכן עשו זאת בשיר עכשווי שהחניכים מכירים.

.
המטרה היא להראות לחניכים שהם מכירים טוב יותר שירים העוסקים בתכנים רדודים ושטחיים משהם מכירים את שירי בני עקיבא, לכן עליכם לבחור שיר שהחניכים אוהבים ומכירים, ומייצג תפיסת עולם רדודה.
.

3. זיהוי תמונות – הראו לחניכים תמונות (נספח 2), ויהיה עליהם לזהות מה הן מייצגות.
   .
4. שאלות ידע – שאלו את החניכים שאלות טריוויה על ערכי תורה ועבודה (נספח 3) ועל נושאים שמעסיקים אותם ביום-יום.
   .
   המטרה היא להראות לחניכים שהם מתעסקים יותר בתכנים רדודים משהם עוסקים בערכי בני עקיבא, לכן עליכם לשאול שאלות בנושאים שהחניכים ידעו לענות עליהם (למשל שאלות על תכנית טלוויזיה שטחית, כדורסל וכד’).

.
בסוף המשחקים שאלו את החניכים:

.

• על אילו שאלות ידעתם לענות ביתר בקלות? מה זה אומר על תחומי העניין שלנו? למה זה מעניין אותנו יותר?
• קחו כדוגמה את השירים – למה אנחנו אוהבים יותר את השיר העכשווי ההוא? אילו ערכים הוא מייצג? האם הערכים הללו הם הערכים החשובים לנו ביותר בחיים?
• אילו ערכים עומדים במרכז החיים שלנו? איך השייכות לבני עקיבא קשורה לזה?

.

בקשו מכל חניך וחניכה לומר עד כמה הם אוהבים את בני עקיבא מ-1 עד 10, ולהסביר מדוע.
.

ב. תורה ועבודה – הילכו שניהם יחדיו?
.

1. הצבעה – פזרו על הרצפה כרטיסים עם כל מיני פעולות; חלקן קשורות יותר למושג ‘תורה’ וחלקן למושג ‘עבודה’, חלקן קשורות להווה וחלקן לעתיד (נספח 4). ערכו הצבעה בין החניכים: מהן שתי הפעולות שאם נממשן נהיה ‘חברי בני עקיבא אידאליים’?
   .

סביר להניח שתיבחר פעולה אחת שקשורה ל’תורה’ ופעולה אחת שקשורה ל’עבודה’.
.

שאלו את החניכים: מדוע נבחרו דווקא הפעולות האלה? האם אנחנו רוצים לחיות חיים של חצי-חצי, פשרה, גם וגם? האם מטרת בני עקיבא היא לשאוף לבינוניות או שיש דרך להגשים את שני הערכים בלי שהם יבואו זה על חשבון זה?
.

2. פזרו על הרצפה ציורים (עיגול מעל עיגול, עיגול בתוך עיגול, שני עיגולים צמודים, עיגול קטן יוצא מתוך עיגול גדול וכד’), ובקשו מהחניכים לבחור איזה ציור מבטא לדעתם את הקשר בין תורה ועבודה, ולהסביר מדוע.
   .

אפשר להרחיב את הדיון ולשאול איזה מהערכים ‘תורה’ ו’עבודה’ חשוב יותר? האם ‘העבודה’ נכללת בתוך התורה (בין אדם לחברו, עשייה חברתית וכו’) או שיש חידוש בתוספת ‘עבודה’?
.

סכמו והציעו תשובה לשאלות ששאלתם: הערכים ‘תורה’ ו’עבודה’ אינם באים זה על חשבון זה אלא להפך, יונקים זה מזה (שני עיגולים שיש ביניהם חפיפה). תנועת בני עקיבא מציבה לנו דרישה להיות לא רק אנשים שלומדים ומתפללים וגם לא רק אנשים שעושים למען הכלל אלא לחיות את שני הערכים, כל אחד ב-100%, בשלמות!
.

הכוח לעשייה נובע מתוך התורה, וכן להפך, התורה אינה יכולה להישאר באוויר אלא חייבת לרדת לחיים, לתכלס.
.

סיכום :

.

לחיות את זה!

.

קראו את הקטע שכתב שח”ל (נספח 5)

.
תוך כדי הקראת הקטע כדאי לעצור מדי כמה משפטים ולהסביר במילים שלכם, כדי שהחניכים לא ‘יאבדו’ אתכם באמצע…
.

השייכות לבני עקיבא אינה מתבטאת רק במספר הפעולות שאנו מגיעים אליהן אלא בשייכות הרעיונית, בשאלה אם אנו מזדהים עם הערכים של בני עקיבא, האם הם חשובים לנו ואנו משתדלים לחיות לאורם, או שאנו ממשיכים לחיות חיים בינוניים ורגילים…
.

מטרתנו היא שהחניכים יצאו מהפעולה עם נקודה למחשבה, שישאלו את עצמם האם הם שותפים לתנועה הזו – על מנת שיבחרו בה מחדש, מתוך הבנה שלמה יותר של משמעות הבחירה הזו.

.

הצעה לצ’ופר:

“נכון, אתם אנשים כשרים, אך לא לזאת הייתה כוונתי. רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים!” (ר’ נחמן)

.
אנחנו יכולים להיות אנשים רגילים, ‘כשרים’, אנשים של ‘בסדר’… אבל דרישת השייכות לבני עקיבא היא להיות יותר מזה, לחיות חיים גדולים וערכיים שאינם מתפשרים בהם על שום דבר.

.

נספחים

נספח 1 –

.

מאוהלי תורה

.
מילים: הרב נריה

.
לחן: א”י מש

.
מאהלי תּוֹרָה וְשׁדּמוּת ____ (עָמֵל)

נקומה הַנּועַר, נָקוּם וְנִגְאַל

בַּתּוֹרָה נִכְבֹּשׁ, הָאֶרֶץ ____ (נַחְרֹשׁ)

קָדִימָה הַנּועַר, גּוֹאֵל הָעָם

יִשְׁגֶה דּוֹר ____ (צָעִיר), בַּכְּפָר וּבָעִיר

יַגְבִּיר מְאַמֵּץ, יתנער ____ (וְקָם).

.

תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה

שְׁאִיפַת בְּנִי עֲקִיבָא

עָלֶה וּבְנָהּ

לְמַד עֲבוֹדָה עָלֶה וּבְנָהּ

עָלָה בַּתּוֹרָה וּבָנָה ____ (בָּעֲבוֹדָה).

.

עוֹד יזל הַפֶּלֶג וְיִשְׁטֹף ____ (הַגַּל)

מֶרֶץ עָלוּמִים יַרְקִיעַ אֶל ____ (עַל)

ישע ופדות, טֹהַר יְלָדוֹת,

בַּכֹּחַ, בְּ____ (אֹמֶץ), זוֹ הַתְּעוּדָה

יֵלְכוּ רְבָבוֹת בְּדַרְכֵי אָבוֹת

יָקִימוּ חַיֵּי ____ (תּוֹרָה) וַעֲבוֹדָה.

.

תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה….

.

נספח 2 –

.
נספח 3 –

.
שאלות על בני עקיבא, על תורה ועל עבודה:
.

• מה היה שמו של מי שהקים את תנועת בני עקיבא? (יחיאל אליאש)
• עד איזו שעה ביום מותר להתפלל שחרית? (חצות היום)
• מהו ‘קו העוני’? (מדד חברתי-כלכלי, המתייחס לרמות ההכנסה של אדם או של משפחה)
• מי המציא את הססמה ‘תורה ועבודה’ (הרב שמואל חיים לנדאו, שח”ל)
• איפה מותר לברך ברכת המזון? (חובה לברך במקום שבו אכלנו, ולכל הפחות שנראה את המקום שבו אכלנו)
• כמה ניצולי שואה חיים היום בישראל? (200,000)

.

נספח 4 –
.

• להיות בחור ישיבה
• להיות אחות בבית חולים
• להתנדב כשהמורה מבקשת עזרה לארגן ערב כיתה
• להקים יישוב חדש ביהודה ושומרון
• להתחתן וללדת שמונה ילדים
• ללמוד בחברותא עם חבר, אבא, מדריך וכד’
• לחתום קבע בצה”ל
• לנסוע לשליחות ברוסיה וללמד את הילדים עברית ויהדות
• להתפלל במניין
• להיות רפתן בקיבוץ
• להתנדב עם זקנים
• להיות רב
• להרים לכלוך מהרצפה ברחוב
• להיות חבר כנסת
• לעזור לאימא בכל מה שהיא מבקשת
• להיות סופר סת”ם

.

נספח 5 –

.
“כשאנו רוצים לדעת עד כמה גדלה הצלחת איזו תנועה בחיים, רגילים אנו לדון על פי כמות הדוגלים בשמה – ואמנם, אין לנו אמת מידה אחרת בלתי אם לדעת מספר חבריה. אבל באמת עלינו לחקור בתחילה עם היכה הרעיון הרוחני של המפלגה שורש בליבות הנמנים על צבאה. כי יש אשר תגדל התנועה ורבו חבריה, מבלי אשר יחדור הרעיון לתוך רוחם, כי אם במסיבות חיצוניות נספחו לנושאי דגלה הגשמי, הצורה החיצונית בחיים, ולא ישימו על לב אם באמת רוח המפלגה מתאים להלך רוחם ומחשבותיהם הפנימיות. כדבר הזה אנו רואים בהתפתחות התנועה הציונית. התנועה הזאת גדלה בעת האחרונה שבעתיים מאשר חיכינו, וחבריה הולכים ורבים מיום ליום, אבל האם נוכל לשפוט מזה כי הרעיון הרוחני ילד לנו את אלה בחדור אל ליבם? ספק גדול! אפשר כי לא ההכרה בצדקה ואמיתותה של ההשקפה הציונית הביאה את אלה למחננו, כי הצרות והרדיפות שמצאו את עמנו בעת האחרונה בגולה והכוכב המזהיר שעלה על שמינו בארץ אבותינו, המה קירבו את הרחוקים והשיבו אותם על ציון”.

.
כלומר, הקריטריון להצלחת תנועה רוחנית אינו מספר החברים בה אלא מספר החברים בתנועה שהרעיונות האידאולוגיים נחקקו בלבם!
.

“… והרי אנו רואים כי עתה, כשהשעה דורשת קרבות ומסירות נפש, כשנחוץ להקדיש כוחות יותר גדולים מאשר לקנות את ‘שקל הגאולה’ ולשיר את שיר ‘התקווה’, הננו עומדים חלשים, רפי אונים ואין לנו הכוחות הדרושים, ואנחנו תמהים ושואלים: איה המונים שנסחפו בעת האחרונה אל דגל הציונות? האנשים, שבלי יגיעת מוח ועבודת רוח, ורק בעזרת מאורעות חיצוניים באו אלינו – אינם מסוגלים להקדיש כוחותיהם ולמסור נפשותיהם. מסוגלים לזה רק אנשים שרעיון התחייה ממלא את לבם ומוחם, אנשים שעל פי הכרה עמוקה ובינה חודרת לתוך תוכו של האידיאל הלאומי נעשה רגש התחייה לחלק מנשמתם, ואנשים כאלה, הוי, מה מועטים הם”.
.

(ר’ שמואל חיים לנדוי, מתוך הספר ‘להיות תנועה של עם’)
.