איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתבשבוע זה אנו רוצים להעצים את התלהבות החניכים מהתנועה ואת החיבור שלהם אליה, לא על ידי הצגת הפן החברותי של התנועה אלא על ידי הבנת הדרישה של בני עקיבא מאתנו להיות אנשים גדולים החיים חיי תורה ועבודה בשלמותם.
.
לקראת המשחקים הקרובים חלקו את החניכים לשתי קבוצות. תנו לקבוצות כמה משימות, והקבוצה שתמלא אותן מהר יותר – תנצח.
.
.
המילים: ים, תורה, גיבור, אוהב, יחד, יפה, ישראל.
.
.
המטרה היא להראות לחניכים שהם מכירים טוב יותר שירים העוסקים בתכנים רדודים ושטחיים משהם מכירים את שירי בני עקיבא, לכן עליכם לבחור שיר שהחניכים אוהבים ומכירים, ומייצג תפיסת עולם רדודה.
.
.
בסוף המשחקים שאלו את החניכים:
.
.
בקשו מכל חניך וחניכה לומר עד כמה הם אוהבים את בני עקיבא מ-1 עד 10, ולהסביר מדוע.
.
סביר להניח שתיבחר פעולה אחת שקשורה ל’תורה’ ופעולה אחת שקשורה ל’עבודה’.
.
שאלו את החניכים: מדוע נבחרו דווקא הפעולות האלה? האם אנחנו רוצים לחיות חיים של חצי-חצי, פשרה, גם וגם? האם מטרת בני עקיבא היא לשאוף לבינוניות או שיש דרך להגשים את שני הערכים בלי שהם יבואו זה על חשבון זה?
.
אפשר להרחיב את הדיון ולשאול איזה מהערכים ‘תורה’ ו’עבודה’ חשוב יותר? האם ‘העבודה’ נכללת בתוך התורה (בין אדם לחברו, עשייה חברתית וכו’) או שיש חידוש בתוספת ‘עבודה’?
.
סכמו והציעו תשובה לשאלות ששאלתם: הערכים ‘תורה’ ו’עבודה’ אינם באים זה על חשבון זה אלא להפך, יונקים זה מזה (שני עיגולים שיש ביניהם חפיפה). תנועת בני עקיבא מציבה לנו דרישה להיות לא רק אנשים שלומדים ומתפללים וגם לא רק אנשים שעושים למען הכלל אלא לחיות את שני הערכים, כל אחד ב-100%, בשלמות!
.
הכוח לעשייה נובע מתוך התורה, וכן להפך, התורה אינה יכולה להישאר באוויר אלא חייבת לרדת לחיים, לתכלס.
.
.
לחיות את זה!
.
קראו את הקטע שכתב שח”ל (נספח 5)
.
תוך כדי הקראת הקטע כדאי לעצור מדי כמה משפטים ולהסביר במילים שלכם, כדי שהחניכים לא ‘יאבדו’ אתכם באמצע…
.
השייכות לבני עקיבא אינה מתבטאת רק במספר הפעולות שאנו מגיעים אליהן אלא בשייכות הרעיונית, בשאלה אם אנו מזדהים עם הערכים של בני עקיבא, האם הם חשובים לנו ואנו משתדלים לחיות לאורם, או שאנו ממשיכים לחיות חיים בינוניים ורגילים…
.
מטרתנו היא שהחניכים יצאו מהפעולה עם נקודה למחשבה, שישאלו את עצמם האם הם שותפים לתנועה הזו – על מנת שיבחרו בה מחדש, מתוך הבנה שלמה יותר של משמעות הבחירה הזו.
.
הצעה לצ’ופר:
“נכון, אתם אנשים כשרים, אך לא לזאת הייתה כוונתי. רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים!” (ר’ נחמן)
.
אנחנו יכולים להיות אנשים רגילים, ‘כשרים’, אנשים של ‘בסדר’… אבל דרישת השייכות לבני עקיבא היא להיות יותר מזה, לחיות חיים גדולים וערכיים שאינם מתפשרים בהם על שום דבר.
.
.
מאוהלי תורה
.
מילים: הרב נריה
.
לחן: א”י מש
.
מאהלי תּוֹרָה וְשׁדּמוּת ____ (עָמֵל)
נקומה הַנּועַר, נָקוּם וְנִגְאַל
בַּתּוֹרָה נִכְבֹּשׁ, הָאֶרֶץ ____ (נַחְרֹשׁ)
קָדִימָה הַנּועַר, גּוֹאֵל הָעָם
יִשְׁגֶה דּוֹר ____ (צָעִיר), בַּכְּפָר וּבָעִיר
יַגְבִּיר מְאַמֵּץ, יתנער ____ (וְקָם).
.
תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה
שְׁאִיפַת בְּנִי עֲקִיבָא
עָלֶה וּבְנָהּ
לְמַד עֲבוֹדָה עָלֶה וּבְנָהּ
עָלָה בַּתּוֹרָה וּבָנָה ____ (בָּעֲבוֹדָה).
.
עוֹד יזל הַפֶּלֶג וְיִשְׁטֹף ____ (הַגַּל)
מֶרֶץ עָלוּמִים יַרְקִיעַ אֶל ____ (עַל)
ישע ופדות, טֹהַר יְלָדוֹת,
בַּכֹּחַ, בְּ____ (אֹמֶץ), זוֹ הַתְּעוּדָה
יֵלְכוּ רְבָבוֹת בְּדַרְכֵי אָבוֹת
יָקִימוּ חַיֵּי ____ (תּוֹרָה) וַעֲבוֹדָה.
.
תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה….
.
.
שאלות על בני עקיבא, על תורה ועל עבודה:
.
.
.
.
“כשאנו רוצים לדעת עד כמה גדלה הצלחת איזו תנועה בחיים, רגילים אנו לדון על פי כמות הדוגלים בשמה – ואמנם, אין לנו אמת מידה אחרת בלתי אם לדעת מספר חבריה. אבל באמת עלינו לחקור בתחילה עם היכה הרעיון הרוחני של המפלגה שורש בליבות הנמנים על צבאה. כי יש אשר תגדל התנועה ורבו חבריה, מבלי אשר יחדור הרעיון לתוך רוחם, כי אם במסיבות חיצוניות נספחו לנושאי דגלה הגשמי, הצורה החיצונית בחיים, ולא ישימו על לב אם באמת רוח המפלגה מתאים להלך רוחם ומחשבותיהם הפנימיות. כדבר הזה אנו רואים בהתפתחות התנועה הציונית. התנועה הזאת גדלה בעת האחרונה שבעתיים מאשר חיכינו, וחבריה הולכים ורבים מיום ליום, אבל האם נוכל לשפוט מזה כי הרעיון הרוחני ילד לנו את אלה בחדור אל ליבם? ספק גדול! אפשר כי לא ההכרה בצדקה ואמיתותה של ההשקפה הציונית הביאה את אלה למחננו, כי הצרות והרדיפות שמצאו את עמנו בעת האחרונה בגולה והכוכב המזהיר שעלה על שמינו בארץ אבותינו, המה קירבו את הרחוקים והשיבו אותם על ציון”.
.
כלומר, הקריטריון להצלחת תנועה רוחנית אינו מספר החברים בה אלא מספר החברים בתנועה שהרעיונות האידאולוגיים נחקקו בלבם!
.
“… והרי אנו רואים כי עתה, כשהשעה דורשת קרבות ומסירות נפש, כשנחוץ להקדיש כוחות יותר גדולים מאשר לקנות את ‘שקל הגאולה’ ולשיר את שיר ‘התקווה’, הננו עומדים חלשים, רפי אונים ואין לנו הכוחות הדרושים, ואנחנו תמהים ושואלים: איה המונים שנסחפו בעת האחרונה אל דגל הציונות? האנשים, שבלי יגיעת מוח ועבודת רוח, ורק בעזרת מאורעות חיצוניים באו אלינו – אינם מסוגלים להקדיש כוחותיהם ולמסור נפשותיהם. מסוגלים לזה רק אנשים שרעיון התחייה ממלא את לבם ומוחם, אנשים שעל פי הכרה עמוקה ובינה חודרת לתוך תוכו של האידיאל הלאומי נעשה רגש התחייה לחלק מנשמתם, ואנשים כאלה, הוי, מה מועטים הם”.
.
(ר’ שמואל חיים לנדוי, מתוך הספר ‘להיות תנועה של עם’)
.