איתור סניפים וכפרי בוגרים
אחרי שעסקנו בפעולה הקודמת בחיבור התנועה ללב החניכים, נרצה כעת לעסוק בהפצת אור התנועה ובחיבורה ללב של השבט, הסניף והכלל. לשם כך נצא לפעולה השונה מהפעולות הקודמות – למשחק ‘סוף הדרך’ שווה עם משימות בשיתוף אנשים מסביבת המגורים שלנו.
פעולה זו שונה מקודמותיה מכיוון שאנו רוצים ליצור אפשרות להגיע אל הכלל ולחשוף אותו לתנועת בני עקיבא. אפשר למצוא באינטרנט עוד משימות.
בשלוש הפעולות האחרונות דיברנו על פנים מגוונות של ההמיה לארץ ישראל ושל שיבת ציון: על מרכזיותה של ההמיה לציון בתודעה היהודית בגלות, על העלייה לארץ והאתגרים שהיא מזמנת לעולים ועל הכוח של היחיד בתנועה הגדולה של העם כולו. בפעולה הזו נחלום! מתוך התגשמות ההמיה לציון נלמד על הכוח והעוצמה של חלום.
יש סניפים בארץ ובעולם, יש פעולות ויש טיולים, יש כפרי סטודנטים, גרעיני נח”ל, גרעיני שינש”ינים, גרעיני שירות לאומי, יש קהילות בוגרים… התנועה לא מפסיקה לפעול כל הזמן, ובכל כך הרבה מישורים! שבת תנועה זו הזדמנות לעצור לרגע, להתבונן על המפעל הגדול הזה ולשאול את עצמנו: מה זו בעצם תנועת בני עקיבא? מה ערכי היסוד שלה? מה החידושים שהיא מביאה לעולם? בפעולה זו ניגע בערכים עליהם מושתתת התנועה בה אנו חברים, נבין את הייחודיות שלהם ונחשוב מה זה דורש מאיתנו היום?
בפעולה נתמקד בהבנת הייחודיות של המושג “תורה ועבודה” ושל הערך שבני עקיבא חרטה על דגלה “להיות תנועה של עם”.
בפעולת הבסיס ננסה להבין יחד מה משמעות החזון, החלוציות והמסירות. מתוך מבט על המסר המשמעותי של חוקת התנועה: “לחנך דור מסור לעמו, ארצו, תורתו ומדינתו”, ומתוך מסע קצר לדמותו של הרב נריה – אחד ממייסדי התנועה – איש חזון ועשייה, ננסה להבין מה משמעות הקמת התנועה וכיצד אנו מתחברים היום לחלוציות ולמסירות בדור שהכול נראה בו לכאורה מובן מאליו ולא ניתן לשינוי של ממש.
אנחנו חיים בעידן שלגיטימי לקדש בו את ה’אני’; יש אנשים שמרכז חייהם הוא הדאגה לרווחה הפרטית שלי וההתעסקות בעצמי ובמה שאשיג מכל דבר… האם אנחנו חלק מהמציאות הזאת? האם במציאות כזאת מסירות נפש לעם ישראל היא רלוונטית? האם יש אנשים שמוכנים לקבל עליהם את המשימה הזאת? ומה יקרה אם לא יהיו?
“השמיים שמיים לה’, והארץ נתן לבני אדם”. אנו חיים בעולמו של הקב”ה, ועם הזכות הזו מגיעה גם חובה לפתח את העולם ולשכללו. העולם אינו מגיע אלינו ‘מוכן לשימוש’, אלא עלינו לעמול כדי שנוכל ליהנות ממנו. שנת השמיטה, שבה שמיטת הקרקע מגבילה את מעורבותנו בעולם, מדגישה דווקא את האחריות שניתנת לנו מראש על מה שקורה בעולם – כל אחד לפי כוחו ויכולתו.
כללים וחוקים נשמעים לנו כמו דברים ששייכים לבית הספר, אבל האמת היא שבכל מקום יש חוקים, ואפילו במקומות שאין חוקים יש חוק – שבמקום הזה לא מתנהלים לפי חוקים…
גם בתנועה יש חוקים נעימים וטובים שעוזרים לתנועה להיות שמחה ופעילה! מטרת הפעולה היא להסביר לחניכים על התנהלות התנועה כדי שידעו מה מצופה מהם כחברים בתנועה וכן שידעו איך מתנהלים הדברים בכלל.
כדי להתחבר לבני עקיבא ולהבין למה אנו באמת רוצים להיות בתנועה הזו, אנחנו צריכים להכיר את ההיסטוריה שלה ואת האידאולוגיות שלה. נכיר מקרוב את האנשים הקשורים להקמת התנועה, נחקור את סיסמת התנועה ואת ההמנון שלה ומתוך זה נתחבר לאמת ולאור של בני
מתי בפעם האחרונה עשית משהו בפעם הראשונה? זו לא רק פרסומת למיץ אלא גם דרך חיים!
בפעולה ננסה ללמוד על קיום מצוות ועל חיי תורה מתוך שמחה והתלהבות ומתוך בירור דרכנו לקראת חגיגת בר המצווה ובת המצווה של חניכינו. דווקא בגלל הייחודיות של הגיל הזה עניין קיום המצוות הוא מורכב ולא ברור, ואנחנו כתנועה וכאנשי חינוך באים מתוך אמירה ברורה – דרכנו היא דרך התורה ומתוכה אנחנו פועלים וחיים.
פעולה לשבט נבטים להיכרות עם בני עקיבא. נפגוש אנשים מעניינים, נשמע מושגים חדשים
חוגגים 90 שנה לבני עקיבא, וכל אחד יכול להזדהות עם התנועה ולהרגיש חלק ממנה. חשוב לנו שכל חניך וחניכה ירגישו שהם חלק בלתי נפרד מהתנועה ושהתנועה היא חלק בלתי נפרד מהם. לכן בפעולה זו נרצה לגרום לחניכים הרגשת שייכות אישית לתנועה אגב היכרות עם התנועה ועם ערכיה.
שבת תנועה היא הזדמנות עבורנו להיזכר בהקמת התנועה, ומתוך כך לבחון היכן היא נמצאת בחיים שלנו, כיצד בני עקיבא היא כלי עבורנו לקדם את המציאות.
בפעולה הקודמת הבנו מדוע חשוב לחלום, ובפעולה זו ננסה לברר אילו כלים נדרשים מאיתנו כדי לחלום חלומות גדולים. דרך דמויות וחלומות לאורך ההיסטוריה נבין אילו תכונות אנו צריכים כדי לחלום גם כיום, בסיטואציות היום-יומיות שאנו חווים.
כולנו אוהבים את המשפחה, היא מיטיבה איתנו, היא הקרקע היציבה מתחת לרגלינו. בפעולה זו נזהה את השורשים של המשפחה ושל המסורת ואת המעורבות שלהם בחיינו, נבין כי את הביטחון שלנו ואת הבית החם והטוב אנחנו מקבלים מההורים ומשאר בני המשפחה, ונכיר להם טובה על כך.
הדמויות המייסדות של התנועה השפיעו רבות על עיצובה כפי שאנו מכירים אותה היום. בפעולה זו נבקש להכיר מקרוב את הדמויות, את התכונות המרכזיות שהובילו אותן ואת מורשתן. כמו כן נבקש לברר מה אנו יכולים לקחת מדמויות אלה לחיינו היום.
כמה אנשים יש בעולם? מיליארדים! כמה מתוכם חוללו שינוי משמעותי בעולם? מעטים מאוד. כמה מהם הצליחו להשפיע על עם שלם? יחידים.
היום נפגוש שלושה אנשים שהשפיעו מאוד על תנועת בני עקיבא, ולמעשה בזכותם ובתמיכתם התנועה קמה, ועל ידי כך הם השפיעו על עם ישראל כולו.
הפעולה הזאת תעסוק בחיבור של הרב משה צבי נריה ושל יחיאל אליאש לתנועת בני עקיבא.
ציוד: תמונות של הדמויות ומעטפות למשחק.
‘ממחר דיאטה’, מכירים את ההחלטה הזאת? מכירים את מה שבא בעקבותיה?… כמה קשה למלא החלטה שקיבלנו? בדיוק בשביל זה יש חבורה, שבט, תנועה. יחד נגשים את ההחלטות שהתקבלו בוועידה הארצית! בפעולה זו נתחבר לחשיבות העשייה ומימוש ההחלטות.
המשחק הוא משחק מסלול נחש (מסמל את הדרך של בני עקיבא לאורך השנים). במהלך הדרך יש שאלות, משימות ומשחקים על בני עקיבא שמקיפים את התנועה מכיוונים שונים ועוסקים בערכי התנועה ובהיסטוריה שלה, מספקים מידע על התנועה ותורמים להרגשת השייכות של כל חניך וחניכה לתנועה.
מצורפת דוגמה למסלול (נספח 1).
לרגל שנת התשעים לבני עקיבא נרצה לחבר את החניכים ליסודות שעליהם התנועה מושתתת. בפעולה זו נעסוק בחשיבות של סמל והמנון בכלל ובחשיבותם של הסמל וההמנון בתנועה בפרט ונלמד על תוכן ההמנון ועל מרכיבי הסמל באמצעות חיבור למציאות הסובבת אותנו היום.
אם אני מקיים מצוות, מה הבעיה בהתחברות לתרבות היוונית?
בשבת פתיחת חודש ארגון נציין בתנועה את ‘שבת הנני’. בפרשת השבוע, פרשת וירא, נשמעה לראשונה קריאת ‘הנני’ מאברהם אבינו, והיא מהדהדת בהיסטוריית העם היהודי עד ימינו, מגלמת התייצבות למשימה, מסירות אליה ונכונות לקבל אחריות לביצועה.
כמו כן שבת זו היא אחד ממפעלי ההנצחה של מו”ר הרב חיים דרוקמן זצ”ל, שבעוד כמה שבועות יחול יום השנה לפטירתו.
בפעולה זו ניגע במושג ‘הנני’ בצורה רחבה מתוך בחינתו הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. נתחבר לדמותו של הרב דרוקמן, אשר משמשת דגם מובהק לאדם שכל חייו היו מענה מתמיד לקריאה זו, וניפגש עם דמויות נוספות שפעלו מתוך קריאת ‘הנני’ בחודשי המלחמה שעוברת עלינו.
חניכי השבט מתחילים את דרכם בתנועה רבת ערכים ופעלים בעם ישראל בכלל ובציונות הדתית בפרט, תנועה שיש לה שפה ייחודית. דרך הפעולות יקנו לעצמם החברים הצעירים בתנועה את שפת התנועה ויכירו את התנועה מראשיתה ועד ימינו, ילמדו מהי דרכה, מי היו מקימיה, מהם הערכים שלאורם התנועה פועלת ומהי המסגרת שבה חברי התנועה פועלים. את הפעולות מומלץ להתחיל לאחר פעולת פתיחה והיכרות עם החניכים.
“את אחיי אנוכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים” (בראשית לז, טז). כולנו מכירים את סיפור יוסף ואחיו. כולנו יודעים לתמוה על השבטים שהתנכרו לאחיהם. אך האם יכול להיות שגם אנחנו מתנהגים כך לפעמים? מתנכרים לחלקים מסוימים בעם? לא מבינים את החשיבות שבאחדותנו? האם אנו מבינים שכל חלקי העם הם אחינו ובשרנו, ועלינו לבקש את החיבור איתם? בפעולה זו נעסוק בקשר החזק והעוצמתי של עם ישראל ונבקש ליצור חיבור בין חניכינו לבין אוכלוסיות שונות בעם.
סרטון בעקבות הרב נריה זצ”ל
ברכת הרב נריה זצ”ל בעצרת היובל לישיבה בשנת תש”ן הערכה על משימות הבוגרים בעבר ותפילה לעתיד
סרטון בעקבות הרב נריה זצ”ל
מקבץ ראיונות עם הרב נריה זצ”ל
את הפעולה הקודמת סיימנו בשאלות, וכעת נרצה להמשיך להעמיק ולבנות את כושר ההתבוננות של החניכים, ובכלל את היכולת לשאול את עצמם שאלות על החיים שלהם, על עצמם, על הבחירות שלהם מתוך הבנה שאיש בעל רוח הוא איש שעסוק בהתבוננות והתפתחות, בבניית האישיות שלו. בגיל מעצב זה נרצה לעודד את החניכים להסתכל על החיים שלהם ולבחור את הדרך שלהם, לחשוב מה חשוב להם, מה מניע אותם לפעולה.
אחרי שבפעולות הקודמות עסקנו בנושא החסד, ובפעולה האחרונה הבנו שיש מעלה גדולה בלהיות אדם שרוצה להיטיב, שמחפש איפה הוא יכול לעזור ומה הוא יכול לעשות. נעלה בפעולה זו עוד שלב ונעסוק בכך שיש לנו אחריות כללית כלפי עמ”י וכלפי העולם כולו.
“כל ישראל עֲרֵבִים זה לזה”- מטבע לשון זו היצוקה לנו מימי קדם – אין זו רק מימרה נאה בעלמא, רעיון של אגדה שיש עמו זירוז של מוסר. צא ובדוק במקורות ותמצא שזהו יסוד איתן ומוצק, בנין אב בהלכה, וממנו פינה לכמה גופי תורה. ולכשתדייק תשכח (=תמצא) שנעוץ כאן כל המערך הפנימי של משמרת התורה והמצווה ביחיד ובציבור.” הרב נריה, צניף מלוכה, עמ’ 56
הגענו לנושא האחרון במערך, נושא שהוא לב לבה של התנועה – בירור יחס התנועה כלפי עם ישראל. בפעולה הקרובה נברר כיצד בני עקיבא משפיעה על המציאות ואיך זה קשור אלינו, לשבט שלנו ולסניף שלנו.
שימו לב – הפעולה מלאה ועמוסה. עברו על הפעולה מראש ובדקו אילו מהמתודות יעניינו את החניכים שלכם ויעבירו להם את המסר בצורה הטובה ביותר, והרכיבו את הפעולה בהתאם
החניך יכיר את “מאחורי הקלעים” של התנועה. החניך יבין את החשיבות בלהיות חלק מקבוצה, מציבור ומתנועה. החניך ייפגש עם המושג “חברות” ויפנים את משמעויותיו ואת החובות הנלווים אליו.
“לכל מחנך צריך שיהיו שתי אהבות ושתי אומונות.
אהבה לחניכיו ואהבה למקצוע,
אמונה בכוחותיו כמחנך, אמונה בערכים שמבקש להקנות לחניכיו,
ואמונה כי יספגו את מה שמשקיע בהם”
(הרב נריה)
למי להצביע בבחירות? לצאת להפגנה? ללכת להתנדב בעמותה הזו? איך מחליטים? מבררים. כדי להיות קשובים למציאות ולפעול בה אנחנו צריכים להיות בעלי תפיסת עולם מבוררת ולגבש עמדה בנוגע לנושאים שחשובים לנו. להבין מול מה אנחנו עומדים כדי שנדע כיצד לפעול.
אבל איך בכלל עושים את הבירור הזה? בפעולה הזו נלמד קצת איך מבררים ולמה זה חשוב. נתנסה בבירור חשיבותה של תנועת נוער שגרמה ליחיאל אליאש להתאמץ כל כך להקים את בני עקיבא.
אילו היינו מספרים לסבא של סבא שלנו שאנו בתנועת נוער דתית בארץ ישראל, חיים בביטחון ומדברים עברית, הוא לא היה מאמין לנו. דורות רבים חלמו על מציאות שאנו סבורים שהיא מובנת מאליה. בפעולה זו נפנה את המבט להתגשמות חלום התורה פה בארץ, נתבונן במה היא באה לידי ביטוי ונלמד כיצד קידם אותה הרב חיים דרוקמן זצ”ל.
למדנו בפעולה הקודמת על רוח העשייה והאחדות של עם ישראל לאורך כל הדורות, אבל איך גם אנחנו, בדור שלנו, נצליח לפעול לפי הרוח הזו? בפעולה הקרובה נחבר את החניכים לנושא “עם אשר רוח בו”.
כמו שראינו בשבועות האחרונים, כבר יש לנו מדינה יהודית, והיא משגשגת בזכות דורות שכספו אליה ופעלו למימושה ובעזרת ה’ כמובן. עם כל הטוב שפגשנו יש עוד למה להמות ויש משימות שצריך לעשות כדי לפרוח ולהתקדם. המציאות עדיין לא שלמה. בפעולה זו ניפגש עם יעדים ומשימות העומדים בפנינו ועם ההמיה הדרושה לפעילותנו היום.
בפעולה זו נעסוק בכוחם של החלומות, נכיר אנשים שחלמו ושינו את המציאות ונלמד את הערך והמשמעות של החלום והגשמתו גם אם החברה סבורה שהוא לא מציאותי.
מדריכים יקרים! צירפנו לכם כאן שלושה-ארבעה רעיונות לכל יום במסע. אנחנו סומכים עליכם שתיקחו את הכלים הללו, תתאימו אותם לשבט שלכם ותוסיפו מעצמכם, והעיקר – שיהיה מסע טוב ומשמעותי!
סרטון בעקבות הרב נריה זצ”ל
רבות דובר על ארץ ישראל, אבל מי אמר שאנחנו קשורים אליה בכלל? למה להילחם ולהיאבק על אדמה? רגע לפני שאנחנו מתחילים לדבר על ארץ ישראל וללמוד עליה לעומק נעצור לברר מהיכן נובע הקשר שלנו איתה. נדבר על הקשר שהתחיל להירקם כבר בימי האבות, נמשך לאורך אלפי שנות היסטוריה ועדיין חי ופועם במסירות הנפש שלנו עליה עד היום. ננסה לגעת יחד בעומק החיבור שיש לנו לארץ כעם וכפרטים.
מדינת ישראל מיוחדת בזהותה היהודית ומשקפת בפעולותיה ובמוסדותיה ערכים יהודיים רבים. בפעולה זו ניפגש עם המושג זהות יהודית, נבין כיצד הוא בא לידי ביטוי במדינה ונבחן מה מייחד את מדינת ישראל משאר המדינות.
יצא לכם לשמוע על דברים שנעשו בשנים האחרונות ולחשוב לעצמכם “איך לא חשבו על זה קודם?” ולמה באמת לא חשבו על זה קודם? בדרך כלל התשובה פשוטה. כי לא היה צריך את זה! בפעולה הקרובה נלמד איך להעמיק את המבט שמתבונן במציאות, מזהה צרכים ופועל למענם בתוכה.
הרצון שלנו הוא לפרוץ מתוך התנועה החוצה. כדי שנוכל לפרוץ מתוך התנועה עלינו להבין מהי התנועה שלנו, מה האידאולוגיות שלה, מה ההיסטוריה שלה ומי הקים אותה – ולהשריש עמוק בלב. מתוך החיבור העמוק שנתחבר לתנועה בלבנו, יהיה לנו רצון רב הרבה יותר לצאת החוצה בשליחות התנועה.
בשבוע זה אנו רוצים להעצים את התלהבות החניכים מהתנועה ואת החיבור שלהם אליה, לא על ידי הצגת הפן החברותי של התנועה אלא על ידי הבנת הדרישה של בני עקיבא מאתנו להיות אנשים גדולים החיים חיי תורה ועבודה בשלמותם.
“חסר גלגל, אני גלגל!” (יוסף טרומפלדור). עם ישראל מלא באנשים שמוכנים לכל משימה: זה מתחיל באברהם אבינו, עובר דרך דבורה הנביאה, עזרא ונחמיה, מתתיהו, דונה גרציה, משה מונטיפיורי, יוסף טרומפלדור, הרב נריה, הרב דרוקמן ועוד ועוד.
לאחר שלמדנו על הצורך להתבונן במציאות ולפעול לפיה ניפגש עם אחד האנשים שהיו אות ומופת לצורת החיים הזו – הרב חיים דוד הלוי. נלמד על חייו, על פועלו, ונראה איך כל זה קשור אלינו.
לפני שניגש לדבר עם החניכים על ערכי בני עקיבא ניקח צעד אחד אחורה ונספר להם על הקמת התנועה שאנחנו חלק ממנה. החניכים מגיעים ממגוון סגנונות של בתים, ולחלקם ההיכרות עם בני עקיבא היא רק בפעולות שאתם מעבירים להם, לכן יש חשיבות רבה להכיר להם את התנועה.
“את אחיי אנוכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים” (בראשית לז, טז). כולנו מכירים את סיפור יוסף ואחיו. כולנו יודעים לתמוה על השבטים שהתנכרו לאחיהם. אך האם יכול להיות שגם אנחנו מתנהגים כך לפעמים? מתנכרים לחלקים מסוימים בעם? לא מבינים את החשיבות שבאחדותנו? האם אנו מבינים שכל חלקי העם הם אחינו ובשרנו, ועלינו לבקש את החיבור איתם? בפעולה זו נעסוק בקשר החזק והעוצמתי של עם ישראל ונבקש ליצור חיבור בין חניכינו לבין אוכלוסיות שונות בעם.
“את אחיי אנוכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים” (בראשית לז, טז). כולנו מכירים את סיפור יוסף ואחיו. כולנו יודעים לתמוה על השבטים שהתנכרו לאחיהם. אך האם יכול להיות שגם אנחנו מתנהגים כך לפעמים? מתנכרים לחלקים מסוימים בעם? לא מבינים את החשיבות שבאחדותנו? האם אנו מבינים שכל חלקי העם הם אחינו ובשרנו, ועלינו לבקש את החיבור איתם? בפעולה זו נעסוק בקשר החזק והעוצמתי של עם ישראל ונבקש ליצור חיבור בין חניכינו לבין אוכלוסיות שונות בעם.
הדמויות המייסדות של התנועה השפיעו רבות על עיצובה כפי שאנו מכירים אותה היום. בפעולה זו נבקש להכיר מקרוב את הדמויות, את התכונות המרכזיות שהובילו אותן ואת מורשתן. נוסף על כך נבקש לברר כיצד עלינו לפעול היום לאור תכונותיהן של הדמויות המייסדות.
אנחנו עם גדול ומגוון, שיש בו הרבה אנשים עם דעות ואמונות שונות, ואת כולם אנחנו אוהבים. יש לנו אחריות בידיים, ועלינו ללכת להשפיע, לתת מאור התנועה שלנו הלאה. בפעולה היום נבין שיש לנו כוח כקבוצה לצאת ולהשפיע, לצאת מעצמנו ולתת לאחרים.
בשנת השמיטה אנו נדרשים לעזוב את עבודת האדמה ולהכיר בכך שהארץ והעולם כולו שייכים לקב”ה. השמיטה משקפת לנו מי באמת אחראי כאן, ומתוך כך אנו מתמלאים בענווה וצניעות. בדף נדון על מקומה של הענווה בחיינו ובפרט בתפקידנו בתנועה, כל זאת לאור הנושא השנתי: קמעא-קמעא.
בשנת השמיטה אנו נדרשים לעזוב את עבודת האדמה ולהכיר בכך שהארץ והעולם כולו שייכים לקב”ה. השמיטה משקפת לנו מי באמת אחראי כאן, ומתוך כך אנו מתמלאים בענווה וצניעות. בדף נדון על מקומה של הענווה בחיינו ובפרט בתפקידנו בתנועה, כל זאת לאור הנושא השנתי: קמעא-קמעא.
מדריכים יקרים, לפניכם כמה אמצעים שונים על מנת לעורר דיון בדבר מקומה של ירושלים בחיינו- כעיר בירה, כמקום משכן הכנסת ובכלל- על משמעותה בחיינו.
הופ-הופ טרללה גדלנו בשנה. כן, כולנו גדלים בשנה ביום העצמאות, גדלים בעוד שנה של זכות לחיות במדינת היהודים – מדינת ישראל. לכבוד המאורע הכנו לכם שלל רעיונות איך ללמוד, לשחק, לדון ולדבר על שותפותנו כתנועה בשמחה במדינת ישראל. בחרו את הטוב בעיניכם ואל תשכחו להוסיף חגיגיות למאורע במוזיקה שמחה ובמשהו טעים לנשמה.
מזל טוב! בני עקיבא נכנסת לשנה ה-90 להקמתה! כמה היא עברה מאז הקמתה ועד היום… עשרות אלפי חניכים, מדריכים ובוגרים עמלים כדי לחולל שינויים קטנים וגדולים בתנועה, בעם ובמדינה בכלל. בואו נצא למסע בעקבות אלו שהתחילו כבר לצעוד לפנינו בדרך הזאת, נכיר אותם ונכיר גם את עצמנו, ונבין איך גם אנחנו הולכים להיות חוליה משמעותית בשרשרת דורות בני עקיבא!
אוסף סיפורים ואמרות על הרב נריה זצ”ל
בהמשך לפעולות הקדומות נעמיק עם החניכים את הקשר לבני עקיבא. נלמד אותם על ההמנון, הסמל והחזון ונחבר אותם לתחושה הנובעת מהיותם חלק ממשהו גדול – חלק מתנועת בני עקיבא.
בפעולה זו, החותמת את המערך, נרצה להביא לידי מעשה את מה שלמדנו בפעולות הקודמות, שבהן דיברנו על חשיבות האחדות בעם ישראל. ננסה להפוך את ההיכרות עם החברה החרדית ואת הרצון לחיבור עימה למשהו פרקטי שאפשר להתחיל ליישם החל ממחר בשבט, בקבוצה, או כאנשים פרטיים.
לפני שתתחילו לדבר עם החניכים שלכם על התורה כבסיס לחברי בני עקיבא, עצרו ובררו עם עצמכם: מה מקומו של הקב”ה בחיי? האם התורה היא מקור חיים או רק חוקים והגבלות? מה הקשר הנכון בין התורה לחיי?
עד כה העמקנו במושג הרוח ופגשנו אותו בחיינו שלנו ובחיים של אנשים פרטיים. בפעולה זו ניפגש עם הרוח שמפעמת באומה. זו אותה רוח שהניעה את אברהם אבינו כשיצא מחרן בדרכו לארץ ישראל, ומאז דורות על גבי דורות הרוח מחזיקה אותנו ונותנת לנו כוח: מיציאת מצרים דרך יהושע, “איש אשר רוח בו”, מיחזקאל הנביא ורבי עקיבא ועד מגורשי ספרד, בימיו של הרצל ובימינו, במלחמה שעוברת עלינו.
השבת הוקדשה להוקרת בנות השירות הלאומי בעקבות הירצחה של אורי הי”ד. אורי הייתה בת שירות לאומי ב’יעלים’, מרכז לטיפול בנוער ביער עמק רפאים שבירושלים. לכן נעסוק בפעולה בערכים המובילים לשירות משמעותי ולחיי עשייה בכל שלב בחיים, כדי להמשיך את כוח הנתינה והשליחות שמוסיפים טוב בעולם שלנו, בתפילה שאלו יגברו על מעשים חשוכים מעין אלו.
לצפייה ולהורדה של הלימוד בקובץ PDF לחצו כאן
בני עקיבא חרתה על דגלה את הסיסמה “תורה ועבודה”. סיסמה זו מלווה את התנועה מראשית דרכה ועד עצם היום הזה. בפעולה זו נבקש להעמיק במושגים תורה ועבודה וביחסים שביניהם באמצעות חזרה למקורות שהובילו את התנועה לראות בביטוי זה סמל לדרכה. כמו כן נרצה לברר אם והיכן אנו מממשים את הערכים האלה.
בני עקיבא חרתה על דגלה את הסיסמה “תורה ועבודה”. סיסמה זו מלווה את התנועה מראשית דרכה ועד עצם היום הזה. בפעולה זו נבקש להעמיק במושגים תורה ועבודה וביחסים שביניהם באמצעות חזרה למקורות שהובילו את התנועה לראות בביטוי זה סמל לדרכה. כמו כן נרצה לברר אם והיכן אנו מממשים את הערכים האלה.
