Page 9 - זרעים-אייר תשע"ז
P. 9

‫אייר תשע"ז ‪ .‬מאי ‪2017‬‬

‫יקי (יעקב) חץ לחם בגבעת התחמושת וזכה לעיטור העוז; חמישים שנה אחר כך הוא זוכה‬
‫להדליק את המשואה בחגיגות יום העצמאות‪ .‬בכנות יוצאת דופן יקי מספר על החייל שהיה‪,‬‬
‫על הלחימה בגבעת התחמושת‪ ,‬על מה שהוא לקח מהלחימה להמשך חייו ומעט על מדינת‬

                                                        ‫ישראל ועל בני עקיבא‬

‫לפני שבועות מספר צלצל הטלפון בבית משפחת חץ במושבה לאחר מכן אמרו לנו שאנחנו עולים לירושלים‪ .‬בתקופה ההיא היה‬

‫יקנעם בצפון הארץ‪ :‬אבי המשפחה יקי (יעקב) חץ בן ה‪ 71-‬נבחר הר הצופים מובלעת ישראלית בשטח ירדני ונסעו אליו בשיירות‬

‫להדליק משואה בטקס יום העצמאות החגיגי בהר הרצל‪ ,‬במעמד מאובטחות‪ ,‬וחששנו שהירדנים הולכים לנתק את הר הצופים מהעיר‬

‫ראש הממשלה ונשיא המדינה‪ .‬זוהי סגירת מעגל בעבור חץ‪ ,‬פנסיונר ולתקוף את הכוחות שהיו שם‪ .‬המשימה שקיבלנו הייתה להציל את‬

                                            ‫של חברת רפא"ל לפיתוח אמצעי לחימה ומרצה‪ :‬לפני חמישים שנה הר הצופים"‪.‬‬

                                                                     ‫בדיוק הוענק לו עיטור העוז על חירוף‬
                                                            ‫נפשו בקרב על גבעת התחמושת במערכה עם מדליקי המשואות‬
                       ‫החיים קצרים מאוד‬                                                                 ‫לאיחוד ירושלים‪.‬‬

‫"הכול קרה נורא מהר‪ .‬כשהגענו לירושלים‬                                 ‫את מהלך הקרב מקפיא הדם על‬

‫היה חושך‪ .‬החטיבה הירושלמית הופגזה‬                                    ‫הגבעה הוא זוכר לפרטי פרטים עד היום‪.‬‬

‫ועברה לעמדה חלופית‪ ,‬ולכן לא מצאנו את‬                                 ‫"בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת‬

‫התיקים שלנו‪ .‬קיבלנו תדריך קצרצר של חמש‬                               ‫הימים הייתי חייל מילואים פשוט‪ ,‬בן‬

‫דקות מהמפקד בשטח‪ ,‬ראינו תצלום אוויר‬                                  ‫‪ ,"21‬מספר יקי‪" .‬הייתי חייל שעניינים‬

‫מאוד לא ממוקד של כל ירושלים ויצאנו לקרב‬                              ‫מקצועיים היו חשובים לו‪ ,‬אבל לא שמתי‬

‫בשעה ‪ .2:30‬היו לנו שמונה טנקים שירו על‬                               ‫דגש על תלבושת צבאית מוקפדת‪.‬‬

‫בית הספר לשוטרים ועל גבעת התחמושת‬                                    ‫נראיתי די זרוק במדים‪ .‬הסתובבתי בלי‬

‫הסמוכה לו‪ ,‬ואחרי חצי שעה של ירי מטנקים‬                               ‫גומיות במכנסיים (מה שפוגם בנראות‬

‫התחלנו להסתער רגלית – פלוגה אחת‬                                      ‫הצבאית המקובלת)‪ .‬לא ידענו למה קראו‬

‫לקחה את השטח עם המוקשים‪ ,‬פלוגה אחת‬                                   ‫לנו למילואים ואף אחד לא סיפר לנו מה‬

‫הלכה לבית הספר לשוטרים ואנחנו הלכנו‬                                  ‫התכלית של האימונים שעשינו‪ .‬האוכל‬

‫לגבעת התחמושת‪ .‬בגלל כל הבלגן לא צירפו‬                                ‫שאכלנו בפלוגה היה מקולקל‪ ,‬וכולנו‬

‫אותי היטב לצוות‪ ,‬וכך יצא שנשארתי בסוף‬                                ‫חטפנו קלקול קיבה‪ .‬נוסף על הכול גם היה‬

‫המחלקה‪ .‬הלוחם שלנו שאחז בבזוקה‪ ,‬כלי ירי‬                              ‫לי חום גבוה‪.‬‬

‫חשוב‪ ,‬נפגע‪ ,‬אז לקחתי את הבזוקה ועברתי‬                                ‫"עוד לפני שפרצה המלחמה הסתכל‬

                       ‫לראש המחלקה"‪.‬‬                                 ‫עליי בעין עקומה מפקד המחלקה שלי‪,‬‬

‫מכאן מתאר יקי במילים צנועות את מעשה‬                                  ‫יורם אלישיב‪ .‬יומיים לפני פרוץ המלחמה‬

‫הגבורה יוצא הדופן שלו‪ ,‬מעשה שעליו הוענק‬                              ‫הוא החליט להעביר אותי לכוח אחר‪,‬‬

‫לו אחרי המלחמה העיטור השני בחשיבותו‬                                  ‫ובאינטואיציה שלי ניחשתי שהכוח הזה‬

‫בצבא ההגנה לישראל‪ .‬אולי זה הזמן שעבר‪,‬‬                                ‫לא הולך להילחם‪ .‬הסברתי לו שהוא‬

‫אולי הצניעות הבסיסית של איש המושבה‬          ‫"קיבלנו תדריך קצרצר של‬   ‫לא מכיר אותי ואני דווקא חייל טוב‪,‬‬
‫המשופם‪ ,‬אבל המילים שהוא מתאר בהן את‬                                  ‫אבל הוא לא שינה את ההחלטה שלו‪.‬‬

     ‫שעשה קטנות מלהכיל את עומק החוויה‪.‬‬                               ‫פרצתי מולו בבכי‪ .‬למזלי הטוב למחרת‬
                                                                     ‫התאמנו עם מפקד אחר‪ ,‬והוא ראה אותי‬
‫"הלכתי ראשון בתעלה וכולם הלכו אחריי‪.‬חמש דקות מהמפקד בשטח‪,‬‬

‫המשכתי להוביל עד שהגענו לבונקר הגדול‪,‬‬        ‫ראינו תצלום אוויר מאוד‬  ‫בפעולה והתרשם לטובה מהיכולות שלי‪,‬‬
‫שבו התחבאו לוחמים ירדנים‪ .‬יהודה קנדל‬        ‫לא ממוקד של כל ירושלים‬   ‫פנה למפקד המחלקה ואמר לו שהוא‬
‫(מדליק המשואה באירוע התנועתי לציון‬                                   ‫חייב להחזיר אותי לכוח‪ .‬כשקיבלתי את‬

‫חמישים שנה לשחרור ירושלים וחבלי המולדת‪,‬‬     ‫ויצאנו לקרב בשעה ‪"2:30‬‬   ‫ההודעה שהחזירו אותי לכוח המקורי‪,‬‬
‫וסבא לקומונרית בתנועה צ‪.‬ה) שלחם אתי בא‬                                                 ‫הייתי המאושר באדם"‪.‬‬

‫לעזור לי‪ ,‬והכניס רימון מהגג של הבונקר כלפי‬                           ‫ככל שנקפו השעות נעשו יקי וחברי‬

‫מטה‪ .‬מפקד המחלקה שלי נפגע‪ .‬בהתחלה‬                                    ‫הצוות בחטיבה ‪ 55‬מתוחים יותר ויותר‪.‬‬

‫"בשעה ‪ 9:30‬מפקד הגדוד אמר לנו שהולכים לצנוח בעיר אל‪-‬עריש היינו בשוק וניסינו לקרוא למפקד אחר‪ ,‬אבל חששתי שניתקע בתעלה‬

‫בסיני‪ ,‬והתחלנו להתכונן‪ .‬שעה וחצי אחר כך התחיל חוסיין מלך והירדנים יתפרו אותנו מבחוץ‪ .‬ככה נמשך הקרב"‪.‬‬

‫יקי תכנן את פיצוץ הבונקר לפרטים‪ .‬הוא עבר על פני פתח הבונקר‬  ‫ירדן להפגיז את ירושלים וקיבלנו דיווחים על הרוגים ופצועים‪ ,‬ומיד‬

‫���������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪///////////////////////////////// 9‬‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14