Page 16 - זרעים-אייר תשע"ז
P. 16
אוריה אביבה משה ,רכזת אזור סניפי דרום מחוז דן
על השחרור ועל הנקודה העיקרית
מציינת לשחברנויחרמעיחקישביבלםיא ארץ ישראל תדרוש מאתנו ברגע אחד אם נבחן רגע את התהליכים שאנו עוברים בלימוד התורה ובחיזוק
שנה לעזוב הכול ,לנהור אליה; היא תדרוש הקשר שלנו עם ַעם ישראל ,נוכל לראות שבשניהם יש תהליך הדרגתי,
שהקשר נבנה אט-אט .בכל שלב אנו מתקדמים צעד-צעד ומעמיקים
המולדת לבכות עליה ,היא תדרוש לשחרר את הקשר .זהו תהליך שנבנה בעמל רב ולעתים קשה למדוד את
אותה ,היא תדרוש לאהוב אותה, תוצאותיו ,זהו רושם שנשאר אצלנו בנפש ומשפיע במציאות על כלל
להתגעגע ,לשמוח בה ,להתפלל עליה
ישראל.
בכל יום ,להכיר אותה היטב גם עם ארץ ישראל אנחנו עוברים תהליך כזה ,מתפללים ,חולמים,
בונים ,מתיישבים .אבל ארץ ישראל דורשת מאתנו להוציא צד נוסף
גם בתנועה – שחרור חבלי מולדת אהובה – יש עוד מסיבה שלא בנו :הצד היחיד שמחבר בין ה'חולמים' ל'בונים' .צד שיצא במלוא כוחו
הוזמנו אליה .אם תקשיבו היטב תצליחו לשמוע את הזיקוקים של
השכנים – ארגון חמאס ,השולט ברצועת עזה (ובחורבות גוש קטיף), לפני חמישים שנה .הצד הזה הוא השחרור.
אחת הפעולות המעשיות ביותר היא לשחרר מקום או אדם .רגע
מציין השנה שלושים שנה להיווסדו. השחרור איננו תהליך חינוכי ולא תקופת לימוד ,זה רגע א ח ד
אם הדרך מיטשטשת לנו אפשר להביט על האויבים שלנו ולהיזכר
במה שחשוב .חפשו בגוגל מידע על הסמל של חמאס ,והציורים שבו שלפניו אין ואחריו יש .רגע שמפריד בין מאסר לחופש.
רגע שמפריד בין גוף כפות שאינו יכול לזוז ולפעול
לא ישאירו לכם ספק על מה המלחמה שלנו היום. ובין תנועה ועשייה .רגע שמפריד בין ארץ כלואה
נסיים בפסוק שמזכיר לרבים פיסות ארץ שנכשלנו בשמירה עליהן; ועם צמא ובין הוצאה לפועל של חיבור אלוקי.
פסוק שהילך ברחובות עמונה ובבתי עפרה ברגעי הפינוי ,עודנו את רגע השחרור אפשר למדוד בזמן,
מהדהד בלבבות ועוד יתממש במעשיםַ " :א ָּתה ָתק ּום ְּתַר ֵחם ִצ ּי ֹון ִּכי בשטח ובמקום ,ועם זאת רגע השחרור
ֵעת ְל ֶח ְנ ָנ ּה ִּכי ָבא מ ֹו ֵעדִּ .כי ָרצ ּו ֲע ָב ֶדי ָך ֶאת ֲא ָב ֶני ָה ְו ֶאת ֲע ָפָר ּה ְי ֹח ֵננ ּו" לעולם לא היה קורה ללא כיסופים אליו.
השינוי הזה מתרחש רק אחרי שבוערת
(תהלים קב ,יד–טו). באדם האהבה הזו שבאמצעותה הוא רץ בכל
הכוח ,כובש את ההר ומשחרר אותו ממאסרו.
שחרור זה משפיע על נפש האדם ,על היהודי
ששב לאדמתו ,שהשיב אליו את אדמתו ,שמשחרר
מעצמו את חיי הגלות.
איך משחררים?
ארץ ישראל תדרוש מאתנו ברגע אחד לעזוב הכול ,לנהור אליה;
היא תדרוש לבכות עליה ,היא תדרוש לשחרר אותה ,היא תדרוש
לאהוב אותה ,להתגעגע ,לשמוח בה ,להתפלל עליה בכל יום ,להכיר
אותה היטב; היא תדרוש להילחם למענה תמיד ,על כל פיסה שלה,
אלו שגאלנו ואלו שלא.
היום זה כבר לא רומנטי כל כך לומר את זה ,דיבור של אהבה לאדמה
איננו ערך ליברלי ונאור .אולי בגלל זה קשה לנו לבעור על זה ,אבל
זאת האמת .איך אנחנו יודעים זאת? כי היום ארץ ישראל היא הנקודה
העיקרית.
הרב יעקב משה חרל"פ מגלה לנו בספרו 'מי מרום'" :בכל תקופה
ותקופה ישנה נקודה מיוחדת שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב,
ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות ...ובעקבתא דמשיחא
הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל ,וממנה נובע הכל ,ומבלעדי
ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם ,ואין פלא אם
כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש
והתקשרותם בה ,וכל כובד ההתנגדות שלהם היא בעיקר על הנקודה
הזאת".
מבט קצר על המציאות בימים אלו מחדד את דברי הרב ,ועם
החגיגות שלנו לציון חמישים שנה לשחרור ירושלים ,וכפי שחוגגים
��������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� 16 //////////////////////////////
