Page 11 - זרעים - אלול תשע"ו

‫אלול תשע"ו ‪ .‬ספטמבר ‪2016‬‬

‫יובל אהלי‪ ,‬רכז הדרכה מחוז דרוםהמלך בשדה‬
‫ושלושת הדובים‬

‫ידוע ומפורסם סיפור הילדים שכתב המשורר האנגלי רוברט סאות'י ִּכי ָא ְמר ּו ָע ַזב ה' ֶאת ָה ָאֶרץ ְו ֵאין ה' ֹר ֶאה"‪.‬‬

‫כשאדם אינו מודע שיש מנהיג לבירה‪ ,‬וכל מציאותו בעולם סובבת‬ ‫(‪ )Robert Southey‬על זהבה ושלושת הדובים‪ ,‬אך בכל זאת נביא‬

‫סביב עצמו‪ ,‬אין לו אפשרות לראות מחוץ לעצמו‪ ,‬וממילא אין לו‬ ‫בקצרה את תמצית הסיפור‪:‬‬

‫לאחר שמשפחת הדובים יוצאת לטייל‪ ,‬זהבה הסקרנית פולשת אפשרות לקשר עם הקב"ה‪ .‬לאדם כזה המפגש עם האלוקות ייתפס‬

‫לבית משפחת הדובים‪ .‬זהבה טועמת מקערות הדייסה של שלושת כמפחיד ושובר מוסכמות בדיוק כמו זהבה הקטנה‪ ,‬הבורחת ברגע שהיא‬

‫הדובים ולבסוף מחליטה לאכול את הדייסה של הדוב הבן‪ ,‬אשר אינה מבינה שלא הכול שייך לה‪ ,‬ברגע שהיא מבינה שלא הכול סובב סביבה‪.‬‬

‫אצל עם ישראל אין הדברים כך‪ .‬בעם ישראל טבועה נקודת האמונה‬ ‫חמה מדי ואינה קרה מדי‪ .‬בהמשך היא מחליטה לנוח‪ ,‬ולכן היא בודקת‬

‫את כל שלושת הכיסאות של הדובים ובוחרת לבסוף בכיסא של הדוב המאפשרת לנו לשאול את השאלה ולרדוף אחרי התשובה‪ .‬כבר אצל‬

‫הבן‪ ,‬אשר אינו קשה מדי ואינו רך מדי‪ .‬בהמשך היא מחליטה ללכת אברהם אבינו הייתה טבועה הנקודה ההיא‪ ,‬כבר אצלו היה הרצון‬

‫לישון‪ ,‬ולאחר שהיא בודקת את כל שלוש המיטות היא נרדמת לבסוף לשאול מי מנהיג הבירה ולמי שייכת המציאות הזו‪ .‬אברהם אבינו טבע‬

‫בעם ישראל את הרצון לקשר עם הקב"ה‪ ,‬את הרצון להסתכל מעבר‬ ‫על המיטה של הדוב הבן‪.‬‬

‫למה שאנחנו רואים בעיניים‪ ,‬את הרצון‬ ‫בהמשך שלושת הדובים חוזרים‬

‫לראות אלוקות‪.‬‬ ‫האם הסיפור הזה מלמד אותנו‬ ‫לביתם בעוד זהבה ישנה‪ .‬הדוב הבן‬
‫משהו‪ ,‬או שאין בו כל משמעות‪,‬‬
‫בפרשת ניצבים ה'משך חכמה' מבאר‬ ‫אומר‪" :‬מישהו אכל את הדייסה‬
‫זאת בשפתו הסיפורית‪:‬‬ ‫שלי" וגם "מישהו ישב בכיסא שלי"‪,‬‬
‫וכשהדובים נכנסים לחדר השינה‪ ,‬זהבה‬
‫"כמו שאם יכנס אדם לבית ויראה‬

‫כי הכל מוכן בו על מכונו‪ ,‬ונר דולק בו‬ ‫בבחינת 'לא דובים ולא יער'?‬ ‫מתעוררת בבהלה‪ ,‬קופצת מן החלון‬
‫באשון לילה לעת הצורך‪ ,‬ומזון מוכן‬ ‫ובורחת‪ .‬הדובים לא שמעו ממנה עוד‪.‬‬

‫בו לעת הצורך‪ ,‬הלא יבין כי הוא מבעל‬ ‫לדעתי הסיפור מעמת אותנו עם‬ ‫האם הסיפור הזה מלמד אותנו‬
‫הבית משגיח על האורח‪ .‬כן כאשר נסתכל‬ ‫גישה חינוכית ואמונית החשובה‬ ‫משהו‪ ,‬או שאין בו כל משמעות‪,‬‬
‫במאורות אשר הכין לנמצאים כל היום‪,‬‬ ‫בבחינת 'לא דובים ולא יער'? לדעתי‬

‫ובלילה מעט כפי הצורך‪ ,‬ומזון – 'תדשא‬ ‫בכלל לחיינו ובפרט לזמן שאנו‬ ‫הסיפור מעמת אותנו עם גישה חינוכית‬
‫הארץ דשא' ועושה פרי כל עץ‪ ,‬בקיץ תכין‬ ‫ואמונית החשובה בכלל לחיינו ובפרט‬

‫לחמה על החורף‪ ,‬הלא ישכיל כי הכל‬ ‫נמצאים בו בשנה‪ ,‬חודש אלול‬ ‫לזמן שאנו נמצאים בו בשנה‪ ,‬חודש‬
‫בכוונת ממציא‪ ,‬ויש מנהיג לבירה זו ברצון‬ ‫אלול‪.‬‬

‫מוחלט‪ ,‬אשר המציא הכל וממנו הכל"‪.‬‬ ‫זהבה אבודה; היא משוטטת לבדה‬

‫בחודש אלול‪ ,‬כמאמרו המפורסם של‬ ‫ביער ואינה מוצאת מקום לעצמה‪,‬‬

‫מסביבה יער אפל והיא בסך הכול רוצה למצוא את מקומה‪ .‬את האדמו"ר הזקן – 'המלך בשדה'‪ .‬איננו צריכים להיות אבודים ביערות‬

‫מנוחתה היא מוצאת בבית בקרחת יער‪ ,‬בית שבו הכול ערוך ומוכן ובשדות ולחפש אותו בבתים ובחצרות‪ ,‬אלא הוא יוצא לקראתנו ורק‬

‫לפניה – האוכל‪ ,‬המנוחה‪ ,‬השינה‪ .‬היא נכנסת ונהנית מכל הבא ליד‪ ,‬מחפש לפגוש אותנו‪ .‬אין המציאות הזו צריכה להפחיד אותנו ולהשאיר‬

‫חווה את המציאות ומשתמשת בדברים‪ ,‬אך אפילו לרגע אין עולה אותנו כל אחד בביתו; אנחנו צריכים לצאת ולהיפגש אתו‪ .‬רק המפגש‬

‫בדעתה המחשבה שכל הדברים הללו שייכים למישהו‪ ,‬שלכל הדברים האישי עם ריבונו של עולם יכול לאפשר לנו את המציאות הקדושה‬

‫שאנו רוצים כל כך ושואפים אליה‪ .‬אל לנו להתחבא ולחשוב שהעולם‬ ‫הללו יש בעלים‪.‬‬

‫הרבה פעמים בחיים אנו מוצאים את עצמנו משוטטים בעולם‪ ,‬סובב סביבנו ואין יד מכוונת לדברים‪ ,‬אלא דווקא מתוך ההבנה שיש‬

‫מתבוננים ונהנים מכל הבא ליד‪ ,‬אך איננו שואלים את עצמנו מי מנהיג לבירה והרצון לפגוש אותו ולגעת בו נתרומם אל הכרת הקב"ה‪,‬‬

‫נמצא מאחורי הקלעים‪ .‬הרבה פעמים אנחנו יכולים 'לחיות את חיינו' נגיע אל ראש השנה ונתפלל בלב שלם‪" :‬וידע כל פעול כי אתה פעלתו‬

‫ולהתעלם מהעובדה שיש מישהו מעלינו שמנהל את העולם‪ .‬את ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי‬
‫הטעות הזו היטיב לבטא הנביא יחזקאל באחת מנבואותיו‪ֲ " :‬ע ֹון ֵּבית ישראל מלך ומלכותו בכל משלה"‪.‬‬
‫ִי ְ ׂשָר ֵאל ִויה ּו ָדה ָּגד ֹול ִּב ְמ ֹאד ְמ ֹאד ַו ִּת ָּמ ֵלא ָה ָאֶרץ ָ ּד ִמים ְו ָה ִעיר ָמ ְל ָאה ֻמ ֶּטה‬

‫‪11‬‬