Page 6 - זרעים - אב תשע"ו

‫יובלאהלי‪,‬רכזהדרכהמחוזדרוםׁ ֶ ִשי ּ ְלתאַּפ ְֵּכח ָלדל‬

‫ממציאות שונה‪ ,‬מבית מקדש‪ ,‬מצריך אותנו לשאול את עצמנו‪ :‬האם‬ ‫בכל פעם מחדש בתקופה הזו של השנה אותה שאלה חוזרת ועולה‬

‫אנחנו יכולים להשתנות? האם יש לנו אומץ לצאת מאזור הנוחות‬ ‫ואנחנו נדרשים לשאול את עצמנו‪ :‬האם בית המקדש באמת חסר‬

‫שלנו? בית המקדש מפגיש אותנו עם השאלה הבסיסית שכל יהודי‬ ‫לנו‪ ,‬האם אנחנו רוצים שהוא ייבנה?‬

‫צריך לשאול את עצמו בכל יום‪ :‬במה אני רוצה להשתנות? במה אני‬ ‫השאלה הזו היא שאלה חשובה ומשמעותית‪ ,‬אבל יכול להיות‬

‫רוצה להיות טוב יותר‪ ,‬להפוך את הסביבה שלי לטובה יותר?‬ ‫שבשאלה הזו מסתתרת שאלה עמוקה הרבה יותר‪ ,‬שאלה על‬

‫כשמשה רבנו עומד במעמד הסנה הקב"ה אומר לו‪ַ ׁ" :‬של‬ ‫עצמנו‪.‬‬
‫ְנ ָע ֶלי ָך ֵמ ַעל ַר ְג ֶלי ָך" (שמות ג‪ ,‬ה)‪ .‬האדמו"ר‬ ‫כשהרב קוק מתאר ב'אורות התחיה' את‬

‫מאיז'ביצה‪ ,‬בעל 'מי השלוח'‪ ,‬מסביר שהקב"ה‬ ‫"המפגש השנתי עם‬ ‫המציאות שאנחנו מדברים עליה‪ ,‬הוא כותב‪:‬‬
‫לא אמר למשה רק לחלוץ את הנעליים אלא‪:‬‬ ‫חורבן בית המקדש אמור‬ ‫"הנה המקדש על מכונו לגאון ולכבוד לכל הגויים‬
‫"של מנעוליך מעל הרגליך"‪ .‬כי בשביל להנהיג‬ ‫והממלכות‪ ,‬והנה אנו נושאים ברנה אלומות ארץ‬

‫את עם ישראל אנחנו צריכים לצאת לפעמים‬ ‫לעורר בנו את השאלה‪:‬‬ ‫חמדתנו‪ ,‬באים ברוח מלא חופש אמתי ובטחה‬
‫מאזור הנוחות שלנו‪ ,‬להיות מוכנים להשתנות‪,‬‬ ‫האם אנחנו מוכנים‬ ‫טהורה אל הגורן והיקב המלאים בר ויין ולבנו‬
‫שמח על טוב ארץ חמדה"‪ .‬התחושות המתוארות‬
‫להיות אדם אחר‪ ,‬להיפתח‪...‬‬

‫בניין בית המקדש תלוי ביכולת שלנו להיות‬ ‫למציאות שבה הקב"ה‬ ‫כאן רחוקות מאתנו‪ ,‬ובגלל שהן רחוקות מאתנו‬
‫אחרים‪ ,‬להיות טובים יותר‪ ,‬ולא רק לקוות לסוג‬ ‫נוכח בחיים שלנו הרבה‬ ‫איננו מצליחים לתאר את עצמנו חיים במציאות‬
‫של בניין שישפר את מצבנו‪ .‬היכולת לתקן את‬ ‫יותר? עלינו לברר האם‬ ‫הזו‪ .‬מכיוון שקשה לנו לתאר זאת‪ ,‬לא ברור‬
‫המידות ואת המעשים‪ ,‬היכולת לעשות יותר‬ ‫שאנחנו רוצים את זה בכלל‪ ,‬כי משהו שאיני‬

‫כדי לפגוש את הקב"ה בעולמנו הפרטי‪ ,‬היא‬ ‫השאיפה שלנו היא רק‬ ‫מכיר מפחיד אותי‪ ,‬ולמה שארצה להגיע למשהו‬
‫שמכינה את הקרקע למקדש ולשכינה‪.‬‬ ‫למבנה מסוים בירושלים‪,‬‬ ‫שמפחיד אותי?‬

‫המפגש השנתי עם חורבן בית המקדש אמור‬ ‫זכורה לי סעודת שבת עם ראש הישיבה שלי‬

‫לעורר בנו את השאלה‪ :‬האם אנחנו מוכנים‬ ‫בלי הצורך להשתנות"‬ ‫ומשפחתו‪ .‬אשתו הרבנית שאלה אותו האם בבית‬
‫למציאות שבה הקב"ה נוכח בחיים שלנו הרבה‬ ‫המקדש תהיה מערכת ניקוז ותאורה חיצונית‪,‬‬

‫יותר? עלינו לברר האם השאיפה שלנו היא רק‬ ‫ותשובתו הייתה ברורה‪" :‬איני יודע‪ .‬כשהוא ייבנה‬

‫למבנה מסוים בירושלים‪ ,‬בלי הצורך להשתנות‪ ,‬או שיש לנו שאיפה‬ ‫נראה איך הוא יהיה"‪.‬‬

‫אמתית למציאות אחרת‪ ,‬למציאות של קדושה שנוכחת כאן בעולם‪,‬‬ ‫פחד ממציאות חדשה יכול לשתק את האדם ולגרום לו לקפוא‬

‫למציאות שיש בה קשר מתמיד וישיר עם הקב"ה‪.‬‬ ‫ולא לפעול‪ .‬ידועה אמרתו של רבי נחמן‪ְ" :‬ו ַדע‪ֶ ׁ ,‬ש ָה ָא ָדם ָצִריך ַל ֲעבר‬
‫ַעל ֶּגׁ ֶשר ַצר ְמאד ְמאד ְו ַה ְּכ ָלל ְו ָה ִע ָּקר ׁ ֶש ּלא ִי ְת ַּפ ֵחד ְּכ ָלל"‪ .‬לפחד‬
‫המציאות הזו יכולה להפחיד אבל היא טומנת בחובה הזדמנות‬

‫גדולה‪ .‬הרב קוק כותב‪" :‬כשרוצים לעשות עבודות גדולות‪ ,‬שהן‬ ‫כשעוברים על גשר צר זה טבעי ואנושי‪ .‬השאלה היא מה קורה מתוך‬

‫נאות רק לצדיקים גדולים‪ ,‬ומתפחדים מפני שמוצאים את עצמם‬ ‫הפחד; האם האדם 'מתפחד' ונותן לפחד להשתלט עליו ולמנוע‬

‫אינם ראויים לכך‪ ,‬אז ממילא שוב ראויים הם לכך‪ ,‬והפחד עצמו‬ ‫ממנו לעבור על הגשר‪ ,‬או שהוא לוקח את התחושה הזו ומנתב‬

‫מכשירם אל הטוב היותר עליון"‪.‬‬ ‫אותה להליכה‪ ,‬לחציית הגשר?‬

‫מעכשיו התוצאה תלויה במה שנעשה עם הפחד‪ .‬אנחנו רוצים בית‬ ‫לצאת מאזור הנוחות‬
‫מקדש? אנחנו מוכנים להשתנות?‬

‫הפחד הזה נוגע בנקודה משמעותית יותר בנפש שלנו‪ .‬הפחד‬

‫‪66‬‬