איתור סניפים וכפרי בוגרים
פעולה ממערךכשותפים בתנועת בני עקיבא יש לנו כוחות כיחידים וכפרטים לחולל שינויים משמעותיים במסגרת התנועה, ולא להתרגל למה שקורה במציאות אלא להיות חלק מההיסטוריה, לעשות שינויים.
מקורות להרחבה:
עשייה – חב”ד
קטעי נספח 1 גזורים, ציוד לבית המשפט – שלטי משתתפים (נספח 2), פטיש שניצלים לשופט, שולחן, מפה, גלימה, כרטיסיות מצבים (נספח 3).
בשלב זה נסתכל עם החניכים בשינויים שבני עקיבא עשתה במשך השנים. נראה להם את הכוח שיש לבני עקיבא, התנועה שהם חלק ממנה, וגם נעצים אותם – הם יבינו שגם הם יכולים להיות כתובים בהיסטוריה של עם ישראל ושל המדינה.
לפני שתקריאו את הקטעים שאלו את החניכים:
הקריאו את הקטעים לפי הסדר (נספח 1).
בסוף כל קטע שאלו את החניכים:
סכמו עם החניכים:
יש לנו כוח רב בתור חניכים בתנועה, וביכולתנו לחולל שינויים גדולים.
דמו בית משפט. חלקו את החניכים לשופט ולשתי קבוצות של סנגורים; קבוצה אחת תשב ליד השלט סנגור 1 והקבוצה השנייה ליד השלט סנגור 2. בין הקבוצות הציבו את שלט השופט (נספח 2).
תנו כרטיסייה לכל קבוצה (נספח 3). הקבוצה של סנגור 1 צריכה למצוא פתרון קונקרטי לבעיה או עשייה נקודתית (לדוגמה, אם חסר כריך נביא כריך, או במקרה של אסונות טבע, לארח תושבים שמתקשרים).
הקבוצה של סנגור 2 צריכה למצוא לבעיה פתרון ברמה מערכתית (לדוגמה, אם חסר כריך – להקים גמ”ח כריכים בבית הספר או גמ”ח כריכים ארצי בכל בתי הספר במדינה. במקרה של אסונות טבע יהיה עליהם לחשוב על הקמת מוקד אירוח עוד לפני שיש אסון; משהו מאורגן שישמש בכל עת שצריך).
בכל פעם תנו לקבוצה חמש דקות לחשוב על פתרון, ולאחר חמש דקות התכנסו והקבוצות יציגו את פתרונותיהן לשופט.
השופט יכול לחדד ולשאול:
“למה חשבתם על הפתרון הזה?” “לכמה אנשים הפתרון יכול לעזור?” “האם תוכלו לתת שמות של שלושה אנשים שיוכלו לגרום לפתרון לצאת לפועל?”
בסיום בית המשפט שאלו את החניכים:
אפשרות א –
“והנה ישראל – אסור לספור אותם … מחמת שאין יכולת לתפוס ישראל במחשבה, כי הם למעלה מן ההשגה. ולכן, כיון שישראל למעלה מן ההשגה, לכן לא ראה אברהם אותם כשהביט במזלות, כי אי אפשר להביט דבר כזה במזלות. וזהו שאמר השם יתברך: אם תוכל לספור את עפר הארץ… כלומר, שישראל, אין להם מספר מחמת היותם שבר שאין להם השגה ותפיסה בעולם הזה, ולכן מחמת זה אין אתה רואה אותם במזלות, ובאמת תוליד”. הורתו של העם העברי, זרע אברהם, היתה מנוגדת לכל היגיון בריא, בלתי ריאלית לחלוטין. בבקשו להיות מציאותי, אברהם אינו מעלה על דעתו אפשרות כי דבר גדול מעין זה יתרחש, לכן בא הקב”ה ומלמדו – צא מאצטגנינות שבך, האמן בכח שמעבר, למד לחלום.
קריאת פסוקים קדמוניים אלה בדור בו אנו חיים מקבלת פרספקטיבה רחבה בהרבה. כבר אז, רגע לפני יצירת העם היהודי, מלמד הקב”ה את אבינו מולידנו אברהם על קורות בניו בכל הדורות. אלפי שנים לאחר מכן, כנגד כל הסיכויים והסטטיסטיקות, בני אברהם קמים מעפרם כאודים מוצלים מאש ושבים לארץ המובטחת שניתנה לאברהם בפרשתנו. כל זאת מכח אותו חזון – צא מן האצטגנינות שבך – השמים הם הגבול” (הרבנית עו”ד ד”ר פנינה נויבירט).
שאלו את החניכים:
אפשרות ב –
יוסטינה הייתה נערה בשואה, וכתבה יומן שמתעד את קורותיה בשואה. הקטע הזה מובא מתוך יומנה:
“ההיסטוריה לא תסלח לנו דווקא על העוון הזה… איזה אדם ששכלו בריא יכול לשאת כל זאת בשתיקה? היכן הסיבה הגדולה שבגללה עלינו להמנע מן התגובה היחידה, הראויה לאדם שיש לו כבוד עצמי? ההיסטוריה תנדה אותנו לנצח. אם נשאר לנו מוצא, אין זה אלא להציל את עצמינו בפני משפטו של העתיד”
(מתוך יומנה של יוסטינה).
שאלו את החניכים:
סכמו עם החניכים את כל השלבים שעברו בפעולה: ראינו בתחילת הפעולה שגם לנוער שצומח מבני עקיבא יש כוח לשנות ולחולל שינויים. לאחר מכן התנסינו בעצמנו בחשיבה איך במצבים יום-יומיים אפשר למצוא פתרונות כלליים, לאומיים, וסיימנו באמירה שחשוב לשנות, שיש לנו אחריות וכוח כלפי המציאות לשנות את המציאות גם אם היא נראית בלתי ניתנת לשנות.
קטעי מידע
שר החינוך מוקיר תודה ליוזמה שסחפה מדינה שלמה
26/11/2015
לפני 3 שנים בעקבות יוזמה אישית אחת התחיל להתגלגל הרעיון של ייסוד יום הוקרה ארצי לפצועי צה”ל. תנועת בני עקיבא נרתמה ליוזמה של רכז מחוז דרום אליעד אברקי והחלה לציין את יום ההוקרה בסניפי התנועה ולפעול להכרה רשמית ביום זה כיום ממלכתי רשמי שתציין מדינת ישראל כולה. הפעילות הציבורית זכתה להצלחה ובשנה שעברה צוין יום ההוקרה בכל הארץ בעקבות החלטת ממשלת ישראל.
(חדשות-מורשת)
(מתוך העיתון ‘שביעי’)
התנועה נוסדה בל”ג בעומר ה’תרפ”ט (1929) בירושלים על ידי יחיאל אליאש, באותה עת צעיר בן 21, מנחם חרובי (חרובסקי) וגורמים נוספים מהפועל המזרחי. למעשה התנועה הוקמה עוד לפני כן, במהלך החורף של אותה שנה, אך בל”ג בעומר תרפ”ט מספר החברים בתנועה עמד על 80 נפש ולכן הוחלט שיום זה יוגדר כיום ההקמה הרשמי שלה.
(מתוך ויקיפדיה)
בני עקיבא מציגה: קייטנת “כלא” למען פולארד
בניסיון להגביר את המודעות למאסרו של ג’ונתן פולארד, עשרות חניכים יהיו “אסירים” בסניף שהומר ל”כלא”. המזון – לחם וגבינה, ה”סוהרים” – בני ישיבות, ההשכמה – ב-6:00 בבוקר. רכז ההדרכה: “מבין את הרגישות, אבל זו יוזמה של הנוער”
צופיה הירשפלד פורסם: 04.07.11 , 16:00
מי רוצה להיות אסיר? סניף בני עקיבא בעמק המצלבה בירושלים הפך היום (ב’) ל”בית כלא שמור”, שבו ישהו בשבוע וחצי הקרובים “אסירים” חניכי התנועה הדתית וכמה נערים פעילי מרצ, שינוהלו על-ידי מדריכים – “סוהרים”. בבני עקיבא קוראים ליוזמה קייטנת “חום ליונתן” שמטרתה להגביר את המודעות לשהותו הארוכה של המרגל הישראלי ג’ונתן פולארד בכלא האמריקני.
אל “הכלא” שבנו בעצמם, נכנסו החניכים (בני 15–18) בתאריך סמלי – 4 ביולי, יום העצמאות האמריקני. הסניף הוקף גדרות תיל, במקום חולצות טריקו החניכים ילבשו מדי אסירים, ואת השוקו והלחמניה יחליפו לחם וגבינה. הנסיעה ל”סופרלנד” הומרה בהשכמה בשש בבוקר למסדרים ו”עבודות שירות”.
ה”אסירים” בכניסה לכלא (צילום: צביקה קליין)
את “בית הכלא” מנהלים בחורי ישיבה מעל גיל 18, שאמורים לנהוג בקייטנים שלהם בנוקשות. לאחר ההשכמה ו”ספירת האסירים” ייצאו החניכים לאזורים מרכזים בעיר כדי להחתים עוברים ושבים על עצומות לשחרורו של פולארד. לארוחת צהרים הם יקבלו לחם ונקניק, ובשעות אחרי הצהריים ישמעו הרצאות מפי רבנים כמו הרב שלמה אבינר, ויפגשו עם חברי כנסת שונים מ”הבית היהודי” ומ”קדימה”. בערב יקבלו לחם ושוקולד וישלחו לישון על מזרנים שהונחו על הרצפה.
“המטרה היא לעלות את הנושא של יונתן פולארד למודעות הציבורית”, מסביר יוני ורנר, רכז הדרכה של מחוז דרום. “אנחנו רואים בפולארד יהודי שמוסר את חייו למען המדינה. אנחנו לא מתיימרים לשכנע את הממשל הידידותי בארצות הברית, אנחנו אומרים לממשלה שלנו שהיא צריכה לעשות את הכל כדי להביא לסיומה של הטרגדיה הנוראית הזו. אין סיבה שפולארד לא יהיה פה מחר”.
הכלא שלכם מזכיר את הצינוק שעשו לגלעד שליט והתקבל בציניות.
“כבר לפני שלושה חודשים התחלנו את החשיבה על בית הכלא, עוד לפני שמישהו שמע על הצינוק. במקרה זה הצטלב. אבל יש הבדל מאוד גדול ביניהם. פה מדובר בבני נוער שלא בחרו לעשות את זה מול התקשורת, ולא מצטלמים לשעה, אלא תורמים שבוע וחצי מהחופש הגדול שלהם”.
הכנסת בני נוער לבית כלא, גם אם הוא לא אמיתי, לא נראית לכם בעייתית?
“אני חושב בדיוק ההפך. אני מבין את הרגישות, אבל כל היוזמה באה מהנוער. הם ביקשו את זה, הם הובילו את היוזמה, וגם הם בנו לעצמם את הכלא. זה בא ממקום מאוד אמיתי. יש בהם נכונות לוותר על כל הנוחיות שהם הורגלו בה, לוותר על הפייסבוק, על המחשב, הסרטים, על האפשרות לקום וללכת לישון מתי שבא להם, רק בשביל לבוא לכאן ולהרגיש כמו יונתן פולארד. אני חושב שזה מראה איזה נוער נפלא יש לנו. אפילו בני נוער של מרצ ששמעו על היוזמה הצטרפו אלינו”.
למה קייטנת הכלא של פולארד ולא הצינוק של גלעד שליט?
“אנחנו עוסקים כל השנה בגלעד שליט. עשינו למענו ערבי תפילה ולימוד והרגשנו שבמקביל לעשייה המבורכת עבורו, צריך לדאוג שגם הנושא של פולארד לא יוזנח”.
דובר נוער מרצ, ירין שכטר: “אנו רואים את עצמנו מגויסים לחלוטין למאבק לשחרור פולארד, ופועלים בשיתוף פעולה עם בני עקיבא וכל שאר הארגונים שלוקחים חלק במאבק החשוב הזה. מעבר לעובדה שמדובר באדם שפעל למען מדינת ישראל ובשליחותה, לאחר 26 שנה יש כאן מקרה מובהק של הפרת זכויות אדם. עשרות בכירי ממשל, ביטחון ומשפט אמריקנים כבר קראו לשחרורו וקבעו שהמאסר לא רק חסר פרופורציה אלא גם נבע מהאשמות שווא. אי-אפשר לתמוך בשוויון ובזכות לצדק, מבלי להתגייס בכל הכוח להפסקת הטרגדיה הזו”.
(מתוך אתר YNET)
כרטיסיות מצבים לבית המשפט