תקציר הפעולה
הבנו את החשיבות של החיים ביחד, של היכולת לתת מקום לשונה ממני ולהבין שכל אחד בעם הוא חלק ממני.
עכשיו אנחנו צריכים להבין שהאחריות לחיבור ולאהבה ההדדית מונח על כתפי כל אחד ואחת מאיתנו ומתחיל בדברים הפשוטים והקטנים, ביחס שלנו למי שסביבנו וכמובן בעבודה העצמית שלנו. ברגע שנבין באמת עד כמה חשוב להיות ביחד, נעשה כל מה שאפשר ברמתנו כדי להביא לידי כך.
מטרות הפעולה
- החניכים ידונו בחשיבות ה’יחד’ בחיים שלנו
- החניכים יבינו שהאחריות לאחדות בעם ישראל היא של כל אחד ואחת
- החניכים יקבלו עליהם עשייה אישית כדי לקדם את החיבור ואת האהבה בינינו
מהלך הפעולה
שלב א:
משחק המספרים – בקשו מהחניכים לעמוד במעגל ופזרו במרכז המעגל פתקים שכתובים בהם מספרים מ-1 עד 25.
הנחו את החניכים שעליהם לדרוך על כל המספרים בזמן קצר ככל האפשר, ועל כל אחד מן המספרים צריכה לדרוך רגל אחת בלבד.
החניכים יתקשו בתחילה, אך אט-אט יקבעו אסטרטגיה מסוימת.
שאלו את החניכים:
- איך היה המשחק בהתחלה?
- מה עזר לכם בסוף להצליח?
- בהתחלה כולם מתנפלים על המספרים כדי להצליח ולהשיג את המטרה מהר כל האפשר, אבל אז מבינים שכאשר אין הקשבה ותיאום הדדי, אי אפשר להגיע לשום דבר. ברגע שכל אחד מבין את מקומו ואת תפקידו, רק אז אפשר לצעוד קדימה.
כך גם בעם ישראל: אם כל אחד יחיה לעצמו ולא יתעניין בחברו, יהיה בלגן. כשאנחנו מאוחדים אפשר להגיע רחוק.
שלב ב:
מצבים של עשייה –
חלקו לחניכים שני פתקים לכל אחד. בפתק אחד כתוב “לא הייתי עושה את זה”, ובפתק השני כתוב “הייתי עושה בדיוק אותו הדבר” (נספח 1).
קראו לחניכים מצבים (נספח 2), ולאחר כל מצב בקשו מהם להרים את הפתק בהתאם לאופן שהיו מתנהגים.
בין מצב למצב אפשר לכוון שאלה לאחד החניכים:
- מדוע היית מתנהג/ת ככה?
- מה יש במצב הזה שמרגש אותך?
- האם באמת היית מתנהג/ת כך?
סיכום: אנחנו יודעים שחשוב להיות ביחד, אבל הרבה פעמים כשזה מגיע ליום-יום שלנו, לחיים שלנו ולנוחות שלנו אנחנו מרגישים מאוד בנוח להשאיר את העבודה לאחרים.
למדנו הרבה על חשיבות האחדות, על המקום של כל אחד מאיתנו בעם, על הקשת שכל צבע בה נותן חיים לצבעים שאיתו.
עכשיו הזמן להבין שזה בידיים שלנו, כי הכול מתחיל בדברים הכי פשוטים וקטנים. מתחיל בחיוך שאנחנו קמים איתו בבוקר, בקפה שאנחנו מכינים להורים בהפתעה.
האחדות מתחילה במעשים הפשוטים. יפה לעשות פעם אחת דבר גדול, זה נראה מעולה, אבל גם נעלם כמו הציור שמציירים על האדים בחלון של המכונית ביום חורף קר. אבל ברגע שאנחנו מקבלים עלינו משהו קטן ומתמידים בו בגדול, שם השינוי מתחיל לקרות.
לפעמים אנחנו עלולים להוריד מהערך שלנו. ילדים, מה כבר אנחנו יכולים לעשות? אבל אנחנו בהחלט יכולים.
שלב ג:
פזרו על הרצפה כרטיסיות מעשים טובים (נספח 3), ובקשו שכל חניך יקבל עליו מעשה אחד טוב ויעשה אותו בשבוע הקרוב.
הצעת שדרוג: אפשר להפוך את הכרטיסיות למסורת קבועה, ובסיום כל פעולת שבת או בכל ראש חודש תפזרו על הרצפה את כרטיסיות המעשים הטובים. כך אחת לכמה זמן כל חניך וחניכה יקבלו עליהם מעשה טוב קטן אחר.
צ’ופר: ‘תן לי יד’ – עילי אבידני (נספח 4).
נספחים
נספח 1 – כרטיסיות
לא הייתי עושה את זה
הייתי עושה בדיוק אותו הדבר
נספח 2 – מצבים
- ביום חמישי היה ערב מיוחד עם כל תלמידי הכיתה. ההורים באו, התלמידים הכינו הצגה, והיה ממש כיף. בסוף הערב הייתה הכיתה מלוכלכת ומבולגנת. רק איילת נשארה לנקות ולסדר את הכיתה.
- אפרת מתקשה בלימודים ולא מתרכזת בשיעורים. השנה הודיעה המורה שהיא מרשה לשבת בכיתה ליד מי שרוצים. ספיר תמיד רצתה לשבת ליד מוריה, החברה הכי טובה שלה, אבל ספיר החליטה לשבת ליד אפרת כדי לעזור לה ולחזק אותה.
- אימה של סיגל רצתה לנוח לאחר יום עבודה קשה ומפרך וביקשה ממנה לשמור על אחיה הקטנים בזמן שהיא ישנה. לפתע התקשרו אל סיגל נועה וליאת ואמרו לה: “החלטנו ללכת לשחק ואז לראות סרט. את באה?” סיגל החליטה שלא להעיר את אימא שלה ולהישאר בבית.
- אח של עידו קם מאוחר וביקש מעידו שיביא לו מים לחדר. עידו הפסיק לשחק והלך לתת לאחיו מים.
- המורה ביקשה שאחת הילדות תסכים להיות אחראית להתנדבות שתתקיים בשבוע הבא בבית אבות “מושב זקנים”, ואף אחת לא רצתה, רק דפנה התנדבה.
- בכל פעם שערן עומד בתור בסופר הוא מסתכל בסלי הקניות של מי שסביבו ונותן לכל מי שיש להם מעט מצרכים לעקוף אותו בתור.
- יאיר מילא בפעם הראשונה בחייו טופס של מפעל הפיס וזכה ב-2,000 ₪. הוא החליט לתת מתוך הסכום 1,000 ₪ לעמותת “חיוך ושמחה”.
- ביום שלישי הייתה פעולה עם המורה, וכולן שיחקו ‘חבילה עוברת’. הכיתה התמלאה קרעי עיתונים. בסוף הפעילות קראה המורה לאחת הבנות לשיחה, וכל הבנות ניצלו את ההזדמנות וברחו להפסקה. רק גילה נשארה לאסוף לפח את כל העיתונים.
- לכיתה הגיעה תלמידה חדשה שעברה דירה מעיר אחרת. המורה ביקשה מתנדבת שתשב לידה ותעזור לה להתאקלם בכיתה. דפנה, שסוף-סוף יושבת השנה ליד חברה טובה שלה, בחרה לקום ולעבור לשבת ליד הילדה החדשה.
- לשבט הייתה שבת שבט, ולאחר סעודת ליל שבת יצאו כולם מחדר האוכל, ורק שני ושירן נשארו לפנות את השולחן.
נספח 3 – כרטיסיות מעשים טובים
- להרים לכלוך מהרצפה
- לעזור לחבר בכיתה
- להביא לילד חולה את שיעורי הבית
- לשתף חבר קצת בודד במשחק בהפסקה
- לתת כוס מים למנקה הרחובות
- לומר תודה רבה לנהג אוטובוס
- להרים חמישה פריטי אשפה מהמדרכה ברחוב ולזרוק לפח האשפה
- לתת משהו מתוק לקבצן ברחוב
- לעזור לאדם מבוגר לסחוב את השקית של הקניות
- לפנות מקום באוטובוס לאדם מבוגר
- לחייך לחבר בכיתה
- להרים למורה את הטוש כשהוא נופל
- לתת למורה כוס מים בתחילת השיעור
- לעזור לאח ולאחות הקטנים
- לצייר ציור לאבא ואימא
- להתקשר לסבא וסבתא ולשאול מה שלומם
- לעזור למורה לחלק את הדפים בכיתה
- לשתף חבר מהכיתה במשחק
- לדבר עם חבר מהכיתה שאני לא מדבר/ת איתו בדרך כלל
- להזמין חברים אליי הביתה
- לסדר את החדר בלי שאימא תגיד
- לומר לאימא תודה רבה
- לשאול לשלום השכן
- להביא כריך נוסף לבית הספר ולתת אותו לחבר ששכח להביא אוכל
נספח 4 – צ’ופר
לא לבד
מילים ולחן: אודי דמארי
צעדים קטנים קדימה
בשבילים כל כך שונים
כל הדרך עד אליך
ניצוצות של אור קוראים לי
להשלים את החסר
להדליק עוד כוכב בשמיים
תן לי יד
לא לבד
רק ביחד ננצח
לב אחד, עם אחד
כי כולנו בני אדם אחד
תן לי יד
לא לבד
רק ביחד ננצח
עם אחד, לב אחד
רק לא לבד
מסיכות שעוטפות את חיינו
לא נותנות כאן שום סיכוי
מי אנחנו בכלל…לאיפה הגענו
עם כל השוני שבינינו
בכל זאת כל כך דומים
זה הדם שזורם בתוכנו
כי כולנו יהודים
תן לי יד
לא לבד
רק ביחד ננצח
לב אחד, עם אחד
כי כולנו בני אדם אחד
תן לי יד
לא לבד
רק ביחד ננצח
עם אחד, לב אחד
רק לא לבד
ברקוד – קישור לשיר:
מתאים לשבת