למה לי מדינה יהודית?

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א’ | מדינה יהודית בארץ ישראל- היא מדינת ישראל

בשלב זה ניחשף לביטויים של המאפיינים היהודיים של מדינת ישראל.

• מושגים – חלקו את החניכים לשתי קבוצות ובכל קבוצה תנו לכל אחד מחברי הקבוצה כרטיסיית מושג הקשור ליהדותה של המדינה בעיני החוק (נספח 1). אם בשבט יש יותר מעשרים חניכים, חלקו אותו לשלוש קבוצות לפחות (אפשר שכמה מהחניכים יקבלו יותר מכרטיסייה אחת).
• אפשרות א’- תחרות: משחק כדור המושגים – בקשו מכל קבוצה לעמוד בשורה בצד אחר של החדר, החזיקו כדור (או בקבוק או חפץ אחר) ועמדו באמצע, בין שתי הקבוצות, במרחק גדול ושווה ביניכם לבין כל קבוצה. בכל סבב אמרו מושג אחר, והחניכים שקיבלו את המושג צריכים לרוץ אליכם, לחטוף את הכדור ולרוץ בחזרה למקומם. החניך שיצליח להביא את הכדור לצד של הקבוצה שלו יזכה את הקבוצה בנקודה. לאחר כל תחרות כזו הקריאו את ההסבר של המושג והסבירו כיצד הוא קשור לזהותה של מדינה יהודית.
• אפשרות ב: דיון: ראינו כי יש בחוק הישראלי כיום ביטויים רבים להיות מדינת ישראל מדינה יהודית, אך האם זה באמת חשוב? האם יש משמעות למאפיינים היהודיים של מדינת ישראל?

שלב ב’ | יחס הכתובים למדינה יהודית

• דיון: שאלו את החניכים אם יש לתורה דעה על מדינת ישראל. האם חשוב בעיניה שתהיה מדינה יהודית?
• פסוק כמקור ודיון: לאחר שהחניכים יענו, הניחו על הרצפה גיליון שכתוב בו הפסוק “וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ” (שמות יט, ו. נספח 2).
  הרמב”ן מפרש את גדרי המצווה הזו: “שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הקל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם יצחק וליעקב, ולא נעזבנה בידי זולתנו מן האומות או לשממה…”
  הסבירו לחניכים כי בהרחבה של הרמב”ן על מצוות עשה לשבת בארץ הוא פורש שני מרכיבים למצווה: האחד שלטון עם ישראל בארץ ישראל והשני הוא להתיישב בה. המימוש של שלטון עצמאי הוא באמצעות מדינה.
• הסבירו: אם כן מה ההבדל בין המסגרת של מדינה יהודית לבין כל מסגרת מדינית אחרת?
  התורה מקנה לנו מערכת מצוות פרטיות בהם מחויב כל אדם בעצמו. אך קיימות גם מערכות מצוות כלליות, המתייחסות לענייני ניהול חברה תקינה, ולאופיו של שלטון יהודי (ואף מצוות ייחודיות המתקיימות רק כאשר רוב העם בארצו).
  בהתאם לשבט שלכם, תוכלו להרחיב את הדיון ולהביא דוגמאות: דיני מלחמה (מי יוצא למלחמה, מתי יוצאים, מלחמת רשות ומלחמת מצווה, כיצד יש לנהוג בשבויים וכיצד להילחם), מצוות יישוב הארץ, מצוות הקשורות לענייני חקלאות, מצוות הנוגעות לענייני חברה (הדאגה לגר, יתום ואלמנה, ניהול מערכת משפט, חלוקת קרקעות) וכד’.
  ייחודה של מדינה יהודית ציונית, הוא לא רק השיבה לציון בתקופת הלאומיות ככל העמים במאתיים השנה האחרונות. שיבתנו לציון מאפשרת לנו לייסד ולממש את מערכות המצוות הכלליות שלנו כעם, מימוש חברה והנהגה כפי שמכתיבה לנו התורה. אומנם מדינת ישראל כיום לא מוגדרת כמדינת הלכה, אך ניתן לראות את השפעות והנהגות המסורת היהודית על ההנהגה שהוכתבה בארץ: שבת כיום השבתון, לוח השנה היהודי הוא הלוח המרכזי לפיו נקבעים ענייני המדינה, חלק ממערכת המשפט המכוננת על יסודות החוק העברי וכד’. הרב קוק היטיב להגדיר את מדינת ישראל התשתית הפיזית של אור ה‘ בעולם. חלקו לחניכים את הצ‘ופר, שבו משפט של הרב קוק (נספח 3).
  

הערה למדריכים:  נכון, זה הרב קוק, נכון, אתם רק בשבט נבטים או ניצנים, אבל זה משפט אחד, זה לא הרבה, וזה משפט חשוב ויסודי. אנו בטוחים שאתם יכולים להעביר את המשמעות שלו לחניכים. “מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי… ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד’ בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד’ אחד ושמו אחד“ (אורות ישראל ו, ז). הסבירו לחניכים כי הרב מלמד אותנו שמדינת ישראל, מדינה בעלת זהות יהודית שיונקת מהתורה, מורה על גאולת ישראל. היהדות כתשתית המדינה מכוונת אותנו כיצד לפעול כפרטים וכחברה בכל תחומי החיים, וזהו שלב בתהליך הגאולה שמתקדם קמעא-קמעא.

שלב ג’ | ערכי יסוד

לאחר שהבנו כי היותה של המדינה יהודית הוא ערך מרכזי בתהליך הגאולה וראינו כיצד זה בא לידי ביטוי כיום, ננסה כעת לבחור ערכי יסוד בהיותה של המדינה יהודית.

• חלוקה לקבוצות: (עד שבעה חניכים בקבוצה, כדי לאפשר לכולם לבוא לידי ביטוי). תנו לכל קבוצה כרטיסיות שעל כל אחת מהן כתוב ערך אחר (נספח 4). מטרת הקבוצה היא לבחור חמישה ערכים שבלעדיהם הזהות היהודית במדינה עלולה להיטשטש, ולסדר אותם על פי סדר החשיבות. למשל, הקבוצה יכולה לבחור לערך החשוב ביותר את “חסד” ולערך הכי פחות חשוב שנכנס לרשימה את “ביטחון אישי”, ואת ערך “ערבות הדדית” לא לכלול ברשימה כלל. הקציבו למשימה עשר דקות.
• שיתוף: ובקשו מכל קבוצה לשתף ברשימה שבנתה. שאלו כל קבוצה מה היה חשוב לה ברשימה. אם יש ערך שחזר ונשנה בכל הרשימות, אפשר לשאול מדוע כולם כללו אותו ברשימה. כנ”ל על ערך שלא נכלל בשום רשימה.

סיכום: בפעולה הבנו כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ונחשפנו לביטויים של יהדותה באורח החיים במדינה. ראינו כי כינונה של מדינה יהודית בארץ ישראל הוא שלב מרכזי בתהליך הגאולה, כפי שקרא לה הרב קוק, “יסוד כסא ה’ בעולם”. בפעולה הבאה נתמקד בערך קליטת עלייה, ערך יהודי מרכזי ביהדותה של המדינה.

נספחים:

להדפסת הנספחים – לחצו כאן!

נספח 1: מושגים בחוק הישראלי המבטאים את היותה מדינת ישראל מדינה יהודית

• חוק השבות – החוק קובע כי כל יהודי הרוצה לעלות לישראל יכול לעשות זאת ולקבל תעודת עולה.
• דגל ישראל – שני הפסים שבדגל ישראל מרמזים לטלית. מגן דוד שבמרכז הדגל הוא סמל יהודי מסורתי עתיק שהיה בשימוש בעם היהודי שנים רבות.
• סמל המדינה – בסמל המדינה נראית המנורה מבית המקדש ומשני צידיה שני ענפי זית, כפי שכתוב בספר זכריה: “מנורת זהב כולה וגֻלּה על ראשה ושבעה נרותיה עליה… ושניים זיתים עליה, אחד מימין הגֻלּה ואחד על שמאלה”.
• חוק חג המצות – על פי החוק, במהלך חג הפסח יש איסור ברוב הארץ על הצגה בפומבי של מוצרי חמץ למכירה או לצריכה.
• חוק גידול חזיר – על פי החוק, יש איסור לגדל חזירים במדינה, למעט במקומות שבהם רוב נוצרי או בגני חיות ומכונים מדעיים.
• שבת – שבת היא יום השבתון הרשמי במדינת ישראל, בניגוד לרוב העולם המערבי, שבו יום ראשון הוא יום השבתון.
• בתי הדין הרבניים – בתי הדין השופטים על פי ההלכה היהודית מוכרים במערכת המשפט הישראלית כחוקיים לפסוק בענייני משפחה (נישואין וגירושין).
• עידוד עלייה – הסוכנות היהודית – הסוכנות היהודית היא גוף רשמי של מדינת ישראל שמטרתו לעודד עלייה מהתפוצות לישראל. נוסף על כך משרד העלייה והקליטה הוא הגוף הממשלתי האחראי לנושאי עלייה.
• קשר עם התפוצות – מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש לה משרד ממשלתי שתפקידו לדאוג לתפוצות הלאום של המדינה בעולם.
• השפה הרשמית – השפה הרשמית של מדינת ישראל היא עברית.
• לוח השנה העברי וחגי ישראל – לוח השנה העברי משמש את המדינה כלוח רשמי. חגי ישראל הם ימי שבתון במשק הישראלי.

נספח 2: גישת התורה למדינה יהודית

“והורשתם את הארץ וישבתם בה,
כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה” 
(במדבר ל”ג, נ”ג)

נספח 3: דברי הרב קוק על מדינה יהודית

“מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי… ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד’ בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד’ אחד ושמו אחד” (אורות ישראל ו, ז)

נספח 4: כרטיסיות ערכים

חסד

אמונה בה’

קליטת עלייה

קשר עם יהודי התפוצות

שמירה על ביטחון

צניעות

ערבות הדדית

סובלנות (הכלה של דעות שונות)

הלכה

חינוך יהודי

לימוד תורה

פיתוח אומנות ותרבות

חירות הפרט

התיישבות