איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתבפעולה נלמד את משניות ב–ג בפרק ד במסכת אבות לאור דמותו של הרב חיים דרוקמן זצ"ל. שתי המשניות מביאות מקרים אחרים אך מובילות לאותו עיקרון: אין לזלזל. מתוך העיקרון הזה נעסוק בפעולה בהבנת הערך של כל דבר במציאות, קטן כגדול, ובהבנת חשיבות כל מעשה ואדם במציאות.
ציוד נדרש:
פתיחה
הניחו חפץ במרכז המעגל (כדור, ענף, עיפרון וכו'). ערכו סבב מהיר שבו יהיו לכל אחד מהחניכים שבע שניות להציע שימוש בחפץ שהוא מעבר לשימוש המקורי שלו. אפשר להחליף את החפץ ולעשות כמה סבבים.
אמרו לחניכים: בהתחלה נראה שלחפץ יש רק שימוש אחד, ואחר כך ראינו כמה שימושים יכולים להיות לו. האם יש עוד דברים בעולם שנראים לנו לפעמים בלי הרבה משמעות ושאין בהם כל כך צורך?
על זה בדיוק מדברת המשנה שנלמד.
שלב א – לימוד המשנה
קראו את המשניות (נספח 1). שאלו את החניכים: מה הבנתם מהמשנה? האם לפי המשנה יש דבר בעולם שאין בו צורך? יש אדם בעולם שאין בו צורך?
המשניות מלמדות אותנו עיקרון חשוב: שאין לזלזל בשום דבר. המשנה הראשונה אומרת לנו כי איננו יודעים שכרן של מצוות, לכן אחרי כל מצווה צריך לרוץ. יכול להיות שמה שבעינינו קטן, נחשב גדול בעיני הקב"ה. המשנה השנייה ממשיכה ואומרת כי גם אנשים שנראים לנו קטנים, עוד יגיע הזמן שבו הם יהיו גדולים, ולכל דבר יש מקום ועניין, גם כשזה לא נראה ככה מלכתחילה.
שלב ב – דיון בקבוצות קטנות
חלקו את החניכים לקבוצות קטנות, וכל קבוצה תקבל סיטואציה ושתי שאלות (נספח 2) לדון עליהן.
לאחר כמה דקות דיון חזרו למעגל ולמדו ביחד את המדרש (נספח 3).
הסבירו: רבי יצחק אומר כי כשאדם עושה מעשה, ובמיוחד מצווה, צריך לעשות אותה בלב שלם, כי לכל מעשה יש משמעות הרבה יותר גדולה משאנחנו חושבים. המדרש מביא כמה דוגמאות: ראובן שהציל את יוסף, אהרן שראה את משה, בועז שנתן אוכל לרות, ואומר שאילו רק היו יודעים מה יצא בסוף מאותם אנשים, ושהמעשים שלהם ייכתבו בתנ"ך, בוודאי היו משקיעים יותר ועושים את המעשה בגדלות.
המדרש בא להגיד לנו שגם אנחנו לא יודעים את הערך של המעשים שלנו ואת הערך של האדם שעומד מולנו, ולכן צריך לדמיין תמיד כאילו עומד מולנו האדם הגדול ביותר וכאילו כותבים בתנ"ך את מעשינו, וככה תמיד נרבה במעשים טובים בשמחה ובגדלות.
שאלו: האם עשיתם פעם מעשה קטן שגיליתם אחר כך שהייתה לו משמעות גדולה יותר? או אולי מישהו עשה לכם משהו וחשב שהמעשה שלו קטן, אבל לכם זה היה משמעותי?
שלב ג – סיכום הפעולה
לסיום ספרו לחניכים שהתכונה הזאת – להתייחס לכל אדם במלוא הרצינות, להבין את הערך שבכל דבר – הייתה יסודית בחייו של הרב דרוקמן זצ"ל.
קראו סיפור שממחיש זאת (נספח 4).
סיכום:
התחלנו את הפעולה בהבנה שאין דבר מיותר, לכל דבר יש יותר משמעות וערך ממה שאנחנו חושבים. ראינו את זה גם בדברי המשנה, שמדגישה כי אנחנו לא יודעים את הערך האמיתי של כל דבר. יכול להיות שמצווה, אדם או דבר מסוים ייראו בעינינו קטנים ואולי אפילו חסרי חשיבות, אבל באמת הם גדולים ומשמעותיים מאוד. חווינו את זה בלימוד המדרש, שלפיו הדמויות בתנ"ך לא ידעו את חשיבות מעשיהן, ואלו ידעו, כנראה היו נוהגות אחרת. וככה גם אנחנו, אנחנו לא יודעים את הגודל, החשיבות וההשפעה של המעשים שלנו ושל האנשים העומדים מולנו, לכן תמיד צריך לנהוג הערכה וכבוד כלפי כל מעשה וכל אדם.
נספח 1 – אבות ד, ב–ג
"בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְבַחֲמוּרָה וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם".
נספח 2 – סיטואציות
ואם היו אומרים לך שאחותך תהיה בעתיד מנהיגה גדולה לכל עם ישראל ושהתגובה שלך אליה תיכתב בתנ"ך, איך אז היית מתייחסת לאחותך?
נספח 3 – מדרש ילקוט שמעוני רות ב
"אמר רבי יצחק, בא הכתוב לומר כשאדם עושה מצוה יעשה בלב שלם. אילו היה יודע ראובן שהכתוב מכתיב עליו 'וישמע ראובן ויצילהו מידם', בכתפו היה מטעינו ומוליכו אצל אביו. אילו היה יודע אהרן שהכתוב מכתיבו 'וראך ושמח בלבו', בתופים ובמחולות היה יוצא. אילו היה יודע בועז שהכתוב מכתיבו 'ויצבט לה קלי', עגלים פטומות היה מאכילה".
נספח 4 – סיפור
מספרת הרבנית ברוריה ביננפלד, בתו של הרב דרוקמן:
"אחד הדברים המדהימים אצל אבא היה היחס שלו לכל אדם. הוא ידע להקשיב באותה רגישות וכבוד לראש ממשלה כמו לילדה קטנה שהייתה לה בעיה מאוד דחופה…
פעם, אחרי צנתור בבית החולים, הוא התקשר בחזרה לנערה בת שש עשרה שדיברה איתו על שבת ארגון. היא טענה שיש הופעת אופניים ורק הבנים משתתפים, אך גם היא רוצה להשתתף… הקומונרית הסכימה לשתף אותה רק אם הרב דרוקמן יאשר זאת. אבא שכב במיטה, עדיין חלש, והקשיב לה בסבלנות. אחרי שהאזין לדבריה, אמר לה פשוט, 'תני לקומונרית את המספר שלי, שתתקשר אליי, ונחשוב יחד מה אפשר לעשות'. מייד לאחר מכן התקשר לראש אכ"א בצה"ל כדי לדון בענייני צבא וביטחון…
אותה רצינות, אותה סבלנות, לא משנה מי בן השיח מעבר לקו. מספר הטלפון שלו מעולם לא היה חסוי. לכל מי שהתקשר היה אומר בפשטות: 'שלום, מדבר חיים'".