איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתאת לימוד פרקי אבות לאור פרשנות הרב חיים דרוקמן ז"ל נתחיל בפרק א, משנה ד. משנה זו עוסקת בחשיבות לימוד הזכות על אדם אחר. אנו נתמקד בחלק זה ונראה את הרלוונטיות והמשמעות שלו לדורנו ולחיינו.
פתיחה – המשנה
קראו עם החניכים את המשנה (נספח 1), ודונו איתם: האם יש קשר בין הנושאים המוצגים במשנה? לאחר מכן למדו איתם את דברי הספורנו או 'משנת ארץ ישראל' (נספח 2), שמסבירים שאי אפשר לרכוש חברים בלי לתת בהם אמון.
חלק א – דיון
שאלו את החניכים: את מי צריך לדון לכף זכות? כל אדם? אפילו רשע? לאחר שיענו למדו איתם את דברי הרמב"ם (נספח 3. לחלופין למדו את פירוש הרב שילת על הרמב"ם או את פירוש ברטנורא).
חלק ב – סיטואציות
תנו לחניכים סיטואציות (דוגמאות בנספח 4) שבהן חבר או חברה מתנהגים באופן מכעיס ושאלו אותם כיצד אפשר ללמד זכות במצבים כאלו. דייקו את החניכים: בחלק מהמצבים מעשה שנראה רע הוא בעצם טוב, אבל בחלקם פשוט צריך לראות את העולם דרך המשקפיים של החבר או החברה. "ללכת קילומטר בנעליים שלהם", או בלשון חז"ל "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו" (אבות ב, ד).
לאחר מכן תוכלו לקרוא איתם חלק מהשיר "צעד מייל בנעליים שלי" (נספח 5) או את המשנה שהזכרנו בתוספת מעט פרשנות (נספח 6).
חלק ג – לימוד זכות במישור הרחב
עד כה ראינו מדוע לימוד זכות חשוב כל כך בין חברים וכיצד הוא מאפשר ידידות אמיצה וקרובה ומנקה את האדם ממחשבות רעות על חברו ומהתחושה שכולם פועלים לא טוב. כעת נראה אם יש לדברים מישור כללי יותר, לאומי יותר.
קראו עם החניכים קראו חלק ממאמרו של הרב שילת על פרישתו של הרצי הלוי, שבו הוא מודה להלוי על פועלו למרות הביקורת הציבורית עליו (נספח 7).
דברו עם החניכים על החשיבות שביכולת לסמוך על המנהיגים שלנו, להביט עליהם גם בעין טובה ולדון אותם לכף זכות.
סיכום
סכמו עם החניכים את הלקחים שראיתם במישור האישי, החברתי והלאומי. לימוד זכות מאפשר לנו להיות חברים טובים, למנוע מריבות ולנקות לנו את הראש מכל מיני מחשבות רעות על הזולת. לפעמים כל מה שצריך הוא לדמיין את עצמנו במקום החבר ולראות שבעצם מה שהוא עושה אינו חמור כל כך.
לימוד זכות הוא טוב גם במישור הלאומי: הוא מאפשר לנו לעבוד יחד כעם ולסמוך על המנהיגים שלנו בעיתות משבר.
נספחים
נספח 1
משנה, אבות א, ו
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.
נספח 2
ספורנו
והוי דן את כל האדם לכף זכות, כי בזולת זאת המידה לא יתקיים שום רֵעוּת, כי אמנם ברוב המאמרים יוכל השומע לדון המדבר לכף חובה, ובזה יתבטל כל רֵעוּת בלי ספק […]
פירוש משנת ארץ ישראל
והוי דן את כל האדן לכף זכות – לכאורה זו מימרה עצמאית, אך לדעתנו היא קשורה לקודמותיה. אי אפשר לרכוש חברים, וודאי שאין האדם יכול לקבל על עצמו רב, אם אין הוא דן כל אדם לכף זכות. ביקורתיות ושיפוט מהיר הם מכשול בלתי עביר בפני טיפוח נאמנות וחברות.
נספח 3
פירוש הרמב"ם למשנה בתרגום הרב יצחק שילת
והוי דן את כל האדם לכף זכות – עניינו, שאם יהיה אדם שאינו ידוע לך, לא תדע האם צדיק הוא או רשע, ותראהו עושה מעשה או אומר דבר, שאם יפורש באופן מה הריהו טוב, ואם תפרשהו באופן אחר הרי הוא רע – פרשהו כטוב, ואל תחשוב בו רע. אבל אם היה איש ידוע שהוא צדיק, ומפורסם במעשי הטוב, ונראה לו מעשה שכל תכונותיו יורו על היותו מעשה רע, ואין להכריע בו שהוא מעשה טוב אלא בדוחק רב מאד ובאפשרות רחוקה – צריך לפרש אותו כטוב, הואיל ויש צד אפשרות להיותו טוב, ואין מותר לחשדו, ועל זה יאמרו ״כל החושד כשרים לוקה בגופו״. וכן אם היה רשע ונתפרסמו מעשיו, ואחר כך ראינוהו עושה מעשה שראיותיו כולן מורות שהוא טוב, ובו צד אפשרות רחוקה מאד לרע – צריך להישמר ממנו, ולא להאמין בו טוב, הואיל ויש בו אפשרות לרע, אמר ״כי יחנן קולו אל תאמן בו, כי שבע תועבות בלבו״. ואם היה בלתי ידוע, והמעשה נוטה אל אחד משני הקצוות – צריך בדרך המעלה שידון לכף זכות, איזה משני הקצוות שתהיה.
פירוש הרב שילת לפירוש המשנה
בענין ׳הוי דן את כל האדם לכף זכות׳ – הרמב״ם מחדש שהכוונה ב׳כל אדם׳ לסתם אדם שאינו ידוע לך (או הידוע כבינוני), שבו אפילו מעשה הנוטה לכאורה לצד הרע יש לדון לכף זכות […] ובאדם הידוע כצדיק יש לדון כך אפילו בדרך רחוקה. אך בידוע כרשע הדין להפך: יש להיזהר מלדונו לכף זכות. ונראה כי הדברים אמורים מצד הנזק החברתי העלול להיגרם ממנו […], אך גם אחרי הזהירות הזאת, מידתם של צדיקים ללמד זכות על ישראל לפני אביהם שבשמים, ולא ללמד חובה […]
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. כְּשֶׁהַדָּבָר בְּכַף מֹאזְנַיִם וְאֵין לוֹ הֶכְרֵעַ לְכָאן וּלְכָאן, כְּגוֹן אָדָם שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִמַּעֲשָׂיו אִם צַדִּיק אִם רָשָׁע וְעָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁאֶפְשָׁר לְדוּנוֹ לִזְכוּת וְאֶפְשָׁר לְדוּנוֹ לְחוֹבָה, מִדַּת חֲסִידוּת הִיא לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת. אֲבָל אָדָם שֶׁהֻחְזַק בְּרָשָׁע, מֻתָּר לְדוּנוֹ לְחוֹבָה, שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ (שַׁבָּת צז.), מִכְּלָל שֶׁהַחוֹשֵׁד בִּרְשָׁעִים אֵינוֹ לוֹקֶה.
נספח 4
סיטואציות ללימוד זכות
סיטואציה 1:
חבר הבטיח להיפגש איתך אחרי הלימודים אבל לא הגיע ולא ענה להודעות.
המידע החסר: הסוללה של הטלפון שלו התרוקנה, והוא נאלץ לעזור להורים שלו בקניות דחופות בסופר.
סיטואציה 2:
חברה מהכיתה לא הכינה שיעורי בית, והמורה כעסה עליה מאוד.
המידע החסר: אתמול הייתה הפסקת חשמל ארוכה אצלה בבית ולא היה לה אור לעשות את השיעורים.
סיטואציה 3:
חבר טוב התעלם ממך לגמרי כשפגשת אותו בקניון עם חברים אחרים.
המידע החסר: הוא היה כל כך מרוכז בשיחה עם החברים שפשוט לא הבחין בך, ואחר כך התבייש מאוד כשהבין שזה קרה.
סיטואציה 4:
חברה שתמיד עוזרת בארגון פעילויות הפעם סירבה לעזור בהכנות למסיבת סוף שנה.
המידע החסר :יש לה מבחן חשוב למחרת, והיא חייבת להצליח בו כדי שלא להיכשל במקצוע.
סיטואציה 5:
מישהו מהכיתה התחיל לפני יומיים להתנהג בכעס כלפי כולם.
המידע החסר: הכלב האהוב שלו ברח מהבית, והוא מאוד מודאג ולא מצליח להתרכז בשום דבר אחר.
סיטואציה 6:
מישהי מהשכבה לא החזירה לך ספר שהשאלת לה אף שהבטיחה להחזיר בתוך שבוע.
המידע החסר: היא שכחה את הספר בבית של בני דודים שגרים רחוק והיא מחכה להזדמנות לקחת אותו משם.
סיטואציה 7:
חבר שלך לא הגיע למשחק כדורגל חשוב של הנבחרת למרות הבטחתו לתמוך בך.
המידע החסר: ההורים שלו החליטו ברגע האחרון על ביקור משפחתי חשוב ולא אפשרו לו להבריז ממנו.
סיטואציה 8:
חברה טובה לא הזמינה אותך לחגיגת יום ההולדת שלה השנה אחרי שנים שהייתן חוגגות יחד.
המידע החסר: המשפחה שלה החליטה לערוך חגיגה קטנה ומצומצמת השנה בגלל קשיים כלכליים, והיא התביישה לספר על כך.
סיטואציה 9:
מישהו מהכיתה הפסיק להתכתב בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית ונראה שהוא מתעלם מכולם.
המידע החסר: הפלאפון שלו כבה ולא נדלק, והוא נמצא בתיקון.
סיטואציה 10:
חברה לא עמדה בהבטחה לעזור לך בהפסקות להתכונן למבחן במתמטיקה אף שקבעתן מראש.
המידע החסר: אחותה הקטנה חלתה פתאום והיא נאלצה להישאר איתה בבית, כי ההורים היו חייבים לצאת לעבודה.
סיטואציות לשינוי נקודת מבט
סיטואציה 1:
חבר שולח לך הודעות מאוחר בלילה כשאתה כבר ישן ומתעצבן כשאתה לא עונה מייד.
שינוי נקודת המבט: הוא גדל במשפחה שכולם ערים בה עד מאוחר, ובביתו זה נחשב זמן נורמלי לתקשורת. הוא באמת לא מבין שאצל אחרים זה שונה וחושב שאתה פשוט מתעלם ממנו בכוונה.
סיטואציה 2:
חבר תמיד נכנס לך לדברים באמצע משפט ולא נותן לך לסיים את הדברים שלך.
שינוי נקודת המבט: במשפחה שלו כולם מדברים ככה, זה סגנון תקשורת שבו כל אחד "קופץ" ומציע רעיונות, וזה נחשב אצלם לשיחה תוססת ומעניינת. הוא לא מבין שלך זה נראה חוסר כבוד.
סיטואציה 3:
חברה לא מחזירה לך דברים שהיא לוקחת (עפרונות, מחברות), ואת מרגישה שהיא לא מכבדת את הרכוש שלך.
שינוי נקודת המבט: היא גדלה עם אחים רבים, ובביתם כל הדברים היו משותפים, ואין לה מושג שיש אנשים שמקפידים על "שלי ושלך". היא חושבת שזה טבעי לחלוק הכול עם חברים.
סיטואציה 4:
מישהו מהכיתה תמיד מגיע למפגשים ולאירועים באיחור של רבע שעה לפחות, וזה מרגיז אותך מאוד.
שינוי נקודת המבט: במשפחה שלו יש תפיסת זמן שונה לגמרי, והגעה רבע שעה אחרי הזמן הנקוב נחשבת אצלם להגעה בזמן. לעומת זאת הגעה "בזמן" נחשבת להגעה מוקדמת מדי ולא מנומסת. הוא באמת חושב שהוא מתנהג כראוי.
סיטואציה 5:
חבר בפנימייה או בטיול מרעיש ומדבר בשעה מאוחרת.
שינוי נקודת המבט: הוא בן אדם שלא מתעורר מכלום, ולכן הוא חושב שלא מפריע לך שהוא עושה רעש.
נספח 5
מתוך השיר "Walk a Mile in My Shoes"
מאת ג'ו סאות', 1968. תרגום חופשי
אילו יכולתי להיות אתה, אילו יכולת להיות אני
לשעה אחת בלבד
אילו יכולנו למצוא דרך להיכנס
זה למחשבות של זה
אילו יכולת לראות את עצמך דרך העיניים שלי
במקום דרך האגו שלך
אני מאמין שהיית מופתע
לגלות שהיית עיוור
צעד מייל בנעליים שלי
צעד מייל בנעליים שלי
ולפני שתעליב, תבקר ותאשים
צעד מייל בנעליים שלי.
נספח 6
משנה, אבות ב, ד
[…] הִלֵּל אוֹמֵר, אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר וְאַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ […]
דרך חיים למהר"ל, שם
ואמר עוד שאין הפרטי ראוי לדון את חבירו, ולומר כי עשה פלוני מעשה שאין ראוי לאדם לעשות, ויהיה דן על חבירו מה שעשה. ועל זה אמר ׳אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו׳, כלומר כי יש סבות הרבה לאדם, ואם היתה אותה סבה בעצמה מתחדשת עליו כמו שהיא באה על חבירו, היה עושה גם כן מה שעושה חבירו […]
נספח 7
הרב שילת על פרישת הרצי הלוי: