אשיחה ואהמה

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה

• תעביר את זה הלאה: העמידו חניך או חניכה בתוך המעגל. העבירו חפץ בין החניכים שבמעגל. על החניך שבמרכז לנחש אצל מי החפץ נמצא.
• שאלו את החניכים:
  –אילו דברים עברו בעם היהודי מדור לדור?
  -מה גורם לדבר לעבור מדור לדור?

שלב א’ | כיסופים היסטוריים

• אפשרות א – הצגות על סיפורי כיסופים: הציגו בשיתוף החניכים את הסיפורים (נספח 1. אפשר לחלק את החניכים לקבוצות, וכל קבוצה תכין הצגה לאחד הסיפורים ותציג אותה לפני השבט).בסיום ההצגות שאלו את החניכים:
  למה המו וכספו היהודים בכל אחד מהסיפורים?
• אפשרות ב – מפגש עם סיפורי כיסופים בתחנות: חלקו את החניכים לשלוש קבוצות. הקבוצות יעברו בין כל התחנות בסבב (כחמש-עשר דקות לכל תחנה), יקראו את הסיפור ויצטרכו להשלים את המילים החסרות בסיפור באמצעות בנק המילים (נספח 2).בסוף המעבר בין התחנות כנסו את השבט והציעו לחניכים לשתף בדברים שלמדו בתחנות.

שלב ב’ | בין חלום למציאות

חלקו את החניכים לשש קבוצות. לכל קבוצה העניקו תמונה או מלל (נספח 3). אמרו לחניכים שלא לומר מה קיבלו.

הקבוצות עומדות במעגל, וכל קבוצה צריכה לחפש את הזוג שלה (אם יש להם תמונה, הם צריכים לחפש את ההסבר).

כל קבוצה בתורה יכולה לשאול רק אחת מהקבוצות שתי שאלות. מותר לענות תשובה של כן או לא בלבד.

אפשר לעשות תחרות מי הקבוצה שתשיג ראשונה את המושג השלם.

הקריאו כל מושג והסבירו לחניכים.

• שאלו את החניכים: האם לדעתכם המציאות שפגשתם מושפעת מהכיסופים ומהחלומות של היהודים שפגשנו בשלב הקודם של הפעולה? אם כן, אילו חלומות וכיסופים השפיעו על איזו מציאות?
• אפשרות הרחבה: שימו את הכרטיסים של המציאות עם הקטעים והנספחים משלב א על הרצפה, והחניכים יתאימו ביניהם.

שלב ג’ | גדולים החולמים

• אפשרות א: חלקו את החניכים לקבוצות ובקשו מהם להסתובב בסניף ולשאול את חברי הסניף על דמויות משמעותיות שהמו, חלמו ופעלו לאורך הדורות ובזכותם הגענו למציאות הטובה שאנו חיים בה. הקציבו לסיבוב בסניף חמש עד עשר דקות, ולאחר ששמעו על דמויות בקשו מהם להתמקד בדמות אחת. עזרו להם לחפש חומרים על הדמות באמצעות טלפונים שלהם או שלכם במשך כעשר דקות, ובסוף החיפוש כנסו את כל השבט וערכו סבב, וכל קבוצה תספר על הדמות שלה וכיצד תרמה למציאות שאנו חיים בה.
• אפשרות ב: בקשו מהחניכים מראש לדבר עם ההורים שלהם, עם אחים גדולים או מורים ולבקש מהם שיספרו להם על דמות משמעותית שהמתה, חלמה ופעלה לאורך הדורות ובזכותה הגענו למציאות הטובה שאנו חיים בה. זו יכולה להיות דמות לאורך כל ההיסטוריה היהודית, דמות ציבורית או משפחתית, חבר, מכר וכו’.עשו סבב של החניכים, וכל אחד יספר בתורו על הדמות שלמד עליה.
  אם מתאים לשבט, אפשר בסוף כל תור של חניך לאפשר זמן לשאלות של השבט על הדמות.
• אפשרות ג: ספרו בעצמכם על שתיים-שלוש דמויות משמעותיות שהמו, חלמו ופעלו לאורך הדורות ובזכותן הגענו למציאות הטובה שאנו חיים בה. בסוף הסיפור שלכם בקשו מהחניכים לספר מה הם יכולים ללמוד מהדמויות.

סיכום

בפעולה הזו פגשנו את הכיסופים וההמיה לאורך הדורות שהובילו אותנו למציאות הטובה שאנו חיים בה. פגשנו אנשים וחלומות, למדנו על הכיסופים ועל העשייה שלהם ושל קבוצות בעם לאורך הדורות, וראינו כיצד המציאות שלנו הושפעה מהם ומההמיה שלהם.

נספחים

להדפסת הנספחים – לחצו כאן!

נספח 1 – סיפורי המיה

1. חג הסגד

חידוש הברית והערגה לציון – במשך דורות חלמו יהודי אתיופיה על השיבה לירושלים כדי להתאחד מחדש עם שאר היהודים. חג הסגד היה ליום של צום, בקשת מחילה על חטא, מקור להתחזקות במצוות, יום של גיבוש בקרב קהילת ביתא-ישראל, ומעל לכול תחינה לפני ה’ שישיב את עמו – ביתא-ישראל – לירושלים, ביטוי לכיסופים לציון.

באתיופיה חגגו את הסגד בעלייה המונית להר. בשעות הבוקר היו נושאים הקסים (המנהיגות הרוחנית של יהדות אתיופיה) את ספר ה’אורית’ (התורה) אל הר גבוה, ואחריהם צעדו בני הקהילה בתהלוכה ארוכה. על ההר נשאו המאמינים תפילות וגזרו על עצמם צום. עם הגעת התהלוכה אל ראש ההר נהגו הקסים לשאת תפילות מיוחדות לחג. התפילות ביטאו את הרצון לחזרה בתשובה ותחינה לפני ה’ שיסלח לעמו וירחם עליו. התפילות גם אזכרו בערגה את העיר ירושלים ואת התקווה להגיע אליה ביום מן הימים. אל הקסים הצטרפו כלל היהודים בתפילה למען שגשוג ובריאות לכל היהודים באשר הם, למען בנייתו מחדש של בית המקדש ולמען שובו של כל העם היהודי לירושלים ולאדמתה של ארץ ישראל. לקראת סיום התפילות בהר דרש אחד הקסים. דרשתו נחתמה בנימה אופטימית ובברכה למאמינים שיזכו להגיע לירושלים. בשלב זה קיבל אופיו של היום גוון של שמחה. בכלל זה גם התפילות הפכו פניהן והיו לתפילות של שמחה, של נחמה והבעת תקווה לכינונה מחדש של ירושלים ולשיבת ציון. לאחר סיום התפילות המיוחדות הוליכו הקסים המכובדים מכול את הנאספים בתהלוכה חגיגית המלווה בתקיעת חצוצרות לשם השבת האורית לבית התפילה. אז הייתה נערכת סעודה חגיגית מלווה בשירה ובריקודים. לפני הסעודה היו הקסים בוצעים את הדאבו, לחם מיוחד שנאכל כחלק ממסורת חג הסגד. הדאבו סימל את הלחם שהוגש בבית המקדש שבירושלים (תיאור החג מהאתר של אגודת יהודי אתיופיה).

2. בשנת תרל”ח, הרבה לפני שקמה המדינה, ביוזמתו של אלעזר רוקח מצפת רכשה קבוצה של משפחות יהודיות מצפת שטחי אדמה מן הכפר ג’עוּנה והקימה את המושבה גיא אוני. בני המשפחות שהקימו את גיא אוני ביקשו לשנות את אורח חייהם ולהפוך מלומדי תורה החיים על חשבון כספי החלוקה לחקלאים עבריים המתפרנסים מעבודת האדמה. שנתיים נמשכה ההתיישבות החלוצית בגיא אוני, אך בצורת, רעב וקשיים רבים אחרים הכריעו את המתיישבים, והמקום נעזב, אך לא לזמן רב. גם לאחר שהמתיישבים מצפת נאלצו לנטוש את גיא אוני לא נזנח החלום להקים במקום מושבה חקלאית. אלעזר רוקח המשיך בניסיונותיו לשכנע יהודים מן התפוצות לעלות לארץ ישראל ולהקים יישובים חקלאיים, והצליח לשכנע כמה משפחות דתיות של חסידים מרומניה שהחליטו לעלות לארץ ולהתיישב בה, לעלות ולהקים איתם מחדש את גיא אוני. המתיישבים החדשים נתנו למושבה את השם ראש פינה והפכו את הניסיון שנכשל לאבן הראשה של המושבה החקלאית המחודשת.
3. “כֹּה אָמַר ה’ צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ” (זכריה ח, ד–ה).

נספח 2: השלמת הסיפורים

1. חג הסגד

חידוש הברית והערגה לציון – במשך דורות חלמו יהודי אתיופיה על השיבה לירושלים כדי להתאחד מחדש עם שאר היהודים. חג הסגד היה ליום של צום, בקשת מחילה על חטא, מקור להתחזקות במצוות, יום של גיבוש בקרב קהילת ביתא-ישראל, ומעל לכל תחינה לפני ה’ שישיב את עמו – ביתא-ישראל – לירושלים, ביטוי לכיסופים לציון.

 

באתיופיה חגגו את הסגד ב____ המונית להר. בשעות הבוקר היו נושאים הקסים (המנהיגות הרוחנית של יהדות אתיופיה) את ספר ה’אורית’ (התורה) אל ____ גבוה, ואחריהם צעדו בני הקהילה ב____ ארוכה. על ההר נשאו המאמינים ____ וגזרו על עצמם צום. עם ____ התהלוכה אל ראש ההר נהגו הקסים לשאת תפילות מיוחדות לחג. התפילות ביטאו את ה___ לחזרה בתשובה ותחינה לפני ה’ שיסלח לעמו וירחם עליו. התפילות גם אזכרו בערגה את העיר ____ ואת התקווה להגיע אליה ביום מן הימים. אל הקסים הצטרפו כלל ____ בתפילה למען שגשוג ובריאות לכל היהודים באשר הם, למען בנייתו מחדש של _____ ולמען שובו של כל העם היהודי לירושלים ולאדמתה של______. לקראת סיום התפילות בהר דרש אחד הקסים. דרשתו נחתמה בנימה אופטימית וב____ למאמינים שיזכו להגיע לירושלים. בשלב זה קיבל אופיו של היום גוון של____. בכלל זה גם התפילות הפכו פניהן והיו לתפילות של שמחה, של ____ והבעת תקווה לכינונה מחדש של ירושלים ושיבת ציון. לאחר סיום התפילות המיוחדות הוליכו הקסים המכובדים מכול את הנאספים בתהלוכה חגיגית המלווה בתקיעת ____, לשם השבת האורית לבית התפילה. אז הייתה נערכת ___ חגיגית מלווה בשירה וב___. לפני הסעודה היו הקסים בוצעים את ה____ – לחם מיוחד שנאכל כחלק ממסורת חג הסגד. הדאבו סימל את הלחם שהוגש בבית המקדש שבירושלים (תיאור החג מהאתר של אגודת יהודי אתיופיה).

בנק מילים:

חצוצרות, דאבו, היהודים, תהלוכה, הר, ארץ ישראל, הגעת, ריקודים, עלייה, שמחה, ירושלים, תפילות, רצון, בית המקדש, ברכה, נחמה, סעודה

 

ראש פינה

בשנת תרל”ח, הרבה לפני שקמה ה___, ביוזמתו של אלעזר רוקח מצפת רכשה קבוצה של ____ יהודיות מצפת שטחי ____ מן הכפר ג’עוּנה והקימה את המושבה גיא אוני. בני המשפחות שהקימו את ____ ביקשו לשנות את אורח חייהם ולהפוך מלומדי תורה החיים על חשבון _______ לחקלאים עבריים המתפרנסים מ_______. שנתיים נמשכה ה____ החלוצית בגיא אוני, אך בצורת, ____ וקשיים רבים אחרים הכריעו את המתיישבים, והמקום ___, אך לא לזמן רב. גם לאחר שה_____ מצפת נאלצו לנטוש את גיא אוני לא נזנח ה____ להקים במקום מושבה חקלאית. ____ רוקח המשיך בניסיונותיו לשכנע יהודים מן התפוצות ____ לארץ ישראל ולהקים יישובים חקלאיים. הוא ____ לשכנע כמה משפחות דתיות של חסידים מרומניה ש____ לעלות לארץ ולהתיישב בה, לעלות ו____ איתם מחדש את גיא אוני. המתיישבים החדשים נתנו ל____ את השם ראש פינה והפכו את הניסיון שנכשל לאבן הראשה של המושבה החקלאית המחודשת.

 

 

 

 

 

בנק מילים:
עבודת האדמה, גיא אוני, החליטו, התיישבות, אליעזר, להקים, נעזב, אדמה, רעב, לעלות, משפחות, מתיישבים, מדינה, כספי החלוקה, חלום, הצליח, מושבה

“כֹּה אָמַר ה’ צְבָאוֹת עֹד ___ זְקֵנִים וּ____ בִּרְחֹבוֹת ____ וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ ___ מֵרֹב יָמִים. וּ_____ הָעִיר יִמָּלְאוּ____ וִילָדוֹת ____ בִּרְחֹבֹתֶיהָ” (זכריה ח, ד–ה)

בנק מילים:
יְרוּשָׁלָ‍ִים , יֵשְׁבוּ, בְּיָדוֹ, מְשַׂחֲקִים, רְחֹבוֹת, יְלָדִים, זְקֵנוֹת

נספח 3: ההתגשמות של ההמיה כיום

1. חג הסגד בישראל
   אף שכיום רובם המוחלט של יהודי אתיופיה מתגורר בישראל, הקהילה ממשיכה לחגוג את חג הסגד. בישראל היה החג מקור התכנסות שנתי של כלל קהילת יוצאי אתיופיה, והוא משמש מקור חיבור לשורשים ולתרבות. הסגד נחוג בהשתתפותם של המוני משתתפים מקרב קהילת יוצאי אתיופיה העושים דרכם לירושלים, צעירים ומבוגרים כאחד. הרוב נאספים בטיילת ארמון הנציב, ואחרים פונים לכותל המערבי. קסים שמוצאם מקהילות מקומיות שונות נושאים את האורית בתהלוכה ססגונית. במקום ההתכנסות נושאים הקסים תפילה. רבים מקרב חברי הקהילה ממשיכים לשמר את מנהג הצום עד אחרי הצהריים, ובסיומו אוכלים את הדאבו (תיאור החג מהאתר של אגודת יהודי אתיופיה).
2. ראש פינהכיום ראש פינה אינה מושבה קטנה אלא כבר מועצה מקומית גדולה בגליל. היא משמרת בתוכה וממשיכה לספר את סיפור הקמתה שקרה בזכות המיה וכיסופים של אנשים רבים, ובראשם אליעזר רוקח.

 

3. ירושלים

נבואת זכריה על זקנים היושבים ברחובות ירושלים וילדים וילדות משחקים ברחובותיה התגשמה.
ירושלים בנויה, והתרחבה לכל כך הרבה שכונות מרוב תושבים.

 

להורדת והדפסת הפעולה