איתור סניפים וכפרי בוגרים
אנו חיים במדינת ישראל, לכאורה מציאות טבעית לנו. אנו עדים להתפתחותה ולתנופת צמיחה בתחומים רבים שנבנו על גבי הקומה של ההמיה והכיסופים של יהודים לאורך הדורות. בפעולה זו נתחבר אל ההמיה והכיסופים ואל מימושם לאורך הדורות.
ציוד: כרטיסיות נספחים
חלקו את החניכים לשש קבוצות. לכל קבוצה העניקו תמונה או מלל (נספח 3). אמרו לחניכים שלא לומר מה קיבלו.
הקבוצות עומדות במעגל, וכל קבוצה צריכה לחפש את הזוג שלה (אם יש להם תמונה, הם צריכים לחפש את ההסבר).
כל קבוצה בתורה יכולה לשאול רק אחת מהקבוצות שתי שאלות. מותר לענות תשובה של כן או לא בלבד.
אפשר לעשות תחרות מי הקבוצה שתשיג ראשונה את המושג השלם.
הקריאו כל מושג והסבירו לחניכים.
בפעולה הזו פגשנו את הכיסופים וההמיה לאורך הדורות שהובילו אותנו למציאות הטובה שאנו חיים בה. פגשנו אנשים וחלומות, למדנו על הכיסופים ועל העשייה שלהם ושל קבוצות בעם לאורך הדורות, וראינו כיצד המציאות שלנו הושפעה מהם ומההמיה שלהם.
נספח 1 – סיפורי המיה
חידוש הברית והערגה לציון – במשך דורות חלמו יהודי אתיופיה על השיבה לירושלים כדי להתאחד מחדש עם שאר היהודים. חג הסגד היה ליום של צום, בקשת מחילה על חטא, מקור להתחזקות במצוות, יום של גיבוש בקרב קהילת ביתא-ישראל, ומעל לכול תחינה לפני ה’ שישיב את עמו – ביתא-ישראל – לירושלים, ביטוי לכיסופים לציון.
באתיופיה חגגו את הסגד בעלייה המונית להר. בשעות הבוקר היו נושאים הקסים (המנהיגות הרוחנית של יהדות אתיופיה) את ספר ה’אורית’ (התורה) אל הר גבוה, ואחריהם צעדו בני הקהילה בתהלוכה ארוכה. על ההר נשאו המאמינים תפילות וגזרו על עצמם צום. עם הגעת התהלוכה אל ראש ההר נהגו הקסים לשאת תפילות מיוחדות לחג. התפילות ביטאו את הרצון לחזרה בתשובה ותחינה לפני ה’ שיסלח לעמו וירחם עליו. התפילות גם אזכרו בערגה את העיר ירושלים ואת התקווה להגיע אליה ביום מן הימים. אל הקסים הצטרפו כלל היהודים בתפילה למען שגשוג ובריאות לכל היהודים באשר הם, למען בנייתו מחדש של בית המקדש ולמען שובו של כל העם היהודי לירושלים ולאדמתה של ארץ ישראל. לקראת סיום התפילות בהר דרש אחד הקסים. דרשתו נחתמה בנימה אופטימית ובברכה למאמינים שיזכו להגיע לירושלים. בשלב זה קיבל אופיו של היום גוון של שמחה. בכלל זה גם התפילות הפכו פניהן והיו לתפילות של שמחה, של נחמה והבעת תקווה לכינונה מחדש של ירושלים ולשיבת ציון. לאחר סיום התפילות המיוחדות הוליכו הקסים המכובדים מכול את הנאספים בתהלוכה חגיגית המלווה בתקיעת חצוצרות לשם השבת האורית לבית התפילה. אז הייתה נערכת סעודה חגיגית מלווה בשירה ובריקודים. לפני הסעודה היו הקסים בוצעים את הדאבו, לחם מיוחד שנאכל כחלק ממסורת חג הסגד. הדאבו סימל את הלחם שהוגש בבית המקדש שבירושלים (תיאור החג מהאתר של אגודת יהודי אתיופיה).
נספח 2: השלמת הסיפורים
חידוש הברית והערגה לציון – במשך דורות חלמו יהודי אתיופיה על השיבה לירושלים כדי להתאחד מחדש עם שאר היהודים. חג הסגד היה ליום של צום, בקשת מחילה על חטא, מקור להתחזקות במצוות, יום של גיבוש בקרב קהילת ביתא-ישראל, ומעל לכל תחינה לפני ה’ שישיב את עמו – ביתא-ישראל – לירושלים, ביטוי לכיסופים לציון.
באתיופיה חגגו את הסגד ב____ המונית להר. בשעות הבוקר היו נושאים הקסים (המנהיגות הרוחנית של יהדות אתיופיה) את ספר ה’אורית’ (התורה) אל ____ גבוה, ואחריהם צעדו בני הקהילה ב____ ארוכה. על ההר נשאו המאמינים ____ וגזרו על עצמם צום. עם ____ התהלוכה אל ראש ההר נהגו הקסים לשאת תפילות מיוחדות לחג. התפילות ביטאו את ה___ לחזרה בתשובה ותחינה לפני ה’ שיסלח לעמו וירחם עליו. התפילות גם אזכרו בערגה את העיר ____ ואת התקווה להגיע אליה ביום מן הימים. אל הקסים הצטרפו כלל ____ בתפילה למען שגשוג ובריאות לכל היהודים באשר הם, למען בנייתו מחדש של _____ ולמען שובו של כל העם היהודי לירושלים ולאדמתה של______. לקראת סיום התפילות בהר דרש אחד הקסים. דרשתו נחתמה בנימה אופטימית וב____ למאמינים שיזכו להגיע לירושלים. בשלב זה קיבל אופיו של היום גוון של____. בכלל זה גם התפילות הפכו פניהן והיו לתפילות של שמחה, של ____ והבעת תקווה לכינונה מחדש של ירושלים ושיבת ציון. לאחר סיום התפילות המיוחדות הוליכו הקסים המכובדים מכול את הנאספים בתהלוכה חגיגית המלווה בתקיעת ____, לשם השבת האורית לבית התפילה. אז הייתה נערכת ___ חגיגית מלווה בשירה וב___. לפני הסעודה היו הקסים בוצעים את ה____ – לחם מיוחד שנאכל כחלק ממסורת חג הסגד. הדאבו סימל את הלחם שהוגש בבית המקדש שבירושלים (תיאור החג מהאתר של אגודת יהודי אתיופיה).
בנק מילים:
חצוצרות, דאבו, היהודים, תהלוכה, הר, ארץ ישראל, הגעת, ריקודים, עלייה, שמחה, ירושלים, תפילות, רצון, בית המקדש, ברכה, נחמה, סעודה
ראש פינה
בשנת תרל”ח, הרבה לפני שקמה ה___, ביוזמתו של אלעזר רוקח מצפת רכשה קבוצה של ____ יהודיות מצפת שטחי ____ מן הכפר ג’עוּנה והקימה את המושבה גיא אוני. בני המשפחות שהקימו את ____ ביקשו לשנות את אורח חייהם ולהפוך מלומדי תורה החיים על חשבון _______ לחקלאים עבריים המתפרנסים מ_______. שנתיים נמשכה ה____ החלוצית בגיא אוני, אך בצורת, ____ וקשיים רבים אחרים הכריעו את המתיישבים, והמקום ___, אך לא לזמן רב. גם לאחר שה_____ מצפת נאלצו לנטוש את גיא אוני לא נזנח ה____ להקים במקום מושבה חקלאית. ____ רוקח המשיך בניסיונותיו לשכנע יהודים מן התפוצות ____ לארץ ישראל ולהקים יישובים חקלאיים. הוא ____ לשכנע כמה משפחות דתיות של חסידים מרומניה ש____ לעלות לארץ ולהתיישב בה, לעלות ו____ איתם מחדש את גיא אוני. המתיישבים החדשים נתנו ל____ את השם ראש פינה והפכו את הניסיון שנכשל לאבן הראשה של המושבה החקלאית המחודשת.
בנק מילים:
עבודת האדמה, גיא אוני, החליטו, התיישבות, אליעזר, להקים, נעזב, אדמה, רעב, לעלות, משפחות, מתיישבים, מדינה, כספי החלוקה, חלום, הצליח, מושבה
“כֹּה אָמַר ה’ צְבָאוֹת עֹד ___ זְקֵנִים וּ____ בִּרְחֹבוֹת ____ וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ ___ מֵרֹב יָמִים. וּ_____ הָעִיר יִמָּלְאוּ____ וִילָדוֹת ____ בִּרְחֹבֹתֶיהָ” (זכריה ח, ד–ה)
בנק מילים:
יְרוּשָׁלִָים , יֵשְׁבוּ, בְּיָדוֹ, מְשַׂחֲקִים, רְחֹבוֹת, יְלָדִים, זְקֵנוֹת
נספח 3: ההתגשמות של ההמיה כיום
3. ירושלים
נבואת זכריה על זקנים היושבים ברחובות ירושלים וילדים וילדות משחקים ברחובותיה התגשמה.
ירושלים בנויה, והתרחבה לכל כך הרבה שכונות מרוב תושבים.