יחיאל אליאש

תעודת זהות :

תאריך לידה : ט’ אייר תרס”ח (1908)

תאריך פטירה : ז’ תשרי תשנ”ח (1998)

שנת עלייה: 1925- הגיע לארץ לישיבת “מרכז הרב” בירושלים.

“בית גידולו”: כפר קטן בפולניה

עיסוקו העיקרי: פעיל נמרץ בתנועת ה”פועל המזרחי”, בונה ארץ ישראל

קווים כלליים לדמותו: איש בעל חזון, שהוכיח שעם נחישות, אמונה ועבודה קשה אפשר להגשים כל חלום.

הקשר לבני עקיבא: הרי הוא – מייסד התנועה!! (נא לקרוא בדרמטיות).

קצת בהרחבה על האיש…

יחיאל אליאש נולד בכפר קטן בפולניה. כשהיה בן 10 נפטרה אמו ממחלה והוא תפקד כהורה לאחיו הקטנים. כשהיה בן 13, יצא ללמוד בישיבה שם עוצבה השקפתו ה”דתית- לאומית”.
בהיותו בן 17 החליט לעלות לארץ.

הוא טען שלא מספיק לדבר על א”י – צריך גם לעשות!

בשנת 1925 הגיע לארץ לישיבת “מרכז הרב”. אליאש למד בישיבה ובמקביל המשיך בחברותו ב”הפועל המזרחי” בה התחיל לפעול עוד בפולין.

הוא אהב את לימודיו בישיבה אך סבר שארץ ישראל זקוקה ליהודים לומדי תורה, אבל מי שאינו מתיימר להיות ראש ישיבה או רב צריך להקדיש את כל מרצו לבניית הארץ באופן ממשי. בניין הארץ פרושו ללכת לעבוד בחקלאות ויחד עם זה לשמור על הקשר המתמיד עם הישיבה.

וכך עזב את הישיבה ועבר לקבוצה בחקלאית של “הפועל המזרחי” שהוקמה על אדמות פתח-תקווה.

זמן קצר אחרי שהגיע חלה, והרופאים אמרו שסיכוייו לחיות – קלושים.

אליאש החליט שאם נגזר עליו למות לפחות שיהיה זה בירושלים, אך תוך כדי העבודה שעשה התחזק והתחיל להאמין שייתכן וימשיך לחיות.

בשלהי שנת תרפ”ח החליט אליאש שהגיע הזמן להגשים את חלומו להקמת תנועת נוער דתית- לאומית.

“היה צריך לפתח את הזהות הדתית ולהחדיר גאווה בלב בני הנוער”- אמר אליאש, “הכנתי תוכנית להקמת תנועה ברעיון “התורה ועבודה” ופניתי עם הרעיונות לשלמה זלמן שראבי שהיה באותה תקופה המזכיר הראשי של הברית העולמית לתורה ועבודה”.

אברהם קסטנבוים (חבר בועד הפועל המזרחי דאז) הציע את השם “בני-עקיבא” ואמר לאליאש: “מה יותר מתאים משמו של התנא ר’ עקיבא שבמעשיו סימן הן את התורה והן את העבודה, תלמידיו קבלו מרבם את אהבת ארץ ישראל בצורה חיה ומעשית ולא כתורה מופשטת, ואנחנו ממשיכי דרכו”.

השם התקבל, ורעיון הקמת התנועה עבר לוועד הפועל של המזרחי, אך כאן נתקל אליאש בקשיים רבים: רבים מחבריו קראו לו “בעל החלומות” ולא האמינו באפשרות להקים תנועה כזו ובישיבה ארוכה של וועד הפועל הוחלט לא לתת יד בדבר משום שאין מנהיג מתאים ותנועת נוער עלולה לתת פתחון פה “למורדים”.

אליאש כידוע, החליט לא לוותר ולהקים את התנועה בעצמו. היחיד שתמך הו היה ד”ר סימון, חבר הוועד, שאף עזר לאליאש בדרכו החינוכית כאשר החליט בכל זאת להקים את התנועה.

*********

ביום רביעי כ”ד באדר א’  תרפ”ט 1929 – התכנסו החברים הראשונים של בנ”ע שהיו תלמידי כתות ח’ של ת”ת מזרחי ותלמידי סמינר למורים של המזרחי.

במהלך החודשים הגיעו עוד ועוד. ארגון בנ”ע קיבל חדרון קטן בבית הפועל המזרחי ושם ארגנו החברים כינה קטנה עם ירקות – בשביל סעודה שלישית של שבת.

הם שמעו שיחות מוסר שנקראו “פעולות” קבעו חוקים וארגנו נשפים בחגים.

הימים כזכור היו ימים בהם ההגנה שלטה בארץ וברוח הימים ההם נקבע שכל פעולה תפתח בתרגילי סדר.

עד ל”ג בעומר כיום ייסוד בנ”ע – כחג לתלמידי בנ”ע הסוללים את הדרך לתחיית האומה בארצה.

בני עקיבא המשיכה לגדול ולפרוח. חברים המשיכו להצטרף, לקחו חלק מעשי בבניית הארץ ובעזרה ליישוב היהודי. התרימו לקופת קק”ל והשמחה בזמן הפעילות הייתה גדולה. אוירה מיוחדת נוצרה, בנות הצטרפו, ונדמה היה שהכל צועד בכיוון הנכון.

בשלב זה החליט אליאש שהגיע הזמן להקים גרעין אשר ישמש מורה דרך לחברי הארגון, כיצד להגשים את הרעיון הלכה למעשה.

אליאש רצה לצאת לאותו גרעין חקלאי וחיפש מישהו שימלא את מקומו בראשות הסניף של בנ”ע בירושלים, וכך מצא את הרב נריה שלקח את תפקידו.

מבני עקיבא בירושלים עבר אליאש לגרעין שהוקם במרכז הארץ, ומשם יצא לשליחות בצ’כוסלובקיה, הפך למזכיר הפועל המזרחי בתל- אביב, הקים את ארגון “אליצור” והמשיך לחלום ולהגשים.

איש החלומות הוכיח שעם נחישות, אמונה ועבודה קשה, אפשר להגשים כל חלום.

“כשאני מסתכל היום על התנועה ורואה מה נעשה בה, אני מתמלא גאווה.

כשעמדתי אז במפקד הראשון של התנועה החדשה קיוויתי שיבוא יום ובבנ”ע יהיו חברים אלפי בני – נוער. היום כשאני רואה שב”ה זכיתם לרבבות, אני מאחל לכם שתזכו לראות אלפי רבבות של חברים שמגיעים לבנ”ע ופועלים ברוח התורה והעבודה”. 
(מתוך ריאיון שנתן)

יהי זכרו ברוך!!