מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

אז מה אתה, יצרן או צרכן?

אז מה אתה, יצרן או צרכן?

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה | זרעים | מעלות | מעפילים | נבטים | ניצנים | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
ערב שלם
נושא
ועידה כד | תרבות | מובילים בדרך תו"ע - נושא תשע"ח
2 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

בפעולה זו נעסוק בשתי תנועות נפש היכולות להיות לנו עם תרבות: צריכה או יצרנות. במילים אחרות: פסיביות או אקטיביות. איך אנו עומדים מול התרבות? האם אנו מקבלים את כל מה שהיא מציעה לנו ונותנים לכל מה שיש בה להיות חלק מאיתנו, או שאנו מתאמצים ליצור תרבות שהיא נכונה בעינינו, מגדלת ומרוממת, ולא נותנים למה שיותר ‘זמין’ ונוח להיות חלק מהתרבות שלנו?

מטרות הפעולה

  • החניכים יבינו כי יש שתי תנועות נפש ביחס לתרבות: צריכת תרבות ויצירת תרבות.
  • החניכים יגדירו באילו מתנועות הנפש הם נמצאים יותר (צריכה) ומה אפשר לעשות כדי שזה ישתנה.
  • החניכים יקבלו השראה מאנשים שסחפו את התרבות אחריהם ולא נסחפו אחריה.

גוף הפעולה

שלב א

כל אחד מהחניכים יקבל שני דפים קטנים בצבע כחול ואדום. על הדף הכחול יהיה כתוב ‘יצירת תרבות’ ועל הדף האדום – ‘צריכת תרבות’.

כל החניכים ישבו בצד אחד של החדר וישמשו קהל, ובכל פעם יקום בתורו אחד החניכים ויציג לשבט מצב (נספח 1). לאחר כל הצגה על החניכים להחליט ולהצביע על ידי הרמת הפתק שבידם אם הוצג פה מצב של יצירת תרבות או של צריכת תרבות.

פזרו על הרצפה טענות נגד בעיית ההתמכרות למכשירים סלולריים שקיימת כיום, ובקשו מהחניכים לדרג את הטענות האלה מהנפוץ ביותר למצוי פחות:

  • הסוף לתקשורת אנושית בין אנשים
  • בזבוז זמן
  • חשיבה מרובעת ולא פורצת דרך
  • הסוף לקריאת ספרים
  • זמינות יומם ולילה
  • אין דקה פנויה של שקט
  • צמצום יכולת הזיכרון שלנו
  • איבוד סבלנות מהיר
  • חוסר יכולת לקריאת שפת גוף ורגשות
  • איבוד כושר ההתבטאות לפני ציבור
  • הכול חייב להיות זמין כאן ועכשיו
  • העולם כולו במכשיר ולא בחוץ
  • חוסר יכולת ניווט בגלל ווייז

 

שאלו: איך אפשר להפוך את המכשיר לכלי שעוזר לנו ליצור תרבות ולא לצרוך אותה? ערכו רשימת יתרונות שיש למכשיר הטלפון שתרצו לממש בעת שימוש בטלפון החכם.

 

שלב ב

פזרו על הרצפה דפים ועליהם סיבות למה אנו עושים את מה שאנו עושים (נספח 2). החניכים יצטרכו לתת דוגמה לכל מיני דברים שהם עושים מהסיבות הללו, למשל: אני זורק זבל ומסדר את החדר “כי אימא אמרה”, אני משחק במחשב וצופה בסרט “כי אני רוצה”.

עברו לדיון:

  • אילו סיבות גוררות אותי בניגוד לרצוני? אילו סיבות הן אקטיביות, שאני בוחר בעצמי?
  • מה אני צריך לעשות כדי להוריד ממני את המטלות שאני עושה בניגוד לרצוני?
  • האם אנחנו יכולים לתת דוגמה לתרבות שאנו צורכים בניגוד לרצוננו? אם כן, מהי?

אם לחניכים לא נעים לשתף בכל הנושאים הללו, עוררו אותם לחשוב עם עצמם ולשתף רק אם הם רוצים.

יש בחיים שלנו תרבויות שאנחנו מובלים אליהם בניגוד לרצוננו: מי קבע שאני חייב ללבוש דווקא מכנסיים ולא שמלה? החברה. לא אני בחרתי לעשות זאת אלא בחרו בשבילי. למה עליי ללכת לבית הספר ולא ללמוד בבית? כי החברה שלי נוהגת ככה. למה אני גר היכן שאני גר? כי ההורים שלי בחרו לגור פה. אם כולם יחליטו מחר לעשות תספורת מסוימת וגם אני אבחר בה כי כולם עושים, האם אהיה יצרן תרבות או צרכן תרבות? ומנגד, אם כולם יחליטו מחר ללמוד למבחן אף שהוא בעוד שבועיים ואבחר ללמוד איתם, זו היגררות אחרי החברה או לא?

 

שלב ג

פזרו על הרצפה כרטיסיות דמויות (נספח 3) והרחיבו עליהן מעט. מקצתן דמויות שהלכו אחרי האמת שלהם ולא נסחפו אחרי התרבות העולמית שהייתה בתקופתן ואחרות הן מובילי תרבות כאלה ואחרים. תייגו כל דמות ודמות: האם היא יצרנית תרבות או צרכנית תרבות?

לא כל מוביל תרבות הוא בהכרח יצרן. להיות יצרן משמעו להוביל ולחדש דבר שאינו כופה עליי בחירה מסוימת ואינו מוביל אותי לבחירה עיוורת. כאשר אני יצרן תרבות אני מתמקד ב’אני’ האמיתי שלי ויוצק לתוכו משמעות. אני לא רוצה להיות עוד אדם שנגרר אחרי כולם, אני רוצה להיות מאושר בזכות מה שאני עושה, לא כי זה נראה טוב בעיני מישהו (החברה, ההורים, המורים ואפילו בעיני בעצמי) ולא כי זה משרת מטרה נסתרת אחרת שלי (כבוד, כסף, בידור) אלא כי זה הדבר הנכון לעשות על פי האמת שלי.

פתחו דיון:

שאלות לחניכים צעירים:

  • האם אני תמיד עושה את מה שאני רוצה לעשות?
  • אילו דברים גורמים לי שלא לעשות את מה שאני באמת רוצה?
  • האם לפעמים קורה שאני עושה דברים ברצון ולאחר מכן מתחרט עליהם?
  • למה התופעה הזאת קורית?

שאלות לחניכים בוגרים:

  • באילו תחומים בחיים אנחנו מרגישים שלא אנחנו הם שיוצרים?
  • מדוע לא תמיד אנחנו מצליחים ליצור ונותרים צרכנים פסיביים?
  • מה נעשה כדי שלא נהיה צרכנים פסיביים אלא נרגיש שאנחנו יוצרים ומובילים את התרבות שלנו?

 

חלקו לחניכים את השיר ‘הגשמה עצמית’ (נספח 4) וראו איך אפשר להוביל ובכל זאת להיות מובלים… הדמות מגשימה חלומות ומגשימה את עצמה, אבל היא אינה עושה דברים בגלל האידיאל שבהם אלא רק כדי להרשים וליצור יחסי ציבור מצוינים. שאלו את עצמכם: איפה אנחנו בכל הסיפור הזה?

 

סיכום

להיות צרכני תרבות או יצרני תרבות זה עניין שלנו עם עצמנו. כל אחד צריך לבדוק אם התרבות שהוא חי בה מובילה אותו, גורמת לו ללכת אחריה ולאבד את הצפון בשיקול דעת שגוי באשר לאמונות שלו, באיבוד הערכים שלו לעומת האמת ובתעדוף ערכים פחותים למען הנאה, כסף או כבוד.

כדי להחליט שאנחנו יצרני תרבות ולא צרכני תרבות אנחנו צריכים לשאול את עצמנו בנוגע לתרבות שלנו: מדוע אנחנו צורכים אותה? מה היא נותנת לנו? אם התשובה היא “היא מחברת אותי לערכים שאני מאמין בהם” זוהי תרבות יוצרת, אך אם התשובה היא “התרבות שלי אינה תואמת את הערכים שאני מאמין בהם” נראה שאנחנו צורכי תרבות, והיא לא לוקחת אותנו למקום הנכון.

 

נספחים

נספח 1 – מצבים

  • אב מדבר בסלולרי עם בנו, שנמצא בטיול בחו”ל, ובה בעת רואה חדשות
  • נערה בת 15 מדברת עם שכנה מהקומה למטה בסלולרי במקום להיפגש איתה פנים אל פנים
  • תלמיד משועמם מחפש סדרה בטלוויזיה במקום ללמוד למבחן / פותח את הווטסאפ בכל דקה כדי לבדוק אם קיבל הודעה
  • ילד הולך לחנות ומחפש נעלי ספורט. כששואלים אותו אילו נעליים ירצה הוא עונה: “את הדגם הכי חדש של החברה הכי טובה”
  • ילדה בכיתה ד’ מכורה לאינסטגרם
  • מעבירים תמונה בקבוצה בווטסאפ
  • נער בכיתה י”ב משחק בטלפון במקום לשחק עם חברים בהפסקה / חבורת נערים בכיתה י”ב יושבת יחד בהפסקה וכל אחד משחק בטלפון שלו

 

נספח 2 – טענות

  • אימא אמרה לי
  • אני חלק מחברה מסוימת
  • זה עושה לי טוב
  • זה גורם לי להיראות מגניב/ה
  • אבא שלי מכריח אותי
  • אני עושה את זה מתוך כבוד למשפחה שלי
  • כולם עושים את זה
  • לא ברור לי למה אני עושה את זה
  • אני מקבל/ת מזה משמעות לחיים
  • זה עוזר לי ללמוד למבחן
  • זה עוזר לי להתמצא בדרך
  • אני עושה את זה כי אנשים חושבים שאני שפיץ/ית
  • בזכות זה יש לי חברים
  • כי זה מעניין אותי
  • כי זה חשוב לי
  • כי אני נהנה/ית מזה
  • כי ה’ אמר

 

נספח 3 – דמויות

משה רבנו – הוביל תנועה של שחרור עבדים. הכי קל היה להמשיך ולמאוס באמונה ובשאיפה שיום אחד נצא ממצרים, והוא בכל זאת הצליח להפיח תקווה בעם ישראל.

אברהם אבינו – הפיץ את היהדות בעולם. העולם שלו היה כולו עובד אלילים, והוא החליט ללכת נגד הזרם ולהפיץ את האמונה באל אחד.

מנהיג גטו ורשה מרדכי אנילביץ’ – הפיח תקווה באנשי גטו ורשה והוביל מרד על הכוחות הנאציים.

מרטין לותר קינג – לחם למען שוויון זכויות השחורים בארצות הברית ולמען זכויות האזרח בכלל. היה מוביל מהפכת השחורים לשוויון זכויות מלא.

קלאודיה שיפר – דוגמנית-על גרמנייה, מובילה בתחום הדוגמנות והפרסום בעולם כולו.

בראד פיט – שחקן מפורסם מארצות הברית, מככב בעשרות סרטים מהשורה הראשונה בעולם.

דודו טופז – הנחה שעשועונים בטלוויזיה הישראלית. תכניתו הייתה מצליחה ביותר אך התמכרותו להצלחה גרמה לו לאבד את שיקול הדעת ולפגוע בכל מי שלא סייע לו בדרכו. בסופו של דבר נכנס לכלא והתאבד לאחר שבועות מספר. ללא ספק מהמפיקים המצליחים ביותר שידעה תרבות הטלוויזיה בישראל.

 

נספח 4 – הגשמה עצמית (אריק ברמן)

אני עולה לירושלים למסיבה המי-ומית 
אני הולך לרחוץ ידיים בביצה המקומית,
אני אשים פתק או שניים בחומה האלוהימית 
אבל לא לשם שמיים אלא לשם הגשמה עצמית.

אני אוביל גדודים של נוער במלחמה הקיומית,
יכתבו אליי בדואר, אני אחתום להם את שמי,
לאסיר בבית-הסוהר, לחולה הסופנית,
אבל לא בשם הטוהר אלא בשם הגשמה עצמית.

איזו אישה פעם אמרה לי שבכלל זה לא כדאי לי,
אבל מה היא מבינה? אני עוד שנייה נוגע!
“תשמור את החלומות לעצמך וללילות,
כדי שתוכל להתעורר, אחרת תשתגע…”

אני אבוא לתוכנית אירוח ואחייך לצלמים,
המיקרופון לא יהיה פתוח אבל יראו לי את הפנים,
לשמאלי סוכן ביטוח, לימיני איזו דוגמנית 
היא תדבר על החיבור לרוח ועל הגשמה עצמית.

אני אביא איזו זמרת שתשיר לי בתקליט,
אני אכתוב שיר על כדורגל, עם פזמון כזה קליט,
נערבב עם קורט רגש שיר מולדת עממי,
אבל לא בשם הדגל אלא בשם הגשמה עצמית.

איזו אישה פעם אמרה לי…

אני אשיר שיר לשלום על הכיכר הלאומית,
אני אצביע לשלום על הכיכר המהומית,
אני אצדיע לשלום על הכיכר הנאומית,
אני אביא את השלום! כן, הגשמה עצמית.

דעתך חשובה לנו